Be roo

שוב, זה לא הקופאית. אף אחד לא יודע שהיא שכחה להעביר או מישהו גנב או המחסנאי לא ספר נכון. בא לך לוודא שאין השלכות, תמציא סיפור שלקחת עוד פריט אחרי האזעקה ושכחת להעביר. אפשר בהחלט לחכות עם החוב הזה, אבל אם זה יושב לך על המצפון, זה בינך לבין הלו״ז שלך.

אין פה ענין של חוסר כסף בקופה, אז אין חשש מסנקציות לקופאית. אף אחד לא יודע חוץ ממך ששכחו להעביר מוצר. הענין היחיד הוא שקיבלת מוצר בלי לשלם עליו. בהנחה שזה מקום שאתה חוזר אליו, תשלים בפעם הבאה. תסביר למנהל, ופשוט תעביר את המוצר בלי לקחת.

תמיד בקבוצה יש את אלה שיוזמים יותר ופחות. אתה רוצה? אתה נהנה מהתוצר הסופי, רק היית מעריך אם מידי פעם מישהו אחר היה לוקח את המושכות. לגיטימי. אז שוב, יש לך כמה אופציות: 1. להמשיך ליזום, להנות מהארוע ולהתבאס מעבודה 2. להפסיק ליזום, להנות מהפנאי ולהתאס מה״אין ארוע״ 3. לנסות לבקש מאחרים להרים את הכפפה, בין תנה למישהו ספציפי או שתפרסם קבוצתית לכל המעורבים. אולי תגלה שכולם חשו שאתה נהנה לעשות הכל לבד (מה שמחזיר אותנו לענין הזה של זוית ראיה והצעות עזרה :- p )

צר לי, אשתדל שלא יקרה שוב. אנחנו גולשים עכשיו לעוד נושא, יתכן וההשתדלות שלי תכשל כבר כאן. שים לב למה שאתה כותב, הכל בגוף ראשון. אם אתה זה שרוצה משהו, לא ברור שאתה זה שצריך ליזום? אני אניח שהתכוונת לכך שגם כשלא מדובר במשהו עבור עצמך ישירות, אתה זה שיוזם. וכן, יש בעולם יוזמים יותר ופחות, מכל מיני סיבות. הדבר היחיד שאתה שולט עליו זה אתה. ויש לך כמה אופציות: 1. להמשיך ליזום ולהתמרמר שאחרים לא. 2. להפסיק או לפחות להפחית יוזמה. 3. להמשיך ליזום וללמוד לשחרר. הבחירה לא מובנת והיא רק שלך. יש אנשים שיוזמים כי זה עושה להם טוב. אחרים יוזמים מתוך תחושת אחריות פנימית או חיצונית, ויש את אלה שעושים בלית ברירה כי אחרים לא, ותהיה בעיה אם זה לא יעשה. אם זה עושה לך טוב, מה אכפת לך מה עושים אחרים. אם זה ממניע חיצוני, תבדוק אם הוא באמת שם או שהמצאת אותו. יש אנשים שחושבים שמוטלת עליהם אחריות שאף אחד לא ביקש מהם לקחת, ולא יקרה שום אסון גדול אם משהו לא יבוצע, או שיקרה אסון, אבל הוא לא יהיה באחריותך. השורה התחתונה, להתמרמר על התנהלות של אחרים זה בזבוז אנרגיה. תבין מה מניע אותך, תבחון בצורה מודעת מה אתה עושה ולמה, ותעשה את זה מהסיבות הללו. יהיה לך קל יותר. זה לא שאין מרמור, לפעמים יש משהו שחייב להתבצע, ואתה עדיין יודע שאיש לא יעשה את זה חוץ ממך למרות שזה לא תפקידך. אבל יש לי תחושה שכמות הארועים האמיתיים האלה בחייך היא פחותה משמעותית ממה שנראה לך. הסיכוי שאתה מוקף רק בעצלנים קיים, אבל לא גדול :-).

לאנשים שונים יש אינטואציות שונות. אז שים לב שעכשיו אתה לא שופט אותם על שלא הגישו עזרה, אלא על שלא הבינו שצריך, במקרה שהוא ממש לא מובן מאליו. אתה מתאר זאת כמשהו חיובי, אבל צריך להבין שיש אנשים שיקבלו זאת באופן שלילי. כשתבין שלא כולם מתהלכים בעולם עם המוח שלך ותפיסת העולם שלך, יהיה לך יותר קל לשחרר. היתה לי חברה שניתקתי איתה קשר. במהלך שנות חברות רבות, היא עצמה איבדה חברים רבים שניתקו איתה קשר. זה לא שהיא אדם לא נעים. אבל בדברים מסויימים היא היתה מאוד מקובעת שאיך נכון להתנהג, ואוי למי שפעל אחרת. וככה היא הגיע לפיצוץ כל פעם עם חבר אחר. לעיתים קרובות בעקבות נסיונות שלהם לעזור לה. אז הלקח כאן הוא כפול: לא כל מי שאתה מציע לו עזרה מקבל את זה באופן חיובי. להיות מקובע ושיפוטי לגבי איך שאחרים מתנהגים משפיע בעיקר עליך, וכשמדובר בזרים, רק עליך.

אתה צריך להחליט מה חשוב לך יותר, לתקן את המחשב כמה שיותר מהר או להלחם על צדקתך. אם התיקון חשוב, תפעל לתקן, ותוכל לתבוע אותם בדיעבד. אם אתה מעדיף להלחם עכשיו, אפשר להמשיך בתכתובות (שלך, של עו״ד) ולנסות לכופף אותם לקיים את תנאי האחריות מראש. חשוב לתעד את כל התקשורת, כולל הקלטת שיחות. כדאי גם לעשות שיעורי בית ולחפש מקרים דומים כדי להפריך את טענתם שתקלה כזו לא יכולה להתרחש בלי שהמחשב קיבל מכה או נפל (כי זו הטענה שלהם למעשה).

זה לא משנה, העיקרון חל תמיד. אתה רואה דברים רק מזוית הראיה שלך, ועושה חישובים לאחרים. לא הבנתי, היה לו לא נוח לשבת והוא רצה לקום? רוב האנשים מניחים שמי שקשה לו מעדיף לשבת, אולי הם פשוט לא הבינו מה הוא רוצה. ואולי את אלה שלא קמו, לימדו שהצעת עזרה למי שלא ביקש היא עלבון? אולי חלק מהם עם מגבלה פיזית או נפשית, או שבאותו רגע 3 ילדים שגעו להם את השכל והם לא שמו לב. רבים כמוך חוטאים בשיפוטיות הזו. קח דוגמה: התחלתי לתרום דם בכיתה י״ב. מאז יוצא לי לתרום 2-3 בשנה. בקורס קצונה בצבא באו להתרים בבסיס, ואיכשהו יצא שמהמחלקה לי לא הרבה תרמו. גם אני לא, כי לא הסתדר לי בעומס המטלות. (דרך אגב, הלכתי לתרום מספר שבועות אחרי זה, על חשבון זמני הפרטי). קיבלנו שטיפה מהמפקדים, של ״איך זה שאתם רוצים דרגות קצונה ולתרום למדינה אבל לא טורחים ללכת לתרום מנת דם מצילת חיים״. ביקשתי רשות לענות והסברתי למפקדים שרק לי מותר לבחור מתי ואיך לתרום, ואין לי שום חובה לתת דין וחשבון על כך לאף אחד. וזה שכביכול כרגע זה ״בסביבה המיידית״ שלי, לא אומר שדוקא עכשיו מתאים לי לעזוב הכל ולתרום. כן, יש אנשים שתורמים יותר, יש אנשים שרגישים יותר ושמים לב מהר יותר למצוקה של אחר. אבל הישראלים נחשבים לעם שמאוד תורם ומתנדב. תהיה גאה במה שאתה עושה, ותשאיר את הרטינות שעוברות מתחת לאף בצד, יהיה לך הרבה יותר נעים.

הוא לא שוטר תנועה, כתיבת דוחות זה לא תפקידו השגרתי, כך שכנראה לא היו את האמצעים להפיק אותו בנייידת.

יש את הדרך הישנה, לשים פתק ולקוות שהבעלים או מישהו שמכיר אותו באיזור יראה אותו ויצור איתך קשר (בהנחה שהוא לא זרוק באמצע שום מקום, ושיש לך הצעה שיכולה לענין את הבעלים).

אכן, וזו היתה טעות, אבל לא אין לדעת כמה זה מחבל בסיכוייו לזכות בבית משפט. לך תדע איך זה עובד עם הנוהל החדש. אני בספק שמי שקורא את הערעור הוא עם הכשרה משפטית מאוד רחבה ובוחן את הסיכוי של התיק להחזיק בבית משפט. הדבר היחיד שהשתנה לדעתי הוא שאם הערעור הזה הגיע לעיני השוטר שרשם את הדו"ח, הוא יוכל להשלים כעת מזכרונו חלק מהפרטים. אבל לא רואה איך זה קרה (דחו אותו כל כך מהר). זה אולי יקרה לפני המשפט, שיתקיים בעוד חודשים רבים ואז זה כבר לא ישנה. אבל כאמור, לא כסף שלי, לא זמן שלי. פות"ש צריך לעשות את שיקוליו.

ישה, איך מישהו יכול לתת חוות דעת על נזק לפי צילום מתוך הרכב הניזוק?

אתה לא יודע מה עובר על כל אחד שעובר שם באותו רגע ומה ביכולתו לעזור במקרה זה. גם אתה לא תורם לכל ארגון בעולם, גם אתה לא תמיד יכול לזרוק את הכל באמצע היום ולרוץ לסייע למישהו שדווקא עכשיו זקוק לעזרה. זה שעכשיו ברחוב ״מתעלם״ כביכול, אולי לפני רגע קיבל בשורה קשה ואין לו אפשרות להתמודד עם קושי נוסף? תרומה והתנדבות כן היא, כל אחד לפי ראות עיניו באותו רגע. כן, יש כאלה שעושים יותר מאחרים. זה אומר שכל מי שעושה פחות ראוי לגינוי?

כבר נתקלתי ביום מפעם אחת בבורות של שוטרי תנועה (שלא לדבר על סתם אגו ענק שמונע מהם מלהודות בטעות, וגורם להם לנהוג בבריונות). רובם מכירים כמה עבירות בודדות שנאכפות, לא מעבר לזה.

אין אפשרות להמיר לאזהרה בעבירה זו. הפחדה מיותרת. אין בדו״ח פרט שיכול להוות בסיס להחמרה במקרה הזה. שופטים לא מחמירים עם נהגים רק כי מתחשק להם. אין לתת בפורום עיצות לא מבוססות.

זה לא דיון אחר לחלוטין, כוונת הולך הרגל היא אחד מיסודות העבירה. העובדה שזה ניתן לפרשנות זה ענין אחר, אבל זו נקודה מהותית. על סמך הבנת מציאות וניתוח המצב כמו שעושה כל נהג כל הזמן בקשר לסובבים אותו בכביש. כולנו בלי לשים לב (חלק יותר וחלק פחות) מנתחים מה עומד לעשות מי שלידנו על הכביש. כולנו בלי לשים לב מבחינים בהפניות מבט, בסטיות קלות ומקישים מכך על כוונה עתידית. פות״ש טען מלכתחילה שגופה של הולכת הרגל פנה לכיוון הנגדי. זה בהחלט עולה בקנה מידה עם הטענה שלא היתה לה כוונה לחצות. האם הוא יכול להוכיח זאת? לא. כמו שהשוטר לא יכול להוכיח הפוך. אבל לאור החורים בדו״ח, בהחלט סביר שאיש מקצוע יוכל להטיל מספיק ספק באמינות העדות שלו כך שטענת פות״ש תתקבל, או לפחות יקבע שהשוטר לא היה יכול להבחין אם כן או לא. הוא לא ממציא שקרים, הוא מנסה להסביר לך שהעובדה שהוא מודה בחלק מיסודות העבירה לא הופכת את שאלת כוונת הולכת הרגל לשולית. בשביל להרשיע צריך להוכיח את כל יסודות העבירה, בדיוק כמו שאני אוכל להודות בכך שעברתי בצומת מסויים, והרמזור התחלף לאדום. זה לא אומר שהודתי שחציתי את הצומת באדום.

אתה צריך יעוץ של איש מקצוע. חשוב לא לציין בערעור פרטים שאחרי זה במשפט יזכירו לשוטר את מה ששכח לרשום.

לדעתי ללא יעוץ משפטי הוא יקבל תשובה שלילית. הטיעונים שהעלה פה הם של מי שלא מבין בתחום. אם ינסח ערעור בצורה נכונה, וזה יגיע למי שמבין בדוחות תעבורה, אז אולי יחסוך לעצמו טרטור לבית משפט. אנחנו פה יכולים לנסות לעזור, אבל איש מקצוע עדיף. יתכן שיש טיעונים שעדיף דווקא להסתיר, למקרה שיהיה צורך להגיע למשפט. מענין אם יש תעריף חדש אצל עורכי הדין לניסוח ערער מנהלתי.

זה לא מדד אמפירי שמאפשר להחליט האם שכר של עובד כזה מוצדק או לא. עזוב את הענין שזה מקרה אנקדוטלי (ושוב, אין לי מידע לגבי איכות פעילותם), אם היו אומרים לך שמנכ״ל העמותה למען החייל עובד בחינם, היית תורם להם בידיעה שהם לא מתפקדים?

איך אתה מודד ביצועים של עמותות? אפשר להשוות סכומי גיוס וכמה מהם מגיע בסוף למטרה לעומת סכומי תפעול. אולי העמותה למלחמה בסרטן מוציאה פחות על שכר, אבל מגייסת פחות כסף כי המגייסים שלה פחות טובים כי השכר שלהם נמוך? (סתם דוגמה, לא בדקתי) אבל נניח והמחזורים דומים, עדיין, איך משווים ביצועים? ועוד בעמותות שעוסקות בתחומים שונים? איך זה מדיד?

תגובת הנהג חלקית לטענתו, וגם אם אינה כזו, כמו כל יתר הדו״ח היא חסרה פרטים ״מרשיעים״. ״ראיתי אותה עומדת״ לא אומר איפה היא עמדה, לאן פניה פנו והאם מפעולותיה היה ניכר שבכוונתה לפנות.

״זוהה ע״פ ת״ז״ אומר שהנהג נדרש להציג תעודת זהות. לטענת פות״ש זה לא היה במקרה זה והשוטר משקר. אבל לא, אין לו הוכחה פרט למילתו שלו מול זו של השוטר.

כמה זמן לא "כמו בשוק העסקי"? שלושה רבעים? שני שליש? חצי? איך זה עובד? אתה מברר כמה העמותה מגלגלת, בודק כמה מקבל מנכ"ל בחברה בשוק העסקי שיש לה מחזור דומה ואז מפחית אחוז מסויים? בהודעה קודמת אמרת שאם הוא מרוויח 80 אתה לא תורם. אז זה סביר או לא? ואם מנהל בשוק העסקי שאחראי על סכומים דומים מרוויח 160, 80 זה בסדר? ואם הוא מרוויח 120 אז 80 זה יותר מידי? השכר במגזר הציבורי נמוך בחלקים מסויימים מסיבות שונות, אבל זה לא הנושא. לא הבנתי את ענין האידיאולויגה. מנכ"ל עמותה אמור לקצץ בשכרו בגלל האידיאולוגיה של העמותה? ואם מרוויח 80, אבל תורם חצי לעמותה אחרת? הוא שם כדי לנהל את העמותה. שכרו צריך לתאום את תפקידו וגודל האחריות שעליו. ואם ולאן הוא תורם אותו זה עניינו. למה עובדי עמותה אמורים להיות יותר נדבנים מאחרים? ברור שיש עמותות שהפכו להיות מקור למינוי מקורבים עם משכורות לא מפוקחות, ומנגנון מסואב ששואב את הכספים מהמטרה שאליה נתרמו. אבל לקחת פרמטר בודד כמ ומשכורת מנכ"ל, לא מעיד על זה.

אין לך תיעוד, ולכן אין לך דרך להוכיח. בית המשפט נוטה לקבל את עדות השוטר אלא אם הוכח ששיקר. כל הטענות להתנהלות ההשוטר אינן לרוונטיות אלא אם תלך למשפט עם עו״ד שעוסק בתחום התעבורה שידע לתקוף ולגרום לשוטר ליפול בעשות של עצמו. זה יעלה יותר מהקנס. שיקול שלך האם העלות והזמן שווים את המאמץ כדי להמנע מהנקודות ומרישום עבירה לרעתך, שניהם יכולים להשפיע בעתיד על זכאותך להמרה באזהרה ועל הצורך ללכת לקורס נהיגה מונעת אם תצבור עוד נקודות.

הדוח מנוסח בצורה כללית, ותאורטית יש בו את כל יסודות העבירה, אבל וחסרים בו פרטים רבים כמו תיאור הנתיבים, המיקום היחסי בין הרכב והניידת, מרחקים, כיווני נסיעה, האם האישה עמדה בצד הקרוב או הרחוק מהרכב, אפילו מיקום מדוייק מעבר לשם הרחוב אין, או איפה נעצרת והאם שמר על קשר עין. (הוא לא ציין שהוא כן עצר לה, זה עיכב אותו). מבדיקה זריזה בגוגל, רחוב הנשיא ויצמן בטבריה הוא דו סטרי באורך 2ק״מ, עם מספר מעברי חציה לא מרומזרים. להערכתי, עו״ד מהתחום יוכל לעשות לא מעט, לאור העובדה שהשוטר החסיר פרטים שלא סביר שיזכור בעדות במשפט. אבל זה יעלה כסף. אז אתה צריך להחליט אם אתה מוכן להשקיע. גם אם אין לך מצלמה ברכב (ומומלץ להתקין) כששוטר עוצר אותך, שולפים מיד מצלמה ומפעילים הקלטת וידאו (בצנעה, לא לדחוף לו לפרצוף). מספיק שהיה תיעוד אמיתי של תגובתך, ולא המשפט החלקי שהוא כתב.

מה הגבול? אם מדובר על עמותה שמגלגלת מליונים, אתה רוצה מישהו עם יכולות לנהל את האופרציה, והשכר שלו צריך להיות מותאם. אימי התנדבה שנים רבות בעמותה קטנה שהפעילה מועדוניות אחה״צ לילדים שלהוריהם אין אפשרות לממן חוגים או סידור אחר. העמותה התגאתה בכך שכל המנגנון מנוהל בידי מתנדבים. רק אנשים המקצוע שעובדים במועדוניות קיבלו שכר. כביכול, ראוי לציון, אבל זה גם בא לידי ביטוי בהתנהלות שלהם. כשמערכת לא מופעלת בידי אנשי מקצוע, היא פחות יעילה. בגיוס, בתכנון, ביישום נכון. אז מה עדיף? לתרום לעמותה של מתנדבים בלבד ולראות את הכסף יורד לטמיון בגלל טעויות ניהול, או לתרום לעמותה שמנוהלת בידי אנשי מקצוע שמקבלים שכר מותאם לאחריות שמוטלת עליהם? הרי אף אחד מאיתנו לא יודע לחשב האם מתוך ה-100 שהוא תרם, בעמותת מתנדבים חצי התבזבז בגלל ניהול לא נכון, ובעמותה מקצועית חצי התבזבז על המערכת. אז הכסף שלי הולך למטרות שקרובות לליבי. בידיעה שחלקו בודאות לא מגיע ל״משתמש הקצה״, ולא ממש משנה לי מאיזו סיבה.