Jack_R1

היי, ספר היינס עוד לא הגיע (אני צד אותו ב-ebay), אבל ביקשו ממני עזרה להורדת ראש של 306 1.8 - אז החלטתי שאולי הגיע הזמן לפתוח גם את הראש של המנוע שלי על הדרך. מכיוון שהספר עוד לא כאן, אני לא יודע את הנתונים הנדרשים לעבודות האלה. אם יש למישהו ספר שהוא יכול לענות לי ממנו על השאלות, אשמח מאוד. האם המנועים אכן זהים בפרוצדורה של הורדת\הרכבת ראש? (XU1600 ו-XU1800) מה התהליך של מתיחת רצועת טיימינג? מה הסדר של סגירת ברגי ראש - שלבים ומומנטים\זויות? האם סדר פתיחה פשוט הפוך, או שיש סדר אחר? האם יש אטמי ראש מומלצים ו\או לא מומלצים למנועים האלה? האם יש דגשים שבלעדיהם יהיה קשה להוריד את הראש? תודה.

כי בשביל לרתך, צריך להוריד את המנוע, ואם כבר אני מוריד את המנוע - אני יכול באותה הזדמנות להחליף בלוק. כל הרעיון הוא להימנע מעבודה - בשלב הראשון מכל עבודת "חדירה", בשלב שני - מכל עבודה מעבר להורדת ראש. אם יגיע שלב שלישי - יאללה, אתעצבן ואחליף מנוע. שייפתי לו את הצורה בפעם השניה, אין מצב של הכנה לא טובה. בינתיים, גיליתי שהנזילה כנראה קטנה עוד יותר, המים נשארו באותו מפלס מהתיקון האחרון מלפני 4 ימים. שמעתי שיש חומרים שמוסיפים לאנטיפריז, שיוצרים משקעים באזורי המגע אלומיניום-אויר. האם קיימים כאלה? האם מומלצים לניסיון שימוש? יגאל תודה, אלך מחר לחפש בשתי החנויות.

אתה יכול לבדוק את התקלה, אם אתה מצליח לשחזר אותה - תחבר מד מתח למנוע הנעילה, ותבצע נעילות ושחרורים עד שהנעילה תיכשל. אם בנעילה הכושלת עדיין היה פולס מתח במנוע נעילה - אז יש לך מנוע דפוק. ליתר בטחון, אתה יכול להוציא את המנוע ולבדוק אותו בידיים כנגד התנגדות הידיים - הדחיפה צריכה להיות מאוד חזקה. אני הייתי מהמר על גירוז לא מספיק טוב, מניסיון עם כמה מערכות כאלה - המנועים החשמליים פשוטים נורא.

אני אעלה תמונה בפעם הבאה שאגיע לאזור ההוא. חשבתי על להבריז ולהכניס בורג, אבל הדפנות שם באמת דקות מדי, והגישה ממש מוגבלת - אם כבר, במקום זה אפרק את הראש ואכניס בורג עם אטם מבפנים, ואסגור עם אום מבחוץ - רק שזה, כנראה, יהיה בעוד שבועיים - שלושה.

האוטו מאבד מים בנסיעה? אם לא - כנראה המעבר של מים מהרדיאטור למשאבה סתום חלקית. אם כן - אטם ראש פרוץ.

תודה לכל מי שהגיב עד עכשיו, הנה קצת יותר מידע. הנזק, אני מאמין, מצטבר (המתכת התפוררה באזור הזה - הבנתי שזאת בעיה ידועה במנועים ישנים של PSA, כשפתחתי בזמנו את הבלוק של AX, ראיתי בפנים שקעים קטנים מקומיים בכמה מקומות - זה כנראה שקע כזה שחדר את קיר הבלוק). לא בדקתי את הרכב במכון, אין את מי להאשים חוץ מעצמי. לא נורא, אלמד לפעם הבאה את המקומות הרגישים. את התיקון ניסיתי גם עם אפוקסי אלומיניום, וגם עם propoxy20. שניהם, כנראה, נכשלים. הבלוק הוא אלומיניום, בוודאות (שייפתי אותו עם נייר זכוכית). אשמח לדעת את שם החומר המיוחד). בינתיים, אנסה להשיג את J-B WELD. מה שכן - עלה לי רעיון, למה האפוקסי נכשל. ב-ZX הראש עומד הפוך (אויר נכנס מקדימה, אגזוז יוצא מאחורה - צמוד לקיר האש), והחור לא רחוק מהסעפת. יש סיכוי שהאפוקסי מתחמם שם ליותר מ-150 מעלות?

שלום לפורום הנכבד, כמות הזמן הפנוי שלי הפסיקה להיות שלילית (לפחות בינתיים), אז אני חוזר לכתוב קצת - ואם כבר, אז גם לשאול קצת. התחדשתי לא מזמן בסיטרואן ZX 1.6 Advantage, שנת 94. רכב מדהים, קצת חסר לי כח אחרי ה-AX שלי (ז"ל - נכנסו בה ומעכו אותה), אבל ההתנהגות מדהימה, והוא מוציא תחת להחלקות בסיבובים בצורה הכי מבוקרת שיש. רק מה - אחרי שבוע אצלי, נפתח לו חור בבלוק מנוע, צילינדר 1, בתחתית של המרחב המלא באנטיפריז. חור אליפטי נחמד, לא גדול במיוחד (4X8 מ"מ בערך). ניסיתי להסתדר בלי לפתוח ראש מנוע, הכנסתי בורג פנימה עם הראש והלבשתי עליו ומסביבו הרבה אפוקסי מתקשה - אבל כנראה שהאפוקסי לא נצמד מספיק טוב לאלומיניום, יש סימנים קלים של יציאת אנטיפריז גם אחרי התיקון, וניסיתי פעמיים. הנזילה לא גדולה, ולא תמיד מופיעה (כנראה רק במנוע חם - בבדיקות "על קר" אני רואה רק סימנים, שום דבר לא יוצא) - איבוד מים בקצב די נמוך, בסביבות ליטר בשבועיים. שאלה - לפני שאני מוריד ראש מנוע וסוגר את החור עם פלטות משני הצדדים בהברגה עצבנית עם RTV בינהם (הבלוק מספיק עבה מסביב לחור כדי לשרוד הלאה) - מה עוד אפשר לעשות כדי לתקן את העסק הזה מבחוץ, בתנאי גישה מוגבלים יחסית? (עשיתי חיפוש בפורום, לא עזר - אין תשובה לשאלה הזאת). אולי תוספים לסתימת מע' קירור, או חומר אחר (לא אפוקסי) שנבדק טוב לאלומיניום? אולי ריתוך ארגון (למרות שלא רצו לעשות לי את זה)? אם אין אמצעים יעילים לתיקון חיצוני - האם יש דגשים כלשהם לפתיחת ראש מנוע ספציפיים ל-ZX? אני עובד בלי ספר רכב, לא מאמין שהוא יספיק להגיע מחו"ל עד שאחליט להוריד את הראש... תודה מראש.

זה לא הנשם - אם תסתכל, תראה את החיבור של צינורית הנשם מצד שני. היניקה מאוד דומה למנוע 1.6 שיש לי, למעט התוספת הזאת, אבל קשה להבין מה יש שם בלי לדעת את זה מראש, אם לא רואים, לאן זה מתחבר בצד השני.

שלום לפורום הנכבד ולפותח ההודעה בפרט, נעלמתי לזמן מה. גם לי יש ZX, עם 2 פנסים ישנים ונורות H1 כפולות, כשהם מכוונים טוב, הם מספקים יופי של תאורה. למדוד מתח על המנורות יהיה הצעד הבא. יש נורות המפורסמות כ"יעילות יותר", עם עוצמת תאורה גבוהה יותר באותו הספק חשמלי (55W). כמו זאת : http://www.autolamps-online.com/products/h1vpcentre.htm אתה יכול לנסות כאלה. ספציפית על פיליפס קראתי חוות דעת טובות ברשת, אבל זה היה לפני חצי שנה, לא יכול להפנות אותך, אפילו לא את עצמי...

את ה"פרסי" אתה מכיר? אם כן, אז תיגש אליו ותבדוק, מה המחיר שהוא יכול לתת לך על ציריה. מעדיף לא לכתוב מחירים מדוייקים, אבל זה יותר זול מהארכת מחיר שרשמתי למעלה.

לא, זה לא יכול להיות. למאוורר יש מפסק מיוחד שמדליק אותו כשהטמפ' של נוזל הקירור מגיעה לטמפ' הנדרשת.

במקרה שלי, ההפרש בין שיפוץ ציריה אחרי 25% הנחה, וציריה חדשה (אחרי עוד יותר הנחה), היה פחות מ-50 ש"ח לציריה. אז החלפתי את שתיהן. ציריות עולות שונה בין רכב לרכב. סדר גודל - 400-500 ש"ח לציריה חדשה, לא כולל החלפה. אפשר להשיג יותר זול, אבל לא משמעותית.

אתה מבקש את הבלתי אפשרי. או שאתה מקשיח את הקפיצים וע"י זה מעלה את הרכב למעלה (לא אופציה טובה, ד"א - ע"י זה אתה מבטל חלק ממהלך הבולם וגורם לשיכוך פחות טוב), או שאתה משתמש בקיטים להגבהה (לא יודע, מה יש ברכבים - הנחה סבירה אומרת שהקיטים פשוט מאריכים את הבולמים), ואז אתה יכול לשנות את תכונות הקפיצים. שיכוך (כמה הבולם מתכווץ מהמכה) - בעיקר לא פונקציה של קפיץ, אלא של הבולם עצמו. לגבי כל השאר - אשאיר את התגובה לאלה שמבינים יותר ממני.

זה שהוא עולה ל-95 בעמידה, לא אומר שום דבר רע - זה תחום נכון של עבודת המנוע. תוודא בספר היצרן, אבל התחום הזה הוא די סטנדרטי. זה שהוא לא עולה את ה-60, אומר שהטרמוסטט שלך כנראה תפוס, או לא קיים. ואתה צריך לפתור את הבעיה הזאת, כי היא הבעיה האמיתית, ולא ה-95 מעלות בעמידה.

לפני שצביקה יענה - בקצרה, אולי הוא ירחיב: זה קשור לאפקט הוונטורי - קרבורטור צריך זרימה מהירה של אויר בצינור הוונטורי כדי להוציא דלק באפקטיביות. כשהמנוע עובד בסל"ד נמוך \ בינוני - קרב' עם קוטר גדול מדי לא יגרום למהירות זרימת אויר מספיק גבוהה לשאיבה אפקטיבית של דלק מהדיזות - ז"א, קרב' קטן יותר יתפקד יותר טוב. כשהמנוע בסל"ד גבוה - קרב' קטן לא מצליח לספק למנוע את האויר הדרוש, וקרב' גדול יותר עובד טוב יותר. לוע נוסף שנפתח, מעביר את הקרב' מצורת עבודה של "קרב' קטן" (לוע בודד) ל"קרב' גדול" (לוע בנוסף לרגיל). התאמה טובה יותר גם לסל"ד נמוך וגם לסל"ד גבוה. אין חסרונות שאני יודע עליהם. עכשיו, שאלה נוספת לצביקה: במכוניות ישנות עם קרב' יחיד - האם החלפה לקרב' כפול תביא איזשהו שיפור, או שהוא יהיה זניח?

וגם על הדרך, החיפוש הזה אולי יוסיף שאלה - בשביל מה לעבור ל-98, ויענה תשובה - אם אין המלצת יצרן מפורשת, אין בשביל מה.

שאלתי על אנגלית, כי רציתי לשלוח אותך לקרוא את זה: http://science.howstuffworks.com/fpte.htm ואז את זה: http://auto.howstuffworks.com/horsepower.htm ואחרי זה, גם זה - שזה קצת דומה לשאלה ששאלת: http://auto.howstuffworks.com/question381.htm

שורה שלישית מבוססת על הנחות לא נכונות, מה שעושה את כל השאלה שלך לא נכונה. בלי להבין, מה זה מומנט, לא תבין, מה זה יחסי העברה. בלי זה, לא תבין, למה השורה השלישית שלך שגויה, ולמה המשאית כן תסחוב, והמכונית תסע אותו דבר (בהנחה, כמובן, שהמנועים זהים במשקל - אחרת השוני במשקל ישפיע). איך האנגלית שלך?

אם באמת כל ניסיון ההנעה לא לקח יותר משתי שניות - הרי כל פעם שאתה מניע את הרכב עם השמן, עדיין לשמן לוקח זמן להתפשט במעברים, וזה אותן 2 שניות שיש לך בכל הנעה של מנוע קר (שסתום חד-כיווני ביניקת שמן, אם קיים, לא מחזיק אותו לנצח). בקיצור, לא קרה כלום.

לשם שינוי, אני מסכים עם בני, וגם עם חנן ושאר האנשים שהגיבו וכתבו שלמעט הכיף שבהתעסקות, הפרוייקט הזה לא ייתן לך כלום, ואולי דווקא יזיק לביצועי הרכב.

למה "סביר להניח שכן"? אם הבנאדם השתמש באנטיפריז, הרדיאטור שלו יכול להיות נקי לחלוטין. הרדיאטור אצלי בן 10, ועדיין נקי. כאן משהו לא מסתדר לי. נניח מקרה של רדיאטור שלא במיטבו (למרות שאני חולק על זה). איך החלפה של נוזל קירור לחדש, בהנחת ביצוע תקין, יכולה להזיק?

אם אתה צריך רק זרם זליגה במנוע כבוי, אתה לא חייב לנתק הדק (ליצור "הפסקת חשמל") כדי לבדוק עם רב-מודד רגיל. סדר חיבור: צד אחד של רב-מודד ישירות במגע עם הקוטב של המצבר, צד שני - במגע עם הטבעת שמתלבשת על הקוטב - כאשר הטבעת עדיין מחוברת לקוטב. אחרי זה מכוונים את הרב-מודד למדידת זרם ומפרידים בין הטבעת לבין הקוטב (כאשר החיבורים של רב-מודד נשארים מחוברים גם לטבעת וגם לקוטב). בצורה הזאת, המעגל החשמלי נשאר סגור כל הזמן. אם אתה מנסה לעקוף בעיה של הפסקת מתח רגעית שקוראת בניתוק מצבר, זה יעזור לך. אם יש לך מטרה אחרת - אז היו כאן הצעות יותר מוצלחות משלי.

האנטנה שלך בנויה כמו האנטנה של ה-AX? אצלי יש שם אנטנה שאין לה על ציר המתברג שום דבר לעצירה שאפשר לשים בינו לבין הגוף אום נחושת או O-RING, ומה שמחזיק את האטימה זה הבסיס של האנטנה. כמובן שעם הזמן הפלסטיק מתייבש, נסדק, או סתם נהיה פחות גמיש, והאטימה נפרצת. אם אני לא אמצא אנטנה מוכנה שיוצרת אטימה נורמלית (מסביב לחור ולא מסביב לבסיס האנטנה) אני הולך לפתור את זה עם סטיק אפוקסי מתקשה ו-O-RING (ואולי אפילו שייבה מתאימה) : בתוך הבסיס של האנטנה בונה משהו שיישען על הגוף באזור החור, עושה בו חריץ תואם ל-O-RING, מדביק אותו עם סיליקון, וזהו..

א) תעשה חיפוש, יש יותר מדי חומר ודיונים על זה. ב) תגדיר, מה זה "עדיף"? האם זה עלות מול תועלת? האם זה עדיפות אולטימטיבית ללא קשר למחיר?

יש לי מנוע זהה, בשני ב-60 קמ"ש הוא לא עובר 4K סל"ד, ויש לו בערך עד 6200... יש לי את אותה ה"בעיה", אבל אצלי גם הצנרת טיפה מעוכה, וגם פילטר אויר דורש החלפה, וקרב' דורש ניקוי... אחרי כל זה, אולי יהיה יותר טוב - מסנן דלק נראה חדש. מקסימום - אפשר להחליף משאבה מכאנית במשאבה חשמלית, למרות שזה קצת סיפור...