YNV

והנה דוגמא לפיספוס 1555451

אם יוצא לך לטייל לצפון, הסנדלריה בקיבוץ איילת השחר מאוד מומלצת. לא יודע לגבי מחירים, אבל סנדלים איכותיים מאוד, מיוצרים ונראים כמו פעם. לאוהבי הז'אנר. יוצא לי לפגוש את הבחור דרך חברים משותפים. הסיפור מאחורי המקום מרתק.

אני מודה שאם דבר כזה עוקף אותי בכביש, אני מאשפז את עצמי באברבנל לבדיקות.

יצא לי לבקר כילד בכתה ו׳ במערכת עיתון דבר אי שם בסוף שנות השמונים. הוא היה אז עיתון, לא עלון. לא מוצלח ומצליח במיוחד, אבל עיתון.

לפני כמה חודשים התקשרו אלי בשביל לחדש מנוי והודעתי שאני לא מעוניין. המגזין לא היה מספיק מעניין. מאז שניצן רז הפך לעורך, פתאום משהו הרגיש אחרת לגמרי. הכתבות הפכו מעניינות יותר והיה קשר חזק יותר בין הכתבות השונות. רק היום בבוקר קיבלתי את הגליון האחרון, עדיין מתפלא שתקופת המנוי לא הסתיימה. כל גליון חיזק את התחושה שאולי בכל זאת המנוי יחודש. חבל.

ידעתי שיש דבר כזה ברכבים ומזון. לא ידעתי שזה קיים גם אם אתה רוצה למכור ג׳ינסים. אכן ארץ חמדת אבות לפעמים

מי מגביל את זה? הממשלה? היצרנים? המכס? כשיבואן קונה בלעדיות, ממי הוא קונה אותה?

איזה קנס בדיוק יגיע ליבואן הרשמי? יש לך הוכחות על מה שאתה אומר? חסרות דוגמאות לייבוא מקביל? בביגוד, באלקטרוניקה? אומנם לא הכל פתוח לתחרות ואני מסכים שיש משווקים שמנצלים את המצב, אבל בוא נצמד לעובדות

נסה אצל ליאון אלקטרוניקה

איזה כיף. סופסוף הכיתוב ״תשטוף כבר את האוטו״ שעשו לי על החלון כוסה בבוץ.

אם יתברר למשרד התחבורה כי הרכב עבר תאונה כלשהי, הוא יאסר ליבוא (אלא כחלקי חילוף בלבד). הכוונה שלהם למנוע יבוא רכבים שירדו מהכביש (salvage). כל תאונה שמספיק רצינית כדי שתדווח לרשויות, מעמידה את הרכב תחת חשד מספיק כדי שהם לא ירצו להתעסק איתו. אם מתקיים יבוא סדיר של הדגם הספציפי והמפרט הוא זהה מבחינת אבזרי בטיחות, תיבת הילוכים, מזגן וכד׳ (לא אבזור), הרכב לא ידרוש היתר יבוא. במצב כזה (תיאורטית) הרכב יוכל להכנס ישירות למכס. ובכל זאת, היות ובמידה וחל שיבוש, הנזק עלול להיות יקר, עדיף לבקש ממשרד התחבורה היתר יבוא בהליך רגיל ולתת להם לקבוע אם יש בו צורך. כי העלויות הקבועות (ביטוח, הובלה, מיסי נמל וכד׳) קבועים. ככל שהרכב זול יותר הם מהווים נטל כבד יותר על עלות העיסקה הכוללת. לא. זו עלות המכס בלבד.

אם זה עד כדי כך קריטי, אני גר קרוב למזרע (הקיבוץ והמעדני). ביף ג׳רקי יש שם תמיד ובכמויות. תמיד אפשר לשלוח בדואר.

??? אם הוא הולך לעבוד אצל מולנר או אברג'יל, הם כבר ידאגו לו לנשק.

באחת ההודעות ציינתי שהקידום שאני נוהג לפיו הוא תלוי מוטיבציה ולא תלוי וותק. עובד מתחיל בהחלט יתחיל משכר מינימום. לא יותר. מתוך קרוב ל60 אנשים שאני מעסיק בעסק הרלוונטי, 2 עדיין מרווחים מינימום. לאחד וותק של 3 חודשים. השני עובד 5 חודשים. ברגע שיעברו שלבים מסויימים, שכרם יעלה בהתאם. היות ואני לא מעסיק עובדים בכפייה, כנראה שהעובדה שיש לי כאלה שעובדים בתהליך הזה מעל 15 שנה, ורוב אלה שמחזיקים שנה ראשונה נשארים לתקופה שעולה על שש שנים בכל זאת מצביעה שמשהו עובד נכון. היות והדיון נסוב סביב מציאת עבודה כתחליף לדמי אבטלה, זה פחות רלוונטי. זה שיש פה כאלה שזורקים הערות על עבדות, זה עניינם.

שים לב לדגשים באדום בבקשה.

אני מעריך שאתה לא באמת יודע את כל פיזור ההשקעות והעסקים שלי, שעות העבודה שלי, תלוש השכר מכל אחד מהם וסדרי העדיפויות שלי. למרות כל אלה, אתה מרשה לעצמך לרמוז רמזים חצופים!

88-888-05

כשומר יש אפשרויות קידום ועליה בשכר? יש זכויות סוציאליות מלאות כולל קה"ש? מה הסיכוי ששומר לא יפוטר כעבור 9 חודשים? מכיר שומר שעובד מעל 30 שנה בעסק? שומר בכלל מקבל שעות נוספות? בחייך, זו תשובה ילדותית! א. לא זכור לי שציינת שיש לך מגבלה רפואית. לא יודע מהי. זה גם פחות עקרוני. ב. נתתי דוגמא לסוג עבודה מסויים. בהתאם למגבלה אני די משוכנע שאפשר למצוא עבודות אחרות. הן פשוט פחות זוהרות מ"פיננסים" או "מחשבים". ג. לפי הסטנדרטים שלי זה מבזה. מצטער. כל אחד קובע לעצמו סטנדרט. אני מוכן לעבוד בכל עבודה - כל עבודה, "מבזה" ככל שתהיה, מלבד לחתום אבטלה. נו? אז מה יקרה עוד חודש וחצי? תמצא עבודה זמנית ובמקביל תמשיך לחפש עבודה בתחום שלך. זה לא מה שאמרתי? יתכן ואתה תחפש בזמן הזה עבודה. אני נתקל בהרבה אנשים (כולל בשרשור הזה) שמודים בלי בושה שהם קודם כל ינצלו את התקופה עד תום ורק בסיומה הם יחפשו עבודה? למה?? כי מגיע להם!

1. לא ריאלי בתחשיב כלכלי עם שעות העבודה, מצב המשק וניהול הסיכונים הכרוכים. העניין נבדק כמעט כל שנה מחדש. 2. הוצאה אדירה, בטח עם עלויות החשמל הנוכחיות. לא מניב שום תועלת כלכלית מלבד פינוק. 3. יש. מעל ותק מסויים מקבלים משכורת 13.

אני נמצא בהליך קבוע של חיפוש עובדים כבר שנים. אבל אצלי יש בעיה. אין לי אולם יצור ממוזג. יש רק מאווררים. לא יושבים מול מחשב. צריך ממש לעבוד בידיים (לא להרים דברים כבדים חלילה או לבצע פעולות פיסיות קשות, סתם ללכלך את הידיים). עובדים 12 שעות ורחמנא ליצלן עובדים גם בימי שישי ובערבי חג. והשכר הוא רק מינימום מעליב. אומנם בנוי עם המון שעות נוספות, והסכום בסוף החודש הוא יפה מאוד (גם בהשוואה למישהו שבא עם רקע אקדמי), אבל מגיעים אליו עם הרבה יזע. יש אפשרויות קידום אבל הן תלויות מוטיבציה ולא וותק. זכויות סוציאליות משולמות כמובן במלואן לכולם, ומתוך עיקרון אני לא מעסיק עובדי קבלן. אחרי כמה שנים של חיפושים אפשר כבר ליצור סטטיסטיקה. אין לי, ולא היה לי עובד אחד מתחת לגיל 50 שהחזיק מעמד יותר מחודש. כולל כאלה עם ילדים, משכנתא לוחצת וחסרי כל ניסיון קודם במשהו. כלום. את חלקם, אגב קלטתי שנה שעברה בכל מיני הפגנות "מגיע לי" ואוהלים. אלה שהיו מספיק כנים, הודו שהרבה יותר קל לקבל דמי אבטלה. חבל להם ללכלך את הידיים. אם יבוא אלי מובטל, כמו פותח השרשור, ויודה שהוא מחפש עבודה זמנית ובמקביל לחפש עבודה במקצוע שלו, אני מאוד אעריך אותו ואקבל אותו. לפחות הוא נוהג בכנות. לפי סולם הערכים הפרטי שלי, דמי אבטלה הם דבר מבזה.

התייחסות באדום

או "ברגים חיפה" מהצד השני של הכביש אם אתה רוצה לעשות סקר שוק. רח' חלוצי התעשייה 16

אוריינטלי

רוב ניידות מתנ״א שאני רואה רוכנות על הקפיצים האחוריים. זה נכון גם לאוונסיס חדשה שראיתי לפני חצי שעה. לא יודע מה נפח המטען הקבוע שלהן, אבל נראה שהוא שוקל לא מעט. לא נראה לי שסופר מיני או היברידית (עם מצברים מאחור) תתמודד טוב עם המשקל. נראה לי מוזר שמתנ״א לא רוכשים ניידות עם מנוע דיזל. עם נסועה ממוצעת של ניידת סיור, דיזל יהיה חסכוני מבנזין גם אם הסולר יקר יותר (והוא ממש לא).

סופסוף הגעתי למשהו בחיים. עכשיו אפשר למות בשקט