tepic

מבחינת הגיון נטו, הבלאי למצמדים ברכבים היברידיים הינו קטן משמעותית שכן כל עוד מזדחלים בפקקים על המנוע החשמלי - אין צורך כלל להשתמש במצמד. אני מאמין שכך הדבר גם בתחילת נסיעה רגועה. כאמור, החלק בו המצמד עובד הכי קשה בתצורה רגילה (לא היברידית/חשמלית) הוא היציאה מהמקום , שם הפרש המהירויות בין 2 הדסקיות הוא הגדול ביותר ובנוסף הצורך להתגבר על חיכוכים שקיימים במעבר בין עמידה לתזוזה. (מתייחס לנהיגה נורמטיבית)

תיבת dsg 7 שוקלת 77 ק"ג. תיבת 6 הילוכים פלנטארית מודרנית של ZF שוקלת 75 ק"ג (כולל נוזלים). לגבי איבודים נוספים, אשמח אם תציין את מקורם.

אנשים מדברים כאילו הגירים הפלנטאריים לא התקדמו והם שייכים לעידן הפרה-היסטורי. בשנים האחרונות יש גירים פלאנטריים לא פחות ממצוינים. אז נכון שגיר רובוטי ישפר את הביצועים במיאוץ, אך מכיוון שרובנו נוהגים על כבישים ולא מסלולי מירוץ - באמת שאני לא מבין את התלהבות הנהגים מהגירים הרובוטיים. דבר מצחיק הוא הפרדוקס שנוצר מבחינת "חסכון": מצד אחד הגיר הרובוטי חסכוני מגיר פלנטארי בעיקר בתוואי בו נדרשות הרבה החלפות הילוכים. (בגיר פלנטארי מודרני יש נעילת מומנט ש"מבטלת" את ממיר המומנט, ובכך כל עוד אין העברות אז אין את איבוד האנרגיה המיוחס לגיר זה). מצד שני הרבה החלפות הילוכים זה בדיוק מה ששוחק את הגיר הרובוטי ומביא לקיצור חייו. אז אם הייתרון המרכזי נותר לחתוך חלק של שניה במיאוץ למאה - לא תודה. (וזה עוד לפני שעסקיננו ב"הנאה" של גיר כזה בפקקים)

התכוונתי לנאמר בסרטון, מסתבר שכתוביות אוטומטיות עובד רק מאנגלית לשפות אחרות... בכל אופן, המבחנים נצמדים לתקן הISO הנוגעים לשני סוגי המבחנים. התקנים מגדירים באופן מדויק נוסחאות להנחת הקונוסים כאשר חלק מהפרמטרים מחושבים ביחס לרוחב הרכב. אפילו גובה הקונוסים ומימדי בסיס הקונוס מתוארים. חשוב לציין דבר שגם במבוא התקן - המבחנים אינם מעידים באופן כוללני על התנהגות הרכב, וכמו כן התוצאות מושפעות מיכולות הנהג, אך עם זאת ניתן להסיק מהם על התנהגות הרכב בתמרוני בריחה. לגבי חברינו הספרדים - כל אחד יכול להתייחס לאמינותם ומקצוענותם איך שמתאים לו. באופן אישי: 1. אני כן סומך על מקצוענותם מכיוון שנראה שהם מאוד מודעים לאופן ביצוע המבחן, על כל רכב מבצעים את המבחנים מספר רב של פעמים, ובנוסף צברו נסיון עם עשרות ואולי אף מאות דגמים שונים. 2. לגבי אמינותם אני גם סומך מכיוון שדווקא ברכבים ספרדים רבים הם מראים תוצאות לא מחמיאות בכלל, על אף הפגיעה באגו העצמי הספרדי (שלא ידוע כנמוך במיוחד). בנוסף, כאשר יש דבר אשר עשוי להשפיע על התוצאות כמו מצב צמיגים בינוני הם מציינים זאת ואף מוסיפים צילומים. 3. המבחן לא בא לבחון מי הרכב שמצליח את התמרון במהירות הכי גבוהה אלא לבחון את דינמיקת הרכב בקצה היכולת שלו והאם הרכב "מאבד את זה" או שעדין הרכב במצב נשלט ובטוח.

https://www.km77.com/reportajes/varios/maniobra-de-esquiva-test-del-alce מקווה שהתרגום האוטומטי של גוגל יעזור בהבנה (לא בדקתי... אני דובר ספרדית)

לא חושב שזה גוף . בכל אופן הערוץ הזה עושה את הבדיקה הזו ובדיקת סלאלום למרבית הרכבים והם עושים אותה בצורה מקצועית מאוד. הערוץ הזה מספק לדעתי אינפורמציה חשובה לפני רכישת רכב בנוגע להתנהגות הרכב במצבי חירום.

יוצא לי לצפות הרבה בערוץ הזה. נדיר להיתקל ברכבים שמתנהגים בצורה כה קיצונית במבחן הזה. ההתנהגות שלה מזכירה יותר את זו של דציה סטפוואי מאשר גיפון שמגיע ממותג שמשדר יכולות דינמיות סבירות.

אני חושב שהחברים פה מפספסים את עיקר הבעיה. הבעיה היא אינה שהגיר התקלקל לאחר 6 שנים אלא המחיר המופקע שהבעלים נאלץ לשלם עבור התיקון. מילא אם עסקננו ברכב יוקרה, אך מדובר בלא יותר מרכב עם עיצוב מעניין ותג מחיר של משפחתית (ברמת האבזור הבסיסית).

אני מאמין שרכב שלא נחשב רכב "זול" מאוד תלוי בביקוש שלו כתלות במיקום גיאוגרפי. באיזורי פקקים הצרכן הרגיל יעדיף גיר אוטומט (בתקציבים הלא נמוכים), לעומת האיזורים היותר פריפריאלים שם רכב ידני יכול להתקבל כאופציה טובה (לצרכן הרגיל). אני עצמי החזקתי במרכז שני רכבים ידניים, הראשון היה כי "קיבלתי" אותו והשני היה משיקולי עלות. במידה והייתי נשאר במרכז, רכישת רכב ידני נוסף לא היתה באה בחשבון אלא אם זה היה משיקולים כלכליים (וזה למרות אהבתי הלא ברורה לרכבים ידניים).

האדם אומר לך את מה שכבר רמזת בעצמך - הaudi a1 אינה מתעלה על המאזדה 2 בכמעט דבר (בגרסאות גימור המדוברות), ועם זאת עדין קיימת משיכה משמעתותית לכיוון האוודי. רכב יוקרה לרוב מתקשר לתכונות כגון איכות נסיעה גבוה, ביצועים גבוהים או פינוקים אחרים (לא דווקא כל אלה יחד) - לכן ניתן להבין אנשים שיגידו "שופוני" על רכב עם סמל שמשדר בדיוק את התכונות שמניתי קודם, אך בפועל לא באמת מספק אותן (נהפוכו, הוא מספק פחות). יכול להיות שהמשיכה אצלך היא עיצובית גרידא, עם זאת אצל רובנו (בני האנוש) המותג מאוד משפיע על הרגשות כלפי העצם שנמצא מולנו.

שהיתרון המרכזי הוא הסמל שמשדר כביכול משהו על האדם שנוהג בפנים.

מכיוון שהמהנדסים של וואג ממש לא אהבלים, ניתנת מעין תחושה שלא בטוח שהם מעוניינים ביצירת רכבים עם אמינות מופתית, ולפי הכמויות שהם מוכרים בעולם - מעט קשה להאשים אותם בכך. מוצרי צריכה עם אמינות מופתית הם לא כלכליים מהסיבה שבסופו של דבר היצרן מעוניין שאדם יבצע כמה שיותר רכישות חוזרות ממנו, ואם רכב חי זמן רב מדי- זה פשוט לא רווחי. לגבי הסקנה שבפגיעת המותג נדמה שוואג יודעת לנהל במופתיות את המצב. לאחר שהעולם היצרני למד לייצר כשלים מתוכננים במקררים, מזגנים, מסכים ועוד רבים - אולי הגיע התור של חלק מיצרני הרכב. לאור העובדה שהגרמנים הם אלה שהמציאו את השיטה (Osram, Philips בנורות הליבון) - זאת יכולה להיות סגירת מעגל מופתית. למרותן הסיכוי הגבוה שכל ההגיגים האלה הם לא יותר מפרי דמיוני, זה עדין אחלה חומר למחשבה

על כל אחד מהרכבים ניתן לרשום מספר עמודים. נהוג לרשום מה אתה צופה מהרכב שתקנה ואפילו להציג סדר עדיפויות וכמו כן לתאר את תוואי הנסיעה האופייני המתוכנן, נסועה שנתית וזמן אחזקה.

לא מכיר את המנגנון ברכב הספציפי אך לרוב דבר כזה דורש חלקים רבים ועבודה שאני בספק אם יהיו מוכנים לבצע עבורך

לי יש רכב שנקנה על ידי היד הקודמת מאלדן במסגרת עסקת 0 קמ. הרמתי אליהם טלפון ופשוט ביקשתי מהם להפיק עבורי מסמך המעיד כי הרכב נקנה מהם במסגרת עסקה מהסוג הנל...

ישנם יבואנים שנותנים כיום 5 שנות אחריות. בנוסף לחלקם ישנה ירידת ערך גדולה יחסית, לכן קניית רכב בן 3 של מותג כזה יכול להניב את הטוב שני העולמות.

כן אצלי עם אותה מדפסת אני חווה לאחרונה את התופעה הזו שלא הייתה עד כה. עם זאת אציין שזה קורה מאז שהמדפסת מחוברת לרפיטר ולא לראוטר הראשי.

יש לנו שיש בהיר בבית והרבה פעמים קורה שהוא מוכתם בצבע שלא רוצה לרדת. הפתרון הוא מעין משחת פוליש גרגירים עדינה (של סנו, אבל כנראה שכולן דומות), ואז לשפשף עם מטלית עדינה. הייתי מנסה להוריד את הניילון ע"י מים רותחים ושפשוף ואז לעבור לפוליש העדין. במידה ומים רותחים לא פותרים את הבעיה תנסה מעט אצטון (ותוודא שזה לא "מסיר לק נטול אצטון")

מהנסיון האישי של השנים האחרונות, כולן מדפסות משולבות סורק ופקס: Hp - כשהיא עבדה, היא עבדה הכי טוב בפער ניכר. היתה נוחה מאוד לתפעול, איכות הדפסה גבוה ומהירות הדפסה גבוהה גם בדו"צ. כשהמדפסת התקלקלה השירות של hp היה נורא אדיב עם שליחים עד הבית אבל הטכנאים די... גרועים. נתנה שירות הולם למשך כמעט 3 שנים. עם הבעיה שיש לך אחץה זה שהיא נכנסת למצב שינה ולא מתעוררת ממנו עד כיבוי והדלקה, אז קיים לזה פתרון. קנון- הסורק על הפרצוף וככה גם הממשק (לפעמים אני מרגיש כאילו התאמצו לעשות את זה גרוע בכוונה). מבחינת הדפסה, אני משתמש רק בדיו השחור והיא מדפיסה מאוד מהר והדיו מחזיק המון!!! (כשהדיו הצבעוני נגמר הוצאתי אותו וכעת יש רק שחור). ברודר- ממשק מעצבן אך ניתן לעבודה, בסורק פחות יצא לי להשתמש. מבחינת הדפסה חד צדדית היא בסדר גמור (לא מהירה אך לא איטית), אך כאשר מדובר בהדפסה דו צדדית היא איטית באופן קיצוני!!! סהכ היא עושה את העבודה בסדר אבל אני פשוט לא אוהב אותה. תכלס? המדפסות היום ממש זולות ככה שאם צריך להחליף פעם ב3 שנים זה לא אסון. אם אקנה שוב כנראה זאת תהיה hp.

רכבי המיני מציגים בטיחות גבוהה יחסית במבחני הריסוק, פחות במבחני המציאות. במבחני הבטיחות ישנם מספר בעיות: 1. חלק גדול מהמבחנים אינם לוקחים בחשבון את מסת הרכב. לפי היכרותי, מרבית התאונות אינן קורות בין רכבים לבין קירות סטטיים לחלוטין אלא בין רכבים לרכבים אחרים/עצמים בעלי יכולת דפורמציה וקריסה. לכן, בכל המבחנים האלו ישנה סטיה שאינה מתאימה למתרחש במרבית התאונות, ומעוות את המציאות לטובת הרכבים הקטנים. 2. לפי הידוע לי אחיזת הרכב לא נבחנת מספיק לעומק, ואינה מביאה בחשבון את היכולת הדינמית העדיפה לרוב במכוניות הגדולות יותר. לכן, שוב פעם מתקיים עיוות שמוציא את רכבי המיני בצורה טובה יותר ממה שקיים בפועל. 3. ישנם מחקרים אמריקאים אשר מראים קשר הדוק בין פחות מקרי מוות עבור כמות רכבים מוגדרת לבין מסת רכב עולה.

אשפוך לדוגמא מעט על גטס שנמצאת ברשות משהי שקרובה אלי, שכנראה היום שווה באיזור ה7000 ש"ח. גטס שנת 2005, 170 אלף ק"מ, כמעט 5 שנים אצלנו. ב5 שנים האלה הרכב עבר: 1. רדיאטור התפוצץ - בערך 1200 ש"ח. 2. גיר שבק חיים - גיר מפירוק 3800 ש"ח 3. אחרי שנתיים הגיר מפירוק התחיל לא להעביר הילוכים - החלפת שמן גיר ואטמים - 650 שח 4. 2 מייצבים + משולש - 700 שח 5. משאבת מים של הוישרים הפסיקה לעבוד - 250 שח 6. צינורית נוזל ברקס החלידה (התגלה בטסט) +רפידות אחוריות יחד עם תופים - 1400 ש"ח 7. 2 קפיצים קדמיים התבלו - 1300 ש"ח 8. רביעיית צמיגים - 1100 ש"ח 9. בימים הקרובים יוחלפו רפידות ברקס מקדימה + צלחות - צפוי לצאת 800 שח. והנה קיבלת 11,200 ש"ח שהלכו רק על תחזוקה עבור רכב שאמנם נוסע בצורה בטוחה אבל לא נהיה יותר אמין עם השנים. אני מאמין כי שחכתי דברים נוספים שהיה לתקן, וכמו כן עגלתי מחירים למטה כך שסביר להניח שהעלות היא יותר לכיוון ה15000 וזה עוד לפני ביטוחים, טסטים, דלק וכו' רכב בעלות של 5000-8000 שח זה רכב שסביר להניח שיחווה לא פחות תקלות. אני מאמין שבמידה ותמצא עבודה שבאמת שווה את זה מבחינה כספית או אולי אף עבודה שמהווה עבורך קרש קפיצה לעתיד ההשקעה ברכב תהיה שווה את זה (וגם אז יהיה שווה לקנות רכב בתקציבים גבוהים יותר)

יהיה ניתן לעזור יותר אם תפרט: 1. חדש\ משומש? , במידה ומשומש אז איזה סכום חשבת להשקיע? 2. מה הדברים שיותר חשובים לך ברכב ומה פחות? 3. כמה הרכב צפוי לנסוע בשנה ובאיזה תוואי? 4. ידני? אוטומט? שניהם?

למחוק

נשמע שאתה בחור שעובד קשה בשביל הכסף, וכמו כן לא נמצא כיום במצב שאתה יכול להרשות לעצמך הוצאות גבוהות שאינן צפויות. עליך להבין שמעבר לדלק יהיו עליך את ההוצאות הבאות: 1. ביטוח חובה + צד ג לנהג צעיר - לא פחות מ2000 ש"ח לשנה (אני מאמין שגם זה אופטימי) 2. טסט שנתי - תלוי בסוג הרכב, יהיה לא פחות מ1100 שח בשנה. 3. והכי קריטי - במרבית המקרים לרכב ישן יש בלאי רב ותחזוקה מרובה. ישנו סיכוי סביר שתמצא את עצמך משלם במוסך סכומי תיקון של אלפים רבים בכל שנה, והחלק הכי מבאס בכל זה שיהיו פעמים שתשאל את עצמך שאלה בסגנון "האם שווה לי בכלל לתקן את הרכב ב3000 שקל כשהוא שווה 5000 שקל?". אני מאוד מבין את הרצון לרכב ("לחופש אין מחיר"), אך כאשר אתה קונה רכב ישן שכבר עבר עליו הרבה אתה מכניס את עצמך לבור ללא תחתית. למרות חוסר הלוקסוס והנוחות הפחותה משמעותית - כדי להסתובב בתוך העיר יהיה במצב שכזה יותר נכון להתסמך על קטנוע או אפילו אופניים חשמליים.

כנראה שמבחינת סחירות רכב כסוף הוא דווקא יהיה בחירה נבונה מ2 סיבות: 1. נראות - ברכב כסוף פגיעות קלות הן פחות בולטות מאשר בצבעים אחרים - כך שביום המכירה הרכב ייראה מעט טוב יותר מאשר רכב מקביל בצבע אחר. 2. קהל יעד - צבע כסוף לרכב הוא אינו מגדרי ואינו מקטלג - כלומר שבעת המכירה הצבע של הרכב רלוונטי עבור רוב הרוכשים הפוטנציאלים.