יבגניפ

אז.. מדיחים את מזפין ומביאים במקומו נהג אמיתי? הנה כבר הישג אחד למערב להתגאות בו

חוץ מאולי יחידות העלית, או שכירי חרב, הרמה האנושית בצבא הרוסי מאוד מאוד ירודה. אולי זה השתנה בשנים האחרונות אבל בכלליות אף הורה נורמלי לא רוצה לשלוח את הילד שלו להתגייס שם. ויש לא מעט דרכים להתחמק. ולכן לא מפתיע כל כך שלחיילים אין מושג מה קורה.

לחלוטין לא חייבים לבחור צד. אני בוחר כי אני חושב שמדד האנטישמיות, בטח ההיסטורית, לא יכול להיות פקטור יחיד או עיקרי. ואני רואה בזה מאבק בין המערב הליברלי ודמוקרטי לבין מדינה שהיא גם בעלת רקורד של אנטישמיות וגם בכלליות לא מזוהה אצלי עם יותר מדי דברים חיוביים. ולא הייתי רוצה לחיות בגרמניה. אבל אני מעדיף אותה כמדינה על סין או רוסיה.

לא הייתי אולי קונה רכב מנהלים בחצי מיליון גם אם הייתי יכול. אבל כן הייתי קונה בוקסטר כנראה. איך אנשים תופסים אותך לא צריך להיות השיקול היחידי לא לפה ולא לפה. ואין גם דבר רע או פסול בזה שאנשים נותנים לכסף שהרוויחו ביושר לשרת אותם.

אם כבר כל הזמן חוזרים למצב שלנו ומה טוב לנו ומי שונא אותנו הכי הרבה - אתם לא חושבים שהיה עדיף גם למדינת ישראל אם לא היו מטוסים ומערכות נמ רוסים בסוריה? אנחנו כמדינה כביכול מסתדרים איתם. אבל בשורה התחתונה הם מחמשים את הצד השני. וכשמדברים על האינטרסים של רוסיה - זה גם אחד מהם.

כן כי הוא תיאר מקרה אחד מוקצן. אבל בכלליות ציפיות כלכליות שונות יכולות להיות מתכון לאסון לחלוטין. וגם לצד השני יש לי חברים שקשה להם עם זה שבת הזוג שלהם מרוויחה מינימום או קצת יותר מזה. ויש סיכוי שזה מתישהו יתפוצץ אם הם לא יצליחו להתגבר על הקושי הזה.

סבבה, עם זה אני מסכים.

אבל אתה לקחת את זה לכיוון של "אם אין לך איך אל תשחק במגרש של הגדולים". שוב, הפוך, אתה הצגת הכנסה כתנאי להצלחה בקשרים בעולם שלך. צא עם מי שאתה רוצה ומי שעושה לך טוב. אבל אם מה שלדעתך גורם לזה לעבוד זה שאתה נמשך לבחורה והיא איתך כל עוד יש לה כסף - חבל. זה לא נשמע כיף. שוב, לא בקטע מעליב או משהו, אבל אתה מנהל את כל הדיונים מאותה הפוזיציה. אתה מסביר איך הדברים נראים מהזווית שלך ובעולם שאתה חי בו ואז מופתע או לא אוהב את התגובות. כנראה שהחיים שלך נראים מאוד שונה משל כולנו, באמת. אבל הבעיה הזו של "לא לשחק במגרש של הגדולים" זו כנראה לא חוויה שמישהו מאיתנו חווה. למרות שיש פה כמה מגיבים שהם כנראה לא פחות מוצלחים ממך כלכלית.

^ להחזיק בשיא עולמי בחיסוני קורונה לכל זרוע? סתם סתם סליחה

כבר חזר. זה היה אתמול או שלשום. בכנות, ככל שאני קורא יותר הסברים מהזווית הרוסית, ככה עוד יותר קשה לי להבין אותם. אני מבין את הפגיעה באינטרס של הרוסים ולמה זה מפריע להם, בדיוק כמו שאני יכול להבין למה הסינים מוטרדים מפגיעה באינטרסים שלהם. העניין הוא שאפילו מהזווית הישראלית הצרה רוסיה חזקה לא טובה לנו בשום צורה שהיא.

המשפט הראשון נכון. השאר כרגיל פייספאלם. אתה תצטרך מתישהו להפנים שבפורום כותבים בעיקר אנשים ממוצעים וסבירים. לא מעמיסי דוגמניות גולד דיגריות, שחושבים שזוגיות זה כמו אימוץ חיית מחמד או משהו. והעולם של רובינו, כנראה כולנו, נראה קצת שונה. מכיר הרבה אנשים שהתגרשו בשלבים שונים בחיים מסיבות שונות. באף מקרה זה לא היה בגלל ש"מי שלא יכול שיחק במגרש של הגדולים". ... שופוני ובעיות מהסוג הזה בצד, פערים כלכליים או חברתיים גדולים מדי יכולים להיות מתכון לצרות - תלוי אופי. אם הצד שמרוויח יותר מחשב בראש כל שקל שהוא מוציא יותר על הצד שמרוויח פחות - זה לגיטימי ואנושי. רק שצריך להבין שזה לא יעבוד לטווח ארוך אם לא נגמלים מזה. כנ"ל גם לצד השני. אם הצד שמרוויח פחות מוריד ופוגע באיכות החיים של בן או בת הזוג כי לא נעים לו או לה שמשלמים עליו - גם זה לא ואו.

לא היתה לי גם בעיה למצוא חניה (ולשלם) בטיולי העבר. מאז המגמה הכללית הולכת בצורה יותר אגרסיבית לצמצום תנועות מכוניות בדי הרבה ערים באירופה. אבל גם מעבר לזה אני מעדיף את התחבורה הציבורית איפה שהיא עובדת טוב.

אני מניח שזה משתנה ממדינה למדינה. אני גם מופתע שהצבא הרוסי מסוגל להלחם. זה לא ששם מגייסים את הטובים ביותר. ומסורת ההתעללות בצעירים עוד מימי ברהמ, אני מניח, גם לא תורמת למורל. מצד שני יש להם מספיק שכירי חרב, צבאות פרטיים וגם כסף כדי לכפר על כל זה. ברור. אין מה לבוא בטענות לאזרחים הקטנים. ברוב רוסיה they dont know any better. וזה נכון לגבי רוב העולם. זה לא סותר. אני לא יודע מה הבעיה של פוטין ומה הוא רוצה. אבל הוא בהחלט ממשיך במסורת מדינית בת איזה 1000 שנה ברוסיה בה הדבר האחרון שמעניין זה האזרחים. וככה אתה מקבל מדינה עצומה בשטחה, עם אוכלוסיה די עצומה וכלכלה בסדר גודל של ספרד או איטליה, עם בערך 0 תרומה לעולם במשהו שהוא לא משאבי טבע. באמת מכל הלב מאחל להם שפעם אחת בהיסטוריה המתועדת יהיה להם מנהיג שאשכרה איכפת לו מהחיים עצמם ולא מאמביציות מפגרות סביב העולם התאוריה האלטרנטיבית, שאומרת שסטלין התכונן לפלוש למערב אירופה ולא הספיק, מציגה את המלחמה הזו כתרגיל הכנה כשל. אין לי מושג כמובן כמה זה נכון

די נו. נאצים או לא, אם רוסיה פולשת לאברופה, אני מקווה שגרמניה ושות' יחזירו אותה לימי הביניים. אה בעצם אי אפשר כי הם אף פעם לא יצאו משם באמת. ובכלל, בווא נזכור שמנצח הנאצים הגדול סטלין לא היה בדיוק חסיד גדול של היהודים במדינתו, והגירוש שלנו לסיביר (עם פרשת הרופאים וכו') נעצר רק כי סטלין התפגר. חוץ מזה, לפינלנד יש את רייקונן ובוטאס. זה יותר טוב.

8200 זה שם קוד למיליארד דברים. אפשר להיות מאזין במשך 3 שנים וללמוד ערבית או פרסית, ולהמשיך הלאה בחיים. מבחינת תפקידים טכנולוגיים או נחשבים יותר - להמליץ למישהו, בטח שלא מכירים, להמר על זה שהוא יגיע לשם זה קצת כמו להמליץ לאנשים למלא לוטו כל יום. בכל מקרה אני גם מניח שבמקרה תאורטי בו ילד בן 16 מתאים מבחינת הנתונים שלו לכל מסלול יוקרתי בכל יחידה בצבא - הוא יזומן לזה בכל מקרה, ויוכל עדיין ללכת לעתודה במקרה ויכשל במיונים.

גם חסרים רוסים שהצטלמו עם צלבי קרס? חסרים נאונאצים ברוסיה? לאוקראינה יש עבר בעייתי של אנטישמיות. כמו לכל מדינה אחרת בעולם בערך. כולל רוסיה. וכרגע למרות שהיחסים של ישראל עם רוסיה הם סבבה, רוסיה היא לא בדיוק בצד שלנו. גם את זה כדאי לזכור.

סבבה. אם היינו מנהלים את השיחה "מ יותר גרוע - רוסיה או אוקראינה?" סתם לפני חצי שנה לא יודע מה הייתי עונה. אבל כאמור בקונטקסט הנוכחי אני מעדיף את מי שמתקרב למערב

מה זה משנה? יש גם ישראלים שלא רואים בי ובך יהודים. אז מה?

אתניות ולאומיות זה דברים שונים. אם הפערים בין מי שגר בסקסוניה ומי שגר בבוואריה יותר גדולים מהפערים בין מי שגר בקייב לבין מי שגר בלוגאנסק אני לא יודע. אבל זלנסקי היהודי בכלל יכול להיות אוקראיני בכל מציאות שבה שייכות לאומית לא מבוססת רק על שייכות אתנית. וגם ברוסיה יש כ-200 קבוצות אתניות מוכרות רשמית. מישהו שאל את האסיאתים במזרח הרחוק מה הם רוצים? לא יודע. אבל אני יודע שבקווקאז, גם מבלי שתהייה לי חיבה יתרה למדינות כמו צ׳צ׳ניה, רוסיה מענישה תושבים כבר קרוב ל-200 שנה על כל נטייה לבדלנות. כולל גירוש מתועד היטב במהלך מלחמת העולם השניה.

כן זה משהו שטיפל'ה גם קורה בשנים האחרונות. יש חברות שלא רוצות להמר על יוצאי צבא שזו העבודה הראשונה שלהם, בעיקר כי הם בטוחים שהם מגה סופר סניורים והם בדרך כלל לא כל כך

אני חייב להגיד שאני ממש מופתע לקרוא את הדיסינג פה, אבל אנסה לתרום את השנקל שלי. אני בוגר קורס תכנות, שזה מסלול בערך דומה, עם חצי שנה קדצ, והתחייבות קשיחה לקבע של שנתיים וחצי. שירתו איתי כמובן המון עתודאים, ובכל זאת מדובר במסלולים קצת שונים - תלוי ביחידה ובמפקדים. ה-יתרון ה-עצום של מסלולים כאלו בצבא הוא נטוורקינג. אתה צריך ממש ממש להתאמץ ולהיות בעייתי ביחסי אנוש בצורה קיצונית כדי לא לצבור מספיק קשרים גם להתחלה וגם להמשך באזרחות. גם מעבר לאנשים שאתה מכיר פרטנית ואישית, לאנשים לפעמים קל יותר להתחבר למי שעבר חוויות ומסלולים דומים אליהם וזה גם עוזר. המסלול שעובר ג'וניור שמסיים תואר ומחפש עבודה ראשונה רחוק שנות אור מהמסלול שעובר עתודאי או ממרמניק או אפילו מה שמכונה בצבא "תכניתן שחור" (אולי בטלו את המושג הזה למשהו יותר pc כבר?). יוצא יחידה טכנולוגית ממוצע שולח מייל או מרים טלפון לחברים שלו. מה צריך לעשות ג'וניור אפשר לקרוא במגוון שרשורים מיואשים כאן, בלינקדאין ובמקומות אחרים. עתודאים נתפסים כקצינים ולפחות בתקופה שאני שירתתי העדיפו לשלוח אותם לקצונה לפני ממרמניקים, ולא היו לידי כמעט אנשים שסיימו את השירות כקא"ב (למרות שכאלו שכן באופן אירוני הם דווקא הכי מוצלחים היום באזרחות). אני לא מאוד מתחבר לזה שבצבא לוקחים מגה ג'וניורים ונותנים להם להוביל פיתוח אפילו ברמת צוות, אבל זה מאפשר למי שרוצה לצבור גם ניסיון ניהולי. איפה הבעיות? בכל מה שהוא צבא ובהתחייבות לזה לתקופה כל כך ארוכה. הצבא הוא גוף מפגר, ומי שגדל בו לומד ומאמץ או סובל גם מהבעיות המובנות שיש בארגון הזה. כמעט כל מי שהכרתי חלם על זה שברגע האמת כשיצטרך להכנס לקבע יקצצו את התקן שלו והוא ישחורר לפני הזמן. די אף אחד לא רוצה להשאר מעבר לזמן המינימלי שהוא מחויב לו. וזה כמובן גם מייצר בעיות אחרות. גם מבחינה מקצועית, כמעט כל מתכנת שמשתחרר מהצבא בטוח שהוא עילוי. ואז הולכים לעבודה הראשונה ומגלים כמה הרמה בצבא היא נמוכה בתכלס. בסופו של דבר, לא הייתי אומר לא גורף וגם לא כן גורף. אני לא חושב שבגיל 18 אפשר לדעת איך תחווה את הצבא בגיל 23-4 או בגיל 28. אני בטוח לא ידעתי. ואני לא יכול להסתכל על היום על הדרך שעברתי ולראות בה רק את הבעיות ולא גם את מה שהרווחתי ממנה.

חזרנו לדבר על חיסון רביעי? @sperial, חיסון רביעי זה כבר נדוש. אתה חי את העבר. עבר כבר יותר משבוע וצריך לבקש את החמישי, לא? "קריסת המערכת הרפואית"? רצה הגורל ויצא לי לבלות יותר מפעם אחת בבתי חולים פרטיים וגם ציבורים וגם ואצל רופאים במרפאות הפרטיות שלהם בשנתיים האחרונות. בוא. "קריסה" לא היתה שם. למרות שברור שהיו ויש אנשים במערכת הבריאות ובתי החולים שעובדים מסביב לשעון. אתם חיים במציאות אלטרנטיבית דמגוגית. תחזרו ממנה לפה. להגיד "אף אחד לא רוצה למות" או משהו בסגנון זה לא טעון. זה סתם. פאסיב אגרסיב קלאסי. כן, אף אחד לא רוצה למות. ואנשים סבירים וממוצעים בדרך כלל גם לא רוצים שאחרים ימותו. לא היו למדינה כלים אפקטיביים להתמודד עם האומיקרון אחרת. כמו שלאף מדינה אחרת אין. וכן, אני זוכר את ה3-4 הצעות שהועלו כאן. כבודן במקומן מונח. אם הן היו גיים צ'נג'ר במשהו אני בספק. אה וספריאל אם אתה רוצה לתרום אישית לזה שאנשים יחיו יותר שנים, בתור אדם שחי באחת הערים הכי מזוהמות שיש, ונוהג על בסיס יומיומי - אתה יכול להתחיל בזה שתמכור את האוטו. מליוני בני אדם חולים ומתים בכל שנה מזיהום אוויר בעולם. שאל אותם אם הם רוצים לסיים את החיים שלהם כי אתה לא נוסע באוטובוס.

זה שנסגרו סניפים של רשתות מסוימות או זה שרשתות נעלמות - זה לא דבר רע בפני עצמו בהכרח. היו ויש רשתות שמוכרות מוצרים ברמה מאוד נמוכה יחסית. ויכול להיות שגם אין לזה ביקוש. אני מניח שגם הצרכן הישראלי הממוצע עבר איזה שינוי. אולי אני לא בכיוון, אבל יותר ויותר אנשים שאני מכיר או יוצא לי לדבר איתם קונים מכונות ביתיות ומתעניינים יותר בקפה. סביר שאנשים כאלו יתרחקו אחר כך מרשתות לא כל כך טובות. אישית הייתי רוצה לראות יותר מקומות שמתמקדמים באמת אך ורק בקפה, ולמרות שכרגע זה מרגיש כמו חלק מהפלצנות התל אביבית (למרות שגם בירושלים כנראה יש מקומות מעולים) - אני מקווה שזה פשוט יתפשט גם למקומות אחרים ונראה עסקים כאלו בכל הארץ.

לא יודע איך זה בזלצסבורג ספציפית, אבל ברוב המקומות שיצא לי להגיע אליהם עם רכב באירופה, החניה ברחוב היתה מוגבלת בזמן, ולכן מגרשי חניה תמיד היו עדיפים. המחירים בערים הגדולות יכולים להיות די גבוהים. אני מניח שיש מפה של חניונים באתר של העיריה או משהו כזה. אבל מעבר לזה, בהתאם למקום שממנו יגיעו, הייתי ממליץ להם בכלל לבדוק אפשרות הגעה בתחבצ. בטיסות האחרונות לאירופה לפני הקורונה הגעתי עם עצמי למסקנה שזה פתרון הרבה יותר נח ורגוע לטיולים מעיר א' לעיר ב'. כמובן שזה פחות נח אם רוצים להגיע למקומות מרוחקים ונידחים יותר יחסית.

האמת, מפתיע שהצבא הרוסי בכלל מסוגל להלחם, על תרבות ההתעללויות בצעירים שם ובכלל כנראה גם הרמה הנמוכה של המתגייסים. מצד שני, לא חסרים שכירי חרב רשמיים או לא רשמיים