yohai71

ברכות על ראשיכם. השאלה בכותרת; אני בעבר (טרום קורונה) הייתי מזמין טיסות ישירות באתרי חברות הטיסה. אלא שהמצב המלחמתי שינה הכל ובעיקר את המחירים. זכור לי שבעבר הומלץ לחפש באתרים יעודיים בחלון נסתר וכד’, אלא שאני לא זוכר אם ישנן עוד המלצות ובטח שלא מכיר אתרים ספציפיים. בגדול - הכיוון הוא ווינה, וזה כולל את כל המשפחה (שני מבוגרים, שני ילדים בני 8 ו-5). תודה לעוזרים.

^ זה העולם שלנו היום. בדיוק אותו צד מטבע של "יאיר לפיד מסר שדה גז לחיזבאללה" (לא היה ולא נברא, מים כלכליים וזה). או "בנט גנב את הבחירות" (כנ"ל - קיבל אמון מהכנסת על אף ששת המנדטים שלו). וסליחה על דוגמאות פוליטיות, אבל זה הכי בולט כרגע.

אני יודע ש-F1 זה הכי הכי והכל, אבל החל משבת אחה"צ התקיים מרוץ 24 שעות של ספא, שהוכרע באופן כואב (עבור פרארי) חמישים דקות מהסוף:

כי זה מה שהבן רוצה עכשיו, ואני מתנגד. כל הדבר הענק הזה בשביל להרים תא שרותים?

זה כלום,, תראה את זה:

^ בתמונה "שלי"? סתם השתקפות. אין מצב ל-4X4 בלנסרים האלה בישראל (בטח לא במוניות). עריכה: פתאום שמתי לב לזה, ממש נדיר\נעלם:

בזמנו היה שרשור בפורום אספנות על תמונות משנות התשעים של מכוניות שכבר נעלמו מהעין. השרשור ההוא די מת, אז אפרסם פה: היום הלכתי עם הבן הצעיר לספריה העירונית, ושם נפלתי על ספר צילומים שחלקם אולי יעניין אתכם. אפשר גם לנסות לבדוק מה על בגורל אלו שלוחיות הרישוי שלהן גלויות:

מהדאש-קאם בדרך לבריכה העירונית היום בצהריים. ראשית נתפס במצלמה האחורית: ואח"כ בקדמית, עבר אותי כשחניתי: אהבתי את הג'אנטים.

מתקלף לאיטו:

נמסר, תודה רבה.

הוא כל כך מכוער שאני מחבב אותו. אבל קשה לא לחשוב שגם אותו וגם את אחיו ה(מיני)ואן, הרודיוס - עיצבו דרך הטלפון.

למסירה: מנזנרה pl, בגודל מכובד (ראו עג"י המיכל). השתמשתי בערך שלוש פעמים ואז עברתי לאוטמים על בסיס ספריי - המיכל כמעט מלא: ספריי קרמי אדאמס, בעקרון לשימוש מעל אוטם, אבל אפשר להשתמש בו ישירות על הצבע. יש בערך חצי מיכל - השתמשתי בו אחרי שטיפות מהירות לברק נוסף: מיכלי ספריי קטנים, למה שאתם רוצים בעצם. אפשר לדלל onr וכד'. בקבוק ה-onr שבתמונה על מנת לתת קנה מידה לגודל: לבסוף, מברשת לג'אנטים/צמיגים. נעשה שימוש פעם אחת וזהו: העדיפות היא כמובן למסור הכל, גם כך לא מדובר בכמות גדולה של ציוד. איסוף בקריית אונו.

^ לא באמת, נו... זה הגובה המוגזם. אפילו במקור אין stance כזה מוגזם. מכוניות כאלה צריך להנמיך (בטעם), לא להשאיר בגובה כזה.

חשבתי שאני מכיר את הקמארו, לא ידעתי שהיה דגם 4X4.

ולהוסיף עוד כלל - תמיד לשלם עם AliExpress Standard Shipping, אפילו אם זה נראה לא הגיוני לשלם משלוחה בערך של המוצר שהזמנת (אם הזמנת שרוכים, למשל). השילוח אמין ומהיר יותר פי כמה כשמשתמשים באופציה הזו.

אם כך אני חוזר בי - לפי התיאור שלך אני לא אגרן. מה שראית בנ"ל נארז ונשמר כך מאז בערך תחילת המילניום, בלי התווספות דגמים חדשים לאוסף. אתה מתאר מצב בו האגירה מתמשכת לאורך זמן. עדיין, אין ממש סיכוי שכל הדגמים האלו יעברו אלי לדירה כשיגיע הזמן. כאמור, ה"חדשים" בקופסאות כן, מכל השאר אאלץ להיפרד לשלום.

^ אין ספק שהאגרנות הזו היא תוצאה של פריוולגיה - אני לא צריך למצוא לזה מקום בבית שלי כי כל הדגמים אצלה... בסוף כל מה שמורכב כנראה ייזרק, בעיקר כי זה לא לגו- אי אפשר לפרק אותם ולבנות טוב יותר. את רמת האיכות (הנמוכה) שידעתי בצעירותי אי אפשר לתקן. אבל הדגמים שבקופסאות? אקח גם אקח, ולו רק משום שיש שם כמה שאי אפשר למצוא בחנויות , כי לא מייצרים אותם. אני כבר לא מדבר על הערך הכספי של מה שלא קיים לרכישה כבר כמה עשורים טובים.

אז ביקרתי היום את אמא, וצילמתי. התמונות הבאות הן מה שאמא לא הייתה מוכנה לוותר עליו בשום פנים במעבר מהבית הקודם (שהיה ב-1996). בנו את המדפים שאתם רואים ושם סודרו הספרים האלו. לא הודתי רזולוציה כדי שתוכלו להגדיל ולקרוא את שם הספרים (בערך): בהמשך, מעל לדלת הכניסה לחדר הותקן עוד מדף כי אמא קוראת הרבה: מערך שלם מהמדפים של הספרייה בבית הישן התאים לקיר בחדר אורחים שבבית ה"חדש", אז פשוט העבירו אותו שיהיה עוד מקום (זוכרים כשאנשי מקצוע בנו מוצרים שאשכרה החזיקו עשרות שנים? המדפים האלו נבנו ב-1980, ועדיין תקינים ונראים מעולה). עליהם ישנם עוד ספרים, שימו לב לאנציקלופדית צה"ל שנרכשה כרך אחר כרך: ואני כבר מגיע לפינה השמאלית תחתונה... והנה ספרים שהיו שייכים לאחי הבכור - הם בעצמם בני חמישים ויותר, והוא רכש אותם קודם כל מתוך עניין, כמו גם ההזדמנות ללמוד אנגלית באופן אוטו-דידקטי. @Buki, אתה מבין מאיפה הידע שלו מתחיל? הוא קרא את הדברים האלה בגיל טיפש-עשרה, החל מאמצע שנות השבעים: חלק מהספרים שרכש אצלי בבית, ואני המשכתי את האוסף בכיוון מוטורי. אמנם שייך לשרשור אחר, אבל אחרי שסיימתי עם הלגו, עברתי לבניית דגמי פלסטיק - רובם מאוחסנים בחדר הזה בארגזים שאתם רואים, למרות שאין סיבה לשמור אותם. פשוט אין לי לב לזרוק. והנה דגמים שמחכים לי ליום שאוכל להקדיש להם זמן ולהתחיל הכל מחדש (את אלו רכשתי עד לפני בערך עשרים וחמש שנה): פחות או יותר הבנתם מה ההעדפות המוטוריות שלי... יום יגיע וכל הפורשה האלה מתור הזהב של אליפות העולם למרוצי סיבולת יעמדו בשורה אחד ליד השני. את האחרים קניתי כי איך אפשר שלא? פתחתי חלק מהאריזות עבורכם - הנה שאריות אופנועים כולל דמויות, הכל של Tamiya. זה ב-א-מ-ת ישן, אנחנו מדברים על דגמים שנרכשו ונבנו בשנות השמונים: @BoazB11 והנה שאריות דיורמה שבניתי, פרארי ובנטון F1 שנת 1989 בפיטס: מצאתי גם דגם מורכב של הלוטוס 49 האגדית של ג'ים קלארק, אותו קניתי ב-St Martins, חנות הדגמים המפורסמת בלונדון (שאני רואה שנסגרה מאז😞 והיות וכבר הסטתי את השרשור לגמרי, הנה דוגמא לשתי דיורמות כאלה (בחלקים חסרים\שבורים) שדגתי עבורכם. דוקאטי 916 עם רוכב (אני רוצה לחשוב שמדובר בקארל פוגרטי. הרוכב והאופנוע לא נמכרים יחדיו): והעבודה למעשה האחרונה שהרכבתי, בערך בשנת 1998, היא למעשה הטובה ביותר שלי (לא מפתיע. עם הגיל מגיעה בגרות וסבלנות שהתחביב הזה מצריך)- דיורמה של פרנסואה דלקור בתחזוקה בין סטייג'ים של ראלי מונטה קרלו. המודל של Tamiya כמובן, אבל הדמויות הנוספות הן של Hasegawa: נראה לי מספיק לשרשור הזה...

מתוך הדאשקאם, אחד הראשונים: אני לא יודע אם מעניין אבל זה בטח נדיר:

לפי השימוש ברכב, למשל; רוב השבוע הרכב המשפחתי משרת את אשתי, ואני מתנייד בתח"צ. פעם בשבוע אני לוקח אותו (כי היא עובדת מהבית) ונוסע לעבודה - אני יוצא מוקדם, סביבות שש בבוקר ועובד בבורסה בר"ג, אז מנצל את השעה ומתדלק בתחנת אלון שנמצאת שם. הרבה יותר נוח ומהיר מכל שאר הפעמים שצריך לתדלק כי אין שם כמעט אף אחד בשעות האלו. זו סה"כ דוגמה, כמובן שלא אחכה לכל פעם שאני לוקח את הרכב אם נגמר הדלק כי היו יותר נסיעות השבוע. במקרה כזה גם אשתי מתדלקת, זה לא שתדלוק מפחיד אותה. פשוט לי יותר נוח עם זה.

בבית ילדותי היו המון ספרים, כל הכרכים של האנצ' העברית למשל. הרוב הגדול נשמר ועבר לבית שהיום אמא גרה בו. היא הייתה מורה ומחנכת, לכן כל העושר הספרותי הזה. כמובן שהיינו ילדים קוראים, אבל אולי זו לא חוכמה בדור שלא ידע סלולרי או טאבלט. אצלי כבר הייתה טלוויזיה בבית אבל בכל זאת ערוץ אחד ומוגבל שעות... אשתדל לזכור לצלם את הספרייה הנוכחית כשאגיע לבקר את אמא.

בוקי, אני הגעתי למסקנה שאתה עוסק במיפוי של תת\ליד מחלפים של כבישי ישראל הראשיים. אפשר להוסיף גם מעברים תת-קרקעיים. 😃

לפי השורה הזו, יש לי הרגשה שהמזגן לא ממש תקין. דווקא בנסיעות ארוכות תא הנוסעים אמור להתייצב על טמ"פ נעימה אחרי רבע שעה, פלוס-מינוס. כדאי לבדוק את זה. בנסיעות קצרות- אין מה לעשות, הרכב לא יהיה נעים לנסיעה במדינה חמה כמו שלנו, בייחוד אם לפני כן הוא חנה תחת השמש.

מעניין מאד, תודה. קצת מזכיר את תעשיות האוטובוסים המקומיות, בהן מגיעים חלקי האוטובוס המינימלים שצריך וכל השאר מיוצר ומורכב בארץ: תמונה ישנה מתוך השרשור הזה. בעצם, ככה זה בכל תעשיות ה-Specialists האלה.

אתה עם הדור השני, נכון? הוא יפהפה בעיני. עד שסוף סוף GM נתנו לאופל שליטה על מה שהם עושים, הגיעה המכירה לפיג'ו ונגמרה החגיגה. פות"ש, לגבי המנוע 1.5 פירטתי בסיכום של האסטרה K שהייתה לי - זה אותו מנוע (בשינוי נפח קל). חייב אך ורק לבחור מתוך רכבים שטופלו במוסכי היבואן, כפי שרוי כתב.