HyperViper

אל תשכח שעם המנוע הגדול של הקיה מגיע גם חשבון הדלק הגדול. יש לי חבר לעבודה שלקח אחת כזאת בליסינג ולמרות 1,500 ש"ח תקציב דלק חודשי עדיין הצליח לחרוג ב-5,000 ש"ח בממוצע כל רבעון עד שהוא פשוט החליט לוותר על הרכב ולשלם עליו קנס לחברת הליסינג של בערך 10,000 ש"ח ועבר ליונדאי ולוסטר שאיתה לא חרג בשקל.

לא הצלחתי להבין מה הולך שם בכלל... מתי מתחיל מקצה? מתי מסתיים? מה התחרות? איך זה קשור לדראג (אני לא רואה שם "קו ישר")?

אה, שכחתי לציין שהרבה חברות ביטוח עושות "החרגה" לגג. זאת אומרת שהגג נחשב לחלק נפרד מהרכב וכל כללי הביטוח אינם חלים עליו. על פי מה שידוע לי זה לא חוקי להחריג חלק כזה או אחר אבל זה עדיין קיים בשטח.

המיאטה נחשבת עוד מהדור הראשון לאחד הרכבים היותר אמינים שיש (למרות היותו רכב ספורטיבי). הרכב בנוי בצורה פשוטה והמנוע ושאר הרכיבים המכניים עובדים במאמץ נמוך ביחס לפוטנציאל שלהם אז הבלאי מאוד נמוך. אני מכיר כמה בארץ שעברו כבר את ה-200,000 ק"מ וגם את ה-300,000 ואין שום תקלות מיוחדות. את כל התקלות הצפויות או כבר חוויתי או שטיפלתי מראש: 1. מיכל איבוי - התפוצץ אצלי אז החלפתי אותו, את הרדיאטור וקצת צינורות וכד' אבל זו נקודת חולשה של המיאטה, צריך פעם בכמה שנים להחליף מיכל איבוי או לחילופין לקנות אחד יקר יותר מחומר עמיד יותר (אלומיניום אם אני לא טועה). 2. משאבות קלאץ' וקלאץ - נוטוים להתקלקל, קניתי מראש מחו"ל (בערך אלף ש"ח) וכשהרגשתי שיש איזשהו התרדרות במצבם ישר החלפתי. עשיתי הכל לבד, זה מאוד פשוט וזול: 1. מנקים את הגג עם תכשיר מיוחד (סוג של סבון) ומים 2. מכסים את הרכב בניילונים (4-5 שקיות זבל גדולות מספיקות) כדי שלא ידבק אילו החומר האוטם 3. משפריצים שכבה של החומר האוטם, מחכים 15 דקות שיתייבש, משפריצים עוד שכה וזהו. כל התהליך לוקח בערך 45 דקות וצריך לעשות אותו בערך 2-3 פעמים בשנה. היום אני משלם בערך 5,500 על ביטוח מקיף שזה סביר לקטגוריה, העובדה שאני מעל גיל 30 (33) מסייעת המון. אם אתה מתחת לגיל 24 אתה עשוי לשלם גם 15,000 ש"ח ביטוח מקיף. כמו שאמרו לפני, אין בעיה עם הכנסה של בולמים, אבל אני הזמנתי אותם בארץ כדי להנות מהאחריות.

עדכון אחרי שנתיים בעלות (ו-55,000 ק"מ מתוך ה-128,000 של הרכב). קניות, שיפורים ואחזקה: 1.הסט של הפירלי הוחלף בסט של Yokohama AD08 R, צמיגים מדהימים ומאוד פרוגרסיביים. לעובדה שהם מתחילים לאחוז רק אחרי חימום ראשוני יש גם צד חיובי, זמן "חסד" שבו ניתן להנות קצת ממשחקי זנב לפני שהאחיזה האימתנית שלהם מדביקה את הגומי לכביש. 2. כדי להוסיף עוד קצת חדות לרכב התקנתי X-Brace שבתורו אכן הוסיף את מה שביקשתי, אבל גם את מה שלא; ירידה בנוחות הנסיעה בעיר והרגשה של כל סדק באספלט. במבט לאחור כנראה שלא הייתי עושה את זה שוב, אבל החלק המקורי שהחולף נזרק לפח כי כבר ראה ימים טובים יותר וכל ההברגות שלו נהרסו ולכן אשאר לבינתיים עם הקשיחות המוגברת. 3.טיפול תקופתי (פילטרים, שמנים, פקק אגן) בסדנא עם שמנים סינטיים איכותיים עולה כ-970 ש"ח. מומלץ לפי יצרן כל 12,000 ק"מ, אני עושה כל 8-9 בממוצע ליתר ביטחון. תקלות ותאונות: 1.רצועת בד שאחראית על הדרך בה מתקפל הצד השמאלי של הגג התנתקה. תוקן אצל רפד ב-50 ש"ח. 2.נורת כרית אוויר נדלקה פתאום, ביקור במוסך מורשה "עד" שבכפ"ס גילה שמדובר במגע רופף של הכרית אוויר והדבר תוקן ללא כל עלות (סחטיין על השירות!). 3.שתי תאונות במהירות נמוכה מאוד (לא באשמתי!) נגמרו בפחחות קלה לפגוש האחורי (תוקן על חשבון הביטוח של הצד השני) וכיפוף קל בכנף הקדמית שהחלטתי לא לתקן ו\או לתבוע את הביטוח כי בקושי רואים אותו ולא היה ניתן להוכיח אשמה של אף צד. 4. קשה לעשות הנחות סטטיסטיות על סמך מקרה אחד בעבר, אבל מאז שהתחלתי לכסות את הרכב בערבים לא נרשמו שום אירועי ונדליזם במהלך השנה מלבד גניבות חוזרות ונשנות של הפקקים של הונטילים (?!). תוכניות לעתיד: כל כמה חודשים עולה לי המחשבה של להחליף את הרכב כדי לחדש קצת וכדי להמנע מפראנויה סביב ונדליזם אבל אני פשוט לא מוצא תחליף ראוי שיתן חבילה דומה (גג נפתח, הנעה אחורית, אמינות, כיף) במחיר דומה ולכן חושב במקום על שיפורים בשני התחומים שהיום הכי מפריעים לי ברכב: 1. עוד כוח – זה נכון שאין לזה סוף ולהכל מתרגלים (בטח בסדר גודל הזה), אבל אני באמת מאמין שזה יכול להוביל ל"ירח דבש" שני עם המיאטה ותחושה של רכב קצת אחר ממה שהתרגלתי אליו בשנתיים האחרונות. השקעה של כ-8 אש"ח בסעפת פליטה וניהול מנוע תוסיף עוד כ-10% כ"ס לרכב ותשפר את גרף המומנט שיספק את אותו הכוח רק בסל"ד נמוך יותר. זה סכום לא מבוטל ולכן אני כבר שנה "חושב על זה". 2. פחות קירקושים – הפלסטיקה של פנים הרכב מאוד עמידה בפגעי הזמן ומזג האוויר, אבל גם קצת מרעישה ומעצבנת, בעיקר בעיר עם מוזיקה שקט או בלי בכלל. אני מתחיל לרקוח פרוייקט עתידי של טיפול בכל אחד ואחד מהרעשים האלו.

שאלה פחות קשורה, אבל מכל היצע הרודסטרים בארץ (SLK, MX-5, S2000, Mini, Solstice, TT, Spider, MR2, Z370, Boxster), למה דווקא Z4 ולמה דווקא ידנית?

טוב שיש אנשים כמוך אחרת שוק היד-2 היה מאוד עצוב לחובבי נהיגה...

אני מכיר הרבה אנשים שנוסעים ברכבים יקרים מאוד (לפחות יקרים לליבם) ומשתמשים במדבקות שקופות ששומרות על הצבע למשך שנים רבות. משהו בסגנון הזה: http://www.sunfilm1.co.il/Heb-3-0.htm. אם כל שריטה ומכה מוציאים אותך מדעתך אולי כדי בפעם הבאה לקנות רכב משומש למען בריאותך הנפשית (אני רציני, אני שוקל את זה בעצמי ).

ואוו, זאת כנראה הסופר-קאר הכי מכוערת שראיתי בחיי, אבל בכל זאת נחמד לגוון ולשטוף את העיניים לפי המספר נראה כמו תייר.

עשיתי רשיון לנהיגה ספורטיבית (משהו כמו 750 ש"ח אם אני זוכר נכון), הוא פג תוקף (שנה שלמה) עד שצץ האירוע הראשון שיכלתי להתחרות בו. מקווה שהאירועים האחרונים באמת מעידים על איזו שינוי מגמה. ביטול עניין המספר האפור הוא בכלל מתבקש, בטח בשביל אירועי ג'ימקאנה במגרש חניה.

דיברו גם על קצרין פעם, אבל לא על מסלול אספלט: http://cars.walla.co.il/item/2513866 שים לב שבסוף הכתבה הנ"ל מדובר גם על מסלול אספלט שהמדינה מקימה בחצרים.

הפעם אשמור את הציניות לעצמי ורק אומר שמדובר ביוזמה מבורכת ואמן שתצליח לקרום עור וגידים.

מדהים איך ה"סטיגמה" על רכבים יפנים אמינים מוכיחה את עצמה פעם אחר פעם. אפילו לא דגם יפני אחד מכל ה-56, מרשים! הרשימה עצמה (הרבה צרפתיות, שברולט, דאצ'יה וכד') לא הפתיעה אותי מלבד הפורדים שתמיד הצטיירו לי בראש כרכבים יחסית אמינים.

מה גרם לשינוי? היו תקריות עם רכבי גפ"מ או שזו סתם החלטה של פקיד משועמם?

אחלה של סיקור, ללא ספק בביקור הבא שלי גם אשכיר אחת, הרכב הזה מאוד מסקרן אותי. לצערי היעדים שלי לעבודה בארה"ב הם מיאמי ושיקאגו, שני איזורים שטוחים לחלוטין עם כבישים משעממים בטירוף, בניגוד מוחלט לאיזור המדהים בו אתה הסתובבת.

הפסיקו את היבוא של ה-GT86 סופית? הוא לא מופיע ברשימה...

קוראים לזה שיעורי נהיגה...

מסכים, הכל תלוי במה הנהג רוצה להשיג מהקורס ולכן חשוב מדריך בעל ראיה רחבה שמוכן להתגמש בתוכן השיעור. לסבתא יוחבת שרק רוצה להרגיש יותר ביטחון בנהיגה עירונית אין צורך לדעת כמעט כלום על קווים ולנהג שרוצה זמני ג'ימקאנה טובים אין צורך לדעת כמעט כלום על השתלבות נכונה בתנועה. צריך לעשות חושבים עם עצמך למה בדיוק אתה צריך את הקורס ומשם לראות איזה מורה הכי מסתדר עם הרצונות שלך.

ספר לי עוד על האמינות המופתית, והתנהגות הכביש המדהימה שלו... בכל מקרה, לאחי הייתה פעם מיאטה שהוא לא הפסיק לשבח בכל הזדמנות (מה שנתן לי השראה לשלי), היום הוא נוהג על הגרסה הבכירה והקצרה של הרנגלר וחוץ מעניין הפוזה שמאוד חשובה לו הוא טוען שהוא מאוכזב מהרכב לחלוטין בכמעט כל פרמטר אפשרי. כמוהו גם רוב הבעלים האחרים של הרכב לפי הסקר המקיף ביותר שיש לנו (קונסיומר ריפוטרס). אם יש לך טיעוני נגד אתה מוזמן להציג אותם, לכתוב "כל מה שאמרת זה שטויות" כל אחד יכול, אבל חשוב לנמק כי אני באמת מעוניין לדעת למה זה שטויות שאוכל להחכים.

גם אלו נופלים תחת "מגבלות" (בלימה, האצה, היגוי), מאוד קל לשמור על קווים נקיים עם הגה מתקשר, מגיב ומדוייק (כמו בקארטינג), הרבה יותר קשה כשאין לך את זה (כמו ברוב הרכבים היום). מסכים שזה טיפה פחות רלוונטי ליום יום אם אתה לא נוהג בצורה אגרסיבית בד"כ וסתם מחפש טיפים לבטיחות.

אין לבלבל בין עובדות (צריכת דלק גבוה, אמינות נמוכה, ירידת ערך תלולה, התנהגות כביש גרועה) לבין משהו אמוציונלי ("הייתם רוצים אותו"). זה שאנמשים רוצים אותו לא הופך אותו לרכב טוב בהכרח, הוא הופך לרוב את המעצב שלו ומנהל המותג למוצלחים בכל ששלמרות שמדובר ברכב בינוני ומטה (על הכביש, בשטח הציון שלו כנראה יעלה) הוא נמכר בכמויות בארה"ב.

דווקא בגלל שאתה מחפש ללמוד דברים ליום יום מומלץ בחום לעשות את הקורס עם הרכב שלך כדי להכיר אותו ואת המגבלות שלו יותר טוב. אם למדת על מגבלות של רכב חזק ואוחז הרבה יותר זה לא משקף את היום יום שלך.

אני מסכים, אבל איך מה שאמרת שונה מלימוד של כל דבר אחר? גם ללכת, לדבר ולכתוב תשכח בסוף אם לא תשתמש במיומנויות הללו למשך מספיק זמן. מכיוון שנהיגה היא פעולה יומיומית בשביל רובינו לא כ"כ מסובך להתאמן בנהיגה נכונה ביום יום. אני תמיד חושב על הדברים שלמדתי כשאני מכוון מראות, מושבים והגה. אני (כמעט) תמיד מנסה ללקבל נקודת מבט הכי יעילה כדי לשפר את הצפי שלי בזמן הנהיגה. אני משתדל מאוד להקפיד על קווים "נכונים" (במגבלות הסביר בלי להפריע לאף אחד מלפני, מאוחרי או מצדדי). אני חושב על העברות המשקל ועל מתי לבלום, לסובב את ההגה ולהאיץ, במיוחד כשאני בנהיגה נמרצת. בקיצור, לא מסובך לתרגל את הנושאים הנלמדים בקורס. לגבי המדריך, אני יכול רק להעיד על קונדסון ועל מסלולים. בנסיונות שלי עם מסלולים היה מדובר במחירים גבוהים ואירוע שהוא בעיקר חוויתי ופחות לימודי (למרות שלא היה מדובר בקורסים פרופר), אבל התחושה כשביררתי איתם לגבי קורס היא שמדובר על חוויה בעיקר. עם קונדסון, במיוחד בקורס הראשני, הרגשתי שאני לומד המון בצורה מאוד מסודרת וקלה לזכירה ו\או תרגול חוזר. על חלק מהמדריכים האחרים שמעתי גם כן המצלות, אבל אני לא יכול להעיד באופן אישי.

שלחתי לך פרטים בהודעה פרטית.

בקיצור הם הולכים ליצר מכונית אחרת באותו סגמנט. אולי זה עונה על ההגדרה של הארגון למחליפה, אבל לא על ההגדרה של הצרכן הסופי שככל הנראה לא יצליח לעולם לקשר בין מכונית הנעה קדמית עם שם X למכונית הנעה אחורית עם שם Y.