זו נקודה מורכבת.
ישנם המון פרמטרים שקובעים נפח תנועה לפי שעות. חלקם קבועים (מיקום, יום בשבוע, עונה, תפריט לילה, חניה חופשית בקרבת מקום, וכד'). חלקם משתנים (מזג אויר, משחק משודר או אירוע טלוויזיוני, אירוע אחר בקרבת מקום, חג או יום חופש, ולפעמים סתם קהל מסוים שיושב בפנים ומושך קהל אחר).
אם היה לך כלי לקבוע מראש כמה אנשים יהיו במסעדה בכל רגע נתון ובאופן מדוייק, זה היה שווה המון כסף. (ובאותו הקשר - אישתי סטטיסטיקאית. בגדול, זה מה שהיא עושה כמקצוע).
אני מסכים איתך לגבי מרכיבי סדר העדיפויות, אבל בתור בעל עסק, ברור לי שבסופו של דבר, לי אין את הפריבילגיה לדרג סדרי עדיפויות. כל אחד מארבעת הפרמטרים שציינת חייב כל הזמן להיות מקסימלי. אם אני אפשל באחד מהם, אתה, או מישהו אחר, לא תחזרו.
זה לא ילד בן 16 שמוכר לך קציצה בעמידה באוירת פס נע. אם משהו יגרום לך אי נוחות, אני בתור נותן שירות לא עמדתי ביעד שלי.
תחשוב על זה, אתה תחזור לא רק בגלל צ'ייסר. אתה תחזור כי בפעם הבאה שיתחשק לך המבורגר (או משהו אחר - יש יותר מזה), אתה תזכור שבפעמים הקודמות היה לך נעים וטעים. אם זה צ'ייסר, או מוזיקה טובה, או שלילדים שלך היתה תעסוקה בחדר משחקים, או שהכל ביחד. זו בדיוק הפילוסופיה מאחורי זה, ואתה לא תאמין כמה השקעה ותחזוקה היא דורשת.