sperial

יש הרבה מקומות עבודה או ארגוני עובדים שהשיגו תנאים משופרים בביטוח, בהחלט מומלץ לנצל זאת. לפיכך - בדוק את הסדרי הביטוח המוצעים במקומות העבודה של שני הוריך, יתכן שלביטוח הספציפי הדרוש לך (חובה וצד ג' לרכב מסויים) יש יתרון לאחד מהם. יתכן אפילו שכדאי לפצל את ביטוחי החובה וצד ג' לחברות שונות, לצורך חסכון בעלות הפרמיה. ענת את טועה ומטעה. חייל שחוזר לשבת פעם בחודש נחשב, מבחינת הביטוח, לנהג המשתמש ברכב דרך קבע. מעבר לכך - כיון שמדובר באותו משק בית במקרה תאונה לכי תוכיחי שמדובר בנהיגה אקראית. מסיבה זו איני מאפשר לבנים שלי לנהוג ברכב שלי (ביטוח עבורם יעלה לי 5000 ש"ח נוספים לשנה) אלא רק ברכב של אשתי , אשר מבוטח לכל נהג על ידי הליסינג.

אתה מאמין שאותם פרחחים ישלמו תמורת שימוש במסלול? צר לי, הסיכוי קלוש. הם ימשיכו להתפרע בכבישים ציבוריים. מסלול מסודר יתאים למי שמוכן להשקיע הרבה כסף בנהיגה כתחביב, סביר שהוא גם אותו אדם שמבין את הסכנות שבנהיגה פרועה וממעט בה. הערסים משיכו להתפרע בדרכים הציבוריות.

מירוצי מכוניות אינם צורך חיוני. נחמד אם יהיה מסלול שינוהל כראוי (האם הדבר אפשרי בישראל החפפנית?). מכל מקום - מירוצים בכבישים ציבוריים מסכנים את הנהגים ואת סביבתם, בדיוק כפי שתאר כאן אחד החברים הבאר-שבעים לפני כשבוע. מן הראוי שהמשטרה תעשה עבודתה כראוי, ומניעת סכנות אלה הן חלק מתפקידה.

באירופה (ובארץ) התקן הוא לפנסים אסימטריים, הפנס הימני מאיר יותר רחוק מהשמאלי. זאת על מנת לצמצם סינוור נהגים הנוהגים ממול. זו הסיבה שבגללה אתה רואה אלומה יותר גבוהה מימין. לגבי הגלגלת ליד ידית ההילוכים ברכב שלך - היא נועדה לכוון את גבה הפנסים בהתאם להעמסת הרכב (להנמיך אותם ככל שהרכב יותר עמוס מאחור, שוב - כדי למנוע סינוור). מדובר במנגנון מיכאני שאינו קשור לנתיכים (פיוזים). בספר הרכב מצויין איזה מספר לבחור לפי העמסת הרכב. לגבי כיוון אורות - הדדבר מבוצע כחלק מהטסט השנתי.

יקון פנצ'ר הוא עניין קטן, סע לצמיגיה הקרובה ואצרי 10 דקות תוכל לצאת לדרכך שמח וטוב לב לאחר שנפרדת מכמה שקלים. אם יתברר כי הצמיג הרוס ללא תקנה יהיה עליך ליצור קשר עם חברת הליסינג, אשר תפנה אותך לצמיגיה שאתה היא עובדת, לצורך החלפת הצמיג המקולקל. הנסיון שלי עם ליסינג הוא שתיקון פנצ'רים הוא על חשבון השוכר, החלפת צמיגים על חשבון החברה מוגבלת ל-4 משך חיי הרכב בליסינג (3 שנים, ובתקופה זו גם מצבר אחד).

אם אתה מבצע מה שכתבת - אתה בבעיה. גם עם החוק וגם עם משפחתו של הערס. בקיצור - הכל תאורטי. רולטת כביש. בעיה מוכרת מזה שנים רבות, מעבר לכך שבגילאי העשרה יש לילדים תחושה שהם בלתי פגיעים. זו חלק מביולוגיה שלהם. היה מישהו חכם (אולי צ'רצ'יל, אבל אני לא בטוח) שאמר שאם לא היו בעולם בני 18 גם לא היו מלחמות. זה שריד לדרויניזם אמיתי - נלחמים על הנקבות ומסתכנים לצורך זה.

שנת המודל אינה רשומה ברשיון. אם את רוצה להבטיח אותה - עליך לבדוק את מספר השלדה (VIN) שבו מקודדת שנת הדגם. כמובן שנתון זה רשום ברשיון הרכב.

לא הבנת נכון: 1. מדובר בריבית דריבית, כך שלמעשה תשלם יותר. חפש באינטרנט מחשבון הלוואות (נדמה לי שיש כאלה בכל מדור כלכלי של אתר חדשות, או באתרים כלכליים). לא ציינת את משך ההלואה, דבר שמשפיע על סך הריבית שתשלם. 2. בכל פעם שהריבית תשתנה (והצפי הוא לעליה) התשלום החודשי יחושב מחדש. 3. קישור למחשבון ריבית של ynet.

עניין המימון די מורכב ומאוד אישי - הן מצד המלווה והן מצד הלווה. למלווה חשוב הסיכון שההלוואה לא תוחזר, והיבית מחושבת בהתאם לכך, כלומר לווה בסיכון נמוכך יקבל הלואה בריבית נמוכה, לווה בסיכון יותר גבוה יאלץ לשלם ריבית יותר גבוהה או לוותר על ההלואה. ללווה חשוב להתאים את ההחזר החודשי ליכולותיו הכלכליות, ולעתים יבחר בהלואה עם ריבית יותר יקרה אך לטווח יותר ארוך על מנת לצמצם את ההחזר החודשי. לגבי הלואות לרכב: 1. הלואה של P+1.5% יקרה מאוד - אישית קיבלתי ב-P-0.5% ואני לא בטוח שקצת התמקחות לא היתה מורידה עוד משהו מהריבית. ההלואה היתה בסניף הבנק שלי (הפועלים) אבל אני חייב לציין שאני לקוח ותיק ומוכר להם כעומד בהחזרים. 2. ממליץ לך להתחיל את הבירור בסניף הבנק שלך. הם מכירים אות היטב, אם יתברר שהם לא רוצים לתת לך הלואה או מתעקשים על ריבית גבוהה כדאי לך לחשוב פעמיים אם לקחת את ההלואה, כיון שהבנק מעוניין לתת הלואות, ואם הוא לא נותן - כנראה שצפוי שיהיה לך קושי לעמוד בהחזרים. לא כדאי לך להסתבך בעניין כזה בשביל רכב. 3. חלק מהיבואנים מציעים הלואות דרך מוסדות מימון שונים, בדוק היטב את התנאים. לעתים מדובר ב"תשלומים ללא ריבית" אבל בתשלום במזומן (והלואה מהבנק היא מזומן לצורך העניין, כיון שהיבואן מקבל את מלא כספו מייד) תקבל הנחה. ההפרש בין המחיר במזומן לבין המחיר בתשלומים הוא למעשה הריבית שאתה משלם. 4. הריבית במשק עדיין צפויה לעלות, כך שההחזר החודשי שלך יכול לעלות באופן חד על פני שנות חיי ההלוואה. בקש חישוב של ההחזר החודשי בריביות יותר גבוהות מהנוכחית ובדוק אם תוכל לעמוד בהחזרים בתנאים אלה. 5. כל הלוואה כרוכה בהוצאה של כמה מאות שקלים לצורך הקמתה (עמלה לבנק, אגרות משכון וכו'). אפשר לחסוך משהו על ידי התמקחות לגבי העמלה של הבנק. כמובן שאגרות רישום משכון של מדינת ישראל אינן נתונות למו"מ. לגבי בחירת הרכב - לא פירטת למה כוונתך לנסיעות בין-עירוניות בעיקר, וטווח המחירים של המכוניות שציינת רחב מאוד. בטווח מחירים זה יש עוד כמה דגמים מעניינים, וכדאי לך לעבור בסוכנויות הרכב ולהתרשם מהם. אני אציע את השקפתי בעניין. מבחינת מאפייני הרכב - אתה צריך להתאימם לתנאי הנסיעה שלך. אתה יכול לנסוע בכבישים בין עירוניים 40 ק"מ ביום או 150 ק"מ ביום. אם מדובר במרחקים קצרים ובכבישים בטוחים, ואתה רגיש מאוד לעלויות - הייתי בוחר ברכב הזול ביותר המציג אמינות מספקת. אם תבלה בכבישים שעות רבות או בכבישים יותר בעייתיים הרי שהבטיחות והנוחות מהוות שיקולים יותר מרכזיים, והייתי משקיע סכום נוסף כדי לקבל רכב יותר בטיחותי ונוח. להעיר כי גם הרכב הזול ביותר שציינת - הסוזוקי ספלאש - קיבל 4 כוכבי EuroNCAP בדגם המצוייד ב-4 כריות אויר ולא ברור לי אם צוייד ב-ESP, בעוד שהדגם הנמכר בארץ מצוייד ב-ESP ו-6 כ"א, כך שכנראה שהיה מקבל עוד ניקוד כלשהו.

הקצנתי בכוונה. רציתי להדגיש שבמקרה שלך צריך להבחין בין מרכיב ההתניידות לצרכים שאינם קשורים ישירות לרכב עצמו. בהודעת הפתיחה שלך יש סתירה מסויימת כיון שחד אתה מתעניין ברכלי רכב יקרים, מאידך אתה מעלה שאלות לבי עלויות, מה שמראה שאתה רגיש לעלויות, לא בדיוק מה שתמאים למי שמחפש רכב יוקרה. תבין, בחוגים שבהם אני מסתובב לגודל ודגם הרכב אין כל משמעות חברתית. אני בחרתי לפני מספר חודשים ברכב הקטן ביותר שיוכל להכיל את משפחתי בנוחיות סבירה, לא כיון שלא יכולתי להשקיע עוד כמה עשרות אלפי ש"ח ברכב, אלא כיון שאף אחד ממכרי לא שם לב לדגם הרכב שבו אני נוהג, והתיחסו אלי עם המכונית הישנה והחבוטה בדיוק בצורה שבה מתיחסים אלי עם המכונית המשפחתית-סטנדרטית החדשה, או אם הייתי מתנייד בתחבורה ציבורית או אם היתה לי BMW נוצצת. כנראה שאתה שייך לקבוצה חברתית אחרת, שבוחרת את הרכב על סמך הרושם שהוא עושה על אחרים. אולי תבדוק במה נוהגים חבריך או עמיתיך? ואם להיות גס - בחר רכב שיראה ש"לך יש יותר גדול". נראה לי שאתה צריך להעלות דגמים ספצפיים שמצאו חן בעיניך, כדי להכיר את יתרונותיהם וחסרונותיהם (גם הכלכליים וגם הטכניים).

התשובה מאוד ברורה: השכל אומר לקנות רכב משפחתי, אפילו סופרמיני, חסכוני ברכישה ובאחזקה. הרגש אומר לרכוש משהו גדול ומרשים, יקר ברכישה ושימוש. אני חושב שאתה לא צריך להתייעץ עם חברי הפורום אלא עם פקיד הבנק שלך.

בוא ואשאל עוד כמה דברים: 1. כמה שעות ביום אתה מבלה ברכב? 2. כמה אנשים נוסעים אתך בדרך כלל? 3. מה מאפייניי הנסיעות שאתה מבצע בד"כ ומה סך הנסועה שלך (עירוני מול בין-עירוני, הרים מול מישור וכו')? 4. כמה חשובה לך הפוזה?

לוקחים מאות שקלים על כל שריטה. אני יכול לומר לך ששילמתי לא מעט על נקים לרכבי הליסינג של אשתי, אפילו על שריטות שטחיות בפגוש האחורי. כל הפגיעות, חוץ משריטת מפתח אחת, היו מהסוג הפסיבי בחניה.

דייב, אתה לא מכיר את תנאי הנהיגה של הבחור. אולי הו נוסע כל היוםן בדרכים עירוניות שבהן הרכב שותה הרב דלק, אבל אין הרבה משמעות לציוני NCAP (ובכוונה אני אומר ציוני NCAP כיוון שהם מודדים סדרה מסויימת של דברים ולא אחרים)? אולי הבחור הגיע למסקנה שציוני NCAP מטעים, כיוון שהם דנים בדגמי רכב שאינם נמכרים בארץ? לבחור יש שיקולים לגיטימיים, למרות שענין המראות המודגש אצלו נרא לי מוזר כשיקול בבחירת רכב. לפי הגישה שלך צריך לקנות רק מכוניות גדולות, גם כאשר הצורך הוא בעיקר בנהיגה בסמטאות, ושיקולי עלויות חסרי כל משמעות. כנראה שבתנאים הנדרשים לכימאי נושאי ממדי הרכב והוצאות התפעול שלו קריטייים, גם במחיר הבטיחות הפאסיבית המעט יותר נמוכה של רכב קטן.

חביב. השבוע שעיתי פסח בבית ומצאתי שלט רחק של מכונית פוקימונים, למרות שאני מעידן פופאיי. מאיר - אני חשבתי שפיקאצ'ו נוסע ב- Fluence ZE והוא לא זקוק לתחנת טעינה.

אין כאן עניין של עדיפות כללית. מדובר ביכולת, בצרכים ובהעדפות שלך. אם אתה רוצה ייעוץ, בבקשה העלה אותן.

אצלי הטלפון סגור בתיק והצלצול של ההודעות חלש כך שאני אפילו לא מודע להגעתן. מצד שני - אני גם לא תלוי בטלפון לפרנסתי. יש במכונית דיבורית BT ולטלפון יש חיוג קולי כך שמכסימום שאני עושה הוא להושיט יד לסך השמש וללחוץ על הכפתור, בלי צורך להסיר עיניים מהכביש. לגבי GPS - זו צרה צרורה. למזלי אני כמעט לא נזקק לו בארץ ובחו"ל אני נותן לבן שלי לשבת לידי ולהתעסק אתו, לכל היותר מקשיב להוראות קוליות.

בעבר עבדתי בעפולה, והייתי על הקו בין חיפה לעפולה יום-יום. בדרך היו כמה עיקולים שבהם הייתי מופתע כאשר לא הגיח איזה דו"ג מולי, בנתיב שלי (במיוחד באיזור רמת ישי).

תופעה חדשה? לפני 21 שנה בדיוק נסעתי בשד' אבא חושי בחיפה - שעדיין היה חד מסלולי - מבית בירם לכיוון דניה. לפתע הופיעה מולי מכונית במהירות גבוהה מאד. בלמתי, ואותו רכב חלף על השוליים מצד ימין שלי ועצר לאחר כ-100-200 מ'. הנהג שנסע אחריו עצר לידי ושאל אם אני עדיין כאן. אני מנחש שהסיבה לסטיות שתארת הן הסטת תשומת הלב על ידי התעסקות בטלפון או מערכת מדיה או בקרת אקלים או אחת המערכות הלא חיוניות האחרות.

דוגמה לאתר העוסק בנהיגה בגרמניה: http://www.gettingaroundgermany.info/regeln.shtml דוגמא למידע על אגרות דרכים מהירות באוסטריה ושוויץ: http://www.german-way.com/autobahn2.html ופורטל עם התיחסות לחוקי הנהיגה במדינות רבות באירופה: http://driving.drive-alive.co.uk/driving-in-switzerland.htm (זה הדף של שוייץ, אבל מימין יש קישורים לגבי מדינות רבות נוספות). לגבי נושא דגם הרכב - כל חברה מציגה דגם אחד מייצג לכל קבוצה, אבל, כפי שהוזכר, אפשר שתקבלו רכב מדגם אחר. ברודוס (יוון) קיבלתי את הדגם שהזמנתי (פונטו) אבל בבעלות חברת השכרה אחרת. מתברר שיש איזה שהם הסדרי חליפין בין החברות. לא סביר שזה יקרה בגרמניה. בנסיעה האחרונה הזמנתי (וקיבלתי) מונדיאו סטיישן מדגם סופר מפואר, אבל בשלת קלה היא הוחלפה - לפיג'ו 5008. סה"כ יופי של רכב, פנינה עיצובית (הכילה 5 מבוגרים על ציודם לשבועיים) אבל גם מבחינת הנפח וגם מבחינת הגימור פחותה מהמונדיאו.

זה היה יותר פשוט - מטוס עם כ-270 ישראלים שכולם שכרו באותה חברה. כזכור, גם בישראל היה פעם קמפיין ברוח זו.

אני שכרתי ב-Sixt פעמיים - פעם כיוון שהיה מדובר בדיל שכלל גם טיסות ולינה, ובפעם השניה כיון שמחיר ההשכרה היה הזול ביותר. בפעם הראשונה הייתי מרוצה מאד, בפעם השניה גם לי היו תלונות לגבי השירות (לקח לי משהו בין 4-6 שעות לקבל רכב בנמה"ת במינכן, כיון שהמתנתי כשעתיים עד שהגיע תורי לקבל רכב, ואז הרכב לא היה תקין ולקח עוד 3 שעות ויותר עד שהוחלף).

בשתי חופשות הקיץ האחרונות שלי שכרתי ב-sixt. המדיניות שלהם מגבילה את גיל שכירת הרכב לפי סוג הרכב. למשל - פורד פוקוס תוכל לשכור מגיל 18, אבל מונדיאו רק מעל גיל 21. אאל"ט המונדיאו והפסאט נכנסות לאותה קטגוריה. לצורך שכירת הרכב יש להציג רשיון נהיגה ישראלי (פלסטיק) ורצוי להצטייד גם ברשיון הבין-לאומי, שהוא למעשה תרגום של הישראלי. נתקלתי באנשים שהביאו רק רשיון בין-לאומי ונותרו בלי אפשרות לשכור את הרכב שהזמינו ושעבורו שילמו. כדאי לערוך סקר באיזו מדינה וחברה כדאי לשכור את הרכב - בסקר שערכתי בקיץ האחרון גרמניה היתה זולה משמעותית בהשואה לאופציות האחרות (שהיו שוייץ ואוסטריה) - הן מבחינת מחירי הטיסה והן מבחינת עלויות שכירת רכב (וגם מלון). שים לב לדרישות ביטוח מיוחדות לצעירים, אם כי, לפחות במקרה שלי, דמי השכירות הבסיסיים כללו את כל ההרחבות המקובלות (למעט אלה הנובעות מגיל, כיון שחלפו שנים רבות מאז הייתי נהג צעיר, למעשה המונח עוד לא היה קיים בחוק הישראלי). כמוכן, בצעו הכנה יסודית של הטיול, זה כולל, כמובן, בחירת מסלולים ומקומות לינה, אבל גם היכרות עם חוקי הנהיגה. שימו לב לכמה דברים: 1. בכל אירופה אכיפת חוקי התנועה קפדנית עם קנסות גבוהים מאוד. סטיה של 2 קמ"ש במהירות המותרת בקרבת בית ספר בהולנד יכולה לעלות 80 אירו בלי להניד עפעף, וכל קמ"ש נוסף יגדיל את הקנס. כך גם לגבי כל שאר חוקי התנועה, בכל אירופה. חפשו אתרים העוסקים בחוקי ותרבות הנהיגה בכל אחת מהמדינות שאתם עתידים לבקר בהן. אכיפה אלקטרונית נפוצה מאוד והודעות הקנס יכולות להגיע הביתה גם כעבור שנה ויותר (חפשו כאן את השרשור על הקנסות שנשלחו מפירנצה כעבור 4 שנים). 2. בגרמניה יש קטעי אוטובאהן בהןם המהירות אינה מוגבלת. ממליץ לכן להכיר היטב את הרכב והכבישים לפני שאתם מנצלים זאת. חפשו אתרים המסבירים כיצד להתנהג באוטובאהן (ובשאר כבישי גרמניה ואירופה) - ההתנהגות המצופה מכם שונה מהמוכר לכם בארץ. התנחלות בנתיב שאינו הימני, עקיפה מימין או אי שמירת מרחק יכולה לעלות ביוקר, ואלה רק דוגמאות. 3. הרמזורים באירופה מתנהגים אחרת מהמוכר בארץ, בעיקר בעניין הפניה שמאלה, אך גם בנושא פניה ימינה. למדו היטב את החוקים שכן במרבית אירופה הרמזור פתוח לפניה שמאלה בעת שהרמזור הנגדי פתוח גם הוא, ויש ללמוד כיצד פונים שמאלה בלי להתנגש ברכב הנוסע מולכם. גם בעניין הרמזורים הכללים לא לגמרי אחידים. 4. למדו את התמרורים הייחודיים לכל מדינה. 5. במדינות רבות יש לשלם אגרת כבישים מראש (לדוגמא - אוסטריה, שויצריה, הונגריה) - מאוד לא כדאי להתפס בלי מדבקת התשלום שכן הקנס יכול להגיע לאלפי (!!) אירו בתנאים מסויימים. ואחרי כל האזהרות - תהנו מהכנת הטיול ובמיוחד מהטיול עצמו.

יהיה עליך להתפשר על משהו - או על הגודל או על העלויות. אני מנחש שאתה רגיש מאוד לעלויות, ואם אכן זה המצב לך עם ההגיון ולא עם הרגש.

אתה מדבר על רכבד בעיקר לנהיגה עירונית. לכמה נוסעים הוא מיועד, ואיזה מטענים עליו להעביר? מה הנסועה הצפויה לך? תביר בחשבון שמכוניות משפחתיות לא צפויות להיות חסכוניות ביותר. לאשתי, למשל, יש מאזדה 3 כמעט חדשה, צריכת הדלק שלה בד"כ סביב 7.5-8 ק"מ לליטר בנסיעה שמרביתה עירונית, ובשימוש בין-עירוני היא מגיעה לסביבות 12 ק"מ לליטר. אם יש לך צורך ברכב לנסיעות שעיקרן עירוניות, לאדם אחד או שניים ללא מטען חורג, וחסכונית בהוצאות שוטפות - עדיף לך לכוון לסגמנט הסופרמיני. רכב בגודל כזה כם יצמצם את הוצאותיך וגם יהיה יותר נוח לתמרון וחניה בעיר. כמבון שאם יש לך משפחה המצריכה יותר נפח ישיבה ומטען יהיה עליך לרכוש רכב משפחתי, אבל להביא בחשבון הוצאות שוטפות יותר גדולות.