yuvk

יש לי ראוטר סיני מעלי עם תמיכה ב lte. משמש כגיבוי בלבד לסיבים (אני חייב אינטרנט לעבודה). הפעלתי פעם אחת לכמה שעות והיה סבבה לגמרי. את הראוטר מיקמתי בקומה העליונה (קוטג') כי בקומת הקרקע אין קליטת סלולר.

אני חוזר שאני לא מהתחום ולכן רק מעלה השערות. אני לא מכיר מנועי dc חזקים שפועלים במתחים של מאות וולט. אני מנחש שמדובר בכמה עשרות וולט. ומכיוון שמדובר באלפי וואט, אז הזרם הוא עשרות אמפר לפחות. למשל 50 אמפר וחמישים וולט. אשמח אם תשיג נתונים על דגם המדחס שנוכל לחפש ברשת. עריכה: מדחס אקראי שמצאתי ברשת: https://www.zjboyang.com/dc-48v-compressor-r134a-5000w/

אם מדובר ב PWM למדחס אז מדובר בזרם DC גבוה. אז ההיגיון שלי הוא שהממיר AC-DC וה PWM יהיו קרובים ככל האפשר למנוע המדחס. אחרת יהיה צריך בכבלים עבים וארוכים. רעש והפרעות זניחים בתדרים האלו, וההשפעה שלהם, אם תהייה, לא מורגשת.

אולי הכי זול אבל לא הכי יעיל. חום עובר בשלוש דרכים: קרינה, הולכה והסעה. הקרינה היא החלק המשמעותי - כשהתקרה חמה היא קורנת (!) את החום לחלל החדר, כמו תנור ספירלה (רק שלא רואים). מאוורר יכול לטפל מעט בחום המוסע, בלבד.

עלה על כסא וגע בתקרה. תרגיש כנראה שהיא חמה!

בדיוק. אין טעם לנסות לפנות את החום. המסה התרמית של התקרה גדולה. צריך למנוע מהחום להגיע מלכתחילה. גם הצללה (כמו רשת צל תלויה מעל הגג) יכולה לעזור מאוד.

אין לי נתונים לגבי הזרמים והמתחים בשני המקרים, אבל PWM הוא פשוט הרבה יותר. בטוח מתבטא בגודל ובמחיר, וסביר להניח שגם בעמידות.

אינני מתחום המיזוג. מזגן האינוורטר נקרא כך על שם כרטיס שנקרא "אינוורטר" והוא מייצר AC במתח ותדר משתנים (בהתאם להספק הנדרש מהמדחס). זה בכלל לא מעגל "טיפש" וזה מעגל שעובר חיים לא קלים ומספק מאות או אלפי וואט (תלוי במזגן) בזמן עבודתו. מזגנים עם מדחסים עם מנועי DC ממשיכים להקרא "אינוורטר" אבל האינוורטר שם מוחלף ככה"נ ב PWM, הם ניזונים מ DC שמופעל/מופסק לסרוגין.

לך למפעל שיש. בעבודה ידנית - כן עם דיסק חיתוך - מילימטר שניים גדול יותר, ואז ליטוש עם "פלפ".

אין ספק שזו טכנולוגיה עדיפה בשימושיות. השאלה שלי היא לגבי האמינות ועלות (ואפשרויות) התיקון אחרי תום האחריות.

אמלק לא. בוש מדיחים אמינים. הסיכוי לתקלה משמעותית בזמן האחריות נמוך. המוצר עצמו זהה..

מילוי 4 בלונים ויותר, משלוח 10 ש'ח.

הקבלים המקוריים בד"כ עמידים יותר מאלו של דוד עלי. כמו כן, קבל תקול גורם למהירות נמוכה יותר ולעיתים לזמזום. יכול להיות שאצלך זה עדיין לא מורגש או מפריע.

מצטרף למיכאל למיני אופטופיק. הקבלים האלו מחזיקים שנים בודדות - המנוע עצמו מחזיק לנצח. לא סתם הרבה יבואנים נותנים "10 שנים אחריות על המנוע". יש לי בבית מאווררים שהחלפתי להם קבלים כבר פעמיים או יותר (כל 2-3 עונות). בחלק מהמאווררים יש כמה קבלים. כשאני מחליף, אני כבר מחליף את כולם, לא רק את התקול. יש לי סטוק של קבלים במגוון מידות מ-1 עד שני מיקרו. לפעמים משתמשים במארז אחד של שני קבלים. אני מחליף אותו בשני קבלים נפרדים. בסטאר ישנים יש קבל אחד צמוד למנוע וקבל נוסף בבית התאורה. אל תשאלו איך גיליתי... אני מניח שמנועי ה DC זולים יותר. נקודת התורפה עכשיו היא ספק כח במקום קבל. אין שום משמעות לחסכון שמיוחס למנוע ה DC. מאוורר חזק ביותר של 100 וואט צורך 5 אגורות לשעת עבודה.

לגבי הבלונים של סודהסטרים. המחיר 50 ש"ח למילוי בכל מקום (אפס תחרות) - והוא יקר במאות אחוזים ממחיר 400 גרם CO2. לא בדיוק כלכלי... אבל רק כדי להרגיש שאני לא מפרנס את המונופול, אני מכתת רגליים מעט וממלא את המיכלים בסופר סודה (ארבעה כל פעם). https://supersoda.co.il/?app=map יש נקודות חלוקה ברחבי הארץ. 40 ש"ח מול 50 של סודהסטרים. כמות הגז זהה.

שטפת את האוטו במכון שטיפת מכוניות? (המחשבה הראשונה שלי היתה חתול, עד שהסתכלתי בתמונה )

קנה אחד עם תו תקן. התקן הישראלי של הגוף המיותר המתקרא "מכון התקנים" הוא העתק של התקן האירופאי.

פרסה על קו הפרדה רצוף? אפשר תמונה של המקום מגוגל?

מכיוון שזהו דיסק סטנדרטי כדאי לנסות לחבר אותו למחשב ישירות, ואגדיל ואומר - למספר מחשבים. פעם קיבלתי לשם עזרה כונן "מתקתק" ולא מגיב. על דסקטופ HP ישן שהיה לי, ורק בו, הדיסק חזר לחיים. אם יש הגנת הצפנה, חיבור ישיר למחשב לא ישים.

בדיסקים חיצוניים ישנים היה מתאם מ USB ל SATA והשתמשו בכוננים פנימיים רגילים. בדיסקים חדישים יותר (אלו שראיתי) משתמשים בכוננים כמעט סטנדרטיים אבל הכרטיס שעל גבי הכונן הם יעודיים.

מתייחס לפות"ש סעיף 3 (הנחה באגרת רישוי).

האם זה באמת רלוונטי אם הנהג ברכב, אם המנוע מונע? האם לוחץ על דוושת הבלם? החוק מדבר על "העמדת רכב והחנייתו" ולא מבדיל בין השניים. להבנתי - העמדת רכב מתייחס בפשטות למצב בו הרכב איננו בתנועה. בתקנות התעבורה:"חניה" - העמדת רכב לזמן כל שהוא, שלא לשם העלאת אנשים או הורדתם או טעינת מטען או פריקתו מיד, בלי הפסקות, בין שיש ברכב נהג או אנשים או מטען ובין שאין; באכיפה על ידי מצלמות בודקים כמה זמן הרכב עומד במקומו, ע"מ להבדיל בין עצירה רגעית לגיטימית לבין עמידה במקום והפרעה. חוקי החנייה נועדו למנוע הפרעה לתנועה. ההפרעה נגרמת גם במקרה שהנהג יושב ברכב המונע. לדעתי דו"ח ראוי.

https://www.kolzchut.org.il/he/אגרת_רישוי_מופחתת_לרכב_עם_תג_חניה_לנכה

בהחלט אלקטרוניקה. התקתוקים ששומעים הם נסיונות חוזרים לקריאה של הדיסק. מכאניקה לא נרפאת מקירור. ואגב זו לא "תרופת סבתא". יישמתי בהצלחה במקרה של דיסק אחד, ובחוסר הצלחה במקרה אחר. גם בעבודה שלי (מהנדס אלקט') אנחנו משתמשים בקירור (עד מינוס 40) ומתח גבוה יותר על מנת להפעיל רכיבים פגומים, לצורך דיבאג.

לא צריך לילה. מספיק מספר דקות (עדיף בשקית אטומה למניעת התעבות). רכיבי אלקטרוניקה, במיוחד פגומים, נוטים לפעול טוב יותר בטמפרטורה נמוכה.