GoRide

DNY, שכתב על מבחני הרישוי באנגליה, ציין שהוא היה בוחר ללכת למכון הרישוי המחמיר ביותר. כלומר אפילו באנגליה יש דירוג בין מכוני רישוי מחמירים יותר לכאלה שפחות. וזה לא מפתיע. כי כסף ושחיתות קיימים אפילו בבית המלוכה. רוצה לומר, שיש חובה להסדיר את נושא הרישוי בישראל דרך אכיפה קשוחה של מכוני הרישוי וחיבם לעמידה בסטנדרטי שירות ובדיקה גבוהים - גם במחיר של עלייה באגרות הטסט. עם זאת, אני לא חושב שמדובר במערכת מיותרת או כושלת.

אני חושב שהמקרה הפרטי של eph1983 פחות מעניין. היום זה כבישון שמפריע לנו, מחר זה אופנוע ליטר כבד שאנחנו מפריעים לו, מחרתיים זה נהג פול-טריילר שלא מחפש להפריע לאף אחד אבל פשוט נוסע מאוד לאט בירידות מנס הרים לבית שמש. השאלה מי צודק היא לא רלוונטית. גם אם תהיה לנו תשובה מוחלטת זה לא ישנה את העובדה שלרוב זה נגמר במורת רוח עבור שני הצדדים, לפעמים זה נגמר באובדן חיי אדם. המסקנה שלי כנהג (אני רוכב רק בשטח, וגם זה בין הפסקת קפה אחת לשניה) וכאדם, היא לכבד את מקומו של האחר, גם אם הוא לא נוהג באותה הצורה כלפיי. אני מחזיק את הדלת לזה שמאחורי, גם אם אף אחד לא החזיק לי את הדלת. במושגי נהיגה, אני שומר לעצמי ומעניק לאחר מרווח תיקון טעות. אני יודע שיש סיכוי סביר שאני אטעה (למשל, לא מצפה ונערך לזה שיכול להיות רוכב אופניים אחרי הסיבוב) ויש סיכוי סביר שמישהו אחר יטעה (רוכב האופניים לא ירכב בימין הדרך אלא במרכז הנתיב), ולכן אני שומר מרווח שמאפשר לשנינו לתקן את הטעות, או לפחות לתמרן בתוכה. אני לא נצמד אליו בכלל, ונערך לרוכב הבא בסיבוב העיוור הבא.

ההתנצחות על מי צודק לא תגמר. תמיד יהיה את מי שצודק ומי שצודק יותר. ואז יבוא מי שיותר צודק ממי שהכי צודק. המסקנה היחידה שלי מכל השרשור הזה, היא שהדרך היחידה האפשרית היא התחשבות הדדית זה בזה תוך כבוד מלא לאחר. לא חישובים מייגעים על מי יותר חזק, מי יותר בטוח ומי מטביע את מי. אלא פשוט לתת לאחר כבוד מתוך כבוד לזולת ותו לא. לא מתוך רצון לקבל את הכבוד הזה בחזרה בכיכר הבאה. זה נכון במפגש שבין רכב לרכב, בין רכב לאופנוע, בין אופניים לאופנוע, ובין עגלת קניות לעגלת ילדים בסופרמרקט.

יוזמה יפה. לפעמים אכיפה אזרחית יעילה יותר מאכיפה ממסדית.

אחד מהם מתפקד כקשר. המשימה שלו זה לצעוק את הפקודות מהבחור בבור לנהג המבוהל. אני מאמין שזול (ושקט יותר) לרכוש שני מכשירי ווקי-טוקי.

אני מסכים. אני חושב שכל נושא מכוני הרישוי הוא תחום מוזנח ולא מטופל. אני מאמין שהמראה הפיזי של מקום מצביע בין היתר על ההתנהלות האנושית בו. מספיק להתבונן איך נראה מכון רישוי ממוצע מבחינה חזותית ופיזית כדי להבין איזה הזנחה הולכת שם. הטיפול בהם צריך להעשות ע"י אכיפה מאסיבית והוצאת קובץ הנחיות לאיך מכון רישוי צריך להראות ולתפקד, גם אם זה אומר עלייה במחיר הטסטים.

מה שיפה בכל סיפורי הקונספירציה מהסוג הזה - שכמו אירועי חטיפות ע"י חוצנים - גם פה, אף אחד לא חווה את זה בעצמו. כל הסיפורים הם תמיד יד חמישית ומעלה, כפי שסופרו ע"י השכן מהקומה למטה שמכיר את השכן מהקומה למעלה שיש לו חבר טוב שדוד שלו קבלן, שלוחש על אוזנו סיפורים מרתקים OFF THE RECORD. בפועל, המציאות הרבה יותר אפורה ומשעממת. יש חניה שלא טופלה שנים (אולי עשרות שנים). דיירי הרחוב מתלוננים על שכנים שחונים כמו בהמות. לפקחים נמאס. העירייה שולחת שני פועלים ו40 ק"ג אבנים משתלבות וסוגרת סיפור. כה פשוט. כה לא מלהיב.

כל פעם שאני רואה קאיין אני נגעל.

אני חושב ששאלת הסדרת השיפורים היא משנית. יש כאן עניין מהותי יותר, כשחלק מבעלי הרכבים לא מבינים בשביל מה צריך מבחן רישוי מלכתחילה.

אמת. טסט זה סוג של בקרה. בדיוק כמו שאתה נדרש להוציא היתר בניה. גם היתר בניה זה הליך בירוקרטי מייגע (שלרוב לוקח יותר מיום בשנה), אבל רגע, היי! אתה היית מוכן לגור בבית בקומה ה23 כשאין לך מושג אם ביסודות יש בטון או אבקת מרק? אז בגלל שלמדינה ממש לא כיף לגלות בדרך הקשה שיצקו אבקת מרק במקום בטון , היא מבקרת את התהליך בעזרת היתרי בנייה. אותו כנ"ל עם טסטים.

בחשבון שלך לא הכנסת את חישוב ירידת הערך של הרכב. פיאט פונטו בת 10 תאבד מערכה פחות ממאזדה 2 חדשה. תוסיף את ירידת הערך לחשבון שלך, וההפרשים בין שתי האופציות יגדלו פלאים. ליסינג הוא מוצר שבשם מגניב פחות נקרא "אביזר נוחות". כמו כל מוצר הוא עולה כסף. השאלה האם העלות שלו שווה לך את הנוחות שהוא מספק (זו כמובן שאלה סובייקטיבית. כל אחד מוכן לשלם אחרת על נוחות).

אם מבחני הרישוי הצילו אפילו אדם אחד ממוות, אז שבוע מהחיים שלך זה כסף קטן. ותאמין לי שהם הצילו יותר. הרבה יותר. (ואם לוקח לך יום שלם להעביר את האוטו טסט, תעשה עם עצמך בדק בית).

צודק. סטיפה זה באמת מעט. אם היו באים עם צ'ימידן, הייתי אומר לך "תמכור".

באופן הגיוני וראוי, המשטרה דווקא פועלת לטובת רוכבי האופניים בכבישים. הניסוי "מתחם רכיבה מועדף" שהחל ב2011, ממשיך גם היום לדעתי. מעבר לכך, המדינה מודעת לבעיות. הנה תחקיר שערכה הרשות לבטיחות בדרכים והוצגה למשרד התחבורה אחרי התאונה הגדולה באוגוסט 2011 בה רכב פגע בשבעה רוכבי אופניים. מעניין לקרוא את התחקיר ולראות את המסקנות. רובן כבר מיושמות. https://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&source=web&cd=9&cad=rja&ved=0CHQQFjAI&url=http%3A%2F%2Fwww.rsa.gov.il%2Fchadartikshoret%2Fchadashot%2FDocuments%2FTeunaKvish3.pptx&ei=QvmNUobCCvHT7AaYrYDgCQ&usg=AFQjCNHXml98CXs3E-Lo39Cr1eVP6ODlGA&sig2=tawYouWwETe4IKrrAR_jJw&bvm=bv.56988011,d.ZGU

מתוך תקווה שקראת עד הסוף את מה שכתבתי, בוודאי ראית שהתייחסתי לחובת הרוכבים לציית לחוק ולשמור על בטיחותם. רוב הרוכבים הספורטיביים שבהם נתקלתי דאגו למגן עצמם (קסדה, לבוש זרחני, לפעמים רכב מלווה) ולרכב בצורה מתחשבת. תמיד יהיו יוצאים מהכלל. גם אותו אחד שבדיוק רוצה לנסות את הפג'ו XS החדשה שלו (מ 1997) בנס הרים, וטוען ש"כולם מפריעים לו", לא עושה טוב לאף אחד.

צר לי לאכזב את חובבי הכ"ס על הכביש הציבורי, ולהיות זה שמרים את דגל החוק. אבל בהגדרת החוק, אופניים הם כלי רכב לכל דבר וזכותם להיות בכביש. וחובתנו לכבד זכות זו. עד כאן לשון החוק היבשה והמנותקת מהמציאות. בפועל, אם נשים לרגע את החוק בצד, האופניים בכביש והם שם כדי להישאר. תרבות הפנאי בישראל הולכת ותופסת תאוצה, ואופניים זה ספורט לגיטימי וראוי מהמעלה הראשונה. אז יהיה טוב אם נלמד לכבד גם את האחד, ולא לראות רק את הרבע ס"מ רבוע שלנו. במקום לצפור להם או להלחיץ אותם ע"י מעבר קרוב מדי אליהם, תנסה בפעם הבאה להבין שהכביש לא רק שלך. מה לעשות. חוץ מהם יש בכביש גם משאיות איטיות, קטנועים איטיים, אופנועי סופר-ספורט שאתה בעצמך מעכב אותם, ניידות תנועה סטאטיות שעומדות בשוליים, חתולים ושועלים חוצים, אשפה ופסולת ו...להמשיך? אתה לא לבד שם בחוץ. אז קצת התחשבות אנושית לא תזיק. נ.ב: אין בדברים כדי לגרוע מחובת הרוכבים לנהוג בזהירות (רכב מלווה לקבוצות גדולות, לבוש זוהר, רכיבה צמוד לימין ככל האפשר וכו') ולא לשכוח שזה גם לא רק הכביש שלהם. דרך ארץ קדמה לכ"ס.

אני מהמר שחנו שם לא מעט בעלי סילבראדו מתחשבים, שעלו עם החלק הקדמי על המדרכה כדי "לא להפריע לכביש", וגרמו להרבה אימהות מתוסכלות (ונכים אומללים) לרדת עם העגלה לכביש.

אני גם תומך בסוג כזה של תכנון. בשפת המתכננים קוראים לזה "אכיפה תיכנונית". במקום להציב שלט מגביל שממילא לא יכובד ולא יאכף, מונעים את העבירה ע"י תכנון מקדים. אפשר לראות את זה במקומות שבהם רוצים שיהיה דשא נגיש אבל לא יאפשר למנגל ע"י בניית מדשאות ברוחב וצורה שמאפשרות ישיבה אבל לא מנגל (למשל בטיילת בהרצליה), וגם במקרה הזה - ביטול חניה שלא מאפשרת חניה ללא עבירה.

אם אתה מתכוון לWRX, אני מניח שהוא יגיע. זה גם מתאים לתאוריה שסמל"ת משתמשת ביפנאוטו כדי לסתום חורים בקשת היצע הדגמים. אני מניח שלא נראה WRX-ים בכמויות שהתרגלנו בעבר. אני חושב שהWRX הזו הולכת להיות יקרה במיוחד, והשוק הישראלי נמצא מקום אחד מתחת למקום האחרון בסדר העדיפויות של היצרן. לאחרונה סובארו סובלת מעודף ביקוש היסטרי, ומצליחה בקושי לייצר את המכסות הדרושות לשוק האירופאי (המפעל באינדיאנה מייצר לשוק האמריקאי, וגם שם יש עודפי ביקוש לא קטנים), כך שאני לא רואה איך סמל"ת הולכת לקבל מלאים ומחירים אטרקטיביים.

לזכות סובארו יאמר שאת הפנים של הBRZ היא קיבלה במתנה (יחד עם כל עיצוב המכונית) במתנה מטויוטה.

מהיכרותי עם נושא התכנון, קיימות שתי אפשרויות סבירות: הראשונה, שהעירייה רוצה להסדיר את החניה ולמנוע מקום חניה לא מוגדר שיאפשר לעבריינים לחנות ככל העולה על רוחם ולבלוט לכביש. אפשרות שניה, היא שהחניה הסמוכה למשולש מועמדת להפוך לחניית נכים.

אני לא גאון. אז לא הבנתי מה אתה רוצה. ציטטת רק משפט חתוך מתוך פסקה שלמה, ולכן חוסר ההבנה שלך את דבריי. מטרת השרשור היא בכי לצורך בכי ותו לא. אין לי (ויש לי הרגשה שגם לאף אחד אחר פה) שום רצון לקדם מחאה בנושא. הרי ברור שיש צורך מהותי במבחני רישוי (ומי שלא מבין את זה, יש לו בעיה בלקבל את המציאות בהבנה ). השאלה איך עושים אותם. אם משהו באיך שעושים אותם לא נראה לך, אתה מוזמן לקדם את הנושא. נ.ב: 1. שרשורי בכי בקראספורום אינם דרך לקידום הנושא. זה נבדק והוכח כבר לפני שנים בשרשורי בכי אינסופיים אחרים. 2. פעולה בנושא אינה חייבת להיות מחאה. צעקות, הפגנות ומחאות אינה דרך ברירת המחדל היחידה. יש פעילות וולונטרית אישית שאותה כל אחד יכול לעשות בגפו (ללכת רק למכון רישוי שלדעתו עושה עבודה מקצועית ואיכותית, גם אם זה אומר שהוא עצמו נפסל ברישוי), יש פעילות פוליטית שאותה ניתן לעשות (ע"ע אור ירוק, גוף שנוח לשנוא אותו אבל היחיד שמקדם משהו לפי חזונו), יש הסברה ציבורית שאותה ניתן לעשות (ובשבילה צריך כסף, שאותו צריך לגייס). בקיצור יש הרבה דברים. בדר"כ "מחאה" זה שם כללי ל"אני אמשיך לשבת פה ולהתלונן עד שמישהו יעשה משהו".

וכמובן מרוב התעסקות עם הWRX, שכחנו שגם הLEVORG הוצגה שם. לפי כל הכתבות, הLEVORG היא בעצם הלגאסי החדשה, שנראת כאן בעיצוב סדרתי לחלוטין. עם זאת, כל חלקי המכונית - מלוח השעונים דרך יחידות התאורה הקדמיות והאחוריות - כולם מרמזים שזו בעצם אימפרזה סטיישן (הגיוני לאור העובדה שבדורה האחרון של האימפרזה לא יוצרה גרסת סטיישן, וחסרונה פגע קשות בתדמית). או שסובארו הצליחו סוף סוף - אחרי שנים של נסיונות כושלים - ליצור אחידות עיצובית מדהימה כמעט בין הדגמים. כך או כך, יש לי להגיד עליה את מה שאמרתי על הWRX: אלגנטית, "נקייה", בלי אלמנטים גסים וולגריים אה-לה היונדאי. מפרט המנועים כרגע מעניין לא פחות: 1.6 עם 168 כ"ס, 2.0 עם קרוב ל 300 כ"ס. נחיה ונראה.

לאחר שחלפה האכזבה הראשונית מהפער בין הקונספט לסדרתי, אני חוזר ומביט בסרטונים שסובארו שחררה ביוטיוב וגם בתמונות, ומקבל את הרושם שזאת הולכת להיות מכונית מאוד אלגנטית. לא צעקנית, לא וולגרית. אלגנטית, אגרסיבית במידה וחסונה. אני מקווה שהיא ננהגת בהתאם.

תגיד, לא טחנו את זה כבר עד דק?