לגבי יפן. המדינה הררית מאוד. והם מתברכים בשלג מדהים, ועקבי מאוד. באיזור הוקאידו יש שנים של 17+ מטרים של שלג. פאוודר ללא הפסקה.
בעקבות הבום הכלכלי של שנות ה-50 וה-60 נפתחו מאות אתרים ביפן, וכמו כל דבר שם רוב רובם של האתרים היו מאוד קטנים - רכבל אחד ומסלול אחד של כמה מאות מטרים. בשנות ה-90 עקב המשבר הכלכלי ומעבר לאתרים הגדולים רוב האתרים הקטנים התרוקנו מאנשים. כרגע מאות מהם עדיין פעילים, אבל ללא אנשים כמעט בכלל. לפעמים אתה מגיע לגלוש ומוצא את עצמך כמעט לבד על ההר.
גלשתי באיזור של נגנאנו - איפה שנערכב אולימפיידת החורף. אתרים בגודל של החרמון. אבל השלג - תענוג! בנוסף, הנימוסים והניקיון, התורים המסודרים. הסושי בארוחת צהריים על ההר. מרקי ראמן ואודון ביום ממש קר. הציוד להשכרה (אני שוכר מגלשיים תמיד, לא בא לי להסחב איתם) ברמה מדהימה. יותר טוב ממה שקיבלתי באוסטריה ושוויץ. יש מינוסים - תיירים אוסטרלים בעיקר. מצד שני, התיירות האוסטרליות זה פלוס, ככה שזה מתאזן. בערב הולכים לאונסן - שזה חוויה בפני עצמה. אין כמו לשכב בבריכה שמחוממת ל-41 מעלות אחרי יום סקי כדי לשחרר את כל השרירים בגוף.
דברים מוזרים - שילוט באנגלית. כל כך הרבה טעויות בשלטים רשמיים זה משהו שלא ראיתי מעולם.
דוגמאות מאלפות:
https://www.stillstoked.com/feature/17-funny-signs-from-japanese-ski-resorts/