בסופו של דבר, בתור רוכב אופניים יומי עם זוג חשמלי וזוג רגיל, זו שאלה של צורת שימוש לדעתי. אני חושב שאם מקפידים על זה, הכל בסדר סה"כ.
ככה אני רוכב:
איפה שאפשר, על השביל המסומן - לפי הכיוון שמסומן גם, מה שהרבה לא עושים כי לא בזובי שלהם. אם לא, על הכביש. באבן גבירול בתל-אביב למשל זה סיוט, אבל אין ברירה כי האופציה של לרכוב על הכביש מסוכנת מידי לטעמי.
לעולם לא בכבישים בינעירוניים כי למרות שמותר לי, אני מת מפחד.
כשעל הכביש, משתדל מאוד לא ברחובות עמוסים - לוקח את השקטים המקבילים.
רוכב בחלק הימני של הנתיב, לא צמוד לשול/מדרכה - מיישם את מה שנקרא Claim the lane, כי בצורה כזו אני שומר על החוק וגם מונע מצבים לא נעימים של רכבים שעוקפים אותי בתוך הנתיב (אל דאגה, מעכב את התנועה אני ממש לא), או כאלה שחושבים שכשהם פותחים את הדלת אני לא חשוב מספיק לשים לב אליו.
מסמן עם היד כשמשנה כיוון לעקיפה או פניה.
שמאלה רק בשיטת קופנהגן.
תאורה מלאה גם ביום.
תמיד הרכב מקבל את זכות הקדימה מבחינתי. אני חולף על פני רכב מימין רק כשהוא בעצירה מוחלטת בצומת, וכשאני במהירות אפסית, כדי לא להיכנס לו לשטח המת אם יפנה ימינה פתאום. אם אני מגיע לצומת ואני לא יכול להתקדם במהירות אפסית אל קו העצירה כמו שעושים רוכבים הדו"ג, אני פשוט נעצר אחרי הרכב שלפני, ממש כמו רכב אחר.
מן הסתם אני נתקל בנהגים שלא מעניין אותם שאני שם, וצופרים ואפילו מנסים בכוח לדרוס אותי או להוריד אותי מהכביש, אבל הרוב המפתיע מבין את זה. וכל עוד אני נותן לרכבים את ה"כבוד" המגיע להם, אני מסתדר.
אין סיבה לשלול אופניים (חשמליים או רגילים). זה כלי תחבורה נהדר. כל מה שצריך זה רק לאכוף ולהתנהג בהתאם.