המצלמות הנוספות תותקנה (מן הסתם) ברובן בכבישים "מהירים" (בין עירוניים דו מסלוליים עם הפרדה) שמותר לנסוע בהם 90 קמ"ש, ורוב הרווח לקופת המדינה מדוחות מהירות בא משם, ומיעוטן בכבישים "עירוניים" פתוחים, שגם שם אפשר לפתח מהירות ואין שם סכנה ממשית להולכי רגל (כמו באותם כבישים בין עירוניים) מהסיבה הפשוטה שכמעט ואין שם הולכי רגל.
רוב הפגיעות בהולכי רגל קורות בתוך הערים, אבל שם אי אפשר לתפוס נהגים על מהירות מופרזת כי אי אפשר לפתח שם מהירות, והפגיעה באותם הולכי רגל לא קשורה כלל במהירות אלא בחוסר תשומת לב (במקרה הטוב) מצד הנהגים, ולפעמים מצד הולכי הרגל.
וצודק ד"ר משה בקר (לפחות בחלק לא מבוטל מהמקרים) שמעבר חציה מרומזר יוריד את כמות הנפגעים (בעיקר בין הולכי הרגל) מאשר מצלמת מהירות.
ואגב, מי שמכיר את הרצליה, וניסה ללכת ברגל מתחנת הרכבת (או מקניון שבעת הכוכבים) לאיזור התעשיה, וניסה לחצות את הירידה לאיילון דרום, שם לב שאין שם בכלל מעבר חציה. וגם אם היה שם, הולכי רגל היו מסכנים את חייהם בנסיון לחצות את הכביש, כאשר מכוניות דוהרות עליו בדרך לאיילון.
שם הייתי מציב את מעבר החציה המרומזר הראשון.
חיים טובים לכולנו.
פיני