Be roo

מה בין מה שכתבתי לטיעון ה"נגדי" שהעלת? אני לא טענתי שאין קביעות שרירותיות בחוקי התעבורה של מדינת ישראל. אני טענתי שאתה טועה בקביעתך כי חוק לא יכול להתייחס לפרמטרים סובייקטיבים. עובדה שהוא התייחס, מתייחס ויתייחס אליהם. ומי שחושב שכל החוקים נועדו לאכיפה ושהשיפוט היחיד לגבי הצורך בחוק או חשיבותו היא היכולת לאכוף אותו או למדוד אותו מחטיא את מטרת חוקי התעבורה, טוען למעשה שנהיגה צריכה ויכולה להתבצע ללא שיקול דעת של הנהג, ולא מבין את יכולותיו ומגבלותיו של מושג החוק.

לא דיברנו כבר על חלוקת מידע מיותר לגבי מה עשית עם האוטו שלי?!

מעבר לויכוח הנקודתי, אתה טועה. חוק יכול ולעיתים אין לו ברירה, להתייחס למושגים בלתי מדידים. שום ערימת חוקים בעולם לא מסוגלת לפרט את כל מליארדי הסיטואציות הרלוונטיות כדי לתת מענה לכל מצב שהמציאות עלול ליצור. לכן קיימים של חוקים כליליים, לא מדידים שבגינם אולי אי אפשר לתת דו"ח, אבל אם חס וחלילה קרה מקרה, אפשר שהחלט להרשיע על פיהם. אפילו החוק הקיים היום המחייב הדלקת אורות מתייחס עדיין באופן לא ספציפי ל"כל זמן שבו הראויות לקויה" ומשאיר את שיקול הדעת לנהג. כך גם לגבי מהירות נסיעה, יש הגבלה מקסימלית, אבל גם חובה להתאים את המהירות לתנאי הדרך. הגדרה כללית, לא מהירות נומינלית נקובה ומושג ערטילאי שנקרה "תנאי דרך". ויש גם את התקנה האוסרת על אדם לנהוג "בכל מצב השולל ממנו שליטה ברכב". ולא מפרטים למשל שאוסר לך לנהוג אחרי שאישתך זורקת אותך מהבית או שהכלב שלך מת.

להבא, לא הולכים לבדוק במקום שבו המוכר ממליץ. ולגבי "רשלנות", חסרים פרטים. מה נאמר לך שהבדיקה כוללת? נמסר לך מסמך מסויים של תוצאות? מכון שמבצע בדיקות מוסר דף עם פירוט הבדיקות והתוצאות. במוסך "עושים בדיקה מהירה עם המחשב", אבל אם זו הבדיקה שהסכמת לה, הרי שאין למי לבוא בטענות.

הקומנדר צודק. פרט למקרה שבו מוצג תמרור המוידע על סיומו של נתיב שלגביו יש תקנה ספציפית מי חייב למי זכות קדימה, כאשר מדובר בשני רכבים שרוצים לעבור במקביל לאותו נתיב מכיוונים שונים התקנות לא מטילות על אחד מהם חובת ז"ק כלפי השני. ארז, העובדה שההגיון אומר כך או אחרת, לא משנה כל עוד החוק לא קבע כך. אחד יכול לטעון שהרכב משמאל בעקיפה ולכן לו מגיעה ז"ק, אחר יטען שאם הוא העוקף עליו חלה זהירות גדולה יותר. אפשר להתפלפל לגבי טיעונים לוגיים לכאן או לכאן, אבל אם השאלה מתייחסת לחוק, הרי שאין לאף אחד מהרכבים עדיפות על פני אחר.

לא טרחתי לבדוק, כי זה לא היה רלוונטי לטיעון הכללי לפיו אם יש יתרון בטיחותי בהדלקת אורות ביום, אין סיבה לא להחיל אותו באופן שונה על כלי רכב שונים, (אם מבחינת זמן או מבחינת כבישים).

1. התקנה המחייבת ז"ק לרכב מימין תקפה לגבי צמתים, לא לגבי מעבר נתיבים (אם כי בצרפת למשל זה חל בפועל גם לגבי נתיבים) 2. זה נכון שאין לצאת לעקיפה בדרך לא פנויה, רק שהמצב מתאר מקרה שבו הנתיב האמצעי פנוי, ובאותו זמן שני רכבים רוצים לעבור אליו מהנתיבים הסמוכים. 3.התקנה של דרך פנויה מתייחסת להמשך העקיפה ולתנועה נגדית. 4. מקרה הנתיב המסתיים אולי מתאים לסיטואציה הזו אם אכן מוצב שלט על נתיב מסתיים, מה שלדעתי לא מתקיים כי הנתיב לא נסגר פיזית אלא רק הופך לנתיב פניה. המצב הכללי הוא בעצם מה קורה כששני רכבים עובים לאותו נתיב משני נתיבים סמוכים. במקרה הזה על שניהם חלה אותה חובת זהירות לפי תקנה 40 (א) "לא יסטה נוהג רכב מנתיב נסיעתו אם עלול הדבר לגרום להפרעה או לסיכון." ולכן שניהם צריכים להיות ערים לעובדם שלידם נמצא רכב נוסף שעושה תמרון דומה.

חיישנים לא ילמדו אותך באיזה שלב צריך לסובב את ההגה, כמה ולאיזה כיוון, הם רק ימנעו ממך להתנגש ברכב כאשר אתה שובר את הראש איך זה שהחניה יצאה לך מטר מהמדרכה. כמו שנאמר, חניה לומדים בתרגול. חיישנים זה כלי עזר. נחמד שיש, לא הכרחי ובטח לא מספק.

הדבר היחיד שלא מובן ולא עקבי בהגיון של התקנה הוא ההחרגה של רכבים פרטיים. אם אופנוע ואוטובוס צריכים להדליק אורות כל השנה כי זה יגרום להם להראות טוב יותר, מדוע לא להחיל זאת גם על רכבים פרטיים כל השנה? אם ההנחה היא שיש בזה יתרון, תחילו את היתרון על כולם כל הזמן.

אז כל סיפור הצומת לא רלוונטי. בשורה התחתונה נכנסת בקטנוע שעמד או נסע מאוד לאט בצד ימין בתוך עיקול. הקטנוע היה ללא תאורה אחורית ועם נראות נמוכה. מבחינת משפט, יש כאן שני חלקים בעיתיים: 1. לשכנע את השופט בעובדות שטענת (במידה והורכב יטען למשל שהתאורה כן עבדה) 2. גם אם השופט ישתכנע בעובדות, עדיין לא בטוח שכל האשמה תוטל על הרוכב, ואתה תמצא עצמך מורשע. בכל מקרה, חיוני להעזר בעו"ד

אתה יורה לעצמך ברגל. אם זו התיאוריה שלך, אתה צריך לשכנע את כל השאר לא להדליק

או שתקבל, או שלא, כלומר הסיכוי הוא 50%

התיאור לא ממש מובן. אם הוא עקף אותך משמאל איך פתאום הוא היה מימינך? התאונה התרחשה בתוך הצומת? אם לא אז איך קשור הסיפור שתואר שם?

ברוב השכונות באיזור צפון ת"א הציבו בכניסה שלט המורה על איזור בו המהירות המותרת היא 30 קמ"ש (שלט מרובע כחול עם המספר 30 בלבן). רק שזהו שלט חדש שיש נהגים שלא מכירים, שלא לדבר על זה שבחלק מהמקומות הוא מוצב בגובה שרק נהג סמיטריילר יבחינו בו.

אולי יבדקו ואולי לא. אכן אין איסור מפורש ולכן לא יכול להרשם דו"ח בנושא, אבל אם תהיה תאונה לחקור אולי (אולי, לא בטוח, לא בוודאות, אולי) זה יעלה כגורם תורם. לא כהוכחה לאשמה, לא כהצדקה לצליבה, אלא כגורם משפיע. כמו שאין איסור לנהג פרטי לנהוג אחרי יום עבודה ארוך במיוחד אבל אם זה יסתיים בתאונה בגלל תגובה איטית העייפות תקבע כגורם משפיע, כך גם אין איסור לנהוג עם משקפי שמש בלילה אבל אם זה יגמר בדריסת הולך רגל שלא הבחינו בו בזמן יתכן ויקבע שלמשקפים הכהים היתה תרומה.

את זה אתה קבעת. התקנה הזו היא כללית ולכן למרות שאין איסור ספציפי לנהוג בלילה עם משקפי שמש, אם תתרחש תאונה יתכן והנקודה תעלה כגרום רלוונטי. לקבי הטענה כי משקפי שמש אופטיים פחות כהים, זה חסר בסיס לחלוטין. לעשדות יש גוונים שונים של כהות לבחירה לפי העדפה אישית, בלי קשר לתיקון האופטי.

בנוסף, כאן הנהג אשם בתאונה, במקרה הקודם הנער שנפגע הוא שגרם לתאונה, והזוג המעורב הואשם רק בהפקרתו לאחר המקרה.

דברי לא מתייחסים לכתובת לא מעודכנת. הבעיה היא שברגע שהרשות מוכיחה שדבר הדואר נשלח לכתובת הנכונה העניין נסגר. רק שבדרך המכתב או ההודעה על קיומו יכולים ללכת לאיבוד ולנעמן לא תהיה כל דרך להוכיח ונתקלתי בלא מעט מקרים של אנשים מסודרים עם כתובת מעודכנת שמקפידים לקחת דברי דואר רשומים שנשבעו שמעולם לא קיבלו אותם, אבל לא היתה להם ברירה אלא לשלם.

רק לציין שיש פה מידה של סיכון. אם הדו,ח ישלח כחוק אבל לא יגיע בגלל תקלה שלא ניתן לאתר, לא יהיה ניתן לעשות כלום. אם הדוור התעצל והחליט לא לחלק באותו יום הודעות על דואר רשום אין הרבה מה לעשות.

ההורים של אופיר בלחסן צריכים לשאול את עצמם למה הילד שלהם נסע על כלי רכב לא חוקי בכביש, ללא קסדה, וכאשר אין לו ידע בסיסי בחוקי תנועה וזהירות, ולכן לא נתן ז"ק לרכב שפגע בו בצורה שגם עזרה מיידית כנראה לא היתה משנה את מצבו. הזוג שהיה ברכב אומנם לא יזכה בתואר חסיד אומות העולם לאור התנהגותם אחרי התאונה, אבל כל מה שקרה לפניה הוא באחריות ההורים.

תמיד שווה להקליט הודאה באשמה, רק בשביל האפשרות שהאדון יחליט לשנות את סיפורו לגמרי במידה ותתבע אותו. לגבי הסיכוי לזכות בתיק, אולי שווה לקבל הצעת מחיר נוספת מפחח באזור מגוריך או להזמין שמאי פרטי. אין כמובן שום סיבה לנסוע לירושלים, גם אם הפחחים שם עובדים בחינם. אם שתי הערכות המחיר יהיו קרובות אתה די מכוסה, ואת עלות השמאי תוכל לתכלול בתביעה.

ישה, החובה לשים את המדבקה מוטלת על בוחן הרכב בעת הטסט, לא על הנהג או על בעל הרכב. (אנסה למצוא את התקנה הרלוונטית מאוחר יותר). מבחינת הנהג הרכב חייב להיות מורשה, אין התייחסות למדבקה. וכמו שנאמר, מבחינת החנ"א, אין סעיף רלוונטי. אני אישית נעצרתי בעבר בדיוק בגלל מקרה כזה, עם רכב ישן ללא מדבקה, השוטר אמר מפורשות שנעצרתי בגלל שלא היתה מדבקה, אך לאחר הצגת הרשיון התקף שוחררתי לדרכי.

אני מקווה שהקלטת את השיחות איתם. אם לא הקלטת, תתחיל להקליט מעכשיו. התנהלות חברת הביטוח היא פשוט חוצפה. מחזיקים את הרכב שלך כבן ערובה, לוקחים אותו לפה ולשם ומחליטים מי ומה יעשה בו כאילו הוא שלהם. לו אני במקומך, זה הזמן להפוך שולחנות, לקחת את הרכב לתיקון לשיבעות רצונך ולתבוע את חברת הביטוח החוצפנית.

בן כמה הרכב? אתה יד ראשונה? כמו בכל דבר, גם בכריות תתכן תקלה והן לא יפתחו.

כמה אי דיוקים..... קודם כל, על השאלה העיקרית כבר ענו, אז הנה עכשיו אתה יודע. שנית, ילד עלד גיל שנה לא מומלץ להושיב נגד כיוון הנסיעה, אלא חובה להושיבו כך. ושלישית, הסיכון בכרית אויר הוא לא שהכסא יעוף אלא שהכרית תשבות את המפרקת של הילד אם הוא נגד כיוון הנסיעה, או תגרום לפגיעה ראש אם הוא לא.