לא יודע אם בעקבות בקשתי בחלק א' לכתוב על NSU או לא... אבל כמובן תודה.
קצת מהזוית האישית - המכונית הראשונה שזכיתי לסוע בה כתינוק הייתה פרינץ 4. בתור פעוט שהוריו הצעירים התקשו להרדימו, התגלה כי הפתרון האולטמטיבי שמרגיע אותו ומעניק שקט להורים זה סיבוב ברחבי העיר במושב האחורי. הויברציה וחום המנוע שהורגש במושב האחורי היו פותרים די מהר את הבעיה. לימים נסיעה ורעש מנוע הפכו להתמכרות.
בהמשך כשהמשפחה קצת גדלה, הגיעה הפרינץ 1200, הביצועים שלה יחסית לתקופה היו טובים, סחבה נהדר וידעתי לזהות שאבא חוזר הבייתה לפי רעש המנוע כבר בהיותו בתחילת הרחוב. המכונית עם המנוע האחורי סבלה ממנוע מתחמם ויותר גרוע מרוחות צד. גם בה חום המנוע היה מורגש במושב האחורי.
מעט לאחר מכן, הופיעה במשפחה RO80. המכונית הייתה בעלת עיצוב מתקדם, מרווחת ונוחה. היכולת הדינמית שלה הייתה בולטת במיוחד. זכורה לי נסיעה לאילת במהירות גבוהה כשלפתע על הכביש היה מונח צמיג שהתפרק למשאית וממול מופיעה מכונית. תמרון מוצלח הבליט את הניהוג. אי אפשר לסמוך על זיכרון מלפני למעלה מ 40 שנה, אולי זו פנטזיה אך מהירות של 180+ קמ"ש בתחילת שנות ה 70 היו יכולת מרשימה. פחות מרשימה הייתה הדרך חזרה, כאשר המנוע איבד מהאטימה שלו והחל לשחרר נפיחות. בעליות בכביש סדום, הדבר האחרון שרצינו זה להשתרך לאחר משאיות... בסוף הגענו בשלום אבל המכונית המשיכה לידיים אחרות.
נ.ב. כמובן איך שכחתי את הסימלון המיתולוגי שלי בפורום - מנוע וואנקל...
פעם הוא הסתובב ותאר את הפעולה, אבל באחד משידרוגי הפורום זה הפסיק. ממש כמו מנוע וואנקל אמיתי.