yosi05

בקיצור, דוד חדש. מוות אופייני של דוד מים - חור בדופן הדוד, איפה שהוא לאורך הדופן ומתחת לבידוד. נסה להצמיד לתחתית הדוד ובאזור שמעל לפלנג' נניח נייר טואלט. אם הוא יספוג מים הנזילה כנראה מגיעה מלמעלה. אם זה כך תצטרך להחליף דוד (הרי לא תפתח את הבידוד ותרתך טלאי חיצוני מעל לאזור הדולף). יוסי

מעבר לאזהרות של שי ואביב ואולי עוד מישהו שחמק ממני אני רוצה לחדד, נכון שהיות ואין קוטביות בזרם חילופין אז פונקציונלית המכשיר יעבוד ללא קשר לאיזה מהפינים - ימין או שמאל - תחובר הפזה, אבל זה כמובן לא כל התמונה. חברת חשמל מאריקה אחד מחוטי ההזנה אליך הביתה, והקו הזה נקרא 'אפס'. עד כדי מפלי מתח בקו, הפוטנציאל שלו כלפי האדמה אפסי. באופן פרקטי יהיה בדרך כלל הפרש של וולטים בודדים, אלא אם מערכת החשמל דפוקה לגמרי ואז יתכן מתח גבוה יותר. כשאתה הופך את החיבור בשקע אתה מסתכן בכך שמעגלי ניתוק במכשיר החשמלי ינתקו את צד האפס - הרי היצרן התכוון לנתק את הפזה והחיבור הלקוי שיבש את כוונתו. נניח שבמכשיר קיים נתיך. ניתוק האפס יפסיק את פעולת המכשיר אבל כל עוד השקע מחובר המכשיר יהיה תחת מתח - הפזה כלפי האדמה במתח 220 וולט. יש בכך סיכון אם יטפל במכשיר מי שאינו מיומן. בחשמל מקובל שיש צורך ביותר מתקלה אחת כדי לגרום להתחשמלות, וחיבור הפוך פוגע באחת ממשוכות ההגנה, ואם הפחת למשל לא יהיה תקין התעסקות במכשיר שנשאר תחת מתח מסוכנת. חוץ מזה אני לא מבין מה הקושי לדאוג לחיבור נכון, זה לא יותר קשה מלחבר לא נכון. הכללים והתקנות בנושאי חשמל נועדו להקל על אנשי המקצוע לטפל במערכות בצורה נכונה, אז למה לסבך? אם רצית לומר שלמכשיר הקטביות לא משנה יכולת לסייג את דבריך ולהדגיש שהמכשיר אומנם יפעל, אבל בסיכון יותר גבוה למשתמש. דרך אגב, היו פעם בעולם מקלטי רדיו בהם השלדה (השאסי, כלומר גוף המתכת עליו ישבו כל הרכיבים) חוברה ישירות לאחד מחוטי ההזנה. זה היה קיים במכשירים זולים בהם לא היה שנאי שכל המתחים נוצרו בו. במכשיר כזה היפוך החיבור היה גורם למתח רשת בשאסי וכל מגע היה גורם למכת חשמל. לא תמיד מתו מזה אבל זה לא היה נעים. יוסי

הטנק הוא שוט-קל, סנטוריון בריטי שבו נשתלה חטיבת כוח (מנוע + גיר חצי-אוטומטי) אמריקני. יוסי

תשובה מדויקת מפי אחד מאשיות הפורום. מכונת שטיפה מערבבת מים ואוויר ולכן צריכת המים שלה נמוכה. סע לשלום. יוסי

עדיף לא להוסיף חיבור נוסף (שקע/תקע) בכבל 2.5 ממ"ר. החיבור בסדר גמור. אם אתה רוצה להיות עוד יותר בסדר השג תותבי לחיצה לגידים ואז החיבור בלוסטרות יותר יציב ובטיחותי. אתה גם יכול לצפות בבדיל את הגידים, פחות מקצועי אבל עדיין עדיף על גידים בודדים שרק שזרת. אני מתקשה להאמין שמפל מתח בכבל משפיע על המיזוג. נניח שהמזגן צורך 12 אמפר. אם אתה מבזבז ('מפיל') על הכבל רק 5 וולט אתה מדבר על 60 וואט הספק. לדעתי זה היה ממיס מזמן את הבידוד, ואם מפל המתח יהיה 10 וולט ההספק המתבזבז כפול. יוסי

אם אתה לא מזרים דרך הצינור כמות גדולה של מים אז כמעט ולא תהיה נפילה בלחץ, וזה הגיוני מאד. למשל אם אתה מזין כך קו טפטוף או שיש לך בקצה אקדח התזה הצורך כמות מעטה של מים. ברור שאם תשאיר את הצינור פתוח לגמרי הלחץ קרוב לקצה הפתוח יהיה נמוך משמעותית מאשר הלחץ בחיבור לברז. אם למשל אתה משתמש בצינור לפתיחת שער אז בכלל לא יהיה הפרש לחצים (אלא אם יש הבדלי גובה). למה אתה מוטרד? יוסי

מתוך סקרנות. יש לך מולטימטר? אם כן, נסה לבדוק מתח בשקע הקרוב להזנת הפלורסצנט הסורר פעם כשמכונת הכביסה מנותקת ופעם כשהיא פועלת. עדכן בתוצאות המדידה. מעניין במיוחד מהו המתח כשהמכונה מחממת מים. יוסי

אין צורך לפרק שום דבר. עם נניח שיפוד במבוק נסה לסובב מעט את המפוח הגלילי דרך תריס בתחתית המזגן. אם המאוורר יתחיל להסתובב יש כנראה בעיה בקבל המנוע וצריך להחליפו או לחבר במקומו אחד אחר. יוסי

אגדה ולקח בצידה. שמה 'שלמה והתור המתהלל'. תהנו. שנה טובה, יוסי

טוב, כביתי לגמרי את המכשיר. עדיין אתה יכול לבקש מחילה. יוסי

אני בקשר עם חברה באנגליה. לפני כמה ימים התחילו חיוגים אליה להתנתק מיד עם התחלת החיוג, ודי ברור היה לי שזה משהו מערכתי. דיברתי היום עם בזק בינלאומי (ספק שרות החיוג הבינלאומי) ולמדתי שמה-1 לספטמבר משרד התקשורת חסם באופן גורף את היכולת לחייג מהארץ (סלולריים וקווים נייחים) למספרי פרימיום, במקרה הפרטי שלי ולאנגליה מספרים המתחילים בקידומת 8. מספר פרימיום הוא מספר שאינו תלוי באזור החיוג אליו מנותבת השיחה (נניח כמו 1-700 בארץ) וחברות רציניות משתמשות בו כדי שהקשר עם לקוחות ברחבי העולם לא יאבד אם הם משנות מיקום. חיוג למספר כזה עולה יותר מחיוג למספר רגיל. אז מישהו במשרד התקשורת החליט לחסוך לי כסף ועל הדרך ניתק ללא כל התרעה את היכולת שלי להתקשר לחו"ל לחברה המספקת לי ציוד. למזלי היה לי מספר אחר (עם קידומת שונה) ודרכו נחלצתי מהפלונטר אבל החוצפה ביסוד התנהלות משרד התקשורת לא מובנת לי ואולי כן מובנת, בהתחשב במי שמנהל את המשרד. יש למישהו הסבר פחות אמוציונלי? כל משרדי הממשלה מתפנקים עם חיוג למספרי פרימיום? נגרם הפסד לטייקוני התקשורת עקב אי יכולת לגלגל את העלות העודפת לצרכנים? יוסי

פותח השרשור הסביר שגופי החימום עובדים בסדר כל עוד המפסק הראשי במצב חימום/עבודה. רק כשאתה מכבה אותו הפחת קופץ. השקעתי זמן לא מבוטל בהסבר התופעה (ולא אטרח לחזור על כך). מה שאתה כותב ומציע כנראה לא נכון ורק מכניס רעש מיותר לראש של הבחור עם הבעיה. יום כיפור מתקרב, אז זה הזמן לחזור בך. יוסי

שתי שאלות: 1 - השלט מכוון על AUTO? 2 - נסית לסובב ביד את המאוורר של היחידה הפנימית מיד לאחר הפעלת המזגן או נניח תוך 10 שניות מהדלקתו? יוסי

נפשט. להערכתי הבעיה בגוף חימום פגום. היא מופיעה רק בכיבוי בגלל התנהגות מיקרית של המיתוג בבקר/מפסק הכיבוי. הפתרון כפי שציינו מעלי להחליף גוף חימום, או כפי שאני הצעתי לשנות את אופי המיתוג לגוף החימום הסורר (והסברתי, קונים ממסר 220/220 ומחווטים אותו כך שיחבר או יפסיק לגוף החימום הסורר רק פזה, כשנותנים לגוף החימום אפס קבוע). אני מעדיף את הפתרון הזה בגלל שזה סוג של 'הבה נתחכמה' אבל השמרנים יותר אולי צודקים בכך שלאורך זמן עלול הבידוד בתוך גוף החימום להידרדר ואז לא יהיה מנוס מהחלפתו. לגבי מסוכן או לא - אתה שוחק את ממסר הפחת כי הוא קופץ בכל כיבוי של התנור. אז מומלץ אומנם לבדוק פחת נניח כל חודש אבל לא פעמיים שלוש בשבוע. הקפיצה שלו מעידה שהתנור כנראה מוארק כראוי ואין סכנת התחשמלות אבל לא הייתי נשאר עם סוג כזה של תקלה לאורך זמן. יוסי

היי אביב. לא בטוח שהזליגה מתקיימת תחת מתח של רב-מודד רגיל. לדעתי סביר שלא. דרך אגב במקרה של דוד המים היה טפטוף שיצר גשר חלודה על פני טרמינל האפס ועד המכסה החשמלי שבתחתית הדוד. כשהיה אפס תקין הכל תפקד היטב, רק בזמן הפסקה הפחת קפץ. בערב הראשון התעלמתי. בערב השני חשבתי קצת, נזכרתי בתקלה דומה בגוף חימום של מכונת כביסה עתיקה ובפתרון שתפרתי לה (ממסר 220/220, הפיקוד הפעיל את הממסר לפי הטיימר והתרמוסטט והממסר מיתג פזה לגוף החימום. אפס חובר אליו באופן קבוע) ובגלל שהיה קר וגשום פשוט ביטלתי את הפסקת האפס במפסק הדוד (מפסק דו-קוטבי) בתוך הבית, ומשכתי ימים בודדים עד שהתפניתי לתיקון יסודי. יוסי

וכתוספת להערה של הסטודנט, אם אני צודק באשר לאופי התקלה בתנור, שליפת התקע לא תצביע בהכרח על התקלה כי יתכן מצב אקראי שבו פעם הפזה תופסק ראשונה ופעם האפס יופסק ראשון. במקרה הראשון הפחת לא יקפוץ ובשני כן יקפוץ. יוסי

רפי יקר, לא כל מה שמתאים לי מתאים כנראה לך. למיטב הבנתי התשובה שלך לא מעידה שהבנת מהו מקור הבעיה בגוף החימום של התנור. ראה הסבר מנומק שרשמתי מעל תגובתי זו. וכדי להבהיר שוב - אם הבעיה אכן בזליגה קרוב לקצה גוף החימום ומפסק המנתק קודם את האפס הרי שההיפוך יגרום לפחת לקפוץ כל הזמן. אז אתה כנראה טועה וההצעה של איציק רק תחמיר את המצב, אבל כלל לא משיקולי תקן/בטיחות/רסטות. דרך אגב, שלא תטעה. בביתי ובכל בית אחר בו נגעתי אי פעם במערכת החשמל לעולם המתג מפסיק את הזנת הפזה לצרכנים, תמיד המתג מפסיק את הפזה כשהוא מורד ובמפסק מחליף (שני מפסקים הממתגים אותה נקודה) תמיד הפזה מנותקת כששני המתגים באותו כוון וכדומה. האילתורים משמשים כשאין חשיבות או לזמן מוגבל - למכשירים יש אצלי הארקה מעולה, הפחת נבדק לעיתים מזומנות והקומבינה עם גוף החימום לדוד שימשה למשך יומיים או שלושה עד שהתפניתי לעלות למרפסת הגג בשיא החורף. יוסי

לא איציק. אם אני צודק רוב הסיכויים שהחלפת פזה באפס תגרום לפחת לקפוץ כל הזמן והתא כלל לא יפעל. הסיבה היא שלדעתי גוף החימום פגום קרוב מאד לקצה המחובר לאפס. אם תהפוך את החיבור קצה זה יקבל הזנת פזה, והמתח בנקודה הפגומה יספיק כדי ליצור זליגה מעל 0.03 אמפר. בחיבור הנוכחי המתח שקיים בנקודה הפגומה נמוך יחסית (20 וולט נניח, תלוי במרחק מהקצה בו קיים הפגם) והוא לא מספיק ליצור זליגה משמעותית - להזכירך התנהגות הבידוד איננה לינארית כלומר היחס בין זליגה תחת 20 וולט מול זליגה תחת 200 וולט יכול להיות אחד למיליון או משהו דומה. אם תהפוך את החיבור בנקודה הפגומה יופיעו נניח 200 וולט והפחת יקפוץ כל הזמן. לדעתי בזמן הכיבוי המפסק של התנור מנתק קודם את האפס ולזמן קצרצר נופל על כל גוף החימום מלוא מתח רשת (כי בזמן הקצר הזה האפס מנותק וגוף החימום 'צף' בקצהו האחד), ואז הזליגה קופצת והפחת מנתק. מאמין שההסבר ברור. אם לא נא שאל ואנסה להעלות סקיצה שתבהיר את דברי. יוסי

ולגופו של עניין, אם היית קורא בעיון ואולי גם מתעמק במה שכתבתי היית מבין שלדעתי בוודאות גוף החימום זולג, אלא שמקום הזליגה לא מפריע לפעולתו כל עוד הוא מקבל גם פזה וגם אפס. הבעיה נולדת כשהמפסק מנתק קודם את האפס, מלוא מתח הרשת נופל (לחלקיק שנייה) על גוף החימום ה'צף' ואז נוצרת פריצה וזליגה המקפיצה את הפחת. התנגדות של בידוד איננה לינארית ואם המתח השאריתי באזור הזליגה של גוף החימום כשהאפס מחובר נמוך מספיק לא תהיה זליגה משמעותית. כשהאפס מנותק מלוא המתח מופיע בנקודה החלשה ונוצרת פריצה שדי בה כדי להקפיץ את הפחת. אז לשיטתך חייבים להחליף? לשיטתי כלל לא. אם סיבוב התרמוסטט לאפס מעלות במקרה מפסיק את הזנת הפזה, בכלל לא תיווצר בעיה והבחור יוכל להמשיך להשתמש בתנור ללא בעיה. יוסי

קודם כל, זהו פורום לחובבים/חברים של חובבים/מיקצוענים. הסברתי מה הבעיה למיטב הבנתי. פעמיים בחיי (גוף החימום המוזכר של מכונת הכביסה ובגוף חימום של דוד מים שנזל וסחטתי ממנו עוד יומיים של עבודה בשיא החורף כשנתתי לו אפס קבוע) ניתוח שיטתי של הבעייה הקל עלי או הוזיל לי תיקון. אם האיש יסתכן בלי הבנה מינימלית זו בעיה שלו, כמו שזו בעיה של מי שיכנס מתחת לרכב מורם ללא תומך ראוי ויסמוך רק על ג'ק. מרבית הקוראים פה חוששים שיעבדו עליהם ומחפשים הסבר או הצדקה לתשלום לבעל מקצוע. סייגתי את דברי ומעבר לכך אין לי כל רגש אשמה. אין לי וכבר לא יהיה לי רישיון חשמלאי עוזר/מוסמך/ראשי/חשמלאי מהנדס ובכל זאת תיקנתי השד יודע כמה מכשירים, החלפתי רכיבים תחת מתח חי (מתח 220 ביתי, לא מתח תלת-פזי או מתח גבוה), פתרתי בעיות שלא מעט בעלי הסמכה פורמלית לא ידעו לפתור וכדומה. גם התחשמלתי (בצעירותי) ולא כל מכת חשמל היא קטלנית, במיוחד עם אתה משתמש בנעליים בעלות סוליות גומי ומקפיד שלא ייסגר מעגל בין שתי הזרועות וכדומה, וקיים ממסר פחת תקין. אז אנא, בלי טיעונים צדקניים. מילא לו לא סייגתי דברי, אבל אם תקרא את כל מה שרשמתי..... יוסי

מהמר (בסכום נמוך, כן) שיש לך זליגה בגוף החימום של התא שגורם להקפצה. אם אני צודק, מתג הכיבוי מפסיק בתהליך הכיבוי קודם את האפס ואחר כך את הפזה (מתג כפול, דיפול), מה שאומר שלחלקיק שנייה גוף החימום מקבל הזנת פזה ללא אפס מחובר לגוף החימום. בגלל המיקום של נקודת הזליגה (קרוב לצד האפס של גוף החימום) זה מספיק ליצירת זרם דלף המקפיץ את הפחת. אפשר לחקור את צורת המיתוג ולהוסיף נניח ממסר 220/220. הממסר יפוקד ע"י המפסק ומצידו יחבר וינתק רק פזה לגוף החימום שיקבל אפס קבוע. שנים השתמשתי כך במכונת כביסה שזו הייתה הבעייה בגוף החימום שלה, עד שהיא הושלכה אחר כבוד. אם אינך מבין מספיק ואין לך מישהו שהוא חובב מוכשר, נסה להחליף גוף חימום בתא הבעייתי. אם יש לך מזל והמפסק הימני (התרמוסטט) שולט דווקא על הזנת הפזה, אז סביר שאכן החלפת סדר הכיבוי תועיל. יוסי

צדיקים, מלאכתם נעשית בידי אחרים. מה הטעם בהרצאה המלומדת לגבי התנעה של מנועים תלת-פאזיים, מתנעי כוכב/משולש ואיך בדיוק היא שייכת לבעיה טריויאלית של מפל מתח רגעי וקל של מדחס שמניע? רק מנועי רוטור כלוב מקוצר תלת-פאזיים מושכים זרם גבוה בהתנעתם? זה לא נכון למנועים חד-פאזיים? ממתי קבלי עבודה מקלים דווקא על התנעת מנועים חד-פאזיים? אם תנתק קבל כזה תוך כדי עבודת המדחס הוא יתפקד כרגיל? וגולת הכותרת, מנועים תלת-פאזיים גדולים יש רק למדחסי קירור ולמדחסי אוויר בתעשיה? מה למשל עם מנועי המשאבות בצפון הכנרת (צנועים וצנומים, 20,000 כ"ס כל אחד), למנועי ענק של מפוחים בתעשיית המלט (מנוע זעיר של 7,400 כ"ס), מנוע של מדחס מימן במפעל המייצר את חומר הגלם הבסיסי לתעשיית הפלסטיק (פעוט בן 10,350 כ"ס) ואני יכול להמשיך ברשימה עד שהמקלדת תתפרק. התעשייה מלאה במנועים גדולים שאין להם שום אמצעי להתנעה רכה וגם לא מתנע כוכב/משולש. אה, כן, חיבור כוכב מפריע לנצילות או שהוא מייצר מתח הזנה נמוך יותר באופן אפקטיבי לכל סליל ולכן גם זרם התנעה נמוך יותר? יוסי

http://www.getter-biomed.co.il/ הוא הנציג בישראל של יצרן המייצר גריז גרפיט סיליקוני המיועד (לפי היצרן) במיוחד לאיטום+הולכה, גם לסיכוך הפרעות אלקטרומגנטיות. יושב בפתח-תקווה. זהו היצרן http://www.mgchemicals.com/ של הגריז. המוצר מתיימר גם למלא פגימות בפני השטח שנוצרו עקב שחיקה וכדומה, ומבטיח מגע יעיל גם אז. שורת החיפוש בגוגל היא conductive lubricant grease יוסי

האיש שאל בפשטות - מזיק למכונית או לא. כמה פעמים צריך לטחון שזו כן או לא מהירות חוקית? זה רלוונטי לשאלתו? ונניח שהוא הגיע ממאדים ולא מודע למגבלת המהירות בכביש 6, אז לא מספיק להתריע פעם אחת? הרבה יותר מעניין (אותי כמובן) להסביר מה זו צריכת דלק סגולית. זהו מושג המתייחס לצריכת הדלק של המנוע עצמו , והוא נמדד בגרם לכוח סוס כפול שעה. במילים עממיות זהו מספר הקובע כמה גרם בנזין (או סולר) המנוע ישרוף כדי לייצר כוח סוס אחד למשך שעה אחת. שריפת הדלק יוצרת אנרגיה תרמית וכוח סוס למשך שעה אף הוא סוג של יחידת אנרגיה. לכל מנוע יהיה סל"ד מסוים או טווח צר בו מספר זה יהיה בשיאו כתלות במצב המצערת והסל"ד. אם במנוע המונדאו שיא זה מתקבל בסל"ד המתאים למהירות המנוע ב-130 קמ"ש אזי טיבה הגבוה של נצילות השריפה מקזז חלק מעודף התנגדות האוויר מול מהירות של נניח 110 קמ"ש. התנגדות רוח יותר נמוכה אבל נצילות השריפה פחות גבוהה. כמובן שהמספרים סתם מומצאים אבל זה העיקרון. ועכשיו נותר לשלוף את עקום צריכת הדלק הסגולית של המנוע, ולהצליב אותו עם סיבובי המנוע במהירויות נסיעה שונות ונניח בכביש אופקי (בגלל מצב המיצערת). אה, כן, בציטוט כתוב שעלויות הדלק לא מענינות אותו, אז קבל את התנצלותי. יוסי

זה לא מדויק. לדעתי הקומפרסיה לא עולה עם עלית הסל"ד. סיבובים גבוהים יותר של המנוע אכן מגדילים משמעותית את הכוחות עמם מתמודדים מיסבי ההחלקה בגל הארכובה ובטלטלים, אבל מנוע תקין מתמודד אתם ללא קושי. אם מנצלים בלימת מנוע ונוהגים בתבונה לקראת עצירה הבלאי הנוסף בבלמים יהיה שולי, ובוודאי חשוב פחות משימוש לא נכון בבלמים (החזקת רגל מיותרת על הדוושה וכדומה). בלאי צמיגים מושפע בעיקר מלחצי ניפוח, מזוויות נכונות של מערכת המתלה, מקרינת השמש ומנוכחות אוזון. הבלאי מושפע גם מנהיגה אגרסיבית כמו פניות חדות ומהירות, עצירות הגורמות להחלקה (עד כדי ABS) וזינוקים בהם הצמיגים 'מפרפרים', נהיגה על שבילים לא סלולים וכדומה. כמובן שאם משתמשים בצמיגים שאינן מתוכננים למהירות הנסיעה שלך יגרם בלאי מואץ וזה גם מסוכן אבל היום כל צמיג מתמודד עם מהירות של 130 והרבה יותר, אז זה בעיקר טיעון אקדמי. בוקי סיכם זאת, סע ותהנה. יוסי