שרשור פוליטי של אחרי/לפני/באמצע בחירות/מלחמות/שלום/חומוס בדמשק

[RK]

ואני עוד הימני שבחבורה

 

המרכז בישראל ימני יותר ממה שאתה סבור כי מה לעשות, יש כאן מצב בטחוני לא פשוט ועם כל הרצון הטוב (הייתי יותר קרוב לגישה שלך עד לפני כ-15 שנים), כמה שלא נראה רצון טוב, אין לנו פרנטר שווה למשחק וניסיון לכפות עליו את הערכים שלנו יניב תוצאות דומות למה שהשיגה ארה"ב בעיראק.

[יבגניפ]

נכון, יש כאן מצב בטחוני בעייתי. העניין הוא שברוב המקומות שבהם החברה עברה הקצנה כלשהי, זה בדרך כלל לא בא משום מקום.

 

בסוף, ישראל היא בראש ובראשונה מדינה של מהגרים, וככזו, מתמודדת עם הרבה בעיות. אבל מעבר לזה, כל מי שחי כאן, יודע שאצל הרבה מאוד אזרחים כאן יש אלמנט מאוד חזק של אגואיזם אגרסיבי, שאתה פשוט לא רואה במדינות אחרות במערב. יש לזה, כמובן, כל מיני הסברים תרבותיים. אבל ביניהם גם העובדה שזה מה שרצו ליצור כאן האבות המייסדים מלכתחילה.

 

הכיבוש וההתנהלות בשטחי יו"ש הם סממן אחד לאופי החברה בארץ. סממן אחר זה מה שכתבתי בפייסבוק לפני כמה ימים, על זה שאני כמעט בכל יום צריך לריב על הזכות שלי לחנות בחניה הפרטית שלי, שאני משלם עליה המון בכל חודש. סממן אחר זה השרשור, שבנתיים ננעל על, נסיעה בשמאלי.

 

בגלל זה גם, כשאני בוכה על זה שהשמאל עוד פעם הפסיד (או אפילו לא ניסה להציג עצמו כשמאל), אני מודאג מאופי החיים שלנו כאן, הרבה לפני שאני מודאג ממצבם של הפלסטינאים ביו"ש או בעזה.

[RK]

השאלה המתבקשת, בייחוד לאור כמה וכמה (shitloads) תגובות שהגיעו מהצד השמאלי של המפה לאחר היוודע תוצאות האמת, היא למה אתה חושב שדווקא עליית השמאל לשלטון תשנה את זה?

[kobi_g]

השאלה המתבקשת, בייחוד לאור כמה וכמה (shitloads) תגובות שהגיעו מהצד השמאלי של המפה לאחר היוודע תוצאות האמת, היא למה אתה חושב שדווקא עליית השמאל לשלטון תשנה את זה?

+1

מאוסף התגובות הנתעב של חלק ממובילי הדרך, אני לא רואה שהם מסוגלים בכלל להיות מבחינה אתית בשילטון

[RK]

לא בטוח. הם לא יותר גרועים מכמה וכמה מנציגי הימין, אלא שפתאום הם צריכים להכיר בכך שהם בדיוק אותו הדבר, אותו המרקם ואותו הח*א. לא נאורים יותר, לא טובים יותר. אותו הדבר בדיוק, חלק מהעם שהם מתאמצים לא להיות לחלק ממנו.

[Night Driver]

+1

מאוסף התגובות הנתעב של חלק ממובילי הדרך, אני לא רואה שהם מסוגלים בכלל להיות מבחינה אתית בשילטון

 

מבחינה אתית אף אחד לא יכול להיות בשלטון. לא הבכיינים מהשמאל ובטח לא הפאשיסטים מהימין שפרט לאחד (בנט) שזוכר מה זה להיות בן אדם ומה זה להיות מנהיג לא טרח אפילו לצייץ בנושא תקיפת יהונתן גפן והאיומים על אחינועם ניני.

 

למרות שאני שייך למחנה השמאלי (אפילו שמאלה מהמחנה הציוני) אני סולד מהתבטאויות כמו של גרבוז, גפן ואנשי שמאל אחרים (לא אחינועם ניני שמבטאת את עמדתה בלי להדביק כינויים ולשםוט מי שחושב אחרת ממנה) בדיוק כמו שאני סולד ממה שביבי עשה עם ערביי ישראל וממעשיהם של הבבונים שהולכים וקוראים לפגוע באנשים שלא חושבים כמוהם.

[bagira]

נא להמנע משימוש מיותר בכל מיני שמות תואר לא מחמיאים כמו נתעב/ בכיינים/ פאשיסטים וכו'.

[Night Driver]

באגירה, לא אמרתי השמאל הבכיין אלא הבכיינים מהשמאל. לא מבין מה לא תקין בלכנות את אלה שמייללים שלקחו להם את השלטון בכיינים.

 

גם לא אמרתי שהימין פאשיסט אלא שיש פאשיסטים מהימין. מי שקורא לכל מי שלא חושב כמוהו בוגד ומאשים אותו במכירת המדינה הוא פאשיסט. מה לא בסדר בלכנות פאשיסט בשמו?

[bagira]

ההערה לא הייתה מכוונת אליך ספציפית ובכל מקרה, רק מנסים לשמור על תרבות דיון יותר איכותית ונעימה.

 

זה מתחיל בבכיינים ופשיסטים ומהר מאוד מתדרדר ל"אחי, אני אפתח לך ת'ראש, פתח לו ת'חדר"

[Night Driver]

מקבל את הסכנה בהידרדרות למרות שלי לא מזיז אם מישהו יקרא לי שמאלני בכיין או עוכר ישראל.

[bagira]

למדו מההיסטוריה ( אני תמיד מפנה את יבגני להיסטוריה / לא היסטריה )

איך ניצח רבין במערכת הבחירות ב 1992 - מה גרם לשינוי , איך הציג את עצמו -

אני אקבע, אני אנווט...

 

עובדה רבין עם מחנה שמאל מרכז זכה בשילטון ב 1992 - למה קשה לך לגשת וללמוד מדוע.

 

אולי אתה חושב שאתם עילויים, אבל בפועל אתם קצת מנותקים - אפילו ללמוד מה היה ב 1992 אתה מסרב כאשר זה לטובתך..

 

אני לא צריך ללמוד, אני זוכר!

 

ובתור אחד שזוכר, אני זוכר היטב את נאום ה"אני אנווט" וזה היה נאום נצחון בבחירות כך שלא הייתה לנאום הזה שום השלכה שבעולם על הבחירות.

 

מי עכשיו צריך ללמוד היסטוריה?

 

וגם אתה מתבקש להרגע עם הכינויים של מנותקים ועילויים וכו'.

[yehuda-k]

תפיסות עולם שונות.

 

הימין דוגל בקפיטליזם, השמאל דוגל בסוציאליזם.

 

הבעיה היא ששניהם, בצורתם הטהורה והחזירית, ייטיבו עם האליטות, וידפקו את האזרח הפשוט.

 

צורת המשטר הכי טובה, וגם הכי נפוצה, זה שילוב של שניהם, כך גם בישראל. כאן, במהלך שנות קיום המדינה, יש מעבר איטי מסוציאליזם לקפיטליזם, ממדינת רווחה וכלכלה מתוכננת, לשוק חופשי. הויכוח בין העבודה לליכוד זה לאן תהיה הנטייה - לקפיטליזם או סוציאליזם.

 

הבעיה עם שוק חופשי של ממש, זה שבו קמים קרטלים ומונופולים, שבסופו של דבר "קונים" את השלטון, והופכים את החיים לבלתי נסבלים למי שלא מקורב לצלחת.

 

בסוציאליזם עם כלכלה מתוכננת, אותם המונופולים הם חלק ממנגנון המדינה, ויש להם כח רב מלכתחילה, בהיעדר תחרות מראש. בנוסף, נוצר מגזר ציבורי מנופח ולא יעיל.

 

הפיתרון הוא שוק חופשי, אבל לא לגמרי, עם רגולציה חכמה ומנגנוני רווחה יעילים.

נכון מאוד.

 

הכי גרוע זה שכל מצביעי הליכוד צוהלים עכשיו "איך דפקנו את השמאלנים". הם פשוט לא מצליחים להבין שהם דפקו טוב טוב גם את עצמם, במיוחד העניים שביניהם.

מי קבע שמהבחינה הכלכלית המחנה הציוני עדיף על הליכוד? ממש לא בטוח.

 

ב"דה-מארקר" של היום:

תוצאות הבחירות במונופולים: תבוסה לנמלים - ניצחון לרשות שדות התעופה

היו אלה בכירי מפלגת העבודה שהתייצבו בשנה האחרונה לצדם של עובדי הנמלים במאבק נגד תוכנית הממשלה להקים רציפים פרטיים מתחרים. הם אלה שביקרו בזה אחר זה בנמלי חיפה ואשדוד, כאורחי הוועד, כפי שעשו חברי הכנסת אבישי ברוורמן ואיציק שמולי; הם אלה ש"הציקו" בשאילתות לשר התחבורה, ישראל כ"ץ (הליכוד), בניסיון לעכב את יישום הרפורמה שתפקיע מידי הוועדים את השאלטר הבלעדי על שעריה הימיים של ישראל (ח"כ עומר בר לב); והם גם אלה שנמנעו באופן תמוה מלהתייחס מפורשות לכשלי הענף הנמלי, בדיוק כפי שהתעלמו ממעוז מצביעים פוטנציאלי אחר של המפלגה בענף המונופוליסטי המקביל — זה של החשמל....אם המשרד יישאר בידי הליכוד, המשך קידום הרפורמה בענף הנמלי מובטח. גם אם זה לא יהיה כ"ץ, ספק אם יימצא בשורות הליכוד מי שיבחר לפגוע במודע ב"מורשתו" של אחד האנשים החזקים במרכז המפלגה — ועוד להתנצח עמו כשהוא מתייצב מול ועדי הנמלים.

 

גם מסירת התיק לאחת השותפות הקואליציוניות הרלוונטיות לא תהיה בשורה טובה מבחינתם של עובדי הנמלים. כזכור, יו"ר הבית היהודי, נפתלי בנט, הוא שהציע לפני שנתיים "להכניס צבא" לנמלים במקרה של שביתה, ו"להדבירם", כלשונו. בנט לא היה הראשון שהציע שימוש בכוח לאומי כדי לשבור את שורות ועדי המונופולים התשתיתיים. קדם לו, עשור לפני כן, שר התחבורה דאז, ליברמן.

 

, מי שזכו אולי בפתח מילוט ממצבם הפוליטי הקשה הם דווקא עובדי מונופול החשמל. חברת החשמל ידועה אמנם כמגרש המשחקים ההיסטורי של מפלגת העבודה, שעם פעיליה נמנה לא אחר מיו"ר ועד העובדים, דוד (מיקו) צרפתי. מצד שני, "רפורמת השקשוקה", שתיכננה לחלץ את החברה תוך תשלום אתנן במיליארדי שקלים לעובדי החברה, נטוותה בחשאי לפני שנה, בעת כהונת ממשלת נתניהו, וסוכלה ברגע האחרון רק בזכות שר האוצר המפוטר, יאיר לפיד, שצפוי למצוא את עצמו בקרוב בספסלי האופוזיציה.

 

מי שאמור היה לייצג בשנתיים האחרונות את עמדת הליכוד, שר האנרגיה, סילבן שלום, מצא לנכון להיפגש עם צרפתי מיד עם מינויו לתפקיד שר — ולקראת הקמפיין שניהל לנשיאות המדינה. לכן בחר שלום שלא להתערב ברפורמה הנכה, אך גם נמנע מלהילחם על אישורה כדי שלא להצטייר בפומבי כמי שמגונן על הוועד החזק, והלא בהכרח פופולרי, במדינה.

 

כעת, משהורחקה יש עתיד מהממשלה, וכשבפני הליכוד ניצבת הזדמנות לכבוש מעוז אדום נוסף, לא מן הנמנע כי עובדי מונופול החשמל ימצאו בממשלת הליכוד החדשה אוזן קשבת. זאת, בייחוד כששר האוצר המיועד, משה כחלון (כולנו), אולי רואה במונופולים סדין אדום — אך בה בעת שומר פינה חמה בלב לעובדיהם שבמגזר הציבורי.

 

עובדי מונופול חברת המים הלאומית מקורות. אלה ניצבו ערב הבחירות תחת חרב ממשלתית שאיימה לכפות עליהם התייעלות לא רצויה (מבחינתם). מדובר במסקנות ועדת בלינקוב לייעול משק המים, שבין השאר המליצו להפחית את התשואה המוכרת כיום למקורות מ–6.5% (צמוד) ל–4.5%, וכן להוציא את ביצוע הפרויקטים של מקורות מידי החברה הבת הקבלנית שלה, שח"מ. זאת מחשש לניפוח לכאורה של עלויות ביצוע המסובסדות ביתר על ידי הציבור.

 

מי שבולם בינתיים את העלאת ההמלצות לדיון הוא משרד האנרגיה והמים של השר שלום — חרף תמיכת הפקידות האוצרית ביישומן המיידי. גם כאן עשויים עובדי מקורות להתעודד אם תיק האנרגיה יישאר בידי שלום, ולנוכח אהדתו של שר האוצר המיועד לוועדים הגדולים

 

עובדי רשות שדות התעופה (רש"ת) שכבר בעת כהונת הממשלה היוצאת נהנו מחסינות שהעניק להם שר התחבורה כ"ץ. כעת צפויה החסינות לקבל שריון עבה יותר בזכות "אפקט חיים כץ" — כלומר התברגות יו"ר הוועד במוסדות מפלגת השלטון, תוך שהוא מנצל את גיבוי העובדים לצורך שכפ"ץ מגונן על חברתו הממשלתית.

 

היו"ר המיתולוגי של רש"ת, פנחס עידן, אמנם לא הצליח להיכנס לכנסת לאחר שנדחק למקום ה–36 ברשימת הליכוד בבחירות. ואולם, הפגישה המזורזת שאורגנה לו עם נתניהו, בעקבות מכתב מחאה ששיגר אליו עידן לאחר פרסום תשדיר הבחירות השערורייתי, רמזה במעט על מעמדו הפוליטי החדש של מי שימשיך לשלוט גאון בשעריה האוויריים של ישראל."

 

מתברר שמבחינת התואר "מי שדופק אותנו", אין הבדל ממשי בין הליכוד למחנה הציוני. בליכוד מגינים על האויבים שלנו (עובדי רשות שדות התעופה, עובדי מקורות, עובדי חברת החשמל) אבל פועלים לטובתינו (בטיפול בעובדי רשות הנמלים)

 

המחנה הציוני מגינים על האויבים שלנו (עובדי הנמלים, כנראה עובדי חברת החשמל) ואפשר ליחס להם גישה "סוציאליסטית" שמגינה על כל הוועדים הגדולים מתוך אידיאולוגיה (?) . אנו עוד זוכרים איך שלי יחימוביץ, מנהיגת ה"עבודה" בבחירות הקודמות הצטלמה מחובקת עם הבהמה מועד עובדי הרכבת.

 

מי דופק אותנו יותר? אלה שעושים זאת מתוך אידיאולוגיה או אלה שעושים זאת משיקולים פוליטים ומשחיתות?

 

יהודה

[kobi_g]

ההערה לא הייתה מכוונת אליך ספציפית ובכל מקרה, רק מנסים לשמור על תרבות דיון יותר איכותית ונעימה.

 

זה מתחיל בבכיינים ופשיסטים ומהר מאוד מתדרדר ל"אחי, אני אפתח לך ת'ראש, פתח לו ת'חדר"

או כמה שצחקתי כעת

וכעת, אתה לצערי צודק ואנו לא צריכים את זה כאן.

[amir74]

יבגני, בשבילך מהאתר האהוב עליך.

"תפישתם של האחרונים נשענת על חמישה עיקרי יסוד:

• אין עם יהודי. היהדות היא דת, לא לאום ולכן אין ליהודים זכות להגדרה עצמית.

• ליהודים לא היתה מעולם ריבונות בארץ ישראל, ולכן אין הצדקה לתביעתם למדינה יהודית כאן. לפיכך, היעלמותה של מדינת ישראל היא בלתי נמנעת.

• היהודים הם יצורים נפסדים, ולכן ביקשו האירופים להיפטר מהם. אין הצדקה לכך שדווקא הפלסטינים, בעלי הארץ מקדמת דנא וצאצאי הכנענים, יסבלו את קרבתם.

• כל סוגי המאבק לזירוז היעלמותה של ישראל הם לגיטימיים, ובכלל זה מאבק מזוין, התקוממות עממית ופעילות מדינית. תמיד יש להעדיף את הכלים המבטיחים את מרב ההישגים בעלות נמוכה ככל האפשר. כעת יש להתמקד במערכה מדינית ומשפטית, ובהתקוממות עממית (כולל הפעלת כוח ללא שימוש בנשק חם).

• הפלסטינים הם הקורבנות של ישראל והמערב, ולכן אין לגורמים אלה הזכות לדרוש מהפלסטינים לקבל אחריות על מעשיהם או למתוח ביקורת על דרכי הפעולה שלהם."

http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2596478?fb_ref=responsive

[יבגניפ]

אמיר, תודה, קראתי את זה אתמול

קודם כל, אני חושב שמה שהכי עצוב הוא, שאם תחליף בין "יהודים" ל"פלסטינאים" בסעיפים האלו, תקבל את דעתו של הישראלי הממוצע (זה, למשל, שהפלסטינאים הם עם מומצא עולה גם כאן פעם בכמה זמן).

אסור גם רק לשכוח שאל מול קופרווסר עומדים לא מעט "גנרלים של השלום המדומה", כפי שהוא מכנה אותם, שקוראים את המציאות אחרת, או חושבים שהסכסוך כן פתיר.

יכול להיות שבשלב הזה הוא גם לא. יכול להיות שחזון שתי המדינות מת ונקבר. זה לא הופך אותנו לצדיקים, ואישית אני גם לא מתחבר לצורך לחפש עכל הזמן את "צדקת הדרך" ולנסות להוכיח שהיא אובייקטיבית ונכונה. היא לא.