pinister

פתח שרשור בג'יפטריפ!

אין סטיישנים??? תא המטען ב-5 דלתות קצר בדרך כלל מזה שב-4 דלתות, אך הגישה אליו נוחה יותר בגלל הדלת האחורית, וניתן לקפל את המושב האחורי. ב-4 דלתות תא המטען עמוק, אך הגישה פחות נוחה, וקיפול המושב האחורי (במידה ואפשר) כמעט ואינה תורמת. בסטיישן יש גם וגם (גם עומק, גם גישה, גם קיפול, וכבונוס- תוספת גובה). אז מה עם סטיישנים?

בודאי שיש קשר. הכוח הפועל על הסרן המניע (דרייבשאפט באידיש...) הוא המומנט היוצא מהמנוע כפול יחס ההפחתה בתיבת ההילוכים (כמובן שלכל הילוך יחס משלו). אבל, זה גם תלוי בצורת השחרור של דוושת המצמד (קלאץ' ברומנית...). ככל שהשחרור מהיר יותר נכנסים למשואה כוחות impact (כוח פתאומי) המגדילים את המאמץ בהרבה. לפעמים פי כמה. הדבר דומה לגרירית רכב באמצעות רצועה, במשיכה מתונה לעומת זינוק הרכב הגורר כאשר הרצועה עדיין אינה מתוחה.

Croc היקר, אתה עושה הכללות. לפורסטר שלי אין מנוע משופר. המנוע האטמוספרי המקורי הוחלף במנוע מוגדש של WRX, בתוספת מחשב ניהול מנוע וקו פליטה מקורי של WRX, כולל הממירים. לא עשן שחור ולא נעליים!

מערכות מבוססות אויר (קפיצי אויר) מורכבות ברכבי שטח היכולים לשנות את מרווח הגחון שלהם, כמו פולקוואגן טוארג ולנדרובר דיסקברי 3, למשל.

כבר תיקנתי פעם אחת: בעליה חונים עם גלגלים לכיוון הכביש. אם הרכב מידרדר לאחור, כמעט מיידית הגלגל הקידמי שלו פוגש את המדרכה, והרכב עוצר. אם הגלגלים פונים למדרכה והרכב יתדרדר לאחור, הגלגלים הקדמיים הפונים אל המדרכה יגרמו לכך שהפרונט של הרכב יכנס אל הכביש, ועד שהגלגל האחורי יפגוש את המדרכה הרכב עלול לחסום חצי נתיב.

שלום שגב. נסה לשאול את השאלה בפורומים: נגישות ישראל: http://www.aisrael.org/ ג'יפטריפ: http://www.jeeptrip.co.il/page.aspx?div=Forums בפורום "מחוץ לשטח". yney, קהילות, חברה, פורומים, נכים: http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-864-7949,00.html בהצלחה.

לאו דוקא. אני גר בהרצליה ועובד ליד רחובות, ובנסיעה לעבודה וחזרה, לא כולל סידורים, אני מגיע ל80 ק"מ ביום, שהם כ-21000 ק"מ בשנה (לפי חישוב של 22 ימי עבודה בחודש). כך שעוד 4000 ק"מ לשנה לטיולים, סידורים וכו. (שהם כ-330 ק"מ בחודש),הם בהחלט הגיוניים ואפילו פחות. את הרכב לקחתי בעיקר לשימושו של בני, בהנחה ובתקווה שיסע פחות ממני.

שגב היקר. ואן להסעת נכה אינו נקנה "עירום". בדרך כלל יש צורך באיבזור, ולפעמים איבזור רב, ואיבזור זה עולה לפעמים יותר מהרכב. בדרך כלל הנכה "מקבל" את הואן, מאובזר, מהביטוח הלאומי. נכים רבים משתמשים במרצדס ויטו, שהוא קומפקטי, יחסית לפורד ול-GMC הגדולים. ישנה האפשרות של מיניואן, כמו הקרייזלר וויאג'ר, למשל, אבל ישנה כאן המגבלה של תקרה נמוכה (יחסית), ואם צריך מעלית (כי יש קושי לעלות עם כסא גלגלים ברמפה משופעת), הרי שכנראה האפשרות הזאת יורדת. אני מכיר נכה שקיבל טרנספורטר, והוא מרוצה, אם כי רכב זה חדש בארץ כרכב לנכים. אני מציע שתברר בביטוח הלאומי איך מקבלים ואן, ובחברות כמו "אצמ" ו"תמן" (אלו חברות המתקינות איבזור לואנים לנכים) פרטים טכניים והמלצות לגבי רכב זה או אחר. בהצלחה

גדעון, תשובתך לא מדוייקת. בירידה הגלגלים פונים למדרכה. בעליה לכביש. הסיבה: אם הרכב מידרדר בירידה הוא יעצור אחרי מרחק קצר, כי הגלגלים הקדמיים נבלמו על ידי המדרכה.

יש אי-צדק בהעלאת שווי השימוש למשתמשי הליסינג. אדם המקבל רכב ממקום עבודתו ללא תשלום לחברת ליסינג, מקבל הטבה השווה כסף ועל זה הוא צריך לשלם מס, ערך ההטבה הוא אותו שווי שימוש מפורסם שהוחלט להעלות אותו. וזה הוגן לשלם מס, וזה ברור שעד עכשיו שויי השימוש היה קטן משמעותית מהערך הריאלי של ההטבה.. אבל אדם המקבל רכב בהסדר ליסינג משלם פעמיים. פעם לחברת הליסינג ופעם את המס על שווי השימוש. נכון שהתשלום לחברת הליסינג משולם מברוטו, אבל עדיין יורד סכום לא מבוטל מהנטו. היה צודק אם הסכום שמשלם העובד מהנטו היה מתקזז מאותו מס שמשלם העובד על שווי השימוש (בערך הריאלי שלו) ואז היה נעשה לפחות צדק. יונדאי אקסנט עולה לי כ-2000 ש"ח נטו. אם יעלה שווי השימוש ישתלם לי משמעותית לפרוש מהליסינג לטובת רכישת רכב פרטי, שכבר עכשיו אחזקתו היתה עולה לי פחות (כולל ירידת ערך, כי אני מדבר על רכישת רכב בן 5-6 שנים). גם הקילומטרים אינם ללא הגבלה. על כל קילומטר מעל 25000 לשנה אני משלם, ואם הייתי נכנס לתוכנית עם קילומטראז' גבוה יותר, הייתי משלם יותר מלכתחילה. באו "מתחכמי" האוצר והחליטו לפצות על העלאת שווי השימוש, כדי לפצות במשהו על עליית עלות אחזקת רכבי הליסינג בעקבות העלאת שווי השימוש. אבל ההטבה היא לכל המשק, וזה עוזר להחזיק רכב פרטי באותה מידה שזה עוזר להחזיק רכב ליסינג, שהוצאות אחזקתו גדלו. אז נראה לי שזה רכב הליסינג האחרון שלי, אלא אם ישתנה משהו. אני מחוייב עליו לעוד שנה וארבעה חודשים, כך שאעבור רק את השלב הראשון (מתוך ארבעה) של העלאת שווי השימוש.

ג'יפ קלאסה? מהחברה? לא צריך שטח? מה זה השטויות האלה? הבחורה רוצה רכב "שטח" כדי להראות "גזעית"? האם חייבים רכב חדש (זה משפיע על התקציב)? ומה זה "לא צריך שטח"? הרי כמעט כל מי שנוסע בשבילים רוצה לנסוע בשבילים קשים יותר. מה ה"שטח" הקשה ביותר שהיא צפויה לעשות (התשובה משפיעה על הבחירה בין רכבי שטח עם הילוך כוח לבין רכבי פנאי נטולי הילוך כוח. האם מספיק רכב קטן ללא דלתות אחוריות (כמו הג'ימני שהוא רכב שטח לכל דבר אך קטן מאוד, עם תא מטען בהתאם וללא דלתות אחוריות) או עדיפה שימושיות (למשל הטריוס שהוא רכב פנאי עם 5 דלתות). האם דרוש תע מטען "נורמלי" (מה שמוריד את הג'ימני והטריוס מהרשימה)? בקיצור, חסרה המון אינפורמציה, וכל אחד זורק שם של רכב שהתרשם ממנו, או שמע עליו, מבלי להתחשב

לך אחרי הלב. במצבים בהם צריך לבחור בין הלב לשכל, הלב מנצח. אם תלך אחרי השכל, תצטער הרבה זמן שלא קנית מה שהלב שלך רצה. כמו בחיים: התאהבת במישהי והתחברת למישהי אחרת, שהקשר איתה יותר "הגיוני". עוד הרבה זמן תיאכל מבפנים על ידי אותה תחושת "החמצה". שלא הלכת אחרי הלב. זו רק מכונית, אבל בכל זאת... ואם גם האישה רוצה, אם זה אי אפשר להתווכח...

לתומר נכים נוהגים ביד אחת מחוסר ברירה. היד השניה מפעילה (באמצעות מנגנון) את דוושות ההאצה והבלימה. הדרך לנהוג ביד אחת היא להשתמש ב"תפוח". רק נכים מקבלים אישור להתקנת "תפוח" ברכבם. ברכב רגיל אסור. החוק מחייב נהיגה עם שתי ידים על ההגה, למעט מקרים שיד אחת נדרשת לאיתות, העברת הילוך וכו (חיטוט באף לא נחשב...). "מעשים מגונים" (כמו קריאה, גילוח, אכילה וכו.) אסורים בזמן נהיגה, והם בהחלט פוגעים בעירנות הנהג. הנהג צריך להיות עירני, לא רק כדי לעצור בזמן באדום או למנוע התנגשות עם הרכב שלפניו, למשל, אלא כדי לברוח בזמן ממצבים מסוכנים הנגרמים על ידי נהגים אחרים. רק אתמול ניצלתי משתי תאונות בזכות הערנות שלי בנהיגה. האחת כאשר הנהג שבא מולי פנה שמאלה באור אדום, והשניה כאשר נהגת מבוגרת נכנסה לנתיב הנסיעה שלי (כאשר היה לי ירוק ברמזור) כאשר פנתה ימינה לכביש בו נסעתי.

עשיתי את זה (בעצם עשו בשבילי) לפני לא מעט שנים בסיטרואן AX. הניתוח כלל גם החלפת סעפת היניקה. המנוע עבד טוב יותר בטורים גבוהים (כמו רוב השיפורים האטמוספריים). טורים גבוהים=יותר דלק. כוח=הנאה=דלק=כסף. אתה תחליט...

על פניו נראה שהשילוב המוצלח יותר יכול להיות היברידי עם דיזל במקום בנזין. ואפילו קראתי לאחרונה שמישהו מפתח את זה (לא זוכר מי. הזכרון בגילי כבר לא משהו...). וברור שלא מדובר על משהו בסיגנון ההונדה, שהתרומה של ההיבריד די עלובה, אלא משהו קרוב יותר לפתרון של טיוטה, אבל עם דיזל.

אגב, נכה זכאי להחליף רכב כל 3.5-4 שנים. לכן עדיף שבפעם הבאה תנצל את זכותך בזמן, כי הרכב המשומש שלך היה שוה יותר לפני שנה וחצי.

סליחה על הטרחנות, אבל עדיין לא הבנתי את נושא הרכב הראשון והשני. אתה מתכוון לקנות רכב שני ואחר כך למכור את הראשון? הרי אינך יכול לקבל הלואה עומדת מהביטוח הלאומי על מכונית שניה, ותוכל לקבל את הזיכוי מהמיסים רק אם תמכור קודם את הרכב הראשון ואחרי שתקבל את האישור מהמכס! ובקשר לרכב: האם יש סקודה פאביה סטיישן דיזל אוטומטית? כי אם כן, זה נראה רכב שמתאים לך יותר מהקורסה. לקורסה תא מטען קטן (ומנוע בנזין קטן). ולא הייתי מתעלם מנושא כסא הגלגלים. גם לאותן פעמים שתצטרך אותו, תא מטען ראוי יוכל לעזור.

אל תשרוף קשרים (או גשרים) אש קטנה- שריפה גדולה מישהי נדלקה עליך (בתקוה שהוא אוהב נשים...) אש על הפנים עוד סיגריה אחת ודי

מר VALSHA היקר הצלחת לבלבל אותי. מצד אחד אתה אומר שמדובר על רכב שני, ואז כמובן אין מה להתחשב בהנחת המס בקניה ובקצבת הניידות. עכשיו אתה מספר לנו שאתה מתכוון למכור את הרכב הראשון. אם אתה מתכוון למכור את הרכב הראשון, עדיף שתעשה את זה לפני קניית הרכב שאתה מחפש. ואז תקנה רכב לפי צרכיך, ותוכל להעזר ב"מתנות" שהמדינה נותנת לך. וזה אומר, כנראה, רכב עם מנוע דיזל, כי בנוסף על ההנחה במס בקניה (וככל שנפח המנוע גדול יותר אתה זכאי להנחה גדולה יותר) אתה מקבל קיצבת ניידות גדולה יותר (כי זו תלויה בגודל המנוע), תשלם אגרת רישוי סמלית ללא תוספת הקנס על דיזל, ותקבל גם רכב חסכוני. ואם המצב שונה, אז בכלל בלבלת אותי, ואשמח אם תבהיר את המצב. תודה. וקנה רכב עם תא מטען המתאים לכסא גלגלים (עדיף סטיישן) כי אתה קונה רכב ל-4 שנים הקרובות, ויתכן שתזדקק יותר לכיסא הגלגלים (איני ציני, אני חי עם אשה הרתוקה לכסא גלגלים). בהצלחה

אין לי הסבר לזה. שמעתי לא מעט דיעות של ג'יפאים בנושא זה, ונראה לי שיש דברים בגו. אולי כדאי לשאול מומחים לצמיגים...

לא זו היתה הכוונה. מדובר בצמיגים רגילים שאפשר להרכיב אותם לשני הכיוונים. אחרי שהצמיג כבר נסע מרחק מסויים (אני מניח שמדובר על כמה אלפי קילומטרים), נוצר שינוי כלשהו במבנה הפנימי של הצמיג. במצב כזה, גם אם ניתן להרכיב את הצמיג (בהרכבה הראשונה שלו) בכל מצב, "הפיכת" הצמיג עלולה לגרום נזק.

"סיבוב מוסכים" הוא דבר מצויין, אבל... כמעט ולא תמצא במוסכים טויוטה סטארלט, למשל. לא כי היא אינה מתקלקלת, פשוט כי יש מעט מכוניות כאלה... ובקשר לאוטומט: אל תתפשר, כי אם לא נוח לך ידני, ויש על הציר הזה הרבה פקקים (ואני יודע...), סע באוטומטי.

עד כמה שידוע לי, אסור להפוך את כיוון הסיבוב של הצמיג כי עלול להגרם לו נזק (ההסבר: חוטי הפלדה שבתוך הצמיג "מסתדרים" בהתאם לכיוון הנסיעה). בהנחה שזה נכון, אין בעיה להחליף צמיג קדמי באחורי ולהיפך, כאשר הם נמצאים על אותו צד של הרכב (שמאל או ימין). כאשר מחליפים בין צמיג שמאלי וימני (ולא חשוב אם הם היו לפנים או לאחור), הופכים את כיוון הסיבוב של הגלגל. מסיבה זו ההחלפות נעשות בין הצמיגים שבאותו צד. אם אתה מתעקש להצליב צמיגים, אתה צריך להפוך את הצמיג על החישוק. עבודה זו נעשית, כמובן, בתיקריה (בפנצ'רמאכריה, באידיש...). ואל תשכח לאזן אותם אחרי ההפיכה.

צביקה מדובר על רכב שני. אני חושב שפותח השרשור כבר מקבל קיצבת ניידות על הרכב הראשון שלו, שלו מנוע גדול יותר, ולכן לא יקבל קיצבה על הרכב השני, וברור שנפח המנוע לא קובע כלום. כוונתו לקנות רכב שתהיינה לו הוצאות החזקה נמוכות ככל האפשר, כי לא יקבל עליו שום הטבה, לא קיצבת ניידות ולא הלואה עומדת, ובמקרה הטוב ביותר ישלם אגרת רישוי קטנה.