כתבה על חוקר (דגש: חוקר!) שמבטל את תיאורית הדומיננטיות באילוף כלבים

[falou]

"המשמעות היא שאלפי ספרים ומומחי כלבים טלוויזיוניים אינם רלוונטיים יותר, כמו גם כל אותן עצות בנוסח "לעולם אל תיתן לכלב לאכול ראשון או לעבור בדלת לפניך". המלצות לענישה תקיפה ועמידה בלתי פוסקת על משמר המעמד הדומיננטי איבדו את בסיסן המדעי."

 

מידי פעם עולה כאן דיון על אילוף* כלבים, כשחבר פורום מתקשה בלגרום לכלב שלו להתנהג באופן רצוי. מכיוון שאלו שרשורים עמוסים, חשבתי שיהיה מעניין לכמה וכמה חברי פורום לקרוא את הכתבה הבאה, שמציגה את הגישה האקדמית הנוכחית לפרשנות של התנהגות כלבים.

 

*אני לא אוהב את השימוש במילה חינוך בהקשר של התנהגות כלבים, כי חינוך הוא תהליך של הטמעת ערכים, מתוך הבנה של מה טוב ומה רע, בעוד שכלב לומד רק התנהגות. אין לו מוסר והוא לא יודע להבדיל בין טוב לרע.

 

http://www.haaretz.co.il/misc/1.1371559

 

יש עוד תובנות מעניינות במאמר, לגבי איך צריך להרביע כלבים ולפי אילו צרכים ועוד. היום מרביעים כלבים גזעיים לפי קריטריונים אסתטיים גרידא, במקום לחשוב על התאמת הכלב לחיים עם אנשים.

מעניין.

[ניקו פ.]

מעניין מאוד.

תודה רבה.

[rafi_vk]

מעניין מי מימן לחוקר את המחקר הנ"ל?

[Night Driver]

אני חושב שהמחקרים וספרי ההוראות איך מתפעלים בעל חיים דומים לעיצות של רולידר בקשר לילדים.

 

כלב הוא יצור עם מוח, אופי, רצונות והעדפות ולכן כל כלב מגיב אחרת וצריך למצוא את הדרך המתאימה לכל מקרה. מדובר באינראקציה בין שני יצורים חושבים ואין שני זוגות זהים.

[SlowRide]

אין שני זוגות זהים אבל יש עקרונות בסיסיים שאפשר ליחס לרוב.

 

מאמר מעניין, תודה.

[falou]

מעניין מי מימן לחוקר את המחקר הנ"ל?

 

זה לא מחקר אחד, זה מתועד בהרבה מחקרים שונים, שבאים לידי ביטוי בחשיבה האקדמאית העכשווית לגבי התנהגות כלבים.

 

אני חושב שהמחקרים וספרי ההוראות איך מתפעלים בעל חיים דומים לעיצות של רולידר בקשר לילדים.

 

כלב הוא יצור עם מוח, אופי, רצונות והעדפות ולכן כל כלב מגיב אחרת וצריך למצוא את הדרך המתאימה לכל מקרה. מדובר באינראקציה בין שני יצורים חושבים ואין שני זוגות זהים.

 

אתה לא יכול לבטל את כל מדע התנהגות בע"ח בפסקה...

 

כל מדע ההתנהגות כולו מתבסס על הכללות שאפשר לייחס לפרטים שונים.

כאילו, דא...

 

לדוגמא, פעם היתה סברה שהתנהגות האמא בינקות גורמת לאוטיזם. היום יודעים שזה שטויות.

 

כאמור במאמר, אין שם בכלל עצות לאילוף, רק ביטול הבסיס התיאורטי לתיאוריית הדומיננטיות, מסיבות שמפורטות במאמר.

[Night Driver]

הכללות עובדות על המכנה המשותף הרחב בדרגות יעילות שונות בהתאם למיקום הפרט על הספקטרום הנורמלי כלאמר הן עובדות ב 100% יעילות על אחוז מאוד מצומצם.

 

ברמה העקרונית אני מסכים עם מה שנאמר שם לגבי איך הכלב "בנוי" אבל פחות לכל הפרשנויות והניתוחים בסוף.

[falou]

יש שם הרבה פרשנויות, אבל דבר אחד כבר מוסכם: כלבים לא פועלים לפי עקרונות תיאוריית הדומיננטיות וההיררכיה, כי היא פשוט מבוססת על פרשנות שגויה על תצפיות של זאבים בטבע, משום ש (1) זאבים לא מתנהגים כך בסביבתם הטבעית וכי (2) כלבים מתנהגים מאוד שונה מזאבים.

[Night Driver]

הפרשנות הקודמת היתה שגויה (ואני לא בטוח שהחדשה לא שגויה גם כן) כי היא הניחה שהכלב רואה את האדם כמו עוד כלב בלהקה כשבטבע אין להקות מעורבות של זאבים ושועלים למשל או זאבים וקופים.

[falou]

היא שגויה קודם כל ולפני הכל, משום שהיא בחנה זאבים בתנאים מאולצים (שבי), צפתה בהתנהגות לא טבעית ונתנה פרשנות שגויה למבנה החברתי של הלהקה, כמו גם להתנהגויות החברתיות.

 

מאז, במשך עשרות שנים, לא הלכו ללמוד את הנושא מחדש, עד סביבות אמצע שנות ה-90'.

אילוף כלבים, דרך אגב, לא התבסס באופן קלאסי על המבנה ההתנהגותי של כלבים, אלא על בהיוויוריזם נטו.

[סיוויק 08]

איך פיספסתי את זה !

 

יפה ואף מגניב.

זה נושא כה רחב [עבור בעלי ניסיון] שקשה להתייחס אליו בכתב.

 

אילוף בעיני הוא בשורה התחתונה מצב שמאפשר לכלב לחיות חיים מאושרים ושלווים

המותאמים לסביבתו - אם זו דירת חדר זעירה בבניין גבוה או אחוזה\חווה,

עם או בלי ילדים או בע"ח במשפחה וכו'.

 

כמובן שהשאלה היא 'איך מגיעים לזה'.

הכתבה מדברת על מה שאני מכיר בתור 'פוזיטיב טריינינג', שעיקרו הוא הרגלה של הכלב למה נכון וטוב ע"י

חיזוק חיובי והסטה מיידית מהתנהגות שלילית - ללא ענישה כלל - ההסטה נעשית בעצמה ע"י דבר חיובי אחר,

רוצה לומר - אל תגיד לכלב מה "לא" [בעלי כלבים מבזבזים שנים בלצעוק לא, לא, פויה]

אלא תמיד תגיד לו באותו רגע מה 'כן'. הכלב מושך מפה ? משוך אתה את תשומת ליבו

ע"י כדור. נושך את ידך בעת משחק ? החלף את היד בעצם. קופץ עליך משמחה ?

קבל אותו עם יד נמוכה שישר תלטף את ראשו. נובח על עוברי אורח ליד הבית ? קטע זאת באותה שנייה

ע"י גירוי מגניב יותר. עשה זאת כמה פעמים, הכלב יחווה כמה פעמים מעבר אנשים בלי נביחות - וזהו.

 

כלב שנמנע ממשהו כמה פעמים - מתבטלת אצלו ההתנהגות הזו, הוא לא ימשוך מפה כי כדור יותר כיף,

לא ינשוך יד כי עצם יותר כיף וכך הלאה. משפט המפתח ששמעתי בהקשר הזה הוא

Good habits are as difficult to break as bad habits

ופשוט צריך להשקיע תשומת לב והבנה ו"להיתקע" עם הרגלים טובים.

זה דורש הרבה השקעה, כל יום, בדבקות ובסבלנות.

זה מתמתן כשהכלב מתבגר ומתרגל להיות כזה, נעים.

 

הניסיון לעמת בין סיזארים למינהם לדוקטורים למינהם הוא כמו הניסיון למצוא את התיאוריה

המאוחדת לחינוך נכון של ילדים והוא עקר. לסיזר יש ניצוצות גאונות, לד"ר מברקלי וגם לרועה טורקי בהרים

שמגדל דור עשרים של קנגלים. דומיננטיות מול כלב אין משמעותה 'אני יכול להכות אותך',

שכן הוא יכול לתת לך ביס בביצים מתי שירצה [לזכור זאת זה אחד המפתחות להבנה ולכיבוד של כלב].

היררכיה כפי שנתפסת אצלנו היא אחת מההאנשות, והאנשה היא אחת ה-בעיות בעבודה עם כלבים.

 

מעבר להכל, בפן התנהגותי להגיד "כלב" זה כמו להגיד "ילד", מושג מאוד מאוד רחב. כמו שאחים שגדלו באותו בית

נבדלים זה מזה לעיתים באופן קיצוני באישיותם, על אחת כמה וכמה כלבים, גם בני אותו שגר,

לנוכח 1. אישיותם 2. תקופת גוריותם.

 

מעטות ההכללות שניתן לתקף בעיני, אבל אחת מהן היא שכלב שפרק אנרגיה באופן נכון -

היינו פיזית ומנטלית [שתיהן באותה חשיבות, אתגר מנטלי לכלבים מסויימים חשוב יותר ] -

יהיה מבסוט בערב ולא יזיק פיזית לסביבתו [כרסום ספות וכד'].

 

תופסים את סיזר על דומיננטיות, וכאן זה מאוד נחלק לסוג הכלב והבעלים, ואז רעיון לכאורה ארכאי של

"מי מוביל בטיול" נראה אחרת אצל רועה גרמני או פומרניאן, כשהראשון פשוט מטבעו וגנטיקיותו

ייטה יותר לקחת אחריות ולקחת החלטות בעצמו, בעיקר לגבי 'מגוננות'. בעוד שחשוב שהכלב ידע

לקחת החלטות בכל תחום, חשוב שהוא יבין שגם אתה לוקח החלטות - והן מחייבות אותו,

ככה -בין השאר - ננשכים פחות ילדים\חתולים וכד'.

 

אבל זה באמת נושא רחב שהתייחסות רצינית מצריכה שיחה בע"פ.

 

מגניב !