ערב טוב לכל חברי הפורום
אני מודע לכך שדובר רבות בפורום מכובד זה על תרבות הנהיגה בארץ או יותר נכון על חוסר תרבות הנהיגה בארץ. אני רוצה להוסיף את נקודת מבט אישית על תרבות הנהיגה במדינתינו.
אני רוצה לומר לכם שבא לי פשוט להרים ידיים, להרים ידיים לשמיים ולצעוק. לצעוק על כל אותם עברייני תנועה אשר במעשיהם היומיומיים מסכנים אותנו נהגים והולכי רגל בכבישי ארצינו. לצעוק על חוסר מעש של ממשלה בכלל ומשטרה בפרט בעבריינים הללו. לצעוק על הקלות הבלתי נסבלת שאנשים הורגים אחד את השני בכבישים וכמובן לצעוק על כך שאנחנו מקבלים את ההרג הזה בקלות יתרה. כבר לא מפתיע אף אחד שבכל שבוע נספת עוד משפחה אחת.
כן חברים, אני מדבר בהכללות, אבל זו הרגשה אישית שלי, אשר מתחזקת כל פעם שני עולה על הכביש.
מה אני רק מבקש? להגיע מנקודה א' לנקודה ב' בשלום. לחזור מעבודה בחתיכה אחת הביתה. לנסוע לחברה בערב ולדעת ב-100% שאני אכן אגיע אלייה, אף אם הנסיעה אורכת כ-20 דקות בלבד. האם זה יותר מדי לבקש?
אני יודע שאין עולם מושלם, ואפילו במדינות מפותחות ישנן תאונות דרכים ולצידן קורבנות רבים. אבל לא כמו בארץ! בארץ הכול קטן וכל אחד נפגע!
למה כשאני נוסע 100 קמ"ש ברכב שלי בכביש המהיר, בנתיב הימיני ביותר, ללא הפרעה לכל נהגים אחרים שרוצים לנסוע מהר יותר ממני, מישהו חייב לחתוך אותי כי פיספס את היציאה הנכונה? למה אני בתור אזרח שומר חוק צריך להיות בסכנה מתמדת על הכביש כשדבר היחידי שאני מאחל זה להגיע ליעד שלי בשלום? למה כל פעם שאני עולה על הכביש אני מרגיש שאני משחק ברולטה רוסית?
כן חברים יכול להיות שאני מקצין, אבל זה לא רחוק מהמציאות.
בא לי פשוט להרים ידיים, להרים ידיים ולצעוק. לצעוק על אנשים, הולכי רגל, נהגים, עבריינים ואף על עצמי. אנחנו לא עושים מספיק כדי לשמור אחד על השני, על משפחתינו ועל עצמינו. אנחנו לא אוהבים את עצמינו, כיוון שמסכנים לחינם אותנו ואנשים היקרים לנו.
בא לי פשוט להרים ידיים, לשים את המפתחות של אוטו במגירה ולא לצאת לכביש, כי בא לי לחיות!
רומן