GoRide

אתה יכול גם יכול. הרפייה רגעית מדוושת הדלק תגרום להעלאת הילוך (ואתה רוצה לנסוע בהילוך הגבוה ביותר שניתן כדי לחסוך דלק). מה גם שאפשר לתפעל את התיבה ידנית, אבל זו לא עצה מעשית לנהיגה יומיומית ברכב שאין לו טיפטרוניק.

וזאת הפעם הרביעית שאני מציע לך לזנוח את בדיקת ה200 ש"ח, ולהתחיל למדוד בצורה אמיתית. 7 ק"מ לליטר עבור בינעירוני זה הרבה. 7 ק"מ לליטר עבור עירוני זה הגיוני.

כעקרון, כל מכונית, בעיקר אוטומטית, בעיקר האימפרזה, מאוד רגישות להאצות. תוכל לנסוע שעות על 140 קמ"ש קבועים, והצריכה שלך תהיה נמוכה מזה שיבלה נסיעה בינונית בכביש עם האצות מהמקום והאצות בינים תכופות במהירות ממוצעת של 80. האצות מעמידה הן בעייתיות במיוחד, וגם האצות בינים כדי "להספיק לרמזור" או סתם כדי לעקוף את המונית שהאטה בצד. לפני שאתה רץ למוסך, מציע לך: 1. שוב, למדוד צריכה בצורה מדויקת ולא בהערכה. 2. לשנות את דפוסי הנהיגה שלך כך שהאצה ברמזור תהיה מתונה ואיטית (לצורך העניין, תהיה אחרון בהאצה), להקטין למינימום את האצות הבינים ולצמצם את מספר הבלימות שנגרמות כתוצאה מאי-עזיבץת הגז בזמן (למשל כשאתה מתקרב לרכב שלפניך יותר מדי). תעשה בדיקה חוזרת. אם עדיין התוצאה תהיה סביב ה7 ק"מ/ל', אז הייתי מציע לגשת לבדיקה מכנית מעמיקה יותר.

שוב, אם אתה רוצה תוצאה אמיתית אני מציע למדוד בצורה מדויקת, ולא בהערכות של סכומים. 7 ק"מ לליטר עבור נסיעה בינעירונית זו צריכה גבוהה מאוד, גם לאימפרזה. צמיגים תקינים ולחץ אויר נכון יכולים בהחלט לעזור. אבל לדעתי כדאי לשקול בדיקות מעמיקות יותר בכיוון המכני.

אם אתה תמיד ממלא 27.9 ליטר ותמיד נוסע 200 ק"מ, אז אכן הצריכה שלך היא סביב ה7 ק"מ לליטר (צריכה הגיונית בנסיעה עירונית ונסיעת פקקים קבועה). בדוק את עצמך אם באמת זה 27.9 ולא 27.3 או 28.1, ואם באמת זה תמיד 200 ק"מ ולא 187 ק"מ ולא 218 ק"מ. סטיות לכאורה קטנות יכולות להשפיע על התוצאה בצורה ניכרת. זה יכול להיות 7.2 ק"מ/ל, 6.7 ק"מ/ל' או 7.9 ק"מ/ל' לדוגמא.

לדעתי למשפחה עם שלושה ילדים, בוודאי כאלו הדורשים בוסטרים וכסאות בטיחות, אין מה לחפש בתחום המשפחתיות. משפחה כזו חייבת להתמקד ברכבים עם 6 מקומות ישיבה, מיניוואנים, או טנדרונים משפחתיים. אלא אם אתה רוצה למצוא את עצמך נוהג כשאשתך תחובה ומחוצה מאחור בין שני בוסטרים ואתה מפעיל קרקס בין להשתיק/להאכיל/למצוא את המוצץ/להחליף חיתול/לשעשע את התינוק בכסא לידך לבין לנהוג. מה גם שחוק טבע הוא שהילדים האלה גדלים בקצב היסטרי, ומה שאתה רואה היום הוא לא המצב שאיתו תצטרך להתמודד עוד שנתיים שלוש.

עלות הדלק אינה מדד ואינה קשורה לחישוב. בתחנה אחת תוכל לקנות X ליטרים ב200 ש"ח ובתחנה אחרת תוכל לקנות Y. בנוסף, מיקום המחוג במד אינו רלוונטי. החישוב צריך להתבצע מתמטית ולא חזותית. החישוב הוא: תדלוק המיכל למיכל מלא. נסיעה. לא משנה כמה. כמה שיותר - החישוב מדויק יותר. נניח עד שנורית התראה לדלק נמוך נדלקת. חזרה לתחנת הדלק, ותדלוק. כמה ק"מ שנסעת / כמה ליטרים מולאו = צריכה בפועל בסשן הנסיעה שנבדק.

אני דווקא סבור אחרת. אני חושב שכל משפחתית, או "משפחתית פלוס" (כלומר מנהלים, כמו הפאסאט/B4) תיתן מענה הולם, למעט מכוניות מיני או סופר מיני, שידרשו לקרב את המושב הקדמי ע"מ למקם שם סלקל נגד כיוון הנסיעה. אני מברך על ההחלטה החד משמעית למקם את מושב הילדים בספבל האחורי נגד כיוון הנסיעה. זו החלטה נכונה וטובה. ממליץ לבדוק גם את נושא האיזופיקס. לא להתפשר על הנושא הזה.

תמונה אדירה. שלח ליצרן. אולי יעשו בזה שימוש מעניין.

האם חניות בתוך תחנת דלק אינן בשטח הפרטי של החברה המפעילה את התחנה? לא פעם ולא פעמיים ראיתי ניידות אוכפות חניות נכים בתחנת בית ינאי (קניון M הדרך, סמוך לבית הפנקייק).

נראה מהתמונות כאילו השקיעה קרתה בנקודת ההשקה של הגשר עם הגבעה. כלומר במקום בו הכביש התלוי על הגשר מתחבר לכביש הסלול על הרמפה הקרקעית. אם ההשערה שלי נכונה, זה יכול להסביר כשל בממשק בין הגשר לקרקע (נקודת תורפה ממילא).

בהינתן הגורמים הידועים, אתה צודק.

אתה צודק. אבל יש את מרכיב הסופה שהיה לא מתוכנן.

ייתכן אולי, והסיבה להבדל בין הכביש הזה לאחרים טמון בעובדה שהכביש הזה, בניגוד לאחרים, לא השולמה בנייתו. אם בא לך בשביל הכיף והסיפוק הרגשי לערוף ראשים - לך על זה. אבל זה ילדותי ולא מקצועי. תמתין בשקט ובסבלנות עד פרסום תוצאות התחקיר. אז נהיה חכמים יותר כולנו.

ובערבית: משאיות בולמות במרכז.

אני לא בטוח ב100%. יש בחדרה - כבכל עיר - את רשות התימרור המקומית וגם את ועדת התימרור העירונית הכפופה לה, שאמונה על תחזוקה, הצבה ובקרה של השילוט בתחומיה המונציפליים של העיר. http://media.mot.gov.il/PDF/HE_TRAFFIC_PLANNING/tamrurim_rasuyot.pdf

שאותם קרוב לוודאי ניתן יהיה למצוא בתוך מפעלי נייר חדרה... בזכות הסבתא שצהובה שצולמה מתחת לשלט, התמונה מתאימה גם לשרשור הזה: http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?t=510538

שמע, הוצאת לי את התמונה מהמצלמה (או את המילים מהפה). כשאני חולף שם אני תמיד אומר שהפעם אני אעצור, אצלם את הבדיחה הזו ואשים אותה בעמוד הפייסבוק של עיריית חדרה. בהיבטים רבים חדרה היא עיר שהיא בדיחה. השלט הזה הוא רק סימפטום.

אני לא יודע לקבוע אם מישהו צריך לשלם או לא. אבל אני יודע - ככל אחד - להגיד שסערה כזו היא נדירה, ואני מכיר את ניהולי הסיכונים שעורכים בתחום הזה. קח למשל בית מגורים חדש ממוצע. הוא עומד בתקן מסוים (ונמוך) של רעידות אדמה. יש לו ממ"ד מסוים. יש לו בידוד טרמי מסוים ובידוד רעש מסוים. אבל הוא לא יצליח להתמודד עם רעידת אדמה בדרגה 9, התקפה אטומית או פגיעה ישירה בממ"ד, קור קיצוני או רעש של מחפר שעובד במגרש הסמוך. כי אלו תרחישים שהמבנה לא מיועד להתמוד איתם. כשהם יקרו - כמו הסופה הזו - התשתית תכשל.

אני האחרון שיקבע כאן פסיקות חד משמעיות בלי תימוכים הגיוניים. עד הפתיחה שלו, ו15 שנה אחרי. רשמית המחלף לא הושלם סופית. כמויות הגשם שירדו היו עצומות תוך פרק זמן מאוד קצר, וזה אירוע נדיר. כמו בכל פרוייקט, אני מעריך שגם פה התבצעה הערכת סיכונים. מאחר והעלות הכלכלית של לבנות תשתית עמידה לחלוטין היא גבוהה מאוד, בונים תשתית שתדע לתת מענה ל90% מהמקרים (90% זה סתם מספר. כוונתי "לרוב המוחלט של אירועים שכיחים") ולוקחים בחשבון שיתכנו אירועים נדירים שיכניעו את התשתית. לצער הפרוייקט, אירוע כזה קרה בצמוד לפתיחה שלו. זו הערכתי.

אתה קובע בפסקנות מוחלטת כאילו אתה מכיר את התחום היכרות רבת שנים. לפי מה אתה קובע קביעות כ"כ חד משמעיות?

בואו נלמד על כבישים. החומר אינו על הכביש המדובר, אבל נותן מבט מעמיק על תכנון כבישים בישראל בכלל. פרוייקט ההרחבות של כביש 6, נכתב ע"י המהנדס הראשי של דרך ארץ ומנהל התכנון של דרך ארץ. פרוייקט נעורים (מחלף בית ינאי וגישור נחל אלכסנדר) על כביש 2 זה אולי המסמך המעניין ביותר. המכרז שפרסם משרד התחבורה עבור בניית מחלף ג'לג'וליה בכביש 531. יתן קצת מושגים לגבי הידע, המידע והפירוט אליו מגיעים בתכנון כזה. הפרשה הטכנית עבור כביש 38 בקטע שער הגיא - נחם. רגע לפני שתולים את כולם בכיכר העיר, שווה לקרוא, להכיר ולדעת. אח"כ אפשר להמשיך בתלייה.

שרשור ארוך עם תמונות מאוד מעניינות, שרובן משנות ה60-70, אבל חלקן גם משנות ה90. אותי מרתק לראות איך הדברים היו פעם ואיך הם השתנו למה שהם היום: http://www.televizia.net/vb/showthread.php?t=7911&page=7

נכון, אבל מאחר ורק לטסטר יש מה להפסיד בעסקה, הטסטר הוא חסם הכניסה, לא הלקוח. אם היוזמה לעבירה היא בידי הטסטר, הלקוח יכול להסכים או שלא להסכים (נניח שהתפלגות הלקוחות העבריינים ושומרי החוק לא השתנתה. מי שהיה עבריין בעבר נשאר עבריין ומי שהיה שומר חוק נשאר שומר חוק) ואז למעשה שום דבר לא השתנה. (אני חושב שהרוב המוחלט של ציבור הנהגים אינו עבריין. אין לי נתונים מוצקים כמובן, אבל בעידן שבו 50% מכלי הרכב אינם בבעלות הנהג והשאר הם סה"כ שומרי חוק ממוצעים מטבעם, כמות הנהגים שיוזמת עבירה כזו היא קטנה). אבל אם היוזמה היא בידי הלקוח, הרי שיש סיכוי גדול יותר שהטסטר יסרב בשל הסכנה שהוא יתפס. לכן, אם היוזמה עברה מהטסטר לנהג, הרי שקיימת סבירות שהיא קטנה.

אם לפעילות העבריינית יותר קשה להתקיים בגלוי (עקב הגברת אכיפה, הגדלת ענישה, פרסום בעיתונות ומודעות של לקוחות, וכו') והיא נאלצת "לרדת למחתרת", לא ניתן להסיק מכך שבאופן הגיוני גם ההיקף הצטמצם? אם פעם הוא היה מציע "שירות" דילוג על עמדת בדיקת זיהום אויר בתמורה לשוחד לכל לקוח עשירי שנכנס, והיום הוא מציע את ה"שירות" רק לחברים, מכרים קרובים וכאלה שמסוגלים לתת לו "שירות חוזר", אז אפשר להסיק שהתופעה הצטמצמה?