thebaron

בכל רחבי אירופה, נחשבים רכבים אלה (המכונים באנגליה Cargo Van) נפוצים מאד לצורכי מסחר זעיר, ומקבלים מחיר מאד נמוך וגם הקלות רבות במס. בסך הכל, מה צריך איש מכירות/סוכן/ איש תחזוקה או חלוקה שזקוק לכמה מאות ליטרים של נפח מטען, ויכול להסתובב בכיף בסמטאות הצפופות של היבשת הקלאסית. אצלנו אף פעם לא השכילו להביא כאלה רכבים, כי כל המשפחה בת חמש נפשות רוצה לנצל כמה שיותר את המכונית ונדחסת במיני/סופר-מיני עלובה.

...סליחה על הבורות, על סיאט מלגה שמעתי, אבל מה זה קרייזלר מאלאגה? (שאתה טוען שזה אחד הרכבים של השכן)

מניסיון: ללא ספק, דייהטסו סיריון היא הנבחרת. היא אמינה מאד, זריזה, הרבה יותר חסכונית מהחלופות הנ"ל, וגם מרווחת יותר. מאזדה2 אולי נוסעת מעט טוב יותר (אחיזה, נוחות, היגוי וכו'), אך לא משהו דרמטי שיכול לשלול את הסיריון.

נכון שבתור התחלה, יבואני הרכב לא ממש יתיחסו אליך. אבל - אפשר להתחיל בזה שתבצע סקירות של מכוניות חדשות שקנו חברים/מכרים/משפחה שלך. כמו כן, פה-ושם תבצע נסיעות מבחן שמקבלים מסוכנויות רכב "לפני קנייה". זה אמנם רק רבע שעה, אבל גם משהו. בנוסף, לך למפגשי רכב, תסקר גם אותם, וגם תוכל להכיר את האנשים שמגיעים לשם. דבר נוסף - לך בארץ ( ובעיקר בעולם...) למוזיאונים ותערוכות של רכב (גם טרקטורים, אוטובוסים ורכבות מתאים...). תלמד על ההיסטוריה של המכוניות ועל הדגמים השונים. אולי תראיין לבלוג שלך מישהו מהפיגורות החשובות בארץ בתחום המוטורי. עד כה נשמע מעניין? אתה בהחלט יכול להתחיל עם בלוג שכולל לא מעט כתבות. כשתתחיל לעבות אותו ולהראות כניסות (שיווק וקידום מתאימים כמובן), גם היבואנים יתחילו להתייחס ברצינות ולתת רכבי הדגמה של עיתונות.

אחרי "הגה" הגיע תורו של המגזין האלמותי "מוטו" להיסגר. וכעת כל קבוצת מוטו תקשורת בתהליכי התאדות מדפי ההיסטוריה...

ליבי איתך, אך האמת, שזה לא קל בכלל. 1) אופציות אפשריות בתחום הרכב: מדריך נהיגה (מסלולים וכו'), מכונאי רכב. שתי האופציות הללו מחייבות הכשרה אינטנסיבית וניסיון, ובמקרה של מכונאי גם תעודות הסמכה. 2) תמיד יש את האופציה להיות איש מכירות באולם תצוגה של יבואן רכב. אתה צריך בעיקר לדעת למכור ולהיות ייצוגי (דווקא לא מחייב להיות ידען או חולה רכב) . לא בטוח שתוכל במאה אחוז להגשים את אהבתך למכוניות, אך להיכנס לתחום בהחלט כן. 3) האם אתה יודע ואוהב לכתוב? אולי תפתח בלוג? דווקא חסר בלוג שכזה של מישהו צעיר יחסית שאוהב מכוניות. בשל כשרון הכתיבה שלי (גם תואר בתקשורת עזר), לפחות לזמן-מה, הצלחתי להגשים באופן חלקי אהבה זו כשהפכתי לעיתונאי רכב. זו הזדמנות נהדרת לבחון מכוניות בלי סוף, מכל סוג. אבל, למרבה הצער זו עבודה לא מתגמלת וגם לא וודאית לעתיד - עובדה שלא מעט מגזינים בהם כתבתי נסגרו, האחרון שבהם "הגה". וזה היה פעם, בעידן הפרינט. היום בעידן האינטרנט, בקושי משלמים.

מוסך טופז בראשל"צ מאד מומלץ. שירות אדיב אישי ומקצועי, וגם הגון ביותר.

כנראה שנפלת על רכב "לימון". עצוב אבל, עם היסטורית הבעיות הללו אין ברירה אלא להיפטר מהאקזמפלר הספציפי שלך, ורצוי מאד למכור למישהו שלא ידרוש בדיקה מעמיקה. השיטה ברורה: מחיר מאד אטרקטיבי ( עד 20% מתחת למחירון), לציין את המחיר במודעה ביד2. הקונה כבר יעשה שיקול אם שווה לו להמר על קלקולים אפשריים, אך מצד שני לשלם מלכתחילה הרבה פחות. גם סוחר רכב ייקח את הרכב בלי שאלות (מניסיון!) ולפעמים אף בלי לפתוח מכסה מנוע, במיוחד אם הוא נראה טוב חיצונית. יפי הנפש יאמרו (אולי בצדק מסוים) שיש כאן העלמת מידע מהקונה, אבל אתה מודע לכך שצמד המילים "פיאט" ו"בעיות" עדיין שגור אצל לא מעט אנשים בתת-מודע, כך שאסור לך לחזק אצלם את המחשבה הזאת ומטרתך להיפטר מהמכונית כמה שיותר מהר ובקלות...

אתה טועה ומטעה. בעולם היו וישנם מקרים של יצרני רכב שכמעט ומפסידים על כל מכונית שהם מיצרים, אך מתעקשים "לשמור על הגחלת", ולו בשל גאווה או שיגעון אישי של הקודקודים בחברה. זו דוגמא מובהקת למה שקורה עם פולקסווגן, שנאבקת בשיניים להחזיק מכונית דגל, למרות שמתחריה מבית נותנים לה בראש שוב ושוב. אפילו מרצדס ויתרה על מייבאך לפני כמעט שנה, כשראתה שהיא מפסידה ולא מצליחה להגיע לקהלים הרצויים בעולם. במקרה שלהם, יש להם מכונית דגל "זולה" ונפוצה הרבה יותר, ה-S כמובן.

בסין אולי רואים פייטון כמו זבל, אך המכונית הזאת לא מצליחה בלשון המעטה, בכל שוק אחר בעולם. עם זאת, קברניטי VW לא מוכנים לוותר על מכונית הדגל ויתרה מכך - בעוד מספר חודשים תוצג הפייטון הבאה!

אני שטתי עם אופנוע מחיפה ליוון על מעבורת מצ'וקמקת של חברת POSEIDON LINES ומשם במעבורת מיוון לאיטליה. אבל, זה היה בשנת 2001 ולפי הבנתי, שנה מאוחר יותר החברה סגרה את הליין הזה, ופרט לרוזנפלד (אם בכלל), אין חברה סדירה שמבצעת משלוח רכב לחו"ל (זאת אומרת, אפשר בקונטיינר, לא כשאתה עם הרכב על המעבורת...). אבל, צריך לבדוק לעומק.

הבוקר משחררת מאזדה המון מידע, תמונות ופרטים אודות ה-3 החדשה. כנסו לקישור הנ"ל. ה-PDF שוקל המון- מעל 5 מ"ב, אז לא צירפתי.

במקרה הנ"ל מתחו את הפיאט 600, לא 500!

אל תשווה ביניהן. הסוניק היא בעצם תת-משפחתית (כמו אקסנט, פיג'ו 301, קיה ריו וכו'), כלומר, סופר-מיני סדאן עם תא מטען גדול.

כמה התייחסויות: ראשית, נתון האורך שציינת (4.35 מטר)ממש לא ארוך - זה כמו של משפחתית, אתה כנראה התבלבלת: מינימום אורך של דגם זה עומד על 5.4 מטרים, והמקסימום על 6.36 מטר -זה ארוך!! 2. "המנוע לא נכבה גם בעליות וגם כשהתאמץ" - מדוע שיכבה? מה, המדובר בשנות החמישים? למה שמנוע יכבה גם במאמץ ובוודאי, רכב חדש ללא תקלות וללא קילומטראז'? או אולי הכוונה לכך שאתה לא רגיל לקלאץ' ברכב הזה ולא הפעלת מספיק רגש? מעבר לכך, נחמד לשמוע מפעם לפעם סקירות על מסחרית "אפרורית". גם לאלו יש מקום על הכביש.

סתם אנקדוטה: ביקרתי לפני מספר חודשים בפס הייצור שלה ליד בריסל, בלגיה. זה המקום היחיד בעולם שבו מיוצרות A1, ומכאן מיוצאות לכל העולם, כולל לישראל (אף נתנו לי מידע אודות כל מכונית שעלתה לארץ הקודש). אני אמנם עיתונאי וזכיתי לסיור אישי בן שעתיים עם קודקודים מהמפעל, אבל, ישנם מועדי ביקור הפתוחים לקהל הרחב חינם עם הדרכה בחמש שפות -לתשומת לב הנוכחים כאן, ובמיוחד לבעלי A1 שרוצים לראות את תהליך הייצור (בעצם ההרכבה) של המכונית שלהם. אם יש ביקוש אספק פרטים נוספים.

כל יצרן מבצע מה שמכונה מתיחת פנים אחת למספר שנים. לעיתים, זה מה שנקרא "רענון של אמצע החיים" כלומר, לתת עוד קצת חיים למכונית, רגע לפני שהיא מוחלפת בדגם חדש לחלוטין. וזה מה שקרה למאזדה לנטיס, לפני שהגיעה מחליפתה, ה-3. במקרה של מאזדה לנטיס, אין הבדל באמת משמעותי בין מודל 1999 ומודל 2002 למעט קוסמטיקה מיקרוסקופית (פנסים קדמיים, פגוש ומכסה מנוע), ובפנים עדכון קל של הקונסולה ותוספת של כריות אויר (ועקב כך מושבים מעט שונים) ובידוד רעשים מעט טוב יותר. שינוי נוסף היה שהפסיקו ליצר את הנפח 1.8 ליטר והחליף אותו מנוע 2.0 ליטר בגרסה הבכירה. אבל, דווקא כן חל שינוי לרעה...אם כי משהו ממש זניח: מנוע ה-1.6 ליטר עודכן בהספקו כלפי מטה, כלומר, ההספק ירד ב-5 כ"ס לכדי 105 כ"ס. באמת לא משהו שכיום בכלל ראוי לתשומת לב... תוכל לקרוא כאן כתבת מבחן מאותה תקופה, שמסבירה על הרענון שעברה המכונית.

מכרתי לנטיס 1.6 אוטומטית עם 250 אלף ק"מ - נחטפה למרות הקילומטראז'...תמיד תעדיף גרסת GLX פרטית ומעט יותר מאובזרת. מכונית נוחה, מאד אמינה ונעימה לשימוש ולמחייה. ויש גם חלקי חילוף בשפע, מפירוקיות למשל.

...היבואנית לא נסגרה, כמובן. טלקאר מייבאת את קיה ואת סאנגיונג (המדשדשת בפני עצמה...). בשנים האחרונות המותג דייהטסו נטש בהדרגה את אירופה, אנגליה, אוסטרליה וניו זילנד. בסוף 2011 הופסק ייבוא דגמי דייהטסו גם לישראל. המכונית שהזכרת, היא למעשה טויוטה יאריס (טויוטה היא כידוע בעלת הבית של דייהטסו) ששווקה באירופה במדי דייהטסו, כניסיון אחרון לשווק שם תוצרת זו, בשנים 2011 - 2012. ייתכן והמכונית שראית הגיעה לארץ לתקינה במהלך 2011, כשעוד חשבו אצל היבואן טלקאר שיש עתיד כלשהו. אגב, דיברתי בעבר עם סמנכ"ל המכירות של טלקאר, והוא טען שהוחלט לא לייבא את השרייד החדשה בעיקר משיקולים כספיים - היא הייתה יוצאת יקרה מדי וקרובה במחיר לסיריון.

התכוונת סופר-מיני מרווחת לפחות כמו משפחתית!!

חפש מתג ניתוק בקונסולה המרכזית או משמאל להגה. חפש גם ברישיון הרכב, תחת סעיף בקרת יציבות, אם כי ייתכן וסעיף זה לא קיים כי האביזר הזה היה עדיין נדיר מאד בשנתון הנ"ל. עריכה: באתר אוטו מופיע שיש בקרת יציבות.

בן עשרים וכבר עם סולסטיס נוצצת...יפה יפה! (ימותו הקנאים). בגילך נהגתי בעיקר על נגמשי"ים וטנקים....

...איך אחרי שבוע אתה יודע שהרכב אמין? אמינות נמדדת לאורך חודשים ושנים, לא אחרי שבוע של שימוש...

...גם אני שונא מטומטמים. אבל, גם לא כל כך מתחבר לעילגים וילידי הארץ שמדברים או כותבים בשגיאות כמו אחרוני הבני-דודים. אגב, שמתי לב, שתמיד, כל המכוניות שקניתי ( באמצעות חשיפה למודעת פירסום אינטרנטית), פורסמו בצורה עניינית וממוקדת, ללא דברי רהב. בסך הכל, הרי אלה נתוני המכונית שמוכרים את עצמם וכמובן גם המוכר - יש כל מיני ערסים שמיד אברח מהם כי פשוט לא כדאי לעשות עימם עסקים.

מאז ומעולם, סוחרי רכב ניסו לפרסם ביד2 גם בתור פרטיים. שיטת מצליח, שמגדילה עבורם את אחוז ההצלחה לצוד לקוחות. הנה דוגמא אקראית שמצאתי הבוקר. בשני המקרים מדובר בניצני עוז (הכוונה כמובן, לסוחרי נתניה המפורסמים שחוששים להזכיר את המילה נתניה). פעם זה מיטל, בלוח הפרטי, ופעם זה שי, בלוח המסחרי. אותו רכב בדיוק. אגב, מזהים בקלות את סגנון הפרסום הטרחני, העמוס בנקודות: רכב חסכוני...שמור...נהג מבוגר...מטופל... וכו'... מה דעתכם?