green

הוחלפה במסגרת האחריות כי בפריוס יש תוכנית להארכת אחריות בתוספת תשלום. אם לא הייתה הארכת אחריות היית משלם את עלות החלפת הסוללה. אם היה מדובר בקיה נירו היית משלם בכל מקרה מאחר והאחריות על המערכת ההיברידית היא רק 5 שנים (באיוניק 7 שנים). סוללה שהלכה לעולמה לאחר 5 וחצי שנים זה לא מרשים במיוחד, יש סיפורים שהסוללה מחזיקה גם 10 שנים ויותר איך ידעת שהסוללה הלכה לעולמה דרך אגב? כמה כסף עלתה החלפת הסוללה זה ידוע לך? או שלא אמרו לך את זה?

אני מעריך שהפרופרציות של בני האדם דומות (מה שחשוב להבנתי זה היחס בין אורך הידיים לאורך הרגליים), אבל אולי אני טועה. בכל אופן יצא לי לבדוק תנוחות נהיגה מעת לעת ברכבים שונים של אנשים שונים והבדיקה שביצעתי הייתה תקיפה גם לגביהם (ללא קשר לגובה של אותו אדם כי מדובר כאמור בפרופרציות). סקודה מתכננים את היחס בין ההגה לדשבורד מאחוריו ואת הצורה של הקונסולה המרכזית, בצורה כזאת שבתנוחת נהיגה נכונה (שהדרך הבסיסית לבדוק אותה, היא ישיבה עם כתפיים צמודות למשענת, הושטת יד קדימה בצורה מתוחה, כך שפרק כף היד נמצא על ראש ההגה. מדובר בתנוחת נהיגה שהיא קרובה להגה ומאפשרת שליטה טובה בו), גורמת לרגל ימין לפגוע בדשבורד מאחורי ההגה או בקונסולה המרכזית. בלית ברירה הנהג נאלץ לשבת רחוק מדי אחורה. גם משענת היד שנמצאת על דלת שמאל ממוקמת נמוך מדי בסקודה ומצריכה תנוחת נהיגה נמוכה מדי כדי להניח עליה את יד שמאל (אבל זאת בעיה אצל הרבה רכבים למרבה הצער) אותה בעיה של תנוחת נהיגה קיימת גם בסקודה סופרב דרך אגב (תנוחת הנהיגה בסופרב זוועתית במיוחד למרות שפע כיוונים של המושב החשמלי, אבל בטח יתנפלו עלי על מה אני מדבר). הדגם היחיד של סקודה שמצאתי שבו ניתן להגיע לתנוחת נהיגה נכונה הוא הקארוק (אבל גם הקונסולה המרכזית מצרה במקצת את מרחב המחייה של רגל ימין) (לא בדקתי דגמים קטנים יותר של סקודה). בדגמי סיאט ויותר מכך בדגמי פולקסווגן יש בעיקר מגרעת גדולה מצד ימין של ההגה שמאפשרת להתקרב להגה ועדיין לא לגעת עם הרגל בדשבורד או בקונסלה המרכזית.

ה- 5008 הוא האופציה הטובה ביותר מבין אלו שציינת, פשוט לאור כך שהוא היחיד עם סידור של 3 מושבים נפרדים בשורה השנייה (למשפחה עם 3 ילדים ומעלה לא הייתי חושב על אפשרות אחרת של סידור מושבים. כמובן שאפשרות אחרת טובה מבחינה זו היא סיטרואן פיקאסו או ספייס טורר בשמו החדש). בסורנטו דרך אגב למרות הביקורות הטובות שכתבו כאן על מרווח הפנים, מרווח הרגליים בשורה השנייה רק בינוני. אפשרות נוספת, היא הסיאט טראקו, גירסה מקבילה לקודיאק של סקודה, שתגיע לישראל ברבעון הראשון של שנת 2019. לפחות בתמונות עיצוב הפנים נראה טוב משמעותית מהקודיאק ואולי תנוחת הנהיגה תהיה טובה יותר (תנוחת נהיגה נכונה) מזו הלא טובה אשר בקודיאק (לא ניתן להגיע לתנוחת נהיגה נכונה בקודיאק, כפי שגם באוקטביה לא ניתן לעשות זאת דרך אגב. בסיאט וגם בפולקסווגן באופן מסורתי כן ניתן להגיע לתנוחות נהיגה נכונות בדגמים שלהם. הם פשוט חושבים על הנושא הזה ומתכננים נכון). ייתכן שהסיאט טראקו יעלה פחות מהקודיאק או יעלה מחיר דומה אבל ייתן יותר אבזור (כך זה לפחות מבחינת המיצוב של סיאט יחסית לסקודה וכפי שקורה בפועל בישראל). מצד שני כנראה בהתחלת השיווק לא יהיו הנחות ו/הטבות שבקודיאק כבר ניתן לקבל, כשיש מלאי (זה עוד נושא מוזר, תמיד אצל דגמי קונצרן פולקסווגן יש בעיות מלאי, אצל היבואנים בישראל, לפחות היפנים והקוריאנים, לא נתקלתי בבעיה כזאת, פשוט מייצרים כמויות שמספיקות לכל מדינות הייצוא). https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5353941,00.html#autoplay

הקרניבל החדש מגיע עם מנוע בנזין בלבד, 3.3 סמ״ק וצריכת הדלק בהתאם. מעבר לכך ל- 4 ילדים הוא באמת נותן פתרון מלא. הקרניבל דור קודם הוא הצעה טובה מבחינת חסכון בעלויות ומבחינת מרווח פנים (למרות שהוא קטן יותר מהדור הנוכחי ופחות מרווח), אבל הוא מיושן כמובן בשאר הפרמטרים (אביזרי נוחות ובטיחות).

בטוסון ובספורטג׳ יש מערכת היברידית קלה (למעשה קלילה), מדובר במערכת חשמל 48v, שנכנסת דרך אגב בהדרגה לכל הרכבים הרגילים הלא היברידיים. היא מאפשרת חסכון קטן נוסף בדלק ולא ברמה של מערכת היברידית מלאה. מצד שני הרכב קל יותר ומחיר המערכת זול יותר ממערכת היברידית מלאה.

בתוואי נסיעה זהה וצורת נהיגה זהה (אזור הררי עירוני בעיקרו, נהיגה ברגל קלה- בינונית) צריכת הדלק בנירו סביב 1 ליטר ל- 18 - 19 ק״מ, לעומת צריכת דלק בפולקסווגן גולף פלוס 2008 1.6 אטמוספרי אוטומט 6 הילוכים, סביב 1 ליטר ל- 7.5 עד 8.5 ק״מ לליטר. ומה שיפה שהנירו גם הרבה הרבה יותר מהירה ובכלל מהירה באופן כללי והגולף משתרכת בקושי (המנוע במצב תקין לחלוטין). לגבי נסיעה ברגל כבדה לא בדקתי באופן מספיק ארוך ועקבי, אבל אם צריכת הדלק בנירו תרד אז גם ברכב לא היברידי היא תרד. מחיר רכבים היברידיים כיום דומה למחיר של רכבים רגילים ולעיתים אפילו זול יותר עקב הטבת המס עליהם, ולכן החסכון בדלק ברכב ההיברידי לא מתקזז עם ירידת ערך גבוהה יותר עקב מחיר מחיר יקר יותר כמו בעבר.

אני חושב שלמי שיש רק 3 ילדים ולעיתים רחוקות יש נוסע מזמן (סבא או סבתא בדרך כלל), עדיף לוותר על רכבי 7 מקומות ״קומפקטיים״ ולהסתפק ברכבי 5 מקומות. זאת מאחר ורכבי 7 מקומות כנ״ל לא באמת נותנים פתרון מניח את הדעת. הושבת ילד במושבים 6,7 מצריכה הסטת המושב בשורה האמצעית קדימה, אחרת אין מקום בכלל במושבים 6 ו/או 7, דבר שלכל היותר מביא למרווח קצת יותר נסבל מקופסת סרדינים במושבים 6 ו/או 7 ומנגד מצמצם את מרווח הרגליים הרגליים לפנים במושבים 3 ו/או 4 ו/או 5 לגודל של רכב מיני צפוף. בנסיעות בתפוסה כנ״ל, יוצא שנוסעי הרכב, חלקם או כולם, נוסעים בצפיפות גדולה בפועל. מעבר לכך היושבים במושבים 6,7 נמצאים קרוב מאד לחלק האחורי של הרכב, אזור שלא נבדק במבחני בטיחות בלתי תלויים כגון euncap וכפועל יוצא מכך יצרני הרכב לא טורחים לתכנן אותו כנגד פגיעות (אין כריות אוויר, אין אזורי קריסה וגם ממילא אין מרחק מספיק שיקרוס, אין אפילו קורות הגנה בדלת תא המטען כמו בדלתות הצד וכיוצ״ב). מעבר לכך בתפוסת מושבים 6 ו/או 7 גם לא נשאר הרבה מגודל תא המטען. בקיצור עדיף שלסבא או לסבתא יהיו גלגלים ושיסעו במקביל עם הרכב שלהם במידת הצורך (ככל שיש להם רכב).

רכישת רכב חדש עם הנחת יבואן, בסדר גודל מקובל של כ- 7 אחוז פחות ממחיר המחירון, פלוס אבזור חינם, ובתחילת שנה ולא בסופה, שקולה פחות או יותר לרכישת אותו רכב כמשומש בן שנה במחיר המחירון, מבחינת ירידת הערך הצפויה (שזאת העלות האמיתית של הרכב ולא מחיר הרכישה). לכן אם אתה לא מצליח לרכוש רכב משומש בן שנה בהנחה מתחת למחיר המחירון ומצד שני אתה יכול לרכוש את אותו הרכב חדש בהנחה כנ״ל מהיבואן, עדיף רכישת רכב חדש ולהיפך. מבחינת רכישת רכב חדש באפס קילומטרים, צריך להשוות למחירי היבואן לאחר מבצעים ואבזור חינם. לדעתי ברכבים מבוקשים רכישת רכב אפס ק״מ לא משתלמת, גם לתקופות אחזקה ארוכות (לא ארוכות עד שצריך להגיד קדיש על הרכב). לצורך הדוגמה כפי שציינתי, ניתן לקבל היום הנחה אצל כל יבואני הרכב למעשה בימי מכירות למועדוני לקוחות ואצל חלקם גם לציבור הרחב, בסדר גודל של כ- 7 אחוז (פלוס אבזור חינם כגון איתוראן, חיישני חניה, מערכת קונקטד וכיוצ״ב). ברכב חדש שהמחיר שלו 150 אלף ₪ המשמעות היא הנחה של כ- 10 אלף ₪. לעומת זאת ההנחה על רכבי אפס קילומטרים מבוקשים היא סביב כ- 9 אחוז עד ל- 13 אחוז, למרות שלפי המחירון צריכים להוריד 14 אחוז (לדגמים פחות מבוקשים ההנחות מגיעות לאחוזים גדולים יותר). ניקח לצורך הדוגמה הפחתה של 11 אחוז, מרכב חדש של 150 אלף ₪, התוצאה היא הפחתה של כ- 16 אלף ₪. כלומר ההפרש לטובת רכב אפס קילומטרים הוא בסך של כ- 6,000 ₪ (ופחות מכך אם ניקח בחשבון שלא תקבל את כל האבזור בחינם שתקבל מהיבואן). כשאתה תמכור את רכב האפס ק״מ הזה כמשומש תצטרך להוריד 14 אחוז (ללא חישוב של הורדה נוספת מאחר וקשה להשיג מחיר מחירון). בוא נניח אפילו תקופת אחזקה ארוכה של חמש שנים של רכב מבוקש (ג׳יפון יפני/קוריאני), צפי מחיר המחירון שלו צפוי להיות כ- 60 אחוז ממחירו כחדש, דהיינו מחיר של כ- 90 אלף ₪. זה אומר שבמכירה של רכב אפס הקילומטרים לאחר חמש שנים, תצטרך להוריד כ- 12 אלף ₪ ממחיר המחירון. כלומר אתה בהפסד של כ- 6,000 ₪ ברכישת האפס ק״מ לעומת הרכישה מהיבואן. ברכב מבוקש אבל עם ירידת ערך קצת פחות טובה, צפי המחיר שלו לאחר 5 שנים יהיה כ- 50 אחוז ממחירו, דהיינו מחיר המחירון יהיה כ- 75 אלף ₪ והפחתה של 14 אחוז משמעותה הפחתה של כ- 10 אלף ₪. עדיין אתה תהיה בהפסד של כ- 4,000 ₪ ברכישת אפס ק״מ לעומת רכישת אותו רכב מהיבואן בהנחה. ברכבים פחות מבוקשים שניתן לקבל עליהם הנחה גדולה יותר באחוזים באפס ק״מ וגם ירידת הערך שלהם גדולה יותר, רכישת אפס ק״מ יכולה להיות משתלמת יותר מרכישה מהיבואן (למרות שהרכישה כולה נפגעת מירידת הערך המואצת של הרכבים הללו וצריך לבדוק כל עיסקה לגופה).

אז ביטלת עיסקת רכישת רכב חדש כדי לרכוש רכב משומש בגלל תחושה פנימית לגבי המנוע? מה להגיד לך שכנעת אותי. לגופו של עניין הקארוק עדיף יותר כמעט בכל פרמטר, גם הגירסה עם מנוע ה- 1 ליטר שלו מציג בפועל ביצועים דומים לסובארו שלך עם מנוע ה- 2.5 וחסכוני בהרבה. הקארוק מגיע עם מערכות בטיחות אקטיביות שבסובארו אין. הקארוק בעל מבנה שימושי והסובארו שלך לא. לקארוק אחריות 3 שנים והוא חדש לעומת משומש. הסיבה היחידה לרכוש את הסובארו היא מחיר רכישה נמוך יותר וצפי ירידת ערך נמוך יותר בשקלים בהמשך.

גג פנורמי שלא אוטם מספיק (בד דקיק/מחורר) זה לא רק ״לא יתרון״ אלא זה חסרון מהותי שבשבילי פוסל את הרכב (קונצרן פולקסווגן מייצר בכל הרכבים שלו את אותו גג ״מצטיין״). דרך אגב גם כיסוי אטום לחלוטין לגג הפנורמי כמו בקיה ספורטז, עדיין גורם לחדירת חום לתא הנוסעים (מספיק לגעת עם היד בכיסוי הגג כשהוא במצב סגור ולהרגיש את החום הרב). בנסיבות הללו אני מעדיף רכב ללא גג פנורמי בכלל. מעבר לכך החסרון של הטיגואן הוא אכן מחסור במערכות בטיחות אקטיביות ומחיר גבוה שעל הכביש הוא עוד יותר גבוה בהפרש גדול מהמחיר הרשמי. ברמת הגימור הנמוכה חסרים גם אביזרי נוחות, כגון הנעה בכפתור, כניסה ויציאה ללא מפתח, משענת יד אחורית. ריפוד המושבים פשוט מאד. גם הפלסטיקה והמראה הפנימי פשוטים, לא ברמה שמצפים מפולקסווגן. היתרון הוא מרחב פנימי גדול בציר האורך וגיר עם מצמדים רטובים (למעשה לגבי הגיר לא מדובר ביתרון אלא ב״הפחתת״ החסרון שקיים בגיר עם המצמדים היבשים שבדגמים האחרים של הקונצרן). לא רואה סיבה לרכוש את הרכב הזה אם השינוי היחיד יהיה המנוע ועל אחת כמה וכמה אם הוא יגיע עם גג פנורמי ואכן הוא נרכש בכמויות קטנות.

לדעתי אפשר לתקן, לכו לעסק לתיקון פגושים לא למוסך/ פחח רגילים.

ממה סבלת ברנו פלואנס?

מבלי להיכנס לחישובים, אתה היית מוכן לשלם על רכב משומש שעלה לכביש בחודש אוקטובר מחיר דומה (לאחר תוספת חודשי עליה לכביש שישנה במחירון) למחיר של רכב זהה שעלה לכביש בחודש ינואר לאחר מכן? באמצע חודש אוקטובר אין לדעתי הרבה מה להתלבט, המתנה של חודש וחצי נוספים בלבד, לא הרבה זמן, תביא אותך לשנת דגם חדשה (בהנחה שתוכל לקבל את הרכב בינואר). אלא אם כן אתה רוכש את הרכב שתקבל באוקטובר בהנחה מאד יפה, שלא תינתן בחודש ינואר.

הרכב שיבלום יבלום למהירות 50 קמ״ש לכל היותר שהיא המהירות של הרכב לפניו ולא מתחת לכך. אבל אני בכל מקרה לא מתכוון לפקק או תנועה איטית בכביש ביניעירוני שנוצר עקב עומס תנועה ללא שמעורבים רמזור או צומת בדרך, אני מתכוון לנסיעה עירונית מרובת זינוקים עקב רמזורים וצמתים אשר עוצרים את התנועה לגמרי ואין אפשרות לנסיעה רציפה בכל מקרה גם אם כל הנהגים יהיו מתואמים ביניהם תיאורטית. אותי מעניין כמה קילומטרז יחזיקו מצמדים בגיר כפול מצמדים בצורת נסיעה רגילה לגמרי ולא בצורת הנסיעה שהמליצו כאן כדי לשמור על המצמדים ובאזור נסיעה עירוני לגמרי ועוד בתוואי הררי? ייתכן שלאור הפחתת עלויות החלפת המצמדים זה עוד סביר להחזיק רכב כזה? אבל השאלה גם אם המצמדים לא יתחממו?

אכן בנירו מנוע החשמל מניע את הרכב במהירויות נמוכות, לנירו יש גם אחריות של חמש שנים, אז אפילו אם זה לא היה המצב, ממילא אפשר היה לנהוג בו "באופן רגיל" בתקופת האחריות (אני מניח ששחיקת מצמדים בתקופת האחריות היא בגדר תקלה שמכוסה באחריות ולא בלאי שלא מכוסה).

אני חושב שזה בדיוק להיפך, צורת הנהיגה הזאת מחמירה את הפקקים, תיקח רכב אחד שלא מזנק מייד כאשר הרכב לפניו מזנק ותכפיל את זה בכל הרכבים על הכביש ותגיע לפקקי ענק. ואני לא חושב שזאת צורת נהיגה נכונה להבדיל מתנוחת ישיבה וכיוצ"ב. כאן כבר מדובר בצורת נהיגה לא נכונה פשוט כדאי למנוע בלאי לרכב. אני בוודאי לא מזנק כאחוז אמוק בכל פעם שהרכב שלפני מזנק, אלא אני מסתכל גם על התנועה לפניו ובודק האם יש מרחק סביר שמצריך זינוק. אבל אני לא נמע מלזנק בגלל מחשבה על בלאי המכלולים ברכב.

צורת הנהיגה הנ"ל חוסכת במספר הזינוקים, גם זינוק רגיל עם שחרור בלם מלא (וכפועל יוצא מכך שילוב מצמד מלא), גורמת לשחיקת המצמדים. אתה מוצא את עצמך נוהג ברכב מודרני ומנסה לחסוך בזינוקים כדי לחסוך בשחיקת המצמדים. כלומר אתה נמנע אפילו מנהיגה רגילה ושגרתית כדי למנוע בלאי מואץ, מילא היית נמנע מנהיגה ספורטיבית כדאי למנוע בלאי כזה.

אני שנאתי את צורת הנהיגה הזאת עם גיר ידני ואני אשנא אותה גם עם גיר dsg. זאת צורת נהיגה שלכאורה נינוחה, שכן לאן אתה ממהר ומה הדחיפות לזנק מייד כשצריך לזנק, למה לא לחכות קצת שהתנועה תתקדם? בפועל זאת צורת נהיגה שגורמת בדיוק ההיפך, תחושת חוסר נינוחות, חוסר טבעיות, מצריכה תכנון ומחשבה מיותרים, גורמת לחוסר נעימות כלפי מי שאיתך ברכב ומהנהגים סביבך שלא מבינים מי האיבציל הזה ומי נתן לו רישיון נהיגה. זאת צורת נהיגה שמרגיזה את הרכבים סביבך. לא תודה. למה אני צריך לנהוג ככה ברכב חדיש? יש לי תשובה, אני לא צריך יש רכבים עם גירים נורמאליים.

הגולף טובה יחסית לקטגוריה שלה, רכבי האצ׳בק קומפקטיים. קטגורייה מצליחה רק באירופה. בשאר העולם לרבות בישראל, הקטגורייה מקרטעת, אנשים חושבים שקטגוריות אחרות עדיפות. כלומר הגולף היא ראש לשועלים ולכן כל הדיון לגבי טיבה, בישראל לא ממש רלבנטי. גם לגופו של עניין הגולף סובלת מנכות קשה, נפח תא המטען שלה (לפחות בגירסה המיובאת לישראל) פשוט מגוחך, מתוך 380 ליטר מוצהרים, יש ביום טוב כ- 300 ליטר, אולי פחות (זאת ההתרשמות שלי). זה לא רכב שמתאים לשימוש משפחתי, מתאים לזוגות לכל היותר, אז הוא יכול להיות עשוי מזהב גם, זה לא ישנה את זה שהוא לא רלבנטי ולא בגלל אמינות. באירופה נמכרת גירסת סטיישן מוצלחת שהייתה יכולה להצליח גם בישראל הרבה יותר וצ׳מפיון מסיבותיהם בוחרים לא לייבא אותה לישראל. מעבר לכך הגולף כבר רכב וותיק ואותות הזמן כבר נראים.

להבנתי בדגמי ה- dsg הראשונים של וואג, המצמדים תפקדו באופן לקוי ללא קשר לבלאי רגיל של מצמדים (מקילומטרז נמוכים בהם אין בלאי מצמדים) והוחלפו ע״י וואג למצמדים משופרים. אני חושב שכך גם היה בפורד פוקוס ששם ההשפעה באה לידי ביטוי בתפקוד לקוי של הגיר ואולם שם גם החלפה למצמדים המשופרים לא שיפרו את תפקוד התיבה. כעת מועלית טענה שבוואג מדובר בבלאי רגיל של מצמדים, אולי כן ואולי לא, אני לא יודע. וואג בוודאי יודעים. אני לא שמעתי על החלפת מצמדים בגירים של יצרנים אחרים באופן שגרתי עקב בלאי. אולי בגלל שהכמויות של הרכבים של היצרנים האחרים עם גירים כפולי מצמדים היא נמוכה. מלבד דגמי רנו שמוכרים כמויות גדולות של רכבים עם גירים כפולי מצמדים, האם גם שם ישנה החלפת מצמדים עקב בלאי? והאם באותה כמות וקילומטרז כמו בדגמי וואג? (האם זה לא אותו הגיר כמו בפורד פוקוס? ואם כן כיצד אין את הבעיות שהיו בפוקוס?) האם בגירים כפולי מצמד רטובים של וואג יש גם צורך בהחלפת מצמדים עקב בלאי והאם באותה כמות וקילומטרז כמו בגירים עם המצמדים היבשים?

תחפש אם יש דיל בגרופון לבאדג'ט, זה יוצא הכי זול מכל חברות ההשכרה.

סוזוקי ויטרה לא הייתי רוכש, מרווח הרגליים במושב האחורי מאד קטן, לא מתאים כרכב משפחתי.

זאת רק מתיחת פנים לא דגם חדש.

בנוסף למה שכתבו, באימפרזה תא מטען קטן במיוחד. העיצוב החיצוני עגום לדעתי.

חכה לספורטג׳ והטוסון המעודכנים שיגיעו לארץ עד סוף השנה.