yuvk

FSO זה פולונז

בפ"ת. מה זה???

אני לא בטוח אם הג'נטים של ה-127 השתנו במהלך הדורות, אבל לפחות לגבי 81, ג'נטים של אונו מתאימים מבחינת מרווח ברגים וקוטר, אבל לא ב- OFFSET. ג'נט של אונו יהיה מוסט פנימה מדי וישפשף את בולם הזעזועים.

צודק... הוטעתי על ידי השואל ("שניהם רנו"), ופס הקישוט האופקי מתחת לחלון האחורי.

5 + Fuego

Jean Michel Jarre מומלץ - האלבום Oxygene

ממליץ על מוסך טיראן באזור התעשייה הרצליה פיתוח. מורשה סוזוקי. אני מטפל שם גם בסוויפט של אשתי, וגם בסאני שלי. בהחלט עונה על ההגדרה "מוסך אמין".

הקרבה לתחנת הרכבת גורמת לזמן ההמתנה הארוך. כנראה המחסום מופעל כשהרכבת מתקרבת עד מרחק נתון (ולא זמן נתון) לפני המחסום. רכבות המאיטות לפני עצירה, או רק יצאו מתחנת הרצליה, גורמות לסגירה מוקדמת של המחסום. במחסום בית יהושע הסובל מתופעה דומה מדדתי כמה פעמים 5 וחצי דקות המתנה. כמובן שיש להוסיף לעניין את הנהלת רכבת ישראל שמסיבותיה התמוהות "מענישה" את הנהגים. במחסום כפר נטר הנמצא פחות מ-3 ק"מ צפונה משם זמן ההמתנה קצר הרבה יותר. אני מעולם לא חציתי מסילה כשהרמזור מצלצל, אבל יש לי רושם שיותר נהגים "גונבים" את המחסום בגלל זמן ההמתנה הארוך, ככה שהארכת זמן ההמתנה לא ממש יפתור את הבעיה אלא אף יחמיר אותה.

משחת שיניים - לא כל כך הזוי. משחת שיניים (לבנה) היא משחת ליטוש עדינה. שמפו לעומת זאת... יש כמובן משחות ליטוש יעילות יותר, ורק למרוח את המשחה לא יועיל - יש ללטש וללטש...

נגד במקביל - פתרון אפשרי אבל לא כל כך לטעמי. אין לי את נתוני הנורה ולכן אינני יודע כמה זרם יצטרך לספוג הנגד - אבל יש לי הרגשה שזה לא מעט - ולכן זה יצריך נגד להספק מתאים ויגרום כמובן התחממות. אם שמת לב - ערכתי את הודעתי כמה שניות אחרי פרסומה. נגד בטור לא רק יפחית את העוצמה, אלא גם יחמיר את הבעיה.

ה"אוטומט וינקר" - הרכיב שממתג את הזרם מושפע מהעומס עליו כיוון שהוא פועל במנגנון תרמי. פתרון טוב יהיה להשתמש באוטומט אלקטרוני, בו קצב המיתוג איננו מושפע ע"י העומס. למשל: http://cgi.ebay.com/ebaymotors/Toyota-Electronic-LED-Flasher-Blinker-Fix-Turn-Signal_W0QQitemZ200110357721QQcmdZViewItem כמו שכתבו לך - נורה שרופה מקטינה את העומס על האוטומט והוא מהבהב מהר יותר. גם נורות לד שצורכות פחות זרם מנורות ליבון גורמות לאפקט דומה.

גוגל http://www.foodis.co.il/feature.asp?sec=7&featid=7446

הפנטזיה שלי: http://www.frost.co.uk/item_Detail.asp?productID=9023&frostProductName=Standard%20Chassis%20Tilter וזה יותר ריאלי http://www.eastwoodco.com/shopping/product/detailmain.jsp?itemType=PRODUCT&RS=1&itemID=10838&keyword=43694

http://en.wikipedia.org/wiki/Image:VW_Bus_lookalike_2.JPG

עדכון: פירקתי את האלטרנטור וגיליתי להפתעתי: 1. האלטרנטור של סובארו ג'סטי (המכונית היא כאמור סוזוקי סויפט). 2. צריכת הזרם היא דוקא מהחוט של נורת הטעינה. האלטרנטור נבדק אצל המשפץ, שדיווח בהגינות, שהוא תקין לחלוטין. נורת הטעינה הופרדה מהאלטרנטור באמצעות ריליי המופעל במתח הסוויץ' (אלתור של חאפר, אני יודע). זרם הזליגה ירד ל-0.

מצטרף לעמית... ובמיוחד שיש אלטרנטיבות לשימוש בחול. המדיות היעודיות יעילות יותר מחול - חזקות כשצריך (סיליקון קרביד) או עדינות יותר (קליפות אגוז) או מסיסות במים ולא משאירות גררים קטלניים במעבר שמן ומים (סודה לשתיה) וכו'. עכשיו רק נותר למצוא איפה ניתן לקנות מדיה ב א ר ץ . . .

וואו נפלתם עליי מהשמיים!!! סוזוקי סוויפט 91 של אשתי, עם צריכה קבועה של (נחשו...) 260 מיליאמפר. חשמלאי רכב, שלא אציין את שמו, טען ש"ככה זה" וניסה לדחוף לי מצבר חדש. ארבע פעמים עברתי על כל הממסרים והפיוזים, פירקתי רדיודיסק דיבורית אימובילייזר ואזעקה ישנים, ולא מצאתי מאיפה הזליגה. בנוסף, מתח טעינה קצת גבוה. לי כבר יש תכניות לשבת!

כדאי שכולם ידעו. http://www.losh.ucla.edu/catalog/factsheets/silica_english.pdf

אביב יקירי, אתה בודאי שם לב שאתה כל הזמן מתקיף את הידע של כולם, מבלי לחשוף, אפילו ברמז, מה הידע שלך. אתה כל הזמן טוען לאי נכונות, ושואל שאלות, אבל עדיין לא אמרת ולו דבר אחד משלך. אה, כן, "עייפת מלהסביר". מתח אכן נמדד בין שתי נקודות. כשמדברים על מתח של נקודה בודדת, מדובר על מתח ביחס למתח יחוס כלשהו, בד"כ האדמה. קו האפס נקרא כך כי המתח שלו 0, ביחס לאדמה. ממש לא סתרתי את עצמי. כמו שכתבתי, באופן נורמלי, כל הזרם שזורם בקו הפאזה זורם בקו האפס, ובקו הארקה לא זורם שם זרם. ברגע שתקצר ביניהם חלק מהזרם יזרום להארקה במקום לחיבור האפס במפסק הפחת. חוט האפס יחובר לנקודת המרכז ב-Y של השנאי של חברת חשמל, המוריד את המתח למתח 220V. אשמח להמשיך לענות על כל שאלה שלך, בתנאי שתשנה את הטון. מעולם לא התפארתי בהשכלה שלי ומעולם לא חקרתי מאיפה הידע שלך. אם תמשיך בסגנון זה, תוכל להמשיך את הדיון לבד. הערות בסגנון מזלזל של "כנראה אתה מתבלבל עם משהו אחר שזכור לך במעומעם. אין חיה כזאת, הלאה.", "מר בעל תואר אקדמי" לא יביאו אותך רחוק.

אתה שואל שתי שאלות? טסטר לא נדלק כשנוגעים באפס מכיוון שגם האפס וגם האצבע של המחזיק בטסטר נמצאים במתח זהה (מתח האדמה) ודרך נורת הטסטר לא זורם זרם. כשנוגעים בפאזה, יש זרם כמובן. הפחת קופץ כשמקצרים את האפס להארקה כיוון שמפסק פחת מודד את הזרם דרך הפאזה ודרך האפס - ושני אלו צריכים להיות זהים. ברגע שאתה מקצר את האפס להארקה הזרם באפס קטן, והמפסק קופץ ומנתק את הפאזה מהצרכן. יש לך הסבר אלטרנטיבי? בינתיים אתה רק טוען שכולם טועים... הנקודה בין 3 הפאזות (מרכז ה-Y) היא לא מלאכותית והיא מוארקת לאדמה, כמו גם עמודי ההולכה במתח גבוה.

ידיעותי בחשמל מגובות בתואר אקדמי. האפס מחובר דרך כבלי החשמל לרשת החשמל ולגנרטורים של חברת חשמל. הם אכן צריכים להיות קרובים מאוד. הם אינם מתחים שונים אבל כן מסלולי זרם שונים. באופן תקין, לא אמור לזרום כל זרם בהארקה. באם מתוקן מפסק פחת - הוא אמור לקפוץ (בגלל השינוי בזרם של קו האפס). באם לא - כלום לא יקרה. עשה אתה ניסוי או שניים. חבר מד מתח דיגיטלי (בזהירות) לשקע. בדוק את המתח (במצב AC) בין הארקה (תחתון) לפאזה (ימני) והארקה לאפס (שמאלי). או שפשוט תסביר לי למה טסטר מאיר רק במגע עם פאזה ולא עם אפס?

דוקא כן... בשקע חשמל שלושה חוטים - פאזה אפס והארקה. המתח של האפס הוא כשמו, אפס. מתח האדמה. מתח הפאזה משתנה בצורת סינוס בתדר 50 הרץ באמפליטודה של כ-380 וולט. ההארקה מחוברת ליסודות הבניין, לצורך הארקת הזרם במקרה קצר. בתקע עם שני פינים אין הארקה. לכן אם יש קצר בין הגוף לאחד החוטים - שהוא במקרה מחובר לפאזה, הפיכת התקע תחבר לאפס. מקו האפס אי אפשר להתחשמל. הוא לא מינוס, הוא אפס.

אתה צריך אנודה של אבץ או תערובת אבץ - בדיל. איפה ראית תחמוצת אבץ? לדעתי תחמוצת אבץ איננה מוליכה. גם אבקה לא תעזור לך - אתה צריך אנודה - מוט הטבול בתמיסה ומחובר לזרם (+) והחלק המצופה - ל (-). גם לגבי החומצה הגופריתנית אני בספק אם זה החומר המתאים לציפוי אבץ.

פיאט 500 דור ראשון היא נואובה 500, כלומר 500 החדשה, להבדילה מהטופולינו, שהיא ה-500 ה"ישנה".

מה זה פיאט נובה???