יבגניפ

לכל יבואן יש מכפיל רווח ותקציב פרסום. אחד שם רכב על עמוד בכניסה לאילון. האחר מזמין אותך לבית מלון. דיטיאס2, למרות שאתה חושב שלאחרים יש בעיות הנקרא, הם פראיירים ורק לך ההבנה הנסתרת של מה נכון, מה מתומחר נכון ומה לא, מעבר קצר על תגובות בעלי האבארט כאן אולע בכל זאת יראה לך את מה שאתה מסרב להבין. ואם לא, גם הסדר. העיקר שאותך לא דפקו.

איזה כיף שיש כאן "אחד שמבין" להסביר לנו. אם לא הבנת, כל יבואן מרוויח עליך. כאן מחזירים לפחות חלק כלשהו בחזרה, ולא רק בהזמנה לימי מכירות בשקל וחצי. אגב, אני קניתי את ה-500 שלי כי היא התאימה לכל מה שאני צריך מרכב. זה שגיליתי לאחר מכן שיש גם חבורה מגובשת סביב המותג, זה היה בונוס אדיר מבחינתי, וזה בהחלט אחד מהדברים שמחברים אותי למותג גם היום. טיולים כאלו ומתנות אחרות זה חלק מאוד קטן מהעסק.

אכן. ניקו, זה הגיוני לצפות שמי שנמצא לידך על הכביש יעשה את הדבר הכי מטומטם שיש. אבל זה גם הגיוני לא פחות לנהוג לפי הסתברויות, כפי שספריאל מכנה את זה. כי אם מתחילים להכנס לחישבים התיארטיים של חן, אז עדיף לא לצאת מהבית ולמכור את האוטו.

פרקש, נקודת ההנחה שלך, כאילו שבפועל הדגמים של אבארט' צריכים להיות זולים יותר, אך נמכרים במחיר שנמכרים כי היבואן מגלגל עלינו איזו "פרמיה", היא לא בהכרח נכונה כל כך. גם האמונה שהיו מוכרים יותר אם היו מתמחרים שונה היא ספקולציה בלבד. אני לא חושב שהתמחור הוא פונקציה של כמה מתנות איש מאיתנו יקבל לחג, או כמה פעמים יזמינו אותנו לאירועים דומים, שהם בכלל בגדר בונוס מפתיע ולא איזו מחויבות שיש עכשיו ליבואן כלפי הלקוחות. ואם כן כחלק מהאסטרטגיה שלהם חלק מהרווח הולך על קמפיין פרסומי, וזו הדרך לבצע אותו, אז מעולה, כפי שכתב ערן.

מצטרף לכל מה שכבר נכתב. היה אירוע יוצא מן הכלל, החל מרגע היציאה אתמול בצהריים מיקום ועד הצ'ק אאוט היום בבוקר. היה מאוד ניכר בכל דבר איך מי שארגן את האירוע חשב על כל הפרטים הקטנים, בין אם זה המתנות הקטנות שקיבלנו כמזכרת מהטיול בחדרים, לבין אם זה הקישוטים ברחבי בית המלון וכו'. עוד יותר משמח לראות בכל אירוע כזה (ויעידו השרשורים שנפתחים כאן שיש לא מעט אירועי אבארט') שנוצר כאן גם גרעין רציני של חובבי מותג, שהולך ומתרחב מאירוע לאירוע, בין היתר גם בזכות התמיכה והדחיפה בכיוון מצד היבואן. שוב, תודה לכל מי שארגן, תודה למי שקידם את הרעיון ואפשר להרים את זה. אני רוצה גם לציין לטובה את בית המלון, הצוות שלו וכל המתקנים שם, שעמדו לרשותנו. המקום מאוד מומלץ - החל מהחדרים הנעימים (גם אם קטנים יחסית), ועד לאוכל שהיה ברמה מאוד גבוהה (ואולי יעיד על כך אחד מהמגיבים כאן, שאני לא אציין את שמו, ושאכל שלוש ארוחות בוקר ושתי ארוחות ערב רק ממה שאני ראיתי).

הכתבה מקוממת, עם זאת לדעתי פספסה קצת ויצרה בעיקר תחושה של בלגן, שאולי מתחיל ברשות, אבל ממשיך גם בעמותות השונות והסכסוכים ביניהן. מנקודת המבט הצרה שלי יחסית, אם כבר יש חקיקה בנושא, הבעיה הכי גדולה היא העדר תשית, כלומר מסלול. אני מניח שמסלול מאושר וקבוע היה פותר הרבה מבעיות הארגון שצצו למי שניסה ומנסה לארגן מרוצי ראלי, קארטינג ואפילו סתם ג'ימקנות לחובבנים כמוני. ואולי לא. כי מסלול כזה קיים בעצם, אבל אנשים אלו ואחרים עושים שמיניות באוויר כדי לסגור אותו, תוך חוסר גיבוי מוחלט ואף יותר מזה של הרשות בבעל המסלול.

מעניין אם אני היחיד שהיה בטוח ב100000% שעכשיו תספר שאתה אלפיסט בסתר, ונוהג להנאתך בג'ולייטה תלתן ירוק.

חן, אני מבין כתבת. פשוט לא חושב שזה נכון, למרות שכרגיל, אם תסלח לי, כתבת בצורה מאוד סמכותית. האדם הממוצע פשוט יקפא בסיטואציה "גבולית" כלשהו. נהג קצת יותר מיומן ינסה להגיב, אבל לא בהכרח יבצע את הפעולות הנכונות, גם כי יהיה תחת לא פחות מכל אחד אחר, וגם כי, מה לעשות, רובנו לא מתרגלים 24\7 במגרש החלקה או כל דבר דומה. נהג מקצועי, שיש בודדים מהם בפועל, כנראה יגיב בצורה יותר סבירה, וגם הם, מה לעשות, טועים ועושים תאונות. בשורה התחתונה, אם אתה חושב שמישהו במצב כזה חושב במונחים של "לוותר", אז אני רק מאחל לך שלא תצטרך להגיע אף פעם בחייך למצב, בו תצטרך ליישם במציאות את מה שלמדת בכל קורסי הנהיגה המתקדמת שעשית.

אין פה עניין של לוותר או לא. יש פה עניין של ידיעה מה צריך לעשות + מספיק תרגול, שגם את זה לא תמיד יש, גם למי שעבר עשרים קורסים של נהיגה מתקדמת. לא הייתי מציע לאיש לנהוג תוך הסתמכות על החוק הלא הכתוב שהבאת כאן. גם בחודשים האחרונים היו לא מעט מקרים, יחסית, של נהגים מהיותר מיומנים שיש בישראל, שהחוק הזה לא ממש תפס במקרה שלהם.

לא דגם ספציפי, אבל ואגיות עם 30 מדבקות המעידות על כל השיפורים שהן עברו. טוב, באופן פרטני יותר, גולף gti וכל הקופרות למיניהן.

לא אמרתי שביבי המציא את איום הגרעין האיראני - הוא פשוט הכי אובססיבי לגבי זה, באופן לא מפתיע, תוך שהוא מבזה את אלו מאיתנו שמגיעים ממשפחות ניצולות שואה. אגב, זכור לי שלפני 3-4 שנים, ראשי מערכת הבטחון הפעילו את כל הקשרים שהיו להם בתקשורת, כדי להסביר למה ביבי הזוי עם המחשבות על תקיפה באיראן. לפחות הרעיון הזה נראה כאילו ירד מהפרק.

ההתבטאויות והאיומים הם דו צדדים במקרה הזה (או, בעצם, בכלל ביחסינו עם העולם המוסלמי). מהקצת שקראתי בנושא, העוינות והשנאה לא הפריעו לישראל למכור נשק לאיראן גם אחרי המהפכה. כרגיל, כסף קובע הרבה יותר מכל דבר אחר. אה, והכי חשוב - על מה כבר ביבי היה מדבר(חוץ מהחיים עצמם) בכל פעם שמבקרים אותו, אם לא היה את איראן?

אני גם קיבלתי את המייל. זה ממש מגניב שהם עושים את זה, והולוואי והיה לי את הזמן לזה.

ובינתיים מטוס של up חוזר לנתבג בגלל בעיה בצמיג. מישהו מבין בתחום ויודע להגיד מי אשם במצב כזה?

שם הסרט: שעון חום עלילה: בעלים של פאביה חוטא בחטא הגאווה ומחפש יורשת מוטורית לאהובתו הישנה, אך לא מוצא את מבוקשו, שכן יצרני הרכב החמדנים, חוץ משקודה כמובן, הפסיקו להתקין שעוני חום ברכבים החדשים. מיואש, הוא חוזר הביתה, יוצא לסיבוב בפאביה ומגלה שכל מה שהוא חיפש היה בעצם תמיד שם, ואין לו צורך בשום חידוש מוטורי. הוא והפאביה מתאחדים מחש, הפעם לתמיד.

אתמול סיימתי רשמית את המעבר האישי שלי על החומוסיות שנמצאות על דיזנגוף והסביבה הקרובה (אבו דאבי המהוללת ברשימה גם כן). המקום האחרון שנשאר וביקרתי בו אתמול זה "פול ווליום", שנמצאת יחסית ליד הכיכר. בגלל העיצוב המיושן של מקום, תמיד חשבתי שכשאכנס לאכול שם, אגלה איזה סבא זקן, שיספר לי שהוא מכין שם את אותו החומוס כבר 40 שנה. בפועל כנראה שהעיצוב הזה נועד בעיקר כדי ליצור רושם של מסעדה כזאת "כמו פעם", ואולי גם למשוך תיירים. בהתאם, נראה גם שהמקום אכן מתפרנס בעיקר בזכות תיירים ומבקרים קבועים, אולי חברים של בעל המסעדה, כי אני הייתי הסועד היחיד שם שלא דיבר אנגלית ולא הכיר את העובדים במקום אישית. הזמנתי חומוס עם פול. עוד לפני שהחומוס הגיע, קיבלתי 5-6 צלוחיות קטנות עם סלטים שונים (אבל דווקא בלי הזיתים והבצל הסטנדרטיים). הסלטים היו נחמדים, מהז'אנר הגנרי יחסית שיש במסעדות ערביות. די אהבתי את הגזר והכרוב (שהם הפייבוריטים שלי בתחום הזה). המנה עצמה לצערי, הייתה הרבה פחות מנחמדה. הפיתות שקיבלתי היו קרות ולחות. החומוס היה חסר טעם לחלוטין ואנמי. הפול היה קצת יותר טוב, עם נגיעות של לימון ובצל, אבל בשורה התחתונה זה הרגיש כמו ארוחה באיזה קייטרינג לא מוצלח במיוחד. המסעדה מגדירה את עצמה כ"חומוסיה ירושלמית", ואכן היה משהו בחומוס הזה שהזכיר לי את החוויה הלא טובה שהייתה לי אצל רחמו במחנה יהודה. אולי זה הז'אנר ואני סתם לא מתחבר לטעם? לא יודע. בסופו של דבר, בינתיים מכל המקומות על דיזנגוף, אבו גוש הכי קלעו לטעם שלי. ולמרות שלא מדובר בחומוסיה, אבל בכל זאת באזור גם כן - אני מרגיש מחויב כמעט להמליץ כאן על סביח פרישמן - אכלתי שם איזה 3-4 פעמים בחודשים האחרונים, גם את הפלאפל וגם את הסביח. בכל פעם הכל היה ממש טרי וטעים, אפילו כשביקרתי שם בפסח והפיתה הוחלפה באיזו לחמניה איזוטרית כשרה. גם הבחור הקבוע שם מאחורי דלפק הפלאפל נחמד ממש וכיף לקנות אצלו - לא משהו שקיים בכל המסעדות מהסוג הזה, לצערי.

לא יודע אם "מחברנים" זה מדויק, אבל כן, בהחלט שמרים זה אורגניזם חי. לא רואה בעיה עם זה, אבל זה כבר עזר לי להטריל מישהי צמחונית, שחיה בעיקר על בצק מכ הסוגים. אגב, כן יש הבדל בין חבית ובקבוק. תהליכי התסיסה לא זהים לחלוטין, ונעשים בכלים שונים. לכן גם הטעם יכול להיות שונה.

דווקא קראתי את הדיון. גם אם התחיל ממקום שונה, כרגיל הוא הגיע לאותה הנקודה בדיוק.

פעם בחודש אתם מנהלים את הויכוח הזה. כן יצרן, לא יצרן. למי איכפת? אכתוב בפעם המאה שהם מצליחים עדיין לייצר מוצר ייחודי מספיק, וזה מה שחשוב. למעטים מאוד איכפת אם מי שאחראי על זה הוא אותו האיש שבנה את האלפא סוד או לא. מה גם שחלק מהקסם של המותג, בעייני ועייני אחרים,נובע משיתופי פעולה עם מעצבים חיצוניים בכלל.

אז אנחנו חולקים על מה זה "מרשים" הפרסום והיחס מהיבואן בהחלט עושים כאן את שלהם, ומה שאתה כותב על רנו גם מדגים את זה (למרות שלא בטוח שמי שקונה מגאן אר אס היה בכלל חושב על ג'ולייטה, בלי לפגוע באלפיסטים כאן). אגב, לא ממש קשור לדיון, אבל דווקא שמעתי לאחרונה גם לפחות על מקרה אחד שבו נציגי קרסו פנו ללקוח פוטנציאלי והציעו לו הנחה סבירה למדי על האר אס, עוד לפני שנפתח שם מו"מ של ממש כלשהו. אני יודע ממקרים של חברים אחרים שזה לא נדיר שמוכנים לתת שם הנחות די יפות.

לצערי לא מכיר את השיר, אבל הזכרת לי אותו:

הצלחה זה לא אומר בהכרח שהם במקום הראשון בקטגוריה. הג'ולייטה לפי מה שזכור לי יותר יקרה מהגולף, היא גם לא נהנת מהתדמית שיש לגולף ואין לה after market מפותח בישראל, כמו שיש לואגית. זה שהם הצליחו למכור בכלל, בטח להגיע לכמות כזו, זה לדעתי בעיקר בזכות הגישה שלהם - ימי מכירות, יחס ללקוח שרוצה לקנת וכו'. אני אגב מכיר אישית קונה אחד כזה מהתקופה האחרונה.

למכור למעלה מ-20 רכבים מהקטגוריה של התלתן זה מכובד מאוד. מעניין, לצורך העניין, כמה מגאן אר אס או פוקוס אס טי נמכרו בתקופה הזו.

בעיקרון הבירה ממשיכה לתסוס בתוך החבית, אז זה יכול להיות גם זה. קורה לפעמים באופן כללי שלבירה מהחבית יש טעם קצת פחות טוב מהרצוי.

בתור בעלים של אלפא בעבר הלא רחוק, ומי שמקפיד להגיע למפגשים של אלפיסטים פעם בכמה זמן, עדיין לא נתקלתי בחובב המותג שהוא שם כדי להיות נגד הזרם,או בגלל חיבה לסושי. כל יום לומדים משהו חדש פה.