Be roo

אתה מתייחס רק לסעיף 4 בהודעותו, שמדבר על מהירות מותרת אחרי הצומת. בסעיפים שלפני כן הוא מסביר כי אין הגדרה למהירות מותרת בתוך הצומת עצמוץ

ההמלצה היחידה היא לוותר על הרעיון ולהמנע מהאכזבה. לנסוע לחרמון כדי לגלוש זו חוויה מתישה ועלובה. החל בתורים בכניסה, המחיר הגבוה, המוני האדם, התורים בהשכרת הציוד, הציוד הלא מתוחזק והשרות הגרוע בהשכרה, והתורים במעלית. אם אתה גולש עם נסיון, זה פשוט לא שווה את זה בשביל כמה שעות של גלישה. אם אתה מנסה בפעם הראשונה זה יוציא לך את החשק מספורט מהנה.

למה? הרי משווים את מהירותך למהירות המותרת לפני הצומת, קיום הצומת אינו משפיע כאן על רף האכיפה ועל המהירות המותרת באותה נקודה, לא מורידים 10 קמ"ש מהמירות המותרת כי צולמת בכניסה לצומת. ותיאורטית, אם יש אכיפת מהירות שמבחינה בטיחותית היא נכונה הרי זה לפני צומת, כי אומנם כולנו עושים זאת, אבל להאיץ לפני צומת כדי להספיק את הרמזור זה לא בדיוק good practice.

מאחר והחישנים לא ממוקמים בתוך שטח הצומת עצמו, אלא מעט לפני (בקו העצירה) בנקודה שבה עדיין תקפה המהירות המותרת לאותו קטע דרך, כל הדיון היה התפלפלות משפטית בלבד ולגבי הדיון, בפורום אופנועים של תפוז פורסמה התגובה הבאה המחזקת את הטענה כי אין הגדרה למהירות מותרת בצומת: "משה מכליס, עד לאחרונה נשיא בית משפט השלום בבאר-שבע ובעבר שופט תעבורה, מתייחס לסוגיית מצלמות המהירות בצמתים. שאלנו אותו מהי המהירות המותרת בתוך צומת והאם המצלמות החדשות יצלמו גם את הנהגים שלא יאטו ל70 קמ"ש, כפי שהשמועות ברשת אומרות. "חבל להטעות את הציבור אין כל הוראת חוק שכזו. 1. בהתקרבות לצומת יש להאט מהירות נסיעה. 2. החוק איננו קובע כמה להאט, הדבר תלוי בנסיבות – הולכי רגל, עומס תנועה,ועוד. 3. צומת מבטל הוראת תמרור, ולאחריו יש לנסוע על פי הוראת התמרור המוצב אחרי הצומת: 4. אם אין תמרור המהירות היא על פי החוק: א. דרך עירונית 50 קמ"ש ב. דרך שאינה עירונית 80 קמ"ש ג. כביש דו מסלולי עם אי תנועה בנוי 90 קמ"ש. ד. דרך מהירה 110 קמ"ש. בברכה, משה מכליס " *ההדגשה אינה במקור ** שימו לב שסעיף 4 מתייחס למהירות אחרי הצומת

אלה חוקיים רשמיים מאוד. מה שמגדיר הסדרי חניה הוא תמרורים רשמיים שמוגדרים בספר התמרורים של מדינת ישראל. בדיוק כמו שאם העיריה רוצה לאסור חניה עליהם הלשתמש בתמרור המתאים, כך גם אם היא רוצה להתיר חניה רק לחלק מהאוכלוסיה, עליהם להתיב תמרור בהתאם.

לאור התחושה שהם לא יצליחו להתקרב אפילו להופעה הגרועה של 93', אני אוותר. יוחזר סלאש לאלתר!

רילוקשיין לא שווה לחברה אם היא יכולה להשיג עובד מקומי שיעשה את אותה עבודה. כך שאו שיש לך יתרון ספצפי על פני בעלי תואר מקומיים כמו נסיון נקודתי בעבודה הדרושה, או שבאותה מדינה אין כלל עובדים עם הידע שלך.

מהירות מקסימלית בכביש נקבעת לפי תכונות הכביש, תכונות שהן רלוונטיות לאותו קטע. לצומת אין תכונות "אחידות" כי הוא מהווה מפגש של כבישים בעלי אופי שונה, ולכן הנסיון לקחת את המהירות המותרת של הכביש ו"להלביש" אותה על הצומת אינו רלוונטי כי הוא יוצר הגדרה שרירותית של מהירות שאינה תואמת בשום מקרה לתנאי הדרך.

הוכחת בדיוק את טענתי. זה לא משנה אם הצומת הוא מפגש של כביש עירוני ובינעירוני, או שמישהו טרח לשים לפני הצומת שילוט שהופך את שני הכבישים לאותו סוג. השלו לא משנה את אופי הכביש, והמהירות צריכה להקבע לפי תנאי הדרך ולא לפי מהירות מקסימלית כזו או אחרת, כי היא אינה רלוונטית למקרה של צומת. כך שאין שום טעם לנסות לנקוב במספר המגדיר מהירות מותרת בצומת.

פירוש דווקני? מי קבע כי לפס הפרדה יש רק יעוד אחד? יש לו הוראה מוגדרת. לו רצו, היו יכולים לקבוע שמותר לחצות אותו על מנת לבצע פניה. ואולי יש במקום פס הפרדה כדי למנוע גם עקיפה וגם פניה? והחליטו שין צרוך להציב תמרור נוסף שאוסר כבר את מה שאסר תמרור אחר בגלל קשיים טכניים? באותה מידה אתה יכול לטעון שאם סימנו במקום אי תנועה, אפשר לחצות אותו כדי לפנות שמאלה כי לא הוצב שלט יעודי שאוסר פניה. יש תמרורים שלהם איסורים שונים שנובעים מהגדרתם ושביצוע פעולות שונות מהווה אי ציות והועבדה שאפשר להשתמש בתמרורים שונים לאותו איסור אינה מהווה הגנה. אם הנהג רוצה לטעון שקו ההפרדה אינו מסומן בצורה ברורה, ושבהעדר תמרור אחר שאוסר פניה לא ידע שהיא אסורה, זה עניין אחר. אבל לעניין הקו נעברה עבירה. גם לאיסור עקיפה של תמרור יעודי, האם נהג שעוקף על קו לבן יכול לטעון שבגלל שלא נעשה שימוש בתמרור היעודי הוא רשאי להתעלם מהקו? לא. האם הוא רשאי לטעון כי הקו אינו נראה לעין, ובהעדר תמרור נוסף לא ידע שהוא מבצע עבירה? כן.

להוציא דרכון אירופאי זה תהליך של שנים. ולהגיד להם אפשר הרבה דברים, להוכיח זה דבר אחר, ואתה יכול להיות שטוח שהם מכירים את הנסיונות האלה, והדבר הכי גרוע שאפשר לעשות זה לשקר להם, כי זה אומר שהסיכוי שלך לקבל ויזה בעתיד שואף לאפס.

בלי מסמכים שיחזקו את הטענה שיש לך סיבות לחזור לארץ, או טיול מתוכנן עם מסמכים שמאשרים הזמנת מלונות, כרטיסים להופעות וכדומה, אני אהמר שתתקשה לקבל ויזה. אם אתה מוכן לוותר על גמישות הטיול ולהזמין מקומות לינה מראש או בכלל להרשם לטיול מאורגן (יש חברות שמקיימות טיולים לקבוצות צעירים באוריה מתאימה), תגדיל את הסיכוי לשכנע אותם במטרת הנסיעה.

אתה מדבר על שינוי קוסמטי. אז יקחו כביש עירוני שבו המהירות המותרת היא 50 ויציבו 2 מטר לפני הכניסה לצומת תמרור של יציאה משטח עירוני. אז לפי מה שאתה אומר, הנהג שעד עכשיו היה בכביש שבו מותר לנסוע 50 קמ"ש יכול דווקא בכניסה לצומת להאיץ ל-80 קמ"ש. על פי כל הגיון בטיחותי זהו מצב אבסורדי שיוצר היתר להתנהגות מסוכנת, והכל רק כדי שיוכלו לנקוב במהירות מותרת מדוייקת???

גם אם יש הנחיה להשתמש בתמרורים מסויימים כדי לאסור פניה שמאלה, עדיין אין זה אומר שלא בוצעה כאן עבירה על הוראת תמרור 803: "קו הפרדה רצוף כפול בצבע לבן: נהג בצידם הימני של הקוים, אל תעבור את הקוים בגוף הרכב או בחלקו."

אני כבר אמרתי את דעתי יותר מפעם אחת, אבל אם זה לא היה ברור, אין הגדרה נומינלית למהירות מותרת בצומת, וכל נסיון לכמת אותה מעשית הוא חסר בסיס בטיחותי הגיוני.

השאלה היא לא מה נעשה או לא נעשה, אלא מה המהירות החוקית בצומת. ועל פי החוק לתמרור אין כל חשיבות והוא לא זה שאוסר או מונע ממישהו להאיץ חזרה. ואולי אתה לא מכיר, ואולי זה מצב נדיר, אבל לא ידוע לי מצב בחוק שמונע סיטואציה בה צומת מהווה מפגש של שתי דרכים שונות עם מהירות מותרת שונה. למשל, צומת גלילות הוא מפגש של דרכים עירוניות ובין עירוניות שונות, ואומנם לא זכור לי התמרור המדוייק שם כרגע, אבל בעבר הוא בהחלט יצר שילוב שעטנז שכזה.

נהג א' נוסע בכביש עירוני מהירות הנסיעה המותרת היא 50. נהג בק נוסע בכביש בינעירוני שבו המהירות המותרת היא 80 קמ"ש. הצומת הוא מפגש של שני הכבישים הללו. האם נראה לך הגיוני שמבחינה בטיחותית לכל אחד מהנהגים הללו תהיה מהירות מותרת אחרת באותו שטח רק בגלל שהם הגיעו מכיוון אחר? לישה, המחוקק לא יכול לקבוע מהירות מותרת בצומת בעזרת תמרור. התמרור יתבטל בצומת ולא יהיה רלוונטי גם אם יוצב על קו הצומת. ולא, המהירות המותרת היא לא תוכנית כבקשתך, היא כפופה להוראה המחייבת התאמת מהירות לתנאי הדרך, והועבדה שזה מטיל שיקול דעת על הנהג ולא ניתן לאכיפה לא הופכת זאת ללא הגיוני או לא נכון. זה הרבה יותר הגיוני מאשר לנסות לנקוב במספר חסר משמעות.

חברת הרמזורים מתפעלת את הרמזור בהתאם לתכנון מהנדסי התנועה של הרשות שאחראית על הכביש. אם מדובר בצומת עירוני, יש לפנות לרשות המקומית. בצומת בינעירוני לרוב האחראית היא מע"צ. אם זה צומת ממשק בין שתי רשויות, ירטרטו אותך פכליים מאחת לשניה.

אין מהירות נקובה מותרת בצומת. צומת הוא אחד המקומות המסוכנים ביותר ויש להפעיל שיקול דעת ולנהוג במהירות המתאימה לתנאי הדרך. תמרורי מהירות שהוצבו אינם תקפים כי על פי הגדרתם הם מתבטלים בצומת. והטיעון לפיו המהירות המותרת בצומת היא מהירות ברירת המחדל של הדרך אינו הגיוני. אם הצומת הוא מפגש של דרכים שונות שלכל אחת מהירות מותרת אחרת, האם הגיוני לחשוב שלכל נהג מותר לעבור בצומת במהירות שונה? או כמו שנטען, נהג שפונה בצומת צריך לשנות את מהירותו בהתאם לכביש אליו הוא פונה? הרי אין לו כל דרך לדעת באיזה סוג כביש מדובר.

זה לא נכון. ספר התמרורים המתוקן קובע מפורשות כי הסימונים הישנים תופסים על פי ההגדרות בספר הקודם: "הוראת מעבר: תמרור שהוצב, סומן ונקבע על פי ההודעה לפני יום התחילה יראוהו כאילו הוצב, סומן ונקבע לפי הודעה זו ותהיה לו המשמעות שיש לתמרור בעל צורה זהה או הדומה ביותר בלוח התמרורים."

לא ממש. אם הוצב תמרור מהירות הרי שהוא מתבטל בצומת. ואומנם לכל דרך יש מהירות ברירת מחדל לפי סוג הדרך, אבל מה קורה כשהצומת הוא של שתי דרכים שלכל אחת מהירות ברירת מחדל שונה? לטעון שהמהירות נקבעת לפי כיוון הנסיעה זה קצת מגוחך. כך שאין ממש הגדרת מהירות מותרת בתוך צומת כי אי אפשר לנקוב במהירות נומינלית בצומת, שהוא אחד המקומות המסוכנים והמועדים לפורענות כך שאין ברירה אלא להפעיל הגיון ולנקטו בזהירות.

שיגאה בסוג הרכב לא תבטל את הדו"ח. המספר נכון לפיכך הדו"ח ירשם על שמו וישלח אליו שוב בדואר והשגיאה של סוג הרכב היא טעות סופר אלא אם תהיה לו דרך להטיל ספק רציני יותר בזיהוי הרכב.

1. לכל שואב/מטאטא יש רוחב מינימלי שבו הוא יכול לעבור. נכון שבמקרה של רומבה הוא רחב יותר ממטאטא או משואב שאינו חובט. 2. אותי דווקא משעשע להגיע הביתה ולראות מה הוא לקח היום לטיול והוא מתמודד יפה עם הצעצועים של החיות. 3. הרעש אומנם מורגש, אבל הרבה פחות משואב רגיל. 4. בעזרת שני קירות וירטואלים הצלחנו לחסום את המקומות הבעייתיים והוא לא נתקע לעיתים קרובות אולי הסוללה שלכם חלשה, אצלנו הוא עובד כשעה וחצי בדירה של 4 חדרים. ואולי מטאטא יעיל יותר באיסוף אבק אבל פחות בניצול זמן. הרבה יותר נעים לחזור לבית שאפשר ללכת בו יחפים מאשר להתחיל לאסוף את גושי הפרווה אחרי יום עבודה. ולעניין העצלנות, אותו דבר אפשר לומר על: לנסוע ברכב במקום ללכת ברגל (מה רע בללכת שעה וחצי לעבודה?) להשתמש במדיח במקום לרחוץ כלים בכיור שימוש במכונת כביסה, אנשים חרוצים מכבסים עם קרש כביסה

שלח בקשה לביטול בטענה שהחניה לא הפריעה לאיש פרט לשכן וצרף הצהרה שלו שהחסימה נעשתה בהסכמתו. בהנחה שאין לך בעיה עם השכן שניכס לעצמו חניה, אל תערב את נושא החניה הלא חוקית, כי אז אתה עלול להעיר את שדי העיריה משנתם ולגרום להם לפעול נגד השכן, כי מה שהוא עשה הרי לא חוקי.

אם יש מי שמוכן לפעול בלי לפחד יש מה לעשות. הועד מוציא הודעה כי יש לפנות רכוש פרטי מכל המקוות שאינם מיועדים לאחסון, וכי הוא מתכוון להחליף את המנעול במחסן ולחלק לכל הדיירים העתק של המפתח ההודעה כוללת חודש התראה לפני הזמנת הפורץ, ולפני שכל החפצים שהושארו בארונות יפונו. לגבי תגובה של השכן, הוא בהחלט עלול לפעול נגד מי שהוא חושב שפועל נגדו (אתה, הודע, סתם שכן שהוא החליט שאחראי לעניין), כך שזה הכל עניין של מי מוכן לפעול כנגד בריון.