GoRide

מסכים מאוד. מצד שני, אם אין לנו נתונים לצד אחד, אז גם אין לנו נתונים לצד שני. כלומר אם איננו יכולים לקבוע שהתופעה הצטמצמה, איננו גם יכולים לקבוע שהיא מתרחבת או לא מצטמצמת.

ה2000 (האטמוספרי) וה2500 (טורבו) אלו שתי מכוניות שונות בתכלית. הפורסטר האטמוספרי הוא יעיל, אמין, בטיחותי מאוד, עם התנהגות כביש מופתית, תאוצות ממוצעות מינוס ותיבת הילוכים מיושנת ומעט בועטת. בנסיעה רגועה ומשולבת (עיר ומחוץ לעיר) תוכל להשיג צריכה של 1/10-1/11 ק"מ לליטר. הטורבו, למרות שחיצונית נראה דומה, לא דומה בשום דבר. הוא מאובזר יותר, וחזק הרבה יותר. דמיין לך מן מכונית ספורט טובה מוחבאת בתוך מרכב SUV. הוא רגיש יותר (בגלל הטורבו) ופחות סבלן בנהיגת שטח (טורים גבוהים ומהירות נמוכה הביאו להתחממות הטורבו), והוא צורך הרבה יותר דלק (1/7 בהתנהלות יומיומית סבירה). אם תאוצות ומהירות אינם בסדר עדיפויות גבוה אצלך, בחר באטמוספרי. הוא נותן מענה טוב יותר מכל בחינה. לגבי האאוטלנדר, אין לי מושג לגבי צריכת הדלק שלו. לדעתי הוא לא יהיה רחוק מהפורסטר. אבל הוא פחות טוב בשטח, ולטעמי האישי גם פחות יפה.

עבריינות תהיה קיימת תמיד בכל תחום. זה שהיא קיימת (כלומר זה שיש מכוני רישוי מושחתים) לא הופך את מוסד הרישוי למיותר או למושחת. דנידין, עזוב. יש אנשים שמשוכנעים שיום הוא לילה ולילה הוא יום, ולא תוכל לשכנע אותם אחרת.

זה לא שוטר, זה פסיכולוג. עבודה מדהימה, אנושית ומלאת רגש.

העירייה אינה קשורה לעניין. ברוב המוחלט של הערים עושים את פינוי הזבל והגזם קבלנים וקבלני משנה. להבדיל מפקחי החניה, הם אינם עובדי עירייה. הרכב מיועד להסעת פועלים בחלקו האחורי. יש שם רגליות מיוחדות וידיות אחיזה. עם זאת, אני חושב שלאנשים מאחור אין שום קשר עם הנהג (במקרה של תאונה למשל). אני לא יודע איזה היתר ביטוחי ותפעולי יש למשאיות זבל.

מילא הטורטל-מוביל הזה, אבל למה השוטר מאחורי הטאורוס נראה כאילו הוא משתין ברחוב?

מבחן האצות: מרכבה סימן 4 מול קנגו דיזל מבחן עבירות: מרכבה סימן 4 מול דיפנדר מבחן ג'ימיקנה: מרכבה סימן 4 מול אימפרזה WRX מבחן דריפטים ופאואר-סליידס: מרכבה סימן 4 מול מיאטה מבחן ירי בתנועה: מרכבה סימן 4 מול טרקטורון עם שני בדואים מבחן שרידות - להניח רכב עלל גג בניין, לפוצץ את הבניין ולבדוק אם הרכב עדיין מניע: מרכבה סימן 4 מול טויוטה היילקס.

אם נוסעים על כביש משובש מאוד ("לצערי" כבר קשה למצוא רחובות משובשים מאוד בתוך הערים. תחזוקת הכבישים השתפרה פלאים בעשור האחרון) המתלים עובדים קשה בשיכוך המהמורות. בפעולתם, המתלים יוצרים רעש מסוים. יש מכוניות שבהן הרעש הזה נוכח יותר ויש שפחות. "רעש מתלים" לא מתייחס רק לרעש שהמתלים עצמם יוצרים בעת נסיעה קופצנית, אלא לכלל הרעש שהמכונית מייצרת (פלסטיקים מקרקשים, תהודה בתוך תא הנוסעים, חלקים רועשים ורועדים כמומאפרה, כיסוי תא מטען, דלת תא כפפות וכו').

לדעתי ברשיון הרכב מצוין כמה נוסעים מורשים לנסוע בו. ע"פ החוק - שאת ציטוטו המדויק אין לי - הסעת נוסעים ותקפות ביטוח החובה כפופות לכך שהשימוש ברכב יהיה בהתאם להוראות היצרן. מצד שני, עובדי העירייה שאוספים את האשפה עומדים על משאית זבל מאחור - בדיוק כמו שאתה מתאר. אומנם שם יש פודסטים ייעודים לעמידה, אבל שום דבר לא מונע מעובד כזה ליפול מהמשאית לכביש בעת נסיעה. אין לי מושג איך החוק מתייחס אליהם.

האמת שאף פעם לא חשבתי על זה. יפה. אהבתי.

כדאי לבדוק תיקוני צבע וצמיגים, אך הסיכוי שמתצא משהו הוא קטן עד אפסי. ממליץ לבדוק שריטות על החישוקים, ריפודים, לכלוך (בעיקר טביעות ידיים), שריטות על הקונסולה המרכזית - לחפש שריטות של כלי עבודה (מברגים וכו'), שקיבלת ספר רכב וכלי נהג מלאים, שרשיון הרכב שקיבלת מתאים בפרטים לרכב ולבעל הרכב, שמערכות הרכב כולן - לרבות הלא מקוריות (מע' מולטימדיה, חיישני רוורס, מצלמת רוורס, קודן וכו') תקינות. לוודא לחץ אויר תקין בצמיגים - לעיתים לא ממלאים או ממלאים ללחץ לא נכון. לוודא שאתה מקבל מהם הדרכה מפורטת על הרכב. אל תצא משם בלי לדעת מה כל כפתור עושה, לאיזה מערכת הוא שייך ואיך מחברים/מנתקים אותה. מה הנוריות בלוח השעונים אומרות. השורה האחרונה נראית כה טרוויאלית וזוכה לפעמים לזלזול מצד הישראלי היהיר. עד שבאיזה חורף נדלקת לו נורה צהובה בצורת משולש והוא רץ בהיסטריה וצעקות למוסך.מציע מאוד להגיע לשם כאילו זו הפעם הראשונה בחייך שאתה רואה מכונית.

1. שימושיות: נוחות הטעינה בתא המטען, זוית פתיחת דלתות ונוחות חגירת ילדים מאחור, מרווח מאחור (אם יש סלקל כדאי להביא אותו, להתקין אותו, ולראות כמה מקום נשאר לנוסע שליד הנהג מלפנים). 2. בטיחות: שדה ראיה לאחור, שדה ראיה במראות, שליטה בממדי הרכב מלפנים ומאחור, אינטואיטיביות הפעלה (מסך מע' מולטימדיה לא מסנוור, קל לתפעל את המזגן והחלונות בלי להוריד את העיניים למתג וכו') 3. איכות חומרים: תחושת תא הנוסעים, עמידות חומרי הריפוד ללכלוך של ילדים, מיקום גלגל ההגה. 4. רעש: רעש רוח, רעש מנוע ותיבת הילוכים, רעש מהכביש והמתלים. 5. נוחות: תמיכות הצד במושבים, תמיכת גב תחתון, גובה כניסה ויציאה מהרכב, יכולת הרכב לשכך מהמורות במהירויות נמוכות (30 קמ"ש ומטה) וגבוהות. המספרים אינם מציינים סדר עדיפויות. סדר העדיפויות הוא אישי. לדעתי הבטיחות היא במקום הראשון.

האימפרזה הדוקה יותר מהקרוסאובר, ומציעה איכות חומרים עדיפה, מתלים טובים ואחיזת כביש עדיפה. ממה שאני זוכר ומכיר, התיבה שלה שקטה וחלקה, ויש סיכוי טוב שהאימפרזה תהיה מעט חזכונית יותר מהקרוסאובר. עם זאת, הייתי מציע לחזור ולבדוק את תאי המטען של שתי המכוניות. לדעתי, בגלל שלקרוסאובר יש דלת חמישית וסף הטענה נמוך יותר, תא המטען שלו יהיה שימושי ונוח הרבה יותר. בנוסף, לקרוסאובר יש יתרון בצורת גג גבוה יותר - יתרון בכל מה שקשור לילדים ומשפחה ומרווח בתא הנוסעים. אל תיתנו לאחריות המורחבת של סובארו לסנוור אותכם.

בצורה של קומבינות, שוחד ועבריינות אפשר להשיג הכל. רכבים מרותכים, איים יווניים, מעטפות עם כסף, ישיבות שמכניסות מיליונים ועוד ועוד... העבריינות אינה הנורמה. בעבריינות צריך להילחם. הרוב המוחלט של הרכבים על הכביש הם תקינים וחוקיים.

סוחרים שעושים את זה הם עבריינים. זה לא שמותר להם. אני מסכים איתך לחלוטין שקיים מעגל שחיתות שמאפשר לעבירות כאלה לקרות. צריך להילחם במעגל הזה.

סבבה. אני מסכים. אבל דני מיודענו טען שבאנגליה יכול כל אחד לשנות את ההנעה ברכבו מקדמית לאחורית ולעשות זאת בחצר ביתו. לא נראה לי שפורד קא נולדה להיות בעלת הנעה אחורית, וגם אף אחד לא הבטיח שמר. ריצ'ארדס יודע לעשות את העבודה בצורה מקצועית בחצר.

אני קונה המון באיביי. רוב הזמן אני קונה באיביי כי זה חוסך לי ללכת לחנות. בהרבה מהמקרים אין אפילו פערי מחיר משמעותיים. אני מקבל באיביי ביטוח על סכום הקנייה, ושירות מעולה ממוכרים מעבר לים שמעולם לא פגשתי. ביום שיתנו לי בחנות שירות מעולה כמו שאני קונה באיביי, אני אקנה בחנות. אני גם קונה בעיקר דרך ZAP בדיוק מאותן הסיבות. אני מזמין באינטרנט וזה מגיע הבייתה. למה אני צריך ללכת לחנות, לעמוד בתור, לסבול רמת שירות ירודה, כדי בסוף לקבל את אותו מוצר?

משעשע אותי שמתנהלים בקראספורום שני שרשורים במקביל. האחד מתלונן שבישראל אסור לאסוף ברחוב חתיכות מתכת, להדביק אותם יחד, לקרוא לזה מכונית וללכת להעביר אותם טסט, והשני מתלונן על איך בישראל 2013 מצליחים סוחרי רכב לרתך יחד שני כלי רכב ועוד למכור אותם ובכך להעלות לכביש כלי רכב לא בטיחותיים בעליל. זה אבסורד משעשע. שמא הגיע הזמן לגבש דעה? האם אנחנו רוצים שיאפשרו לנו לחבר פרונט של דימקס עם חלק אחורי של מאזדה דמיו ולהשתיל שם מנוע של סקניה כמו שבאנגליה מותר, או שאולי ריתוך של שני כלי רכב יחד זה עבירה מסוכנת? הייתכן שהסוחרים העבריינים הם בסה"כ חובבי רכב שבמדינה נאורה אחרת היו מקבלים GREEN PASS להעלות את הרכבים המרותכים בכיף על הכביש?

הפיזיקה לא מבינה במכוניות, וממש לא מעניין אותה מאיזה מפעל יצא האוטו. בזוית הנכונה ובמהירות הנכונה, הכל נמעך. פורשה, ב.מ.ו, מרצדס, פרארי וגם מיצובישי מאזדה וטויוטה. הכל נמעך יופי. צריך רק למלא את דרישות הפיזיקה המתאימות.

את הסיפור האחרון באמת לא הבנתי. בסוף קנית ב40 ש"ח באיביי במקום ב110 בחנות. אז מה הבעיה?

אתה טוען שהמידע שמפורסם באתר משרד התחבורה הוא שיקרי?

או שאתה לא מבין מה אני אומר, או שאתה נהנה להעמיד פנים שאתה לא מבין. לא אמרתי שהמצב הנוכחי הוא אופטימלי. גלול ותראה שכתבתי יותר מחמש פעמים שהמערכת היא איטית ארכאית ובירוקרטית. לא אמרתי שלא צריך לעשות שינויים ורפורמות. צריך בהחלט. אבל רגע לפני ששוברים את הכלים ומתחילים הכל מהתחלה, שווה להשים רגע את הציניות בצד (ע"ע בחו"ל העולם מושלם והטסטרים הם בכלל טסטריות עם מיני, ובארץ רק מלחמות ושחיתות) וללמוד את הנושא לעומק. הרבה מהמחאות והרפורמות שהציבור דרש ולא התקיימו (ע"ע הוזלת הביטוח לדו"ג, ע"ע דיור מוזל, ע"ע הורדת מיסים, ע"ע הורדת מחירי המכוניות), הן תוצאה של חוסר הבנה של איך המערכת עובדת, מה המניעים שלה ומה השיקולים שלה. קל להכריז שמחירי הרכב בארה"ב הם חצי מישראל, להכריז שהיבואנים חזירים כי הם משלשלים לכיסם לפחות חצי מעלות הרכב, ולשכוח על הדרך שיש דברים כמו מיסים, מלאים, הסכמי סחר, התחייבויות ועוד ועוד... כנ"ל בנושא הזה. לבקש שיחליפו את כל הטסטרים המיוזעים בטסטריות במיני (מיוזעות!!) שיעבירו טסט כל מריצה שבניתי בחצר זה קל. להגיד ש"ככה זה בכל העולם" זה ממש קל. וכמובן, כרגיל, על הדרך לשכוח שארה"ב זה לא ישראל, אין לנו תעשיית רכב, אין לנו רגולציה משוכללת בתחום, אנחנו במקרה הטוב מאמצים תקנים של מישהו אחר, את רובו המוחלט של הציבור הנושא הזה ממש לא מעניין ולכן הדבר לא נמצא על סדר היום של המדינה, והיא נענית לדרישות רק בדיעבד ולא יוזמת חקיקה בנושא.

דני, אתה מתבלבל בין קנה המידה הארצי לקנה המידה העולמי. בעולם יש תעשיית שיפורים ענפה. בארץ היא מינורית עד בלתי קיימת (למעט אם אתה מכנה חישוקי מגנזיום וקצת דיטליינג כ"שיפור").

זהו שרשור טסטים ולא שיפורים, אבל הנושאים קשורים בסופו של דבר אז אתייחס לגופה של שאלה: רבות. לטענתך, הנסיון שלך עשיר משלי, ולכן אתה בטח יודע את התשובות. עבור אנשים חסרי נסיון עשיר כשלך, אמנה רק חלק: 1. המדינה רוצה שליטה ובקרה על איכות המכוניות על הכביש מבחינה בטיחותית. המדינה לא מבינה במכוניות ומנועים. היא כן מבינה שאימפרזה 1.6 מגיעה עם מנוע 1.6, ואימפרזה WRX מגיעה עם מנוע 2.0 טורבו, ומסיקה שהיצרן תכנן את ההתאמות הנדרשות. היא לא מבינה שאימפרזה 1.6 זה בדיוק אימפרזה WRX, ולא תסכים להבין אלא אם תקבל מסמך רשמי מהיצרן בנושא. ושום יצרן לא שש לנפק אישורים כאלה. 2. המדינה רוצה לוודא שהתיקון בוצע בצורה מקצועית. על נורה שרופה לא ישלחו אותך למוסך כי כאן המבחן פשוט: פועלת או לא פועלת. אבל בטיפול במערכת הבלמים - לדוגמא, לא ניתן לדעת איך היא הורכבה ועם איזה חלקים. זה שהאוטו הגיע עד למכון בנסיעה לא מספק ערובה שהמערכת לא תתפרק מטר אחרי. טיפול הרכב במוסך מספק איזושהיא תעודת ביטוח שהתיקון בוצע ע"י גורם מוסמך, עם חלקים שקיבלו אישור ייבוא, ע"י אדם מקצועי שבעת הצורך ניתן יהיה לבוא אליו בטענות. 3. חברות הביטוח דורשות שהרכב יהיה תקין. מזה "תקין"? זה נתון לפרשנות. לכן הכלל הוא פשוט - כמו שהרכב יצא מהמפעל וקיבל רישוי בישראל. אחרת, ינהלו בבית המשפט ויכוח אינסופי אם הרכב התדרדר לתהום בגלל הגיר שהוחלף, מע' הבלמים שהוחלפה או שניהם גם יחד. איך הדברים עובדים בחו"ל? קודם כל, בכלל לא בטוח שהם עובדים כמו שמציגים כאן. אני אוהב את הגישה שבמדינה אקראית באירופה אתה בא עם מכסחת דשא שמורכב עליה מנוע של קורבט ועובר איתה טסט בלי בעיה. באירופה/ארה"ב/גינאה המשוונית גם האנשים יותר מנומסים, הכבישים יותר טובים, המכוניות יותר זולות, אין אבטלה ובכלל העננים תמיד מסתדרים בשמיים בצורה של סמיילי. צריך לזכור שלהרבה מדינות - בניגוד לישראל - יש תעשיית רכב שמעסיקה אחוז ניכר מהאכולוסיה, ולכן יש שיח תמידי בין המדינה לבין היצרנים. יש תקינה אמריקאית מוגדרת, יש תקינה אירופאית מוגדרת, אבל אין תקינה ישראלית. נוסיף על זה את היקפי השוק הקטנטנים פה (שלא נותנים למדינה כוח מול היצרנים) והתוצאה היא שרשות הרישוי נאלצת להתפתל כדי לקבע איזושהיא תקינה מקומית. אי אפשר לאמץ את התקינה האירופית כלשונה, כי זה ימנע ייבוא מארה"ב, ואי אפשר לאמץ את התקינה האמריקאית כלשונה, כי זה ייבוא מאירופה. ולכן נוצר שעטנז מוזר. כל זה יוצר לרשות הרישוי ומשרד התחבורה "התנגשויות התקנים" שהפתרון להם הוא פשוט: איסור ייבוא.

שמע דני, הודעותיך מנוסחאות ברהיטות וכתובות היטב, ולכן אני בהחלט מכבד את הדעה שלך. אבל מעבר לזה, אתה אומן סילוף אמיתי. אף פעם לא קרה לי שמישהו לקח את דברי, העביר אותם מערכת פתלתלה וסבוכה של פרשנות אישית חלקית מתובלת בדמגוגיה ובקורטוב דמיון חופשי, והגיע למימד אחר בעולם כמו שאתה עשית. שאפו.