Derish

חלק גדול מהעבודה שלי זה להיות 'הקו החם' לכל מיני טכנאים שנתקעו בזמן אמת ועכשיו צריכים הסבר מאוייר דחוף על איך לפתור תקלה. לשם כך יש לי בטלפון בערך 5000 תמונות שאני נעזר בהן כדי לתת תמיכה מהירה גם כשאני באוטובוס/רכבת/שדה תעופה/המטוס כבר מסיע לקראת המראה/בדיוק נחתנו. הלפטופ שלי שוקל 4 קילו ולא תמיד נוח להתחיל לפתוח אותו, לחפש רשת, להתחבר ל-VPN וכו'. הרבה פעמים המיילים וההודעות גם מגיעים מאוחר בלילה/מוקדם בבוקר (משום שאני עובד עם אסיה וארה"ב), כשאין לי ז' לצאת מהמיטה (או לקום מהאסלה) וללכת להתניע את המחשב עם שני המסכים הגדולים. הצורך בהרחבת זכרון הוא לגמרי סובייקטיבי אבל חשוב. אני מנקה באדיקות את הגוגל פוטוז שלי ואת התיקיות בטלפון אבל בממוצע עדיין איכשהו מוסיף 20-30 מ"ב בחודש לאחסון המקומי. ולגבי הקליטה - שוב, באירופה אני נע בין ערים גדולות לכפרים נידחים, נכנס למטרו, עובד בבתי דפוס ישנים ומאובקים שבנויים כמו כלובי פראדיי, וגם כשיש קליטה מספקת לשיחות או הודעות טקסט, לא תמיד יש 4G. עם פחות מזה, מנסיוני, אין טעם להתחיל אפילו לגשת לתיקיות בענן - במיוחד תמונות וסרטונים, ובגלל זה (בין היתר) יש לי שני מספרי טלפון על רשתות שונות וחשוב שיהיו שני סימים (רצוי פיזיים אבל ניחא). רוב הקולגות מסתובבים באופן קבוע עם שני טלפונים ניידים, מה שבעיניי מיותר ולא יעיל. הו, זה מעניין! תודה על העצות, לא חשבתי בכלל על פתרון פשוט כמו OTG ולא ידעתי שפיקסל חוסם הקלטות. זה בהחלט פיצ'ר שימושי בכל מיני אינטראקציות עם לקוחות עצבניים וקולגות שכחנים.

אנחנו מדברים על האחיינים והאחייניות שלכם, כן? יש לזה מילה בעברית (אפילו שתיים).

בגלל זה השתמשתי במונח 'שטח אחסון'... בכל אופן, אני לא גר בישראל ולא יכול לסמוך על קליטה בכל מקום וזמינות מיידית בענן. האפשרות להוסיף אחסון פיזי עדיין נחוצה לי, במיוחד כשמדובר בטלפון שהוא כלי עבודה ובכרטיס זיכרון קטן, זול, וללא חלקים נעים. 128 גיגה שמתוכם שני שליש תפוסים באופן קבוע ע"י מערכת ההפעלה וקומץ האפליקציות שלי זה סובייקטיבית מעט מדי. גם ככה כבר אילצו אותי לוותר על סוללה נשלפת ולהשתעבד למטען/פאוורבנק, הרגו את כל הטלפונים הקומפקטיים ולא הותירו לי ברירה מלבד להסתובב עם בלוק איטונג בכיס, ובקרוב יקחו גם את שקע האוזניות. אז רבאק, לפחות את חריץ ההרחבה שישאירו.

הערה צדדית לא קשורה לנושא השרשור - לא חייבים להיות מוכרים או אפילו טובים במיוחד כדי לקבל הזמנות להופיע, צריך פשוט להכיר את האנשים הנכונים בשלב מוקדם ואז לתפוס טרמפ כשהקריירה שלהם מתפתחת. לדוגמה, אני די בטוח שאותו דיפלומט שעובד בשגרירות בקולומביה לא פתח דפי זהב אלא הכיר את המוזיקאי משת"פ קודם כלשהו. בסיטואציות כאלה, לדעת שיש לך מישהו יציב ואמין שאפשר לעבוד איתו ולא סתם איזה להקה מהרחוב שהשב"כ צריך לשרוף זמן וכסף כדי לעשות לה בדיקת רקע זה חשוב יותר מרמת הפרסום העולמי שלהם או איכות ההופעה (שבמקרה הנ"ל היא דווקא סבבה). חוץ מזה, שגרירות קולומביה זה לא בדיוק להופיע מול האיחוד האירופי או נשיא ארה"ב... בדף הפייסבוק של הבחור אפשר לראות שמזרח אירופה ודרום אמריקה זה הסצינה שלו באופן כללי, שזה בסדר גמור אבל לא בדיוק סביבה תחרותית במיוחד. דוגמה נוספת היא אמן אשליות מסויים שפעם הייתה לו תכנית טלוויזיה בפריים טיים הישראלי. הבחור מבלה משהו כמו 300 ימים בשנה בהופעות אצל כל יקירי ההייטק שלנו בחו"ל, נוכח בכל התערוכות והארועים שלהם, ונהנה מת"ש שהרבה סלבריטיז יכולים רק לחלום עליהם. אז מצד אחד הוא אחלה גבר (מראיונות ופודקאסטים ששמעתי איתו) ושיהיה לו לבריאות, אבל מצד שני יצא לי לראות אותו מופיע כמה פעמים וזה פשוט מזעזע. נראה כמו איזה מופע כשרונות צעירים במתנ"ס, מוגש באנגלית רצוצה עם מבטא נוראי, ובאופן כללי מרגיש כמו איזה מסע בזמן לשנות השמונים. אז איך הוא עדיין מקבל את כל הג'ובים והזמנות האלה? כי הוא למד באוניברסיטה ואפילו התחיל לעבוד קצת בתעשייה עם כל המי ומי בהייטק שאז רק התחיל להתגבש, ושמר איתם על יחסים טובים. היום הם כולם מולטי-מיליונרים באקזיט השלישי או הרביעי שלהם, אבל ממשיכים להזמין אותו כי הוא אחד מהחבר'ה, ולא משנה בדיוק מה הוא מראה לקהל כי ממילא אף אחד בתערוכות האלה ובארועים לא בא לשם בשביל מופע קסמים.

חוזר לעדכן שהתחדשתי בשעון סמסונג גלקסי 4 משומש ושרוט קלות. הוא עלה 72 יורו, הסוללה מספיקה ליומיים בפרופיל השימוש הנוכחי שלי, ובתור בדיקת היתכנות זה נראה כמו פתרון לא רע. האלטרנטיבה העיקרית הייתה שעון פיקסל של גוגל, שלטעמי נראה קצת יותר טוב, אבל אובייקטיבית נופל מהסמסונג בכל פרמרטר מדיד ומשום מה עולה 30% יותר בשוק היד השניה. קצת הפתיע אותי שכבר עברו שלושה דורות מאז, למרות שהוא בקושי בן שנתיים... בכל אופן, דור 4 הוא הראשון שכבר הריץ WearOS ולכן כמעט ולא נופל בפיצ'רים מהמוצרים האחרונים בשוק. האקזמפלר שלי ספציפית הגיע גם עם GPS, WiFi, ו-LTE שמאפשר להפעילו כטלפון חירום במקרה שהמכשיר שלי נשכח/נאבד/שבק חיים. אני בספק אם אשתמש בזה אבל אחלה בונוס. הרצועות מעלי אקספרס כבר הוזמנו, אבל בינתיים אני מתקשה להתרגל לכך שלראשונה מאז 2012 יש לי שעון על היד, וכרגע עונד אותו לא יותר מכמה שעות ביום. מקווה שזה יעבור.

דילמה... מצד אחד, אני כבר שבע שנים עם מכשירי סמסונג והייתי שמח לנסות משהו אחר. מצד שני, היעדר האפשרות להרחבת זכרון לא ברור לי - מילא כרטיס פיזי שאת מקומו ממלא eSIM, אבל להגביל את שטח האחסון למה שהטלפון מגיע איתו כבר מרגיש כמו טרבלינקה פגיעה רצינית בחוויית המשתמש. מצד שלישי, בדיוק קניתי שעון גלאקסי 4 משומש שכנראה יעבוד קצת יותר חלק עם סמסונג, אז כנראה שאלך על ה-A55 ואהיה מקורי יותר בפעם הבאה. 😐

אני עומד בפני בחירת טלפון חדש מהעבודה ואשמח לעזרתכם בהבנת המפרטים. המועמדים הם: Samsung Galaxy A55 (SM-A556BZKCEUB) Google Pixel 7a (GA03694-GB) הדרישות שלי צנועות למדי אך כוללות דאבל-סים וכרטיס זכרון בנוסף אליהם. האם הבנתי נכון שאף אחד מהנ"ל לא מציע את האפשרות הזאת? מעבר לזה, האם אתם רואים סיבה להעדיף את אחד הדגמים על פני השני? אשמח לשמוע אזה מהם הייתם בוחרים ומדוע.

סליחה, כנראה שלא הייתי ברור מספיק ואתה לא קורא מחשבות. מבחינתי תקלה בבוסטר = לא נדלק, לא מניע, סוללה מתנפחת, וכו'. תקלה ברב מודד = לא מדויק, נותן קריאות לא עקביות, לא מצליח להתייצב, וכד'. לא התכוונתי שהרב-מודד לא נדלק או לא מצפצף מספיק חזק, אלא פשוט שהוא לא עושה את העבודה הבסיסית שלו כנדרש.

זה עדיין קורה במכוניות מודרניות? האוטו הכי חדש אצלי בצי הוא בן 15 ואפילו אצלו כיבוי האורות כבר אוטומטי עם המנוע. גם במכוניות שבהן האורות עצמאיים בד"כ יש זמזם התראה שאי אפשר לפספס.

אני חושב שאתה קצת לא מעודכן עד כמה המכשירים שלהם נפוצים מחוץ לתעשייה הספציפית שלך. באנלוגיה, מה שאתה כותב פה נשמע כאילו כל יצרן מכשור תעשייתי בעולם צריך לעבוד עם כלים של Snap-On ששווים (בערך כמו המוצרים של פלוק) את משקלם בזהב. בפועל, רוב תעשיית הדפוס הדיגיטלי בישראל למשל עובדת עם כלים של Signet וציוד מדידה של UNI-T, משום שהם נמכרים ע"י ספק נוח עם אחריות טובה ומחירים הגיוניים. המוצרים של התעשיות האלה שווים מיליונים והמפרט שנבנה תו"כ שימוש באותם כלים ומדים יוצא אח"כ לייצור מסביב לעולם. כנ"ל בתחום הציוד למפעלי סמיקונדקטור ועוד כמה שישראל חזקה בהם. אז נכון שגם בתעשיות הנ"ל יהיו נקודות מסויימות בתהליך הפיתוח או הייצור בהן יוציאו את הפלוק בן העשר מהמגירה, אבל זה לא משהו שקורה כל יום. ואם אתה רוצה שהפלוק או המד הסיני שלך יהיו מדוייקים, הם צריכים לעבור כיול תקופתי - מה שלא קרה כמעט אף פעם בעשרים שנות הנסיון שלי בצבא ובאזרחות.

מעבר לממשק המשתמש, הבעיה העיקרית היא שגם 892 מתוך 10,000 רבי-מודדים סינים יתנו קריאות נכונות ויחיו במשך שנים, אבל השאר יתפקדו ככה-ככה ואולי יפתחו בעיות של איכות הרכבה וייצור לאורך זמן. במכשירים של פלוק היחס יהיה הפוך, ליפול על לימון יהיה משהו חריג, וגם אז האחריות כנראה תכסה את זה. כנ"ל במטענים ובבוסטרים הנ"ל. האם הסיכון הזה וההתעסקות אח"כ ברכישת מכשיר חדש אם שלך יפתח כשל שווה את זה - החלטה אישית של כל אחד מאיתנו.

תודה על השיתוף, תתחדש. באופן אירוני, הסדרות האחרונות של נוקו בתחום המטענים והבוסטרים עברו סיני-זציה ו-cost reduction משמעותיים ע"מ להצליח להתחרות עם המוצרים הגנריים בשוק. איכות החומרים כבר לא מה שהייתה פעם, ואני אומר את זה כבעלים של מטען בן 15 שלהם ו-GB40 בן כמה שנים, וגם סוללת ליתיום לאופנוע שנרכשה לפני כמה חודשים. עם כל קו מוצרים חדש שיוצא לשוק, האיכות יורדת מעט והמחיר איכשהו נשאר די אותו דבר. בדומה לחברת 'פלוק' של הרבי-מודדים, אתה משלם הרבה כסף על היתכנות נמוכה יותר של תקלות. בשוק ההוא למשל, יש מותגים כמו UNI-T שנחשבים לאמינים יחסית ובנויים היטב, בתחום האביזרים לטלפון יש את Anker ו-Belkin עם מוניטין דומה. בתחום המטענים והבוסטרים לרכב בינתיים עוד אין שחקן כזה שיהיה גם סיני (כולל ההנדסה) וגם אמין. אני חושב שזה עניין של זמן, אבל עד שהוא יגיע אלו מאיתנו שהפרוטה מצוייה בכיסם ומשתמשים במכשיר לעיתים קרובות ימשיכו לרכוש NOCO ו-CTEK. אישית, אני ממשיך לקנות NOCO בגלל שגדלתי בשכונת מצוקה בנתניה ותמיד היו לי בבית בעיקר מוצרים מהסוג הכי זול שרק יעשה את העבודה. היום אני מרוויח היטב ויכול להרשות לעצמי משהו שמרגיש טוב באצבעות ומספק ביצועים סבירים באופן עקבי. אין לי שום אשליות לגבי העלות-תועלת של המכשיר ואני לא מספר לעצמי מעשיות שהוא יחיה לנצח. פשוט יש אנשים שמשקיעים בבגדים יפים, יש כאלה שקונים שעון יקר, ואני קונה כלים איכותיים. בשוק הישראלי אין לקהל הרחב צורך אמיתי או הצדקה לרכישות כאלה, לכן מי שמחפש את זה כבר מכיר את המותג ואת מי שלא אין טעם לנסות לשכנע.

הם היו נפוצים משום שהורכבו בפרברי ברצלונה והוצעו בהנחות מפליגות לציי רכב ולקוחות מוסדיים. לאחר שנכשלו בניסיון למנוע את הכיוס של אשתו של ספריאל, הם נאלצו לצאת לפנסיה מוקדמת וכיום בקושי רואים אותם. גם בשוק הפרטי לא שרדו הרבה יחידות מהטולדו/אלתאה בדור הזה לעומת איביזה למשל.

הייתי צריך לקרוא את ההודעה שלך פעמיים כי קברת היטב את העוקץ. אם אני מבין נכון, הגברת מתנגדת לחסן את ילדיה מטעמי דת ומשאירה את השמירה עליהם בידי בורא עולם? אם זה המצב, אז מתבקשת השאלה מה בעצם המוטיבציה שלך לשנות את המצב הזה. האם הילדים האלה נמצאים בקשר עם ילדיך ועלולים להדביק אותם? אם לא ואתה פשוט מנסה 'ליישר' את ההורים ואת העולם לפי השקפת עולמך, אז אולי כדאי שתרד מהרעיון ותתן לטבע לעשות את שלו. הרי בסוף כל נסיון שלך לשנות את ההיסטוריה רק יוציא אותך בתור האיש הרע, אז בשביל מה להכניס ראש בריא ופרוגרסיבי לתוך המיטה החולה והחשוכה הזאת? לרבים מאיתנו יש קרובי משפחה שאנחנו לא גאים בהם. אפשר לחתוך את הקשר איתם, אפשר לקבל אותם כמו שהם, אבל לנסות לחנך אותם... זה לא בדיוק ב-scope שלנו.

מעניין למה כל המכוניות שלהם עם לוחיות רישוי של לוקסמבורג. העסק אולי גרמני אבל מריח איטלקי/יווני משהו. 😏

הפתרון הפרקטי הוא לארגן חבר עם ג'יפ או טנדר (אולי אפילו תמצא מתנדבים פה בפורום), לגרור את המכוניות האלה באישון ליל מהשטח הפרטי אל הרחוב הציבורי, ומשם כבר לתת לעירייה לעשות את שלה בלי יותר מדי הסברים. בדומה להצבת המכוניות האלה שם מלכתחילה, זה לא בדיוק עבירה על החוק אלא מעין שטח אפור, כך שאם מותר להם אני לא רואה סיבה שלא יהיה מותר גם לך.

ערוץ איכותי וסדרת סרטונים משעשעת, אבל ספציפית בפרק הזה גם ביקורת נוקבת על וואן-זירו והכשלים הבסיסיים בהתנהלות היומיומית שלהם:

אפשר לחיות גם בלי אינטרנט, אבל רוב המדינות הנאורות כבר החליטו שזה commodity בסיסי והתחילו לפקח על המחירים והאיכות כמו שעושים עם מים, חשמל וגז. גם GPS כבר לא נתפס בתודעה הציבורית כפינוק או מותרות, למרות שאיש לא ביטל את מפות הנייר... אתה מבין לאן אני הולך עם זה? לא לכולם יש משפחה שגרה תחת קורת גג אחת או אפילו באותה מדינה. נשמע שיש לכם אחלה מחירים בישראל, אבל יוטיוב זה רק הסימפטום לבעיה רחבה יותר בתעשייה, כפי שמוסבר היטב בסרטון שצורף לעיל.

דווקא בשרשור הזה אין לי בינתיים התנגדות עקרונית למה שכתבת. התגובה שלי כוונה אל (וציטטה את) יגאל, שמשהו בדבריי כנראה נגע לו בעצב חשוף ולכן גרר אחריו תגובה לועגת ולא ממלכתית בעליל.

דווקא פה בפורום של חובבי רכב (לכאורה) ועוד ממודרטור, הייתי מצפה לקצת יותר אמפתיה ולהבנה טובה יותר של מה התופעה עושה לשוק הרכב בגדול, למגוון הדגמים המוצעים בו, ולרמת המחירים לצרכן הפרטי. בי אישית שוק הליסינג לא ממש נגע, כי במקום מושבי הנוכחי זה לא נפוץ או נחוץ, ולצרכיי האישיים מתאים יותר רכב דו-גלגלי.

לא כל אדם שלא מסכים עם ראיית העולם שלך הוא צר עין, ובטח שלא צריך להצדיק את עצמו בפניך. יש לי כמה פתיתי שלג מיוחדים כאלה במשרד, שלא מסוגלים להתמודד עם קונפליקטים וחילוקי דעות. כל דיון אצלם הופך למלחמה אידאולוגית, כל מי שמעז לפקפק בדעה שלהם הוא 'רעיל', ואחרי כל אינטראקציה כזאת הם צריכים לרוץ לפסיכולוג כדי להתאושש מהנזק שהמיקרו-אגרסיות גרמו לבריאות הנפש שלהם. חשבתי שהמגמה הזאת עדיין לא הגיעה לישראל, אך כנראה שהייתי אופטימי מדי.

הייתי שמח לראות את זה הופך למגמה בתעשייה, אך ספק אם זה יקרה. אינטל היא כנראה בין החברות הבודדות במשק שהרעת תנאים כזאת יכולה להתרחש בה ללא פגיעה משמעותית במוטיבציה של העובדים. מעניין לראות מה יחליף את כל המכוניות האלה.

תמיד נחמד לשמוע על חברי פורום ותיקים ו'איפה הם עכשיו'. שיהיה לו בהצלחה, נראה שנחת במקום הנכון. 💪

ומאיפה כן? אני אישית לא מכיר אלטרנטיבה שכוללת את כל מנעד התוכן שמעניין אותי במקום אחד.

אצלי ה-revanced הפסיק לעבוד במובייל לפני כמה חודשים. וכמובן נזכיר שזו תוכנה פירטית ללא שום פיקוח שמבקשת את פרטי חשבון הגוגל שלך ואז מסמלצת חשבון פרימיום שלא שילמת עליו.