saay222

מיותר לחלוטין ומסוכן, זה ימשוך את תשומת הלב של נהגים מהסביבה מהכביש אל הגרפיקות "המגניבות" ובהמשך גם פרסומות סטייל ווגאס על הרכב.

קח חמגשית מאלומניום ונסה לחסום זויות שונות, יש סיכוי שתוכל לעלות על כיוון ההפרעות ולמסך אותן מספיק ע"מ לאפשר תקשורת תקינה בין השלט לבין המקלט שברכב. רעיונות נוספים: א. אתה יכול להתקין מערכת אזעקה לרכב בעלת תדרים שונים. ב. אתה יכול לנסות ולעשות עבודת בלשות קטנה ולראות מי גורם לרעשים ולנסות לבוא איתו במשא-ומתן. ג. אתה יכול לשפצ"ר (אם אתה יודע) את המקלט ברכב ולבנות לו אנטנה טובה יותר.

בערך מהסיבה שחברי כנופיות בארה"ב מכוונים "על הצד" כמו חבורה של אינוולידים. בשביל להראות "קוליים".

למרות שאני משבח את רוח ה"עשה זאת בעצמך" שהאתר הזה מקדם, יש לי את ההרגשה שפותח השירשור חסר את הידע הדרוש לאבחון ותיקון הבעיה, עדיף שיפנה לבעל מקצוע ע"מ להמנע מנזקים. העלות היא בין כמה עשרות שקלים עבור החלפת מפסק לבין כמה מאות עבור מנגנון הרמה.

המשחק לא חייב להיות עקבי לאורכם של הנתונים הסטטיסטיים בכל השנים, ככה שמגמות שעולות מן הנתונים לא רלוונטיות. ונגיד שהמגמה היא אכן ירידה הכמות ההרוגים, בשירשור הזה דובר על "ירידה דרמתית", דבר שללא נתונים מדוייקים, לא ניתן לקביעה. עוקץ או לא, אם מביאים לפני נתונים שאמורים להיות מדוייקים, אצפה שהם יהיו מדוייקים, אם מתבססת הראיה שהם לא מדוייקים, ארגיש מרומה, זה העוקץ.

זה אכן נראה כמו התגיישות של גליקול.

מן הסתם התשובה היא כן, אתה פשוט לא יודע מזה. המקלט נמצא בדר"כ מתחת להגה באיזור קופסת הפיוזים, קרב את השלט לשם בזמן הלחיצה. כמו כן בדוק את הסוללה, אולי נחלשה וכתוצאה מזה המשדר לא משדר בעוצמה מלאה (שבסביבה ללא הפרעות לא מהווה בעיה).

ולמה החלטת שזה המנוע ולא למשל,המפסק?

א. אם אתה משמיט בכוונה חלק מהמספרים, הסטיטסטיקה שנשארת לך היא לא מדוייקת ושגוייה. ב. לא מדובר פה בחלוקה יחסית מתמטית ככה שהמגמות יכולות להיות הפוכות לגמרי ממה שפורסם. ומי אמר שההשמטות עיקביות?

אילו חלק מהנתונים ששר התחבורה מסתמך עליהן: http://www.cbs.gov.il/www/statistical/acci_122h.pdf גרפים יפים ומצגות משכנעות, חושב שהם מדוייקים?, תגלול לסוף, בסעיף האחרון פתאום תגלה עוד 23 הרוגים ו-114 פצועים קשה שלא נכללו בסטטיסטיקה, לא טעות, השמטה מכוונת. דוגמה אחת.

מי אמר שהנתונים נכונים?, במספרים אפשר לשחק כדי שיראו מה שרוצים שיראו. לדוגמה, פצועים קשה/אנוש שנפטרים בבית החולים ימים ואף שבועות אחרי התאונה עצמה אינם נכללים בסטטיסטיקה. עובדים זרים ללא מעמד חוקי (לא חוקיים) נספרים רק בחלקם. ומה דינו של האדם שקיבל התקף לה תו"כ נהיגה, איבד שליטה ונהרג?, מה דינם של הרוגים נוספים שקיפחו את חייהם באותה תאונה? ומה דינם של עשרות האנשים בשנה שנשארים "צמחים" מתאונה ומוחזקים בחיים באמצעים מלאכותיים לחלוטין? ואלו רק דרכים ספורות מעשרות הדרכים שסטטיסטיקאים מקצועיים משתמשים בהן ע"מ להתאים את הנתונים למה שמזמין המחקר מצפה.

נהגי אוטובוסים הם לא נהגים פרטיים, הם לא נוסעים מהר מאותה הסיבה שכולנו נוסעים מהר, לפעמים לוחות הזמנים שלהם הם בלתי אפשריים בצורה קיצונית כ"כ שאם נהג רוצה ללכת לשירותים, הוא צריך לגלח את הזמן הזה מהדרכים, תוצאה - נהג נוסע מהר. פיתרון מהקצה שלהם צריך להיות התערבות של משרד התחבורה והתמ"ת ע"מ לאכוף על חברות האוטובוסים לוחות זמנים אנושיים יותר.

בצע חיפוש באתר על "בריחת קומפרסיה".

בצמיגים אני אישית הולך על הכלל הצבאי "אם יש ספק אז אין ספק", מהתמונות זה נראה שאכן יש פגיעה בדופן עקב נסיעה ללא אוויר. ע"מ לאבחן בוודאות צריך להוריד את הצמיג מהחישוק ע"מ לראות את חלקו הפנימי.

סופסוף סגרו את הציר, נקווה שלתמיד. http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/428/066.html?hp=1&cat=402&loc=3

יש מכשירי אל פסק שמכבים את עצמם אוטומטית אם אין עליהם עומס (שום דבר לא מחובר אליו), חבר אליו מנורה או מכשיר רדיו.

חברות הביטוח תמיד ימצאו את הסיבה שבגינה הם יתנערו מהפוליסה, וידועים בנטייה שלהם להיתלות על ענפים גבוהים, ולעיתים מפוקפקים, בשביל לא לשלם. אז בין אם הביטוח אכן תקף אוביקטיבית (ספציפית לפי הפוליסה) ובין אם לא, העובדה שנהג אחר נהג ברכב כבר יצריכו אותך כנראה להגיע לבית המשפט.

בדיוק, יש לך נתיב דו-סיטרי בין 2 נתיבים חד-סיטריים, אנשים מתבלבלים ולא מסתכלים גם לכיוון השני (הכיוון שאותו הם כביכול עברו) ,וזה בלי שום קשר לעובדה שהם חוצים באדום. נהגי האוטובוס מצד שני, יש להם נתיב ריק רק עבורם ושום דבר שימנע מהם "ללחוץ". תשלב בין 2 הדברים הללו ותקבל 17 הרוגים ב-4 שנים.

כמובן שכן, דפיקות בפח ובמקרים קיצוניים בארצינו גם שבר בשמשות. הכל תלוי בגודל כדורי הברד ומהירות הרוח/מהירות הרכב במקרה שהוא בתנועה.

לא אמרתי שזה לא יעבוד, המתחים מתאימים והמצבר יטען. אמרתי שזה עובר את מעטפת השימוש של מתכנן המעגל, ולכן אחרי מספר פעמים של טעינה מלאה (ממצבר פרוק לטעון) השנאי יתחיל לזיייף. אני מכיר מקרוב את מעגלי הטעינה של רוב מכשירי ה-UPS הנמכרים כיום בשוק, והשנאי שלהם לא נועד להוציא זרם מקסימאלי לאורך הזמן הדרוש להטעין מצבר של רכב, זה יוכל לבצע 5-10 מחזורי טעינה לפני שהוא ישרף. אז אם מוותרים מראש על האל-פסק ו"אין מה להפסיד" אז בהחלט ניתן להשתמש בזה להטעין מצבר של רכב (עד שהוא יפסיק לעבוד), אם האל פסק הזה הולך לבוא לידי שימוש רגיל ולפעמים להטעין מצבר של רכב, זה לא יהיה מומלץ.

כן, כי ככה זה עובד. אני עדיין מחכה לגנבים שיקחו לי את הקורטינה וישימו לי במקום פורש קאררה.

סוללה של 7.5 אמפר/שעה (כזאת הנמצאת ברוב מכשירי האל-פסק) פרוקה לחלוטין תיטען אחרי 12 עד 20 שעות בעזרת המטען הבנוי ב-UPS, היצרן תכנן את מעטפת השימוש של המעגל עבור פרק הזמן הזה בתוספת מקדם בטיחות של כמה שעות. בשימוש ממושך יותר, השנאי יתחמם אל מעבר למעטפת השימוש שלו, הדבק המחזיק אותו יתרופף והוא יתחיל לזמזם ולזייף יחד עם כל המעגל שבנוי סביבו.

המעגל אכן בנוי להטענה ללא הפסקה (מה שנקרא "טעינת אחזקה"), אבל לא לא לטעינה בזרם מקסימלי. אין טעם לבנות מעגל יותר יקר שיכול לעמוד בתנאים כאלו אם המוצר לא מתוכנן לפעול ככה.

מים לא יכולים לחדור למנוע אם הוא לא מונע. יש לחכות עד שהשלולית תתיבש או לגרור את הרכב לאיזור יבש, לבדוק את פילטר האוויר אם הוא לא נרטב, ולהניע. לתת הרבה גז בהתחלה ע"מ לייבש את המים שאולי חדרו לאגזוז, להתחיל בנסיעה איטית ולפמפם פעם או פעמיים (לפני שעולים על הכביש) על הבלמים ע"מ לייבש אותם.

במקרה של תאונת דרכים, חישוקי סגסוגת מגנזיום שנבנו לא לפי התקן יכולים (במקרים נדירים) להידלק מעצמם ולבעור בטמפרטורות מאוד גבוהות.