Be roo

רק למי שלא מסוגל לשים את עצמו במקומו של אחר הכל ברור. רק אתה ממהר לעבודה, רק לך יש ילדים להוריד בגן. כל השאר יחכו עד שתואיל להעיף את האוטו שלך מאמצע הכביש.

"אוטיזם מוטורי" ישראלי טיפוסי. משווה את הסיכון האישי שלך בחצית כביש לזה של קבלת דו"ח. חס וחלילה להשוות את הסיכון שבחצית כביש לסיכון שנגרם כתוצאה מחניה לא חוקית שמסתירה שדה ראיה או מפריעה לתנועה, וכמובן שום יכולת להתייחס להשלכה שלה על אחרים, מה שחשוב זה אתה, הסיכון שלך, והדו"ח שלך.

הגעתך למקום לפני סיום רישום הדו"ח היא עניין מקרי שלא משנה לדו"ח. לפקחית אסור להפסיק לרשום דו"ח באמצע (למנוע האשמות בשוחד), והעיריה לא מחוייבת לבטל את הדו"ח היות והעבירה בוצעה בפועל, השיקול האם ללכת לקראתך הוא כולו שלה.

להכות על חטא. המרה לאזהרה היא כלי שנועד לנהגים נורמטיבים שביצעו עבירה בהסח דעת ומכירים בטעותם ובסיכון שיצרו. שיגרום להם להבין שמדובר בטעות של רגע בשל חוסר תשומת לב לסימון, בהנחה שהשוטר לא תיאר בדו"ח סיכון שנוצר לרכב אחר עקב פעולתו.

עקרונית, על עבירה של חצית קו הפרדה לא אמורים להמיר לאזהרה, אבל אם לחברך יש עבר נקי של שנים רבות ללא עבירה, הוא יכול לפנות למרכז לפניות נהגים (מפנ"א) ולבקש המרה לאזהרה. כבר נתקלתי במקרים שבהם כאשר לנהג היה עבר נקי ארוך במיוחד, היתה להם סמכות להמיר לאזהרה עבירה שבגינה שוטר בשטח לא יכול להמיר.

רק הערה קטנה, עקרונית ניתן בארץ לבצע מדידת מהירות לתנועה מתקרבת גם עם המולטנובות, ויש צילומים שיתעדו זאת. אלו מקרים נדירים יחסית וכמובן לא רלוונטים למקרה הנ"ל, או ליתר המכמונות הנייחות. אך אלא שעל הניידות יכולות להתמקם כך שיתעדו גם את התנועה המתקרבת.

דווקא מי שמגיע ממול לא רואה אותך בקלות בכלל. אתה מוסתר ע"י הצמחיה עד לביצוע הפרסה עצמה. נהג רכב שמגיע ויש לו ירוק עלול להיות מופתע מהתמרון. אם הצומת לא מרומזר, זה עניין אחר, אבל נהג שמתקרב לצומת ויש לו ירוק, לא מצפה למצוא רכב פונה מולו.

יש לך שתי אפשרויות עיקריות: 1. אם יש סיבה טובה להעדרותך (מחלה, אי שליחת הזימון וכו' "שכחתי" לא נחשב) תוכל לבקש ביטול של פסק הדין ולהשפט שוב. 2. להפקיד את הרשיון כדי להתחיל את תקופת השלילה. עד שלא תפקיד אותו, השלילה לא תהיה "בתוקף" ולא יעכדנו שביצעת אותה.

יש מצלמות רמזור בצומת, לא כולן פעילות תמיד. אם זכור לי נכון, הכיוון הנאכף הוא מרמת השרון דרומה, במרזור הראשון. אבל יכול להיות שמאז העבירו את המצלמה לעמוד אחר.

אין איסור לעקוף בצומת כאשר יש יותר מנתיב אחד בכיוון הנסיעה. לגבי משפט, יש לבחון את בדיוק מה תיאר השוטר בדו"ח (היכן עמד, מה ראה), להצליב עם המצב בשטח ולראות האם הוכחו יסודות העבירה, כלומר האם השוטר יכול היה לראות ממקומו את הרכב, את קו הצומת ואת הרמזור.

אפשר לא לשים חץ בכלל, ואז מותר לנסוע בכל הכיוונים כולל לבצע פרסה. וכדי למנוע פניה שמאלה לשים שלט שאוסר פניה שמאלה. ולא מדובר על צמתים מרומזרים דווקא.

העניין הוא שלא רק תמרור מפורש אוסר פרסה, יש תקנות שמגדירות תנאים שבהם אסור לפנות, ויש גם איסור פרסה שיכול לנבוע מהוראות תמרורים אחרים, כמו למשל סימון קו לבן על הכביש. אסור לעבור את הקו, מכאן שלא ניתן לבצע פרסה. השאלה היא האם פרסה גם סותרת את הוראת סימוני החצים, וכאן הדיעות חלוקות בבתי המשפט (אם כי לטעמי האישי לא ברור על מה הויכוח, החצים מגדירים את הכיוון המותר למעבר בצומת, פרסה כוללת כניסה לצומת ולכן אם מסומן חץ ישר ו/או ימינה, ביצוע פרסה מהווה על אי ציות לסימון)

זוכה. לאור הטענה שפנית פרסה אינה סותרת את הוראת החצים.

תביעה היא לעולם לא אופציה ראשונה. קודם פונים ליבואן ונותנים לו הזדמנות להגיב ולהציע את הצעתו (תיקון, רכב חלופי בזמן התיקון, פיצוי וכו') אם תשובת היבואן לא מוצאת חן בעיניך, אז אתה יכול לפנות לבית המשפט כדי לדרוש את מה שאתה חושב שמגיע לך.

בית המשפט העליון פסק כבר בשנת 1998 כי השימוש באוזניה כדיבורית מותר וחוקי היות והיא עונה על כוונת המחוקק לשימוש ללא אחיזת המכשיר, ועוד נקבע שהשימוש באוזניה בודדת אינו סותר את החוק האוסר נהיגה עם אוזניות (ברבים). כל זה נקבע לפני עידן הבלוטות', אבל חל גם על אוזניות אלה, היות וקיומו של החוט לא ממש משנה לצורך העניין. מעבר לכך, לפני כשנתיים עודכנה ההגדרה בחוק למושג דיבורית, והיא כוללת היום כל התקן שמאפשר שימוש בסלולרי ללא אחיזה (ספיקר מותר במידה והמכשיר נמצא במקום יציב שמונע את נפילתו). אוזנית עונה על ההגדרה הזו. מעבר לעניין האוזניה: יש לי ויכוח אורך שעדיין נמצא בבירור מול גורמי אכיפה לגבי טענה של מתנדבי תנועה שמתעקשים שהשימוש המותר הוא שיחה, וברגע שיש נגיעה בדיבורית (לצורך מענה לשיחה, ניתוק או חיוג), ולא משנה איזה סוג דיבורית, מדובר בעבירה והם רושמים דו"ח. לטענתי המתנדבים הללו טועים למרות שהם טוענים כי הם מתבססים על הנחיות התביעה המשטרתית, היות ונגיעה אינה אחיזה, ואם טענתם היתה נכונה הרי שלמעשה לא ניתן לבצע שימוש מציאותי בנייד בנהיגה ללא חיוג קולי ומענה אוטומטי, מה שמעולם לא הוגדר בחוק.

התמונות של השלט המוסתר לא יעזרו לך. אז הוא מוסתר בכניסה לרחוב, ומוסתר ממקום חניה ספציפי לפניו. לא ממש משנה לאור העובדה ששלט תקף ממקום הצבתו והלאה, ולכן השאלה אם הוא מוסתר כשאתה מתקרב אליו וחולף על פניו, והתשובה היא לא. צריך לנסוע לאט כדי להבחין בו? כמה מהר אתה נוסע כשאתה מחפש חניה? עשה לך חוק אצבע, אם מצאת חניה בחנים בתל אביב, חפש את השלט שאומר שאסור לחנות שם. הטענה היחידה שאפשר אולי להעלות, ולא בטוח שתתקבל היא הטעיה עקב כך שחלק מהמדרכה מסומן, וחלק לא, מה שגורם לנהג להבין שהיכן שאין סימון מותר לחנות.

עקרונית כן. רק שאיסור לעשן או לשתות נובע מתקנה מפורשת שאוסרת הורדת יד מההגה אלא לצורך תפעול הרכב.

כאשר תקנה מנוסחת בכלליות, מי שנותן לה פרשנות ותוכן הוא בית המשפט. כך שגם אם שוטר החליט לתת דו"ח על נהיגה יחפה או עם כפכפים, יתכן שאם הנהג ילך למשפט הוא יזוכה. גם לדעתי בנהיגה יחפה או עם כפכפים יש סיכון, אבל הוא קיים גם בנהיגה עם נעלי עקב, פלטפורמות או נעל צבאית. כל עוד לא מדובר באיסור מפורש או בפסיקה מחייבת של בית המשפט, אפשר לפרש לכאן ולכאן.

האם יש לך אסמכתא לכך שהמשטרה אוכפת נהיגה ללא נעליים או עם כפכפים תחת התקנה של נהיגה במצב המונע שליטה? לא יצא לי להתקל בפסק דין שקובע שעצם הנהיגה בלי נעליים מונעת שליטה (לעומת זאת, נתקלתי בפסק דין שקובע כי הקשר לא הוכח ע"י מומחים, אבל זו היתה נקודה שולית באישום על גרימת מוות ברשלנות)

המרחק שעברת בנתיב אינו רלוונטי. ברגע שחלפת על פני הרכב מצידו הימני, עברת עבירה.

הגוף האחראי הוא המרכז הארצי לגבית קנסות. הסיכוי שהם יבטלו את הקנס בגלל נסיבות אישיות הוא אפסי. זה לא שוק, והסיבות הרלוונטיות ל"התמקחות" הן ליקויים טכניים של הליך גבית הקנס.

חשבתי שאולי שינו לאחרונה ולא התעדכנתי, אז הלכתי ובדקתי שוב מהיכן הרשימה שלך? בחנ"א עבירת רמזור אדום אינה מופיעה ברשימת העבירות המאפשרות פסילה. כל העבירות ברשימה הן עבירות שאין בהן ברירת קנס כמו שיש בעבירת רמזור אדום. http://www.oryarok.org.il/webfiles/fck/File/hana_v2.62.pdf

שוטר לא יכול לפסול רשיון על עבירה שלא מוגדרת כברת שלילה, לא משנה מיהו הנהג. מי שיש לו סמכות להטיל עונש נוסף או חמור יותר על נהג חדש הוא בית המשפט ומשרד הרישוי. נהג חדש שעבר עבירה חמורה עשוי להדרש לרישוי מחדש כשיבוא לחדש את הרשיון בתום השנתיים (רק תיאוריה או תיאוריה+טסט, תלוי בעבירה).

שני פסקי דין שונים, בדיוק כמו שכתבתי, בית המשפט בוחן את המקרה וקובע לפי שיקול דעתו. שתי הפסיקות הן של בית משפט מחוזי, במקרה אחד נפסק כך ובאחר כך. מה שמוכיח שוב, שום דבר לא אבסולוטי. בנוסף, הטיעון של התובע שמנסה להפריך את טענת הנאשמת שמרחק הבלימה קוצר פשוט מראה על חוסר הבנה: "ב"כ המשיבה הצביע על כך שבת/1 ובת/2 טענה המערערת כי בלימת הרכב שלפניה קדמה לפגיעתו של הרכב האמור ברכב שנסע לפניו. "מכאן שזמן התגובה של המערערת וזמן העצירה שלה לא התקצרו ומכאן שהיא לא לקחה את מרווח הבטחון הנדרש מהרכב שנסע לפניה כפי שטען כב' השופט קמא בהכרעת דינו ולפיכך מבקש לדחות את הערעור". מעצם ההגדרה של תאונת חזית אחור, רכב שנעצר עקב התנגשות ברכב אחר, נעצר במרחק קצר יותר משהיה דרוש לו להגיע לעצירה בבלימה בלבד. מכאן שלרשות הנהג שמאחורי רכב זה עומד כעת מרחק קטן יותר לשם עצירה. אפשר להתווכח האם זה מסיר אחריות משפטית או לא, אבל להתכווכח עם הפיזיקה זה קצת מצחיק.

הצלחתי למצוא פסק דין שמתייחס בדיוק לטיעון של הצפיפות כהיתר לעקיפה מימין גם כשאין מדובר בעומס חרגי: http://www.fridmanwork.com/X4330.html