MiKa_P

אם אתה מאיזור המרכז, צור קשר עם מוסך "שמשון" ביהוד (מורשה פיאט), והגע אליהם עם תוצאות הבדיקה. הם בודקים היסטוריית טיפולים ומצב מיכני בצורה ש"סוגרת פינות" לאחר בדיקה במכון, וגם ייתנו לך הערכה למהות הליקויים ועלות התיקונים. היתרון הגדול הוא שהם עושים את זה בחינם (לפחות כך היה לפני שנה וחצי, כשבדקתי אצלם פונטו), והם סופר- מקצועיים. צור קשר איתם לפני שאתה מגיע לוודא את הפרטים ותאם ביקור לאחר בדיקה במכון.

אני בגולן. אחרי 3 ג'יגה ישנה האטה במהירות, אין חיוב כספי נוסף. זה כתוב גם בתנאי החבילה שלהם, לדעתי אפילו בעמוד הראשי...

אני מתניידת בעיר על Merida Speeder T1, ואוהבת אותן מאוד, אם כי "מדגדג" לי לעבור לסינגל ספיד.

יכול להיות שיש לך דליפת גז מהמזגן. בעיקרון, בחלק מהמקומות שממלאים בהם גז, לוקחים "אקסטרה" על בדיקת דליפות, ואם את משלמת את המינימום ממלאים לך גז ולא מעניין אותם מה קורה לו מעבר לזה. אין אחריות על דליפת גז. אם המקום שבו מילאת גז הוא מומחה באופן כללי במגזנים, והתרשמת מהם לטובה, אז חיזרי לשם ושיבדקו לך לעומק. אם לא, ואת מאיזור המרכז, אשמח להמליץ לך על מקומות בהודעה פרטית.

תודה רועי הכרטיס המקורי אכן היה class 4, מחפיר במיוחד בהתחשב בעובדה שאבא שלי הגיע עם המצלמה ביד ל"אייבורי" כדי שיתאימו לו כרטיס, וזה מה שמכרו לו. היום גם עשו לו שרירים עד שהסכימו להחליף, בתוספת כספית קטנה. הוחלף לכרטיס ultra, קלאס 10. ובא לציון גואל...

אוקיי, שניכם ממש מעודדים (לא בציניות!). אמנם הפניתם אותי לכרטיסי SD, ואצלו זה מיקרו SD, אבל הרעיון אותו רעיון. אני עדיין מחכה לתשובה ממנו לגבי הclass (נראה לי שהסניליות משתלטת...), אבל זה בהחלט נראה הכיוון. תודה רבה, אעדכן כאן בהמשך.

לפני כמה זמן הזמנתי לאבא שלי את מצלמת הרכב הבאה מאיביי: http://cgi.ebay.com/ws/eBayISAPI.dll?ViewItem&item=121091301239&ssPageName=ADME:X:RTQ:US:1123 היא הגיעה בשלום, והוא הלך וקנה כרטיס מיקרו SD של Sandisk בנפח 32GB שעליו כתוב גם SDHC. השתמש במצלמה שבוע, ובמהלך השבוע הזה המצלמה לא הפסיקה לקפוא לו באמצע הצילום, לפעמים אחרי דקה של צילום, לפעמים אחרי 5, 9 דקות או רבע שעה, אבל מה שבטוח- קופאת. ה"קיפאון" מתבטא בזה שהכפתורים לא מגיבים ללחיצה, המסך ממשיך להציג את צילום הדרך, אבל הסימון של ההקלטה (עיגול אדום מהבהב בצד המסך) נתקע, וכך גם מד זמן ההקלטה. רק לחיצה ארוכה על כפתור הכיבוי, ואז הדלקה מחדש מחזירה את המכשיר לחיים. יצרתי קשר עם המוכר, הוא המליץ לטעון את המצלמה עד הסוף, לעשות hard reset ולהשתמש בכרטיס זיכרון class 6. אני לא יודעת עדיין מה הclass של הכרטיס הקיים (אבא שלי אמור לבדוק ולחזור אליי), אבל נשמע לי מוזר שכרטיס כזה חדש יהיה איטי מדי למצלמה. מצד שני, אולי אני טועה? למישהו פה יש נסיון עם בעיה כזו, יכול לאשר או להכחיש את הפתרון הזה? (המוכר נתן כתובת להחזרת המצלמה ומוכן לשלוח חדשה במקומה, אבל אם הבעיה היא בכרטיס, זה לא יפתור שום דבר).

אמריקאים מבטאים את השם "אלי" (eli) כ"ee-lay", מה שנותן לך את המצלול הפונטי הנכון, אבל לא את השם הנכון (מה גם שלא כל העולם אמריקה...). "עילאי" בעברית יעזור לבטא את השם, אבל באמת מכביד ציפיות על כתפיו של העולל... מצד שני, "עילי" מועד לטעויות, גם לקריאה וגם לכתיבה (תתכונן ל"עילאי", "עיליי", "איליי" וכדומה), וגם נכתב קצת כמו... המממ... "מזגן עילי"? אני הייתי שוקלת שמות אחרים. הכוונה טובה, אבל באופן אישי אני לא מתחברת לשמות שמכריחים אותך אח"כ כל החיים לאיית את השם שלך ולתקן טעויות.

לפני כמה שבועות יצא לי להגיע לאיזה אתר של חברה שמספקת שירותי סינון דואר זבל (לחברות גדולות, אוניברסיטאות וכו'), לא חברה ישראלית. באתר שלהם יש מפת עולם אינטראקטיבית שמראה כמה אחוזים של דואר זבל מגיעים ממדינות שונות בעולם (מדינה זבלנית במיוחד צבועה באדום כהה, עד ורדרד בהיר למדינה שכמעט ואינה מזבלת). כשאתה עובר עם העכבר מעל המדינה, אתה רואה מה השם שלה ואת האחוזים של דואר הזבל שסונן ממנה. בקיצור, מתוך סקרנות התמקדתי בישראל, וראיתי שיו"ש והגדה המערבית (עזה וכו') לא נחשבים כישראל אלא כ"פלסטין". אני מניחה שלא מדובר בהכרה במדינה עצמאית בשם הזה, אלא בתוצר של המצב בשטח וגם בעובדה שהם קיבלו הכרה באו"ם בשם הזה. בעייתי, אבל זה מצב שיוסדר רק מדינית (איכשהו, מתישהו), ולא במלחמה במפות וירטואליות למיניהן. אגב, מבחינת פילוח בפייסבוק, התשובה שניתנה כאן אינה נכונה. פייסבוק יודעים מצויין לתת פילוח למדינה בשם Israel. מי שמפרסם מודעה בפייסבוק ובוחר לאילו מדינות יעד להפיץ, יכול לבחור "ישראל" ו"פלסטין" בנפרד.

טוב, לאור העדכונים האחרונים בתקשורת, נראה ששאלת ה"אונס-לא אונס" נפתרה (בעסקת עד-התביעה שנחתמה, מנהל הברנוער הודה למעשה בקיום יחסי מין עם קטין). מקבלת את הסיבות שלא להודות שנאנסת בנסיבות האלה, אם כי הוא עצמו סיפר על כך לקרובי משפחה, הרוצח בעצמו מגיע במקור ממשפחה חרדית (מה שלא הפריע לו לרצוח, לפרוץ ולגנוב עד לרגע שבו ממש נעצר), ועד המדינה שהוא שותף לפשע הוא בעצמו הומו מוצהר. אבל לך תדע באמת מה קרה מאז, לפעמים מדחיקים ומטשטשים דברים מהעבר שלא כ"כ רוצים להעלות שוב. וכן, גם הירי בבנק בב"ש הוא פשע שנאה כנגד חפים מפשע. לא שונה בהרבה מפיגוע טרור.

זה לא עניין של מסכנות. מדובר במקום שהיה אמור לשמש כמקום מוגן ודיסקרטי לבני נוער בשלב מבולבל ולא יציב בחייהם. גם אם אותו אנס לכאורה יימצא אשם, זה עדיין לא מצדיק פשע שנאה מהסוג הזה. להגיד "הגענו לנקום באנס, הוא לא היה שם, אז פשוט ריססנו את כל מי שהיה בחדר" זה נוראי ברמה בלתי נתפסת. בפועל, כשמסתכלים על מה שידוע, רואים ככה: 1. מסייע לפשע שזכה לשחרור מוקדם מהכלא ומעמד של עד מדינה תמורת הפללה של הרוצחים ממניעים של נקמה אישית ("הם שכחו ממני"). 2. המניע לרצח כפי שסופק ע"י אותו עד מדינה נדחה גם ע"י האנס לכאורה וגם ע"י הנאנס לכאורה (מעלה תהיות- איזו סיבה יש לו להכחיש?). 3. בניגוד למקרה של קצב, למשל, כולם בקהילה יודעים מיהו הנאשם באונס המדובר, ולמרות זאת עד לרגע כתיבת שורות אלה לא קם אף אדם אחר שידווח שגם הוא נאנס על ידו, או ע"י מישהו אחר בברנוער. אם מישהו חושב שזה בגלל שלא חוקרים מקרים נוספים שאולי קרו שם בעבר- הוא טועה. 4. אם משימת הנקמה לא צלחה, למה לא לחזור ולנקום באנס-לכאורה בהזדמנות אחרת? אם הפשע שלו מצליח לגרום לזעם שמספיק להפוך שודדי רכב קטנים לרוצחים, למה לעצור לפני שהגעת למטרה שלך? אף אחד לא אומר שהם לא הרוצחים. מה שכן, הסיפור של עד המדינה, המניע, וההאשמות באונס, כרגע לא מחזיקות מים. לדעתי יש שם סיפור אחר לגמרי מזה שסופר, והתחושה שלי היא שעד המדינה לא כזה תמים כפי שהציג את עצמו. לאף אחד אין אינטרס להסתיר אונס או לכסות עליו בדמעות תנין, גם לא בתוך הקהילה. להיפך, קרנבל ההתלהבות העצמית המשטרתי הזה מעיב ומסווה את העובדה שהתרחש כאן פשע שאין עליו עוררין. השאלה האם התבצע אונס או לא כלל לא רלוונטית למהות העבירה, שהיא פשע שנאה נטו שבוצע כלפי חפים מפשע. כשאדם מתמלא זעם שלא אישרו לו לקחת הלוואה, נכנס לסניף בנק ויורה בכל מי שהוא רואה- זה משנה אם הוא זעם בצדק או שלא בצדק? (וכאן ה"נוקם" הוא אפילו לא זה שלכאורה ביצעו בו את האונס...).

לצערי- לא. התחלתי לצלם את שלבי הפירוק כשניגשתי לעבודה, אבל מהר מאוד זה הסתבך, וזנחתי את התמונות והסרטונים. בעיקרון, להגיע לפאנל זה ממש קל: מפרקים את הכיפה הזו שבתוכה יושב השעון (עם התאריך/טמפ' וכו)- היא מתפרקת במשיכה קדימה, ללא ברגים. אח"כ שולפים את המערכת עם המגירה שלה, ואז יש גישה סבירה לפאנל המזגן. הבעיה מתחילה פה- הגישה סבירה בלבד, התנועה מוגבלת, הפאנל הזה כמעט בלתי פריק ולא ניתן לשליפה מבלי לפרק חצי אוטו, ולחלוטין קשה לפתיחה. הוא מורכב משני מכסי פלסטיק, שביניהם נמצאים הלוח של המזגן, הנורות שעליו (3 במספר) וה"שיניים" של הכפתורים, ואת שני מכסי הפלסטיק הזה גיהנום מההפטרה להפריד. בעיקרון- שום דבר לא שביר ופריך במידה כזו שהוא נהרס, גם אם לא עדינים מאוד. עם כל המאבקים שלי, לא נשבר לי כלום, והפאנל חזר לצורתו המקורית ללא סימני מלחמה (מה שלא ניתן להגיד על האצבעות שלי...). לגבי החיישן- אני לא יודעת איזה חיישן מצאת ב300 ש"ח, יש כמה סוגים של חיישני בוש ולא כולם מתאימים. בכל מקרה, כמו שכתבתי בעבר: אני לא הטיפוס של ניסוי וטעייה בדברים האלה. זה הרכב היומיומי שלי, אני לא יכולה (ולא רוצה) להסתכן בנזק כלשהו והשבתה שלו בזמן שאני מחכה לחלק מאיביי שאולי יהיה מתאים ואולי לא, ואולי יהיה מקורי ואולי לא, ואולי יגיע תוך שבועיים ואולי לעולם לא, והכי חשוב: אולי יפתור לי את הבעיה ואולי בכלל לא... עוד לא פגשתי מוכר באיביי שיסכים להחזיר לי את הכסף כי החלק שהזמנתי לא פתר לי תקלה. אז אלו היו השיקולים שלי.

אני עזבתי את בית ההורים ברגע שנכנסתי לקבע בצבא (קצת לפני גיל 20), וניתקתי איתם כמעט כל קשר. המשכורת היתה אז 3200 ש"ח בחודש (בסיס פתוח), ודירת חדר במרכז ת"א עלתה 1600 ש"ח לחודש. קניתי מיטה ואופניים, אספתי עוד כמה דברים מהרחוב (שולחן וספה ואפילו טלויזיה קטנה, בה קלטתי ערוץ 2 עם אנטנה), כיבסתי את המדים ביד באמבטיה, ומדי פעם קפצתי לאינטרנט קפה הקרוב בשביל אינטרנט. מדהים להיזכר בזה, אבל אפילו הצלחתי לחסוך מעט כסף בתקופה הזו. היום אין סיכוי לחיות ככה עם משכורת כזו, בטח לא בת"א (לא שזו היתה רמת חיים מדהימה, אבל היה לי את השקט שלי, והספייס שלי להתבגר בדרכי). בכל אופן, לאחר שהשתחררתי התחלתי לעבוד במשכורת של 5-6 אלף בחודש, עברתי לחולון, ואז בחזרה לת"א, וכשהחלטתי ללמוד לתואר ראשון הגיעה ההחלטה גם לחזור לבית ההורים (בהסכמתם ורצונם). ההתחלה היתה נעימה, אבל באמת אחרי כמה חודשים המצב התדרדר שוב. באמצע השנה השניה שלי בלימודים ההורים שלי התגרשו, עברתי לגור עם אמא שלי, ומאז סיום הלימודים רק בשכירויות, למעט שנה אחת שבה חזרתי לגור עם אמא בנסיון נואש לחסוך לקניית דירה. לא היה לי שום סיכוי לסיים את זה בטווח שנים נורמלי ובלי נזק נפשי לי ולה, אז מאז אני בשכירות שוב, ונהנית מהגמישות שזה נותן.

בודאי! ב"שאפט"... אני חיכיתי שיחליפו לי בלמים קדמיים, ואתה בדיוק התחלת לנסות למכור את השיטרואן והתלהבת מאיך שהפג'ו שמורה בפנים נראה לי שקישרנו אחד את השניה לקארזפורום רק בשרשור הזה, כשזיהית את האוטו מהתמונות...

בשמחה הסקאלה לא לבנה, אלא כסופה בהירה, והיא מגיעה ככה במקור (לפחות בשנתון הזה ומעלה, לא בטוחה לגבי הקודמים). שים לב שה206 שלי היא מ2004, שזו שנה שבה עשו מתיחת פנים קלה לדגם, ולכן יש מספר שינויים קוסמטיים מהדגמים הקודמים- כמו שינוי בסמל האחורי, פנסים אחוריים בצביעה מעט שונה, פנסים קדמיים שקופים יותר, וכנראה גם נושא הצבע האחורי של הסקאלה. אגב, זה כנראה השנתון היחיד שבו רמת הגימור הזו בגיר ידני זכתה גם לריפוד פנימי בצבע הרכב וידיות בצבע הרכב. ב-206 ידניות משנים מתקדמות יותר ה"קישוטים" האלה הועלמו (הריפוד הפנימי אפור והידיות בצבע שחור). לגבי ה"לתקוף פניות" שהזכרתי אי שם... אז לא לטעות- זה לא רכב ספורט וללא יומרות כאלה. אבל זה כן רכב מאוד דינמי ונעים לנהיגה, גם עם ה75 כ"ס הצנועים שלו. מסכימה לגבי עלות הטיפולים וכדומה. בסביבות תחילת אוקטובר ימלאו לנו שנתיים ביחד, ואז אעשה סיכום של השנה האחרונה מבחינת עלויות טיפולים וביטוח. יש לנו פשוט טיפול שנתי באמצע

ההצהרה השקרית היא למעשה הפרת התקנה. הוצאת כפל רשיון היא חוקית לגמרי. לא עודדתי אותו לעשות את זה, רק העליתי את האפשרות. אם יחליט ללכת בדרך הזו, יעשה זאת על אחריותו. אם מכוני בדיקה לא היו בריונים ורמאים, אולי לא היו צריכים לחפש פתרונות יצירתיים לעונש החד-שנתי הזה.

הייתי בשתיהן (בל.א פעמיים) ואני בעד ברלין. הטיסה לל.א ארוכה ומייגעת, העיר היא כנראה הכי משעממת שיש בצד המערבי, תחבורה ציבורית איומה כך שרכב זה חובה, ואתה טס בתקופה של הטיסות המאוד יקרות כך שגם כלכלית זה לא להיט. להגיע עד לצד המערבי של ארה"ב רק בשביל להיתקע בל"א זה כאב לב. אם יש אפשרות לבלות לילה בוגאס, ואיזה 2 לילות בסן דיאגו, ואולי קצת גיחות לאיזור תחילת כביש 101 המעניין- אז סביר. אחרת, אם זה להיות בבית עם הבנות דודות שלך ולטייל בעיר, אחרי 3 ימים תתחיל להרגיש כאילו אתה תקוע בחולון, רק שהעובדים הזרים דוברים ספרדית ולא תאילנדית. ברלין מעניינת הרבה יותר, אבל שבועיים...? אולי שבוע גג. אולי לעבור משם לאנגליה לכמה ימים.

אתה יכול להוציא כפל רשיון ולגשת למכון בדיקה אחר. זה עובר על תקנה בחוק, אבל אפשרי. אתה יכול לקרוא פה: http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?t=136915 כמה זמן נשאר לך לרשיון המקורי?

שינויים קוסמטיים בעיקר בין 2 הדורות, ומעט בהיצע המנועים., כמו שתיארו יפה לפניי. אני קראתי איפשהו גם שהתיבה האוטומטית שופרה במתיחת הפנים, ושהיא פחות אמינה בדור הקודם (הלנטיס שאצלי עברה שיפוץ גיר בסביבות ה90-100 אלף ק"מ ביד הקודמת), אם כי אין לי סימוכין לכך.

אני מנויה לתיאטרון בית ליסין מזה כשנתיים, אז ראיתי הרבה מאוד הצגות שלהם, ביניהן: מקסי ואני, משאלה אחת ימינה, הפרדס (פחות מומלצת), אורזי המזוודות, שם פרטי, מלאכת החיים (הארדקור חנוך לוין- אני פחות אהבתי), והאחרונה היתה "חברות הכי טובות" שהיתה מאוד מוצלחת ומהנה. בנוסף ראיתי לא מזמן את "גזע" של תיאטרון חיפה שהציגו בבית ציוני אמריקה בת"א, גם כן הצגה מעניינת. וב"הבימה", כשיש כרטיסים מוזלים, הכי פינוק... משם אני זוכרת לטובה את "ארוחה עם אדיוט", "החותנת", ו"קוויאר ועדשים". השניים האחרונים נדמה לי שעדיין מציגים. החיבה שלי לתיאטרון התגלתה רק בשנים האחרונות, וזה בילוי שאני מאוד אוהבת.

המודעה בת חודש וחצי, סביר להניח שכבר לא רלוונטית. לשאלתך (המאוד כללית): 206 תשרת אותו נאמנה. גם XS, גם הרגילה עם ה-5 דלתות (ה XS עם 110 כ"ס, נפח 1.6, הרגילות עם נפח 75 כ"ס, 1.4). הגרסה החלשה יותר תהיה חסכונית יותר בדלק, ואולי גם בתחזוקה. אולי יש אופציות אחרות, אבל לא ציינת מה התקציב, והדרישות שלך מאוד מאוד כלליות.

תודה, אברר אצלה לקראת מועד החידוש.

חמדה גלט מבטחת גם רכבים שאינם אספנות? ואם כן, האם גם אז היא משתלמת (שירותית כנראה שכן, אבל כלכלית)?

נו, אבל כל הדוגמאות האלה הן לא של רכב סטנדרטי, ולכן גם לא מתאימות לדוגמא שלך, שמתבססת על מבחר של רכבים עם ק"מ שנתי Y, ואחד שמתבלט לטובה עם Y פחות אינטגרל כפול של (x-2) בחזקת e... הבנתי את הדוגמא שלך, פשוט הייתי צריכה לקרוא אותה לאט...

או להשתמש בתאורה טבעית. האובייקט קטן, פסיבי ונייד מספיק בשביל להניח אותו בחדר שמואר טבעית מאיזה חלון צד, בשעת ערביים.