pinister

אם אתה מתוון לרדת לשטח, ולשטח אמיתי, אל תקנה את הראב 4 וכל רכב פנאי אחר, כי אין להם הילוך כוח החשוב מאוד לנהיגה בשטח. רכבי הפנאי מתאימים לשבילים, ועד עבירות בינונית (במקרה הטוב). והילוך הכוח של הפורסטר הידני לא ממש נחשב...

אני מקוה שלא תצטרך מסיבה כלשהי (שכירת רכב בחו"ל, למשל) לנהוג ברכב עם גיר ידני, כי אז עלולה להיות לה בעיה. לפחות בהתחלה. אפשר לעשות "סימולציה" ולתת לה לנהוג ברכב כזה לנסיון.

הספורטאז' הוא רכב שטח, כי יש לו הילוך כוח, וכושר העבירות שלו בהתאם. הראב 4, כמו הפורסטר, הוא רכב פנאי, וככזה אין לו הילוך כוח, כך שכושר העבירות שלו מוגבל. יש לי פורסטר ידני, ונכון שיש לו "הילוך כוח", אבל בניגוד לרוב רכבי השטח האמיתיים שהילוך הכוח מוריד את המהירות לחצי עד שליש, בפורסטר המהירות יורדת ל-69%. זה נחמד ועוזר משהו, אבל בשטח טכני יש לפורסטר בעיה. כך שאם אתה מתעתד לנסוע בשטח טכני, קנה רכב שטח אמיתי, עם הילוך כוח אמיתי. אם אתה רוצה רכב שבילים טוב, גם הפורסטר וגם הראב 4 יענו על צרכיך. רק דע שבכל שביל עלול להסתתר מעבר לא קל שלא תוכנן להיות שם. פיני

נסה ב-www.jeeptrip.com

בדוק את האופציה של מנוע דיזל 2 ליטר. נדמה לי שיש הונדה אקורד כזאת. במסגרת ההקלות לנכי ביטוח לאומי לא משלמים "קנס" למנועי דיזל, ומקבלים רכב חסכוני.

ה-I30 היא היחידה שעברה גם מבחן ריסוק מבפנים (ראו פרסומת בטלביזיה...).

אפשרויות ההטענה בסטיישן מגוונות יותר מאשר בסדאן. אם רוצים להוביל מטען ארוך (ושיש לו קצת "נפח") בחלק לא מבוטל מהמקרים הדבר בלתי אפשרי בסדאן, גם אם מקפלים את המושב האחורי. גם אם תגידו: "אנחנו לא צריכים "משאית" ולא מובילים מטענים גדולים (או ארוכים), מספיקות פעמים בודדות כדי להבין שעדיף סטיישן מסדאן. הדבר דומה לרכבי שטח: אדם קונה רכב "רך" לשבילים ומגלה שבשביל ה"קל למעבר" יש, לא כמו שתוכנן או הוערך מלכתחילה, נקודות קשות יותר למעבר, ואז מצטער שלא רכש רכב שטח עם כושר עבירות גבוה יותר (ואני לא מתכוון ל"האמר" ודומיו, יש גם רכבי שטח קומפקטיים ו"שפויים"). אני נוסע בשילוב הכי טוב (לדעתי) בין רכב משפחתי, פרקטי (סטיישן, מהבחינה הזאת), שטח (מוגבל משהו, אבל כנראה שצריך לוותר באיזשהו מקום...) ו"ספורטיבי": סובארו פורסטר טורבו, וגם אם לא הייתי חושב על שטח ועל ביצועים הייתי נוסע בסטיישן.

מפלסטיק אפור עשן חצי שקוף. נקנה בכ-750 ש"ח, מחיר נדרש: 250 ש"ח.

מרותך לצינור אחורי של פורסטר ואינו דורש ריתוכים לרכב זה (וכנראה גם לאימפרזה). היה בשימוש כחצי שנה לפני כשלוש שנים. נקנה ב-900 ש"ח, מחיר נדרש: 300 ש"ח.

חבל שבקרת הכניסה לאיילון צפון אינה מתוכננת לווסת במקביל את הפקקים שהיא עלולה לגרום בשדרות קק"ל...

הורכב על ידי "אגזוזן" לפני למעלה משלוש שנים. אין לו אישורים. אחרי כחצי שנה על הרכב הוחלף ואוחסן. דגם לא ידוע, נראה כמו צינור בקוטר כ-20 ס"מ ובאורך כחצי מטר. היציאה בקוטר כ-10 ס"מ וכתוב עליה powerful (אולי זה שם הדגם...?). יש עליו חבק חצוי שעליו מרתכים את החיבורים, ובכניסה שלו מרותך הצינור המתאים לפורסטר (וכנראה גם לאימפרזה). מחיר: עד כמה שהבנתי זה לא המקום לכתוב מחיר כי זה לא פורום מכירה. צירפתי רק פרטים טכניים. מי שמעוניין (וכבר התקשרו אלי) מתבקש לשלוח הודעה פרטית. ויש לי תמונות. פיני.

היה לי אחד בפורסטר במשך כחצי שנה. הגביר את הווליום (לא היסטרי) כאשר הרכב היה בחוץ, אבל בחניון מקורה (וזה היה המקום החניה הקבוע שלו...) עם פתח אגזוז פונה לקיר קרוב, זה היה לא נעים. אם תרצה, אמכור לך.

"פגוש": מלשון "לפגוש". זה הדבר הראשון ברכב שהכלב פוגש... ואגב הכותרת: ומשתלם לדרוס בן אדם??? ומה עם החיה המסכנה? טוטאל לוס...? או פגיעת קצה שילדה...?

בהמשך לתגובות של רוני: מה שקובע את מחיר הביטוח, למשל, הוא תוצרת הרכב. מה שנקרא אצלנו "רכב מנהלים" שייך למשפחת המשפחתיות הגדולות. אבל יש את ה"עממיות", אלו ששיכות לקבוצה 3 ועולות כחדשות 151,000 ש"ח, יש יקרות יותר (כמו הפאסאט, למשל) ויש מכוניות יוקרה (כמו אאודי A4, ב.מ.וו 3, מרצדס C ועוד) שעולות כמו מכוניות סאלון של יצרנים אחרים.

לא היתה שום סיבה מיוחדת שבחרתי לעשות את זה בעצמי, אלא השתלשלות מאורעות. כאשר הרכב היה "מאושפז" בזמן החלפת הבולמים חיויתי דעתי על כך שההגבהה כינסה את הגלגלים אל מרכז הרכב. המכונאי (שעוסק בשיפור רכבי שטח) הציע לי להרכיב ספייסרים (שייוצרו על ידי חרט שעובד איתו) ולהחליף את הברגים המקוריים לברגים ארוכים יותר. ואז הצעתי לו את התכנון שלי שחוסך את החלפת הברגים ומאפשר תמיד חזרה למצב הקודם. אם היה אומר לי שיש קיטים מוכנים הייתי מבקש לברר אם יש כזה לפורסטר ומה מחירו. לא אמר- תכננתי בעצמי (כבר תכננתי מספיק מתקנים ומכונות וחלקי מכונות ב-30 שנה האחרונות). אגב, על פניו נראה שהקיט שהוצג בקישור שהופיע כאן די דומה למה שתכננתי. ומכיוון שהטבורים המקוריים עשויים מפלדה רכה ולא ממשהו מיוחד, אין סיבה שספייסרים מפלדה דומה וברגים מפלדה (לא פלדה רכה...) לא יעשו את העבודה. בקשר לשאלה איזה ספייסרים לקנות למיצובישי: החוק מחייב שהצמיגים לא יבלטו מהרכב. השאלה מה המצב הקיים. בברכה פיני

הי רון. על הברגים פועלים כוחות מתיחה (על קנה הבורג) וכוחות גזירה (על שורש ההברגה), והכל בגלל הידוק הברגים. הברגים מהדקים את הגלגל לטבור ויוצרים כוח חיכוך חזק. כוח זה עושה למעשה את העבודה: הוא מונע את החלקת הגלגל על הטבור. אם לא היה קיים חיכוך היו פועלים כוחות גזירה על התושבת המרכזית כתוצאה ממשקל וטלטולי הרכב, ועל הברגים כתוצאה מהכוחות הסיבוביים המופעלים על הגלגל. כתוצאה מהאצה ומבלימה. אבל אותו חיכוך הנוצר על ידי הידוק הברגים (וגורם לאותם כוחות מתיחה וגזירה בברגים) לוקח חלק גדול מהעבודה. אם לא, היתה נוצרת החלקה וזה היה גורם לגזירת ברגים (לתושבת אני דואג פחות כי היא חזקה בהרבה: קוטרה בפורסטר כ-3 אינץ'). גם אחרי אותה הגבהה המצב דומה. ההבדל הוא שמרכז עובי הצמיג יצא החוצה ב-25 מ"מ ויצר מומנט כפיפה (או תוספת מומנט כפיפה ביחס למצב המקורי) שזרוע המומנט (הנוסף?) הוא 25 מ"מ והוא מתחלק בין 5 ברגים כאשר ממוצע המרחק שלהם מקצה צלחת ההגבהה הוא 70 מ"מ, וזה אומר שתוספת הכוח הפועל על כל בורג בממוצע הוא כ-7% מאותו כוח הפועל על הגלגל (25/70/5). אגב, את צלחות המרווח ייצרו מפלדה רכה (מה שנקרא "ברזל" בלשון העם), כך שמקדמי החיכוך נשארו זהים למקור, וההברגות והחומר של הצלחות לא ישחקו, מה שהיה קורה אילו הן היו עשויות מאלומיניום. אגב, חלק משטח המגע בין החישוק לטבור באמת חסר, כי בחלק מהשטח יש (5) חורים (בקוטר 26 מ"מ). אולם עדיין נשאר מספיק, ובוודאי מספיק לצלחת מ"ברזל". בברכה פיני

איזה FIREBALL? חוץ מהרגליים והכובע הוא לא דומה לו בכלל.

רון. הספייסר הוא טבעת ברזל בקוטר 140 מ"מ עם קדח מרכזי בקוטר 68 מ"מ ובעובי 25 מ"מ. הוא לא ישבר! הספייסר נתמך על ידי תושבת המירכוז המיועדת לשאת את הגלגל, ובצידה החיצוני תושבת זהה למקורית שעליה יושב הגלגל. הספייסר מחובר לטבור המקורי על ידי הברגים המקוריים, והגלגל מחובר לספייסר על ידי ברגי פלדה זהים לברגים המקוריים. ההבדל היחיד הוא שחלק מכוח הגזירה הפועל על הטבור הופך לכוח כפיפה. לא חישבתי את הכוחות. אני מניח שהברגים עובדים עכשיו יותר מקודם, אולם לא נראה לי שיקרה להם משהו, וזאת מכיוון שאת רוב הכוח ממשיכה לקבל תושבת המירכוז. ולבגירה: לא נראה לי לשחלק כזה, שכנראה לא יאושר על ידי יצרן המכונית, יהיה תו תקן, כמו שלרוב שיפורי הרכב אין. ואגב, יש לי מושג מסוים במטלורגיה. אני מתכנן מכונות. בברכה פיני

הי רון. הספייסרים שתכננתי (אגב, ספייסר הוא אלמנט שתפקידו להגדיל מרחק של משהו ממשהו אחר, כך שגם הספייסר המורכב מגוף, ברגים ודסקיות הוא עדיין ספייסר) בהחלט דומים למה שמופיע בקישור ששלחת, אבל עם צלחת בודדת ולא כפולה. איני יודע מה זה "קאמבר פלייטס". ברור שאחרי הגבהת הרכב נדרש כיוונון זויות הגלגלים, אולם הוספת הספייסרים לא דרשה כיוונון כזה (וזה נבדק במכון) מכיוון שהגלגלים יצאו החוצה בצורה אופקית לחלוטין (אמנם זרועות הגלגלים משופעות, וזה מה שגרם לגלגלים להתכנס לכיוון מרכז הרכב עם ההגבהה, אך הגלגל אנכי כמעט לחלוטין, כי זוית השפיעה שלו קרובה לאפס). איני יודע מדוע תחושת המירכוז השתפרה. אני מניח שזה שינה משהו בגיאומטריית המקפירסון, כי הגלגלים התרחקו מצירי הסיבוב שלהם. פיני

אם מייצרים ספייסרים עבים (יותר מאורך הברגים הקיימים) אין צורך בברגים ארוכים יותר. בפורסטר הוספתי ספייסרים בעובי 25 מ"מ, מכיוון שהגבהת הרכב קירבה את הגלגלים (בגלל שיפוע הזרועות), ומכיוון שהברגים המקוריים בולטים 24 מ"מ. תכננתי צלחות בקוטר הטבורים הקיימים, כאשר בצידן הפנימי שקע המתאים לבליטת המירכוז של הטבור הקיים, ובצידן החיצוני בליטת מירכוז זהה לזו של הטבור הקיים. בצלחת עצמה יש שני סטים של קדחים ושקעים בקוטר החלוקה של הברגים, בחלוקה ל-10 לסירוגין (5 מכל סוג, בפורסטר יש 5 ברגים). בסוג אחד של קדחים יש הברזה זהה לזו של הבורג המקורי (M12X1.25), כאשר בצד הפנימי שקע שלתוכו הרכבתי דיסקית שטוחה, דיסקית קפיצית ובורג פלדה מתאים שקניתי. קוטר השקע מאפשר סגירת הבורג באמצעות מפתח גביע (בוקסה), ועומקו תוכנן כך שאחרי הרכבת הדיסקיות והבורג, יהיה ראש הבורג שקוע בכמילימטר, והוא יבלוט מצידה החיצוני של הצלחת ב-24 מ"מ, כמו הבורג המקורי. הסוג השני של הקדחים הוא: קדח חלק בקוטר הברגים הקיימים ושקע שלתוכו הורכבו דיסקית שטוחה, דיסקית קפיצית ואום, כאשר האום שקוע בכמילימטר. סדר ההרכבה: הברגים החדשים מבפנים ואחר כך כל החבילה על הברגים המקוריים. היתרון: לא מוציאים את הברגים הקיימים, לא קונים ברגים ארוכים ותמיד אפשר להחזיר את המצב לקדמותו, משתמשים באומים המקוריים והכל נראה מקורי. אני כבר נוסע על ה"חבילה" הזאת מספר חודשים. למיסבים שלום, ואפילו הגה הפורסטר שהוא מעורפל מטבעו נעשה (משום מה) ממורכז יותר.

תוכל לשכוח מחניונים מקורים, תצטרך כאלה עם תקרה של 3 מטר בערך...

הבן אדם מחפש רכב עם יכולות שטח קלות.הגדרה זו מורידה את כל המכוניות הפרטיות, כולל ה-C5, הפאסאט ודומיהן. רכבי הפנאי (דוגמת הפורסטר) יתנו מענה להגדרה: כלי רכב עם איכויות ניהוג הקרובות (יחסית לרכבי שטח אמיתיים) לאלו של מכוניות פרטיות, ועדיין עם יכולות שטח מינימליות. רוב רכבי הפנאי (אלה עם המחיר השפוי, לא כולל הבמוו X5) מצוידים במנוע בנזין בלבד, למעט הלנדרובר פרילנדר והיונדאי טוסון שלהם גם מנוע דיזל, אבל נדמה לי שמנועי הדיזל שלהם רחוקים מלהיות חזקים. מנועי הדיזל החזקים נמצאים ברכבי השטח דוגמת הלנדקרוזר או הפג'רו, אך אלה כלים גבוהים, ואיני מכיר את התנהגות הכביש שלהם. יש רכבי שטח נוספים עם מנועי דיזל חזקים (דוגמת הסורנטו והטראקאן) אך גם אלה כלים גבוהים וגם נוסעים בכביש עם הנעה אחורית. לרכבי הפנאי עם מנועי הבנזין מנועים לא ממש חזקים. ברובם בנפח 2 ליטר. רכבי פנאי עם מנועי בנזין חזקים יותר (ובתוך התקציב) הם הפורסטר טורבו והאאוטבק האטמוספרי עם מנוע 2.5 ליטר (אפשר גם B4 עם הנעה כפולה, אך הגחון שלו נמוך מדי, כמו מכונית פרטית). צריכת הדלק שלהם, ובמיוחד של הטורבו, בהתאם. ישנם כלים חדשים כמו הניסאן קשקאי, אך אינני מכיר אותם.

לא צריכה להיות השפעה של ההספק על הכוח הפועל על גל ההנע. ההספק הוא מכפלת הטורים ברגע נתון במומנט שמספק המנוע באותם הטורים, חלקי מקדם. הכוח הפועל על גל ההנע הוא המומנט בלבד. נכון שהוא שונה בטורים שונים של המנוע (כמו שהוא גם משתנה לפי ההילוך בו נמצא הרכב: גבוה יותר=חלש יותר), אולם לטורים אין השפעה ישירה על הכוח, רק למומנט. גם לא נראה לי שמוט מסתובב חלש יותר ממוט שאינו מסתובב. מדובר על עמידה בכוחות פיתול של מוט (או צינור) ולמהירות הסיבוב (בעיקר שזו אינה מהירות סטרטוספרית: "בסך הכל" כ-60 סיבובים לשניה ב-100 קמ"ש). כדי לחשב את הכוח המכסימלי שעלול לפעול על הציר צריכים לצאת מנקודת הנחה שהגלגלים נמצאים באחיזה מכסימלית, שהמנוע נותן את המומנט המכסימלי, ולהוסיף מקדם בטחון למצבים של כוח פתאומי: זריקת מצמד או נחיתה על "באמפ" אחרי סחרור גלגל. אגב, ההשפעה של אורך המוט הוא בזוית שבה הוא מתפתל, והיא זניחה. יש אלמנט שיכוך למימד האורך, אולם גם הוא זניח וממש לא היתי מכניס אותו לחישוב.

נמרוד קצת נמהר להציע כל רכב כביש-שטח. הבחור נוסע ברקסטון. זהו רכב שטח עם הילוך כוח ועבירות בהחלט סבירה. אני מניח שירצה רכב ברמת עבירות לפחות כמו של הרקסטון. כל רכב כביש-שטח? הרי בתוך ההגדרה הזו מסתתרים רכבי 4x4 ללא הילוך כוח. לא רעים כרכבי כביש-שביל (יש לי פורסטר, כך שאני מכיר את הנושא), אולם בשטח טכני הם בעייתיים משהו. כדאי שפותח השרשור יגדיר מה הוא מתכוון לעשות בשטח. בברכה

נמרוד: ההגדרה שלך שהמומנט על גל ההנע היא האחיזה של הגלגלים חלקי היחס בדיפרנציאל נכונה, אבל: אם מדובר על החיכוך הפועל בכל רגע נתון על הצמיגים, אתה צודק. כי אותו כוח חיכוך (הגדל על אספלט וקטן על חול, עפר או קרח) יוצר את ההתנגדות למנוע, והתנגדות זו באמת קטנה יותר בגל ההינע ביחס ההפחתה של הדיפרנציאל, וקטנה יותר ב"דרכה" למנוע ביחס ההפחתה בגיר (או גדלה אם הגיר משולב בהילוך חמישי, שהוא בדרך כלל הילוך יתר). אם מדובר על יכולת האחיזה של הצמיגים, הרי שיכולת זו משתנה בהתאם לסוג המשטח עליו נוסעת המכונית. יכולת האחיזה על אספלט גבוהה מאוד, ויתכן אפילו מצב שהמנוע לא יהיה מספיק חזק כדי להתגבר על יכולת האחיזה הזאת, דהיינו, ליצור החלקה, ואז אותה יכולת אחיזה אינה יכולה לשמש בסיס לחישוב הכוח בגל ההינע, כי לא מדובר על כוח מדוד אלא רק על יכולת שאינה ממומשת. ואם גלגל אחד מאבד אחיזה, כמו בהצלבה בשטח, או גלגל פנימי בסיבוב חד, או בנסיעה על קרח, למשל, הרי שלאותה יכולת אחיזה אין בכלל משמעות, והכוח הפועל על גל ההינע קטן ביותר, הוא תוצאה של ההתנגדות בדיפרנציאל ובציריה. אבל הכל תיאורטי, נראה שאנחנו מתכוונים לאותו הדבר, רק מנקודת מבט אחרת.