הלוחש למכוניות

המצב בפועל הוא, שהעיסקאות על רכבים טובים כבר נסגרות עד שהמודעה עלתה - כלומר אותה שעה של יתרון שיש לסוחרים מנוצלת על ידם להעביר מקדמה ולסגור את העיסקה. יצא לי כבר לא מעט פעמים להתקשר דקות ספורות לאחר עליית המודעה - ולקבל בתגובה "לא רלוונטי". קרא היטב את מה שכתבתי לגבי הטקטיקה של הסוחרים, ותבין שלא מדובר כאן בזכות ראשונים בלבד, שלפחות היתה מאפשרת למוכרים לקבל מחיר טוב ומיד, אלא בזכות של הסוחרים להוריד מחיר באמצעות מו"מ לא הכי הוגן מול מוכרים פרטיים שלא ממש בנויים להתמודד עם טקטיקות קניה אגרסיביות.

זה לא שאין מכוניות. זה רק אומר שהשוק משתנה לרעה לנגד עינינו, וכעת רוב הסיכויים למצוא רכב הם אצל סוחרים, ולא מידיים פרטיות. כתוצאה מכך: יותר קשה להבין את מצב הרכב: במקום לראותו "בסביבה הטבעית" אתה נתקל ברכב שהוא פרסומת לספריי פלסטיק, אחרי שטיפת מנוע, מוצג בצורה שמסתירה את הריג'קטים כמה שיותר. הלכה השקיפות. אחרי שהסוחר "שחט" את המוכר בקנייה (דבר שאתה היית אמור לעשות גם כן, גם אם במידה פחותה), אתה תשלם הרבה יותר במגרש מאשר בקנייה ישירה מול המוכר הפרטי. כידוע, אני מחפש רכבים ללקוחות לפרנסתי. לכן אני בעמדה יותר טובה מרוב החברים פה להגיד - יד2 שינו לרעה את השוק בארץ, וגורמים לאנשים לשלם יותר על רכב משומש. ברור שהמגמה לעבור לטרייד-אין היא עולמית, ויד2 לא אחראים בלעדיים לכך - אבל הם דוחפים את השוק בצורה לא הוגנת למקום יקר ובעייתי.

ב ד י ו ק !!! יד2 הפך לגוף שמתנהג בצורה מונופוליסטית וחזירית. כל לוח בחו"ל שמכבד את עצמו, כולל לוחות כבדים בהרבה מיד2 - עם מליון מודעות פעילות... - לא היה מעלה על דעתו לגבות בחשאי כסף מסוחרים ולתת קדימות במודעות, דבר שכמובן מערער לחלוטין את ה"דמוקרטיות" של הלוח. אני מאשים את לוח יד2 בתרומה משמעותית לעלייה ביוקר המחיה בארץ! בתור מי שחי את הלוח ביומיום, אני עד לירידה באיכות ובכמות המודעות, וזה עובד ככה: המודעות ה"שוות" נשלחות למספר מצומצם של סוחרים (ששילמו עשרות אלפי שקלים) שעה לפני שהן עולות ללוח. הסוחר מתקשר למוכר, לרוב מבלי לגלות שהוא סוחר, ועושה עצמו מקבל את המחיר שנדרש במודעה מבלי להתמקח. השלב הבא: הוא מציע מקדמה כדי לתפוש את הרכב ולבוא לקחת "בלי בדיקה". ליד הרכב - האוירה החביבה משתנה, ואז הסוחר מתחיל לנצל כל תירוץ וטריק כדי לגרום למוכר להוריד כמה אלפים מהמחיר שסוכם. הרבה אנשים לא יודעים להתמודד עם טקטיקה אגרסיבית כזו, ובוחרים לסיים מכירה מהירה במחיר נמוך יותר ממה שציפו, כי "המקדמה כבר בחשבון, הקונה כבר כאן, ולא נעים לי לפוצץ עסקה".... כך נמכרות המכוניות הטובות במחיר שטוב לסוחר, מבלי שלמוכר היתה אפילו אפשרות לקבל עוד טלפונים והצעות טובות מקונים פרטיים. המצב הוא כזה, שיש תוצרים ודגמים מסויימים שנמצאים יותר במגרשים ופחות במודעות פרטיות - והסוחרים פשוט "מנקים" את השוק מרכבים מסויימים, ואז כמובן מפרסמים אותם במחירים מופקעים ויקרים בהרבה ממה שיכול היה הרכב להימכר בשוק הפרטי. מי מרוויח? - יד2 והסוחרים. מי מפסיד? אנחנו - המוכרים והקונים כאחד. כמובן שהשוק החופשי לא תמיד עובד לפי מחירון, וזה בסדר גמור, וטבעי. אבל ברגע ששוק קטן כמו שלנו מושפע כ"כ קשה מאלמנטים שלא משחקים משחק הוגן - אנו מקבלים הפרשים מהמחירון שכמותם לא היו מעולם בשוק. זה בסדר לשלם 10% או עד 10,000 ש"ח על איזו גולף/מאזדה3/טויוטה אוריס/כל-מיני-להיטים-אחרים. ככה מתנהל שוק חופשי בכל מקום בעולם. אבל לשלם 15-20K מעל מחירון לרכב כמו גולף/פאביה/וכו', שמשמעותם עשרות אחוזים מעל? להיות בתת-ביטוח ענק במקרה של אירוע ביטוחי שנגמר בטוטאל-לוס? - זו כבר "מתנה" שאנו מקבלים בחסות הפטנט המכוער של יד2. וכשמנסים לקבל מהם איזושהי תגובה עניינית, אז הם יענו משהו בסגנון של "אנחנו גוף מסחרי וכל אחד רשאי לשלם ולקבל עדיפות על מודעות". שזה, במילים אחרות "לא מעניין אותנו שזה דופק את כוווולם חוץ מהסוחרים המשלמים, כי בית משפט קבע שאנחנו לא מונופול, ולכו חפשו מי ינענע אתכם". בפועל, היתה ירידה לא קטנה במספר המודעות הכולל של רכבים משומשים. משיא בסביבות 70K מודעות בכל רגע נתון, ירדנו לאזור 53K בתקופה האחרונה. זה אולי מראה שיש אנשים שפשוט הבינו שלפרסם ביד2 זה לא באמת משרת את האינטרס הכלכלי שלהם, אולם יד2 עדיין נשארו הלוח הגדול ביותר, ובפער, כאשר הבלגן במרקט-פלייס בפייסבוק לא באמת מאפשר תחרות רצינית שהיתה משכנעת אותם לרדת מהפטנט המכוער הזה לפני שכווולם יפסיקו לפרסם שם... בינתיים - אנחנו פשוט חוזים בעלייה ביוקר המחייה באופן יומיומי, לנגד עינינו. אילו היה קם עוד לוח אחד שהיה דמוקרטי באמת - זה היה נעלם מהר. בואו נקווה...

OVERHAUL טוב במנוע הפיורטק יתן לך X ק"מ של שקט נפשי, האחריות על פי חוק היא 3 חודשים / 10,000 ק"מ - הקודם מביניהם. שיפוץ מנוע מלא יתן לך, מעבר להחלפת הרצועה הארורה והמותחנים, גם פיתרון לבעיה השנייה שיש בפיורטק - טבעות בוכנה דקות וחלשות מדי, שנסתמות ונשברות (לעיתים עם קצה הבוכנה) עקב הצטברות פיח עליהן. יש לי בצפון (כפר יאסיף ליד עכו) מוסך מקצועי ביותר שנותן לי מחירים מיוחדים, שיוכלו לחסוך אלפים ממחירי המרכז, ויודע לבצע אוברול מלא של בוכנות, טבעות ומיסבים. כמה וכמה אנשים שלחתי כבר לשם, ובסך הכל העבודה טובה מאד והבחור אחראי למעשיו גם אחרי יותר מ-3 חודשים. המחירים במרכז, גם אם הם ריאליים ומשקפים עלויות מוסך במרכז הארץ, פשוט הופכים את השיפוץ ללא כלכלי ברכבים ששווים רק מעט יותר מעלות השיפוץ, כך שאם אתה לא יכול לקבל שום רצון טוב בלובינסקי (היסטוריית טיפולים מלאה אצלם?...) - זה אולי הפתרון היחיד. השמן שהמנוע שותה הורס בינתיים את הממיר הקטליטי - כך שעדיף לא לחכות יותר ברגע שמגיעים לאכילה של סביב ליטר ל-1000 (או אף 2000) ק"מ, זה אומר שאתה כבר שם... כתוב לי בפרטי ואתן לך את פרטי המוסך. יודע משהו? - לא בטוח... במצב הנוכחי בשוק, שבו קשה ביותר למצוא רכבים נורמליים במחיר של פחות מ-40,000 ש"ח, שווה לדעתי ללמוד את הנושא ולייבא כמה קיטים כאלו. 500 פאונד - 2,000 ש"ח לפני מיסים, זה לא מעט אבל בהחלט מעניק תקווה לרכבים הנהדרים הללו שכל חטאם הוא מהנדס צרפתי זחוח שחשב שגומי ושמן חם זה רעיון נהדר שישקיט את כל "אוהבי גרטה" בעולם הזה.... מעניין מאד - מעניין מה יחשוב על זה אורן @אורן שרותי רכב ...... @אורן שרותי רכב - זה בשבילך

מכשיר דיאגנוסטיקה טוב (ולא זול) ידע לתת לך LIVE DATA ממודול שאיננו של הספידומטר (BCM - בודי קונטרול מודול), אלא של הגיר ברכב (TCM). מחשב הגיר (ולעיתים מחשב הבלמים, ABS) סופר מרחק גם כן, ולכן אם יש בקריאה שלו יותר ק"מ מאשר בספידומטר אז זייפו את הנסועה ברכב. הזייפנים לא טורחים ללמד מחדש גם את מחשב הגיר (כמו למשל בהחלפת גיר) כי זה מסובך בהרבה. יש לזכור שהמרחק במחשב הגיר יהיה תמיד קצת יותר נמוך מאשר בספידומטר (נניח 100 עד 200 ק"מ לאורך חיי הרכב), וזה תקין . למיטב הבנתי המחשב בספידומטר סופר גם נסיעה לאחור, ואילו מחשב הגיר לא, כלומר תמרוני חנייה לאורך חיי הרכב לא נספרים.

כן, אפשר. אני בודק ביצועים בסיל שלי מדי כמה חודשים באותו מקום, 3.8 שניות ל-100 בכל פעם. אבל רק עם הנעה כפולה זה באמת פשוט עד כדי כך. BYD Seal 0-100 3.8 sec.jfif

גליל, בייבי.... וחוצמזה - הבהרה קטנה. מעולם לא התיימרתי לטעון שאני נוהג ממש מהר באופן קבוע. הנאה ישנה גם ב-3 שניות תאוצה לצורך עקיפה...

עדכון של מעל שנה וחצי בעלות, 72,000 ק"מ - החשמל זורם וזורם... הנסועה מצטברת בקצב של כמעט 45,000 ק"מ לשנה, הסיל מוכיחה עצמה כסוס העבודה החזק והטוב שקיוויתי שתהיה, האתגר היחיד שבו אני נכשל (בכיף) פעם אחר פעם הוא הטווח, שריאלית עומד על פחות מ-400 ק"מ לטעינה - אבל זה בגללי ולא בגלל הרכב... נקודות למחשבה: פרדוקס הטווח: ככל שתקנה רכב חשמלי חזק יותר ותרצה להנות משפע הביצועים שמגיעים עם מעל 500 כ"ס - הטווח מתקצר אקספוננטית. טווח WLTP של 520 ק"מ ממש לא דר בכפיפה אחת עם 530 סוסים... אם רוצים להגיע מהר - יש לנסוע לאט... עבורי - יום עבודה עם מעל 350 ק"מ שמתחיל בכבישי הגליל ומביא אותי למרכז (נניח עד קו רשל"צ בדרום) וחזרה - הדרך היחידה לשרוד אותו היא לשמור על מהירות שיוט שלא תעלה על 110~, תוך נסיון להתאפק ככל הניתן בתאוצות חזקות. כלומר: יותר טווח = פחות חיוכים.... הגעתי כבר למצב שאני יודע להתאים את אופי הנהיגה בצורה מושלמת לטווח שנותר לי עד הבית, תוך לקיחה בחשבון שהעליות בגליל, ב-15 הק"מ האחרונים עד הבית, עלולות לצרוך 8% סוללה גם אם אקפיד על מצב ECO ואתנהל בנינוחות ממש קיצונית עבורי... מעולם לא נתקעתי בלי חשמל, אך הגעתי הביתה לא מעט פעמים במצב של פחות מ-3% טעינה. לא מפחיד - אבל מחייב התנהלות מחושבת והתאמה של סגנון נהיגה כבר 100 ק"מ מהיעד. הדרך היחידה להגיע קרוב לטווח המוצהר ברכב כזה חזק, היא להתנהל כמו סבתא חביבה על הכביש... היות ואת זה אינני מסוגל לעשות - יש ימים שבהם אני מוותר מראש על הכיף של 350 ק"מ בעלות חשמל של פחות מ-50 ש"ח, ומתזמן עצירת קפה + טעינה של 20-30% במטען מהיר כדי לשמור על מהירות ממוצעת שפויה (עבורי...) בהמשך הדרך. אין ספק שהייתי שמח לעוד 200 ק"מ טווח מוצהר - עבורי WLTP של 700 ק"מ היה סוגר את כל הפינות הנכונות גם ביום מתיש של יעדים כמו ירושלים או אשדוד הו"ש. יש להניח שהדור הבא של סוללות מצב מוצק יביא עימו בדיוק את זה, אבל בינתיים - שם המשחק הוא התנהלות מחושבת. צמיגים הם הבלאי העיקרי בסיל. מי שקרא עדכונים קודמים כאן כבר יודע שהקונטיננטל (אקו קונטקט 6) המקוריים היו גם מאכזבים מבחינת הביצועים וגם נשחקו תוך 20,000 ק"מ אגרסיביים של לימוד הרכב. הסט הבא - מישלן PS5 - כבר החזיקו 30,000 ק"מ, אולם מחירם הגבוה (כ-1200 ש"ח/צמיג) גרם לי לנסות בסט השלישי את סדרת ה-ECSTA של קומהו, בעלות של פחות מ-700ש"ח/צמיג (ותודה לצמיגי אנטון חנניה ביפו). עקב חוסר הקפדה ברוטציה, הזוג האחורי נשחק בקצב של 25000 ק"מ, והזוג הקדמי יחזיק סביב 35,000 ק"מ - כך שמבחינת VFM הם טובים בהרבה מהמישלן, והפשרה (האפסית) באחיזה או (הקטנה) בתחושה ובתגובת ההגה בהחלט הפכו אותם לחביבי הכיס שלי בשלב זה. מרווח הטיפולים בסיל עודכן ע"י היבואן לפעם בשנתיים/30K ק"מ. עלות טיפול: 1200-1700 ש"ח. למה יש צורך בהחלפת נוזל ממסרת כל 30K? לא יודע... אבל כשיש 2 מנועים - זה מייקר עלויות ביחס לדגם הדיזיין עם מנוע אחד. בסה"כ - אפס תקלות עד עכשיו (טפו-טפו-טפו), הרכב מרגיש סולידי, ללא שום קרקושים, שקט בטירוף, הבולמים האדפטיביים עושים עבודה טובה, ובגדול אני יכול כבר לומר בזהירות הראויה שרמת ההרכבה ואיכות החומרים אכן עולים בהרבה על אלו שבטסלה 3 מצוייה - ויצא לי לבדוק כמה טסלות בשנה האחרונה. שרק ימשיך ככה. הנדסת האנוש - עוד סיבה שבגינה העדפתי את הסיל על פני ה-3 - רק הולכת ומשתפרת. הרכב עבר כבר כ-4 עדכוני OTA שבמהלכם עודכן ושופר ממשק המשתמש בעיקר בפן השילוב שבין אנרואיד ותכנת הרכב. השילוב של כפתורים/מנופים פיזיים עם הפעלת המיזוג אפילו ב"סווייפ" של 3 אצבעות בכל מסך, הפעלת חימום/קירור מושב/הגה תוך 2 נגיעות מסך, פשוט כיף. ככל שאני בוחן וקורא מבחני דרכים של סיניות רבות אחרות, שחוטאות ב"חטא הטסלה" של עודף נגיעות מסך - אני מבין שזהממש לא מובן מאליו לקבל הנדסת אנוש כה בוגרת ואינטואיטיבית כזו. גם כפתורי ההגה הפיזיים, שמאפשרים תפעול קל של הטלפון, ACC והמסך/HUD - מוסיפים לבטיחות בכך שאין צורך להוריד ידיים/עיניים מהכביש לשניות ארוכות ומסוכנות. מערכות הבטיחות האקטיביות הן ברמה שמזכירה את הטסלה - וזו מחמאה גדולה. אין לי שום צפצוף/התראה/פניקה מיותרת באף נסיעה. כמו בטסלה - אתה פשוט יודע שהן שם, אבל לא מרגיש אותן בנהיגה שפוייה. מושלם. גם כאן - סיניות מקבילות ידועות לשמצה בעודף ההתראות שלהן (זיקר? אקספנג מישהו?) - כך שאני מודה על הקיים. כמו בטסלות רבות - גם בסיל ישנה תופעה של קילופי צבע קטנים בחזית הרכב (chipping), ואני מכה על חטא של ביצעתי עיטוף PPF לפחות בפגוש הקדמי ומכסה ה-FRUNK... קחו זאת בחשבון אם אתם רוצים להנות מהתאוצות הפסיכיות של רכב כזה... רק עכשיו, בשיא החורף, אני מרשה לעצמי לראשונה לקפל את כיסוי הגג הפנימי, שמתקפל לתוך שק הבד שהגיע עם הרכב. נראה כמה זמן אצליח להנות מהגג הפנורמי לפני שהחום ברכב יהפוך לבלתי נסבל עבורי ואיאלץ להחזיר את הכיסוי. הגג מסנן קרינה וחום טוב יותר מטסלה, זה בדוק - אך עדיין היה נחמד אם הרכב היה מגיע עם מסך חשמלי... בסה"כ, התחושה נכון להיום היא שהרכב מתאים לצרכי בצורה כמעט מושלמת: שילוב של ביצועים הזויים בלחיצת דוושה קלילה, התנהגות כביש ברמה גבוהה מאד (אם כי נטולת כל היזון חוזר) תוך מתן תחושת סולידיות ובטיחות, איכות חומרים, נוחות ושקט ברמה של רכבים כפולים ויותר במחיר - והכל עם הוצאות תפעול סבירות מאד ביחס לביצועים. VFM - כנראה הטוב בשוק במחיר של פחות מרבע מיליון... לא זול בכלל - אבל במציאות ההזוייה של השוק בארץ באמת שלא יכולתי למצוא בשנת 2024 רכב אחד שמתקיימות בו כל התכונות לעיל בפחות מ-300K ויותר. המעבר לחשמל הפך, מבחינתי, למושלם. נראה לי שהסיל תהפוך מהר מאד לחשמלית המשומשת הטובה ביותר בסביבות מחיר של 150K. הלוואי והייתי יכול לקנות אותה משומשת כבר לפני שנה וחצי😉

הדיונים בנושא הם אינסופיים. בפועל, אני נוהג כמה שצריך, והיות ויש לי לא מעט ימים של 300+ ק"מ ביום, טוב לדעת שה-LFP נותנת יותר גמישות בטעינות. גם העובדה שהיבואן נותן 200K ק"מ אחריות לסוללה - לא מזיקה...

אתה צודק שהמצב היום רק נהיה עוד יותר קיצוני - אבל גם בלי חשמליות כבדות לא הייתי ממליץ להתנהל במיני לא בטיחותית בעליל - אפילו אם נשווה אותה ל"סתם" גולף, קורולה, או כל משפחתית קומפקטית ראויה. לא מעט לקוחות חדשים פונים אלי בבקשה למצוא להם "פיקנטו נחמדה". אני גאה לומר שגם היום, לאחר קרוב לאלף לקוחות, לא תמצאו אפילו לקוח אחד שנשאר אדיש ל"נאום הבטיחות" שלי, ואין לי ברזומה אף רכב שיותר קטן מסופרמיני. אני רואה בזה סוג של שליחות, ובמילים אחרות: אני רוצה את הלקוחות שלי בחיים גם אחרי התאונה, שנוכל לבחור ביחד גם את הרכב השני... סעו בדרכים טובות🚗💚🚗

הדבר הכי חשוב/גורלי שתאבד במעבר ממאזדה3 לכל אחת מהגמדות שהזכרת הוא הבטיחות. בשום אופן לא הייתי ממליץ ללכת על רכב מיני לילדים (או ללקוחות) שלי. כל ייעוץ שלי לכל לקוח מתחיל מהזווית של בטיחות (פסיבית) - די לראות את הסטטיסטיקה העגומה של תאונות הדרכים בארץ כדי לאמץ את השקפת העולם (הצינית משהו, אני מודה) שלי: אנחנו דנים כרגע ברכב שבו תתרחש התאונה הבאה שלכם! ואם זו נקודת המוצא - אז קודם כל זורקים מהחלון את הרכבים הקטנים והלא בטיחותיים בעליל בעולם האמיתי. במקרה של תאונה חו"ח, הגודל כן קובע (וגם המסה, ליתר דיוק) בהינתן מכוניות יחסית מודרניות, לכן המלצתי היא להתחיל מסופרמיני ואפילו לשאוף להישאר בהאצ'בק משפחתית קומפקטית כגון גולף או טויוטה אוריס האצ'בק. וגם אם החנייה הופכת ליותר מאתגרת - יש דברים בחיים שחשובים יותר מחנייה נוחה. וזה עוד לפני שדנים בתמורה העלובה שתקבל מפיקנטו או ספרק או I10 וכיוב' בכל הנוגע לנוחות, התנהגות כביש, שקט וחווית נסיעה כללית. כל הקטנות הללו פשוט בנויות זול - במובן הרע של המילה. לכן, אוריס היברידית תיתן את הטוב משני העולמות - בטיחות עם חיסכון ניכר בדלק. רק בהצלחה למצוא אחת טובה במחיר הזה בימינו... אבל מצב השוק העגום הוא כבר סיפור אחר.

ההגיון אכן אומר שעם ירידת ערך מסיבית שיש לחשמליות בשנתיים-שלוש הראשונות לחייהן, שווה לבדוק עסקת ליסינג. מעבר לדיפאל, שווה לבדוק מול טלקאר לגבי עסקאות של קיה EV6 או סרס M5 סביב 2500 ש"ח לחודש (ונדמה לי 20,000 מקדמה).

בת"א - מוסך רון וגם אופיר המכונאי האקדמאי. שניהם טיפה דרומה מעזריאלי, סמטאות מהמסגר.

הציטוט שאתה מביא, כנראה, מדו"ח בדיקה של מכון כסת"ח כלשהו, לא מאפשר לדעת באמת מהיכן נזילת השמן ומה הרמה שלה, לכן זה לא רציני לנחש פה עלויות, או האם יש לנו פה דיל ברייקר. בלמים אחוריים קומפלט (רמת OEM ) - ~ 1000 ש"ח. מצבר S.S. - סביב 900 ש"ח אם מדובר בצינור קאניסטר פגום - ניתן לרוב לתיקון בעלות סמלית (החלפת המקטע הסדוק בצינור איכותי כגון דלק) , או לכל היותר סביב 1200 ש"ח להחלפה מלאה. הכי פשוט ויעיל - לגשת למוסך פרטי שמתמחה VAG, ולקבל חוות דעת והצעת מחיר מדויקת.

אתה מזכיר לי את תגובתי הראשונה ל-SEAL שראיתי באולם התצוגה באפריל שעבר. המבקרים שם יכלו להתרשם מגבר בגיל העמידה שמגלה גמישות מפתיעה בזחילה והצצה מתחת לרכב, בחיטוט עם פנס מאחורי השטיחים, הפנלים הנמוכים, התפרים במושבים ועוד... כיום, לאחר 72,000 ק"מ מאחורי ההגה של סיל עם 530 כ"ס, אני יכול כבר לומר בזהירות הראויה שכנראה בחרתי טוב. הרכב עובד אצלי הרבה - וקשה. אני נהנה מאד מהסולידיות והמוצקות במרכב (שמזכירה את ה-A4 שהיתה לי לפניו), מהתנהגות כביש וביצועים ברמה אחרת (גם אם זה בא עם אפס קומוניקטיביות מההגה החשמלי), ומהחרישיות, הנוחות הכללית (ומושבים ברמה עולמית), הבולמים האדפטיביים שאשכרה עובדים - בקיצור חוויית נהיגה ונסיעה ברמה גבוהה, שהיתה עולה לי כפול בכל אירופאית או לקסוס. ימים יגידו לגבי המשך האמינות - אבל מבחינת התמורה לכסף נראה לי שיש כאן עסקה נהדרת לחובבי הז'אנר, שעולה על טסלה 3 מכל הבחינות החשובות לי - נוחות, איכות הרכבה וחומרים, הנדסת אנוש ואפילו טכנולוגיית הסוללה מבחינת הגמישות בתפעול של רכב מונע LFP שלא מצריך שום פינוק בטעינות שבין 20-80%.

אם צילמת בשעה שהטמפרטורה החיצונית היתה 4 מעלות צ' או פחות, הנורה עם פתית השלג מזהירה מפני קרח על הכביש - אזהרת טמפרטורת קיפאון. והיות ומדובר בטמפרטורה נמוכה, אז גם נורת ה-TPMS שדולקת ומזהירה מפני לחץ אויר נמוך יכולה להיות קשורה לזה, היות ובטמפרטורה נמוכה לחץ האויר בצמיגים יורד, ויתכן שהגיע אל מתחת לסף המינימום המוגדר.

הבעיה הגדולה ביותר היא לא שעבוד לגורם מממן כלשהוא (שאז ברוב גדול של המקרים יש הערה ברישיון הרכב) אלא במצב של רכב מעוקל, ששם יכול להיות שהעיקול הגיע ממש יום לפני המכירה - ולא רואים אותו ברישיון או בדו"ח שכתבו פה למעלה, של רשם המשכונות. ולכן: ה"פטנט" שאני משתמש בו, כשאני מעוניין ברכב מסויים הוא: כשאני ליד הרכב, והוא מוצא חן בעיני, וממש לפני העברת הכסף וביצוע התשלום, אני מבקש מהמוכר להיכנס לאזור האישי הממשלתי שלו, ולאתר את הרכב האמור (תחת הפרק נהיגה וכלי תחבורה) להיכנס לדף הרישום של הרכב, וללחוץ על ה"כפתור" של העברת בעלות אם הרכב מעוקל/משועבד - התהליך אמור להיעצר כאן, תוך כדי הערת הסבר מדוע לא ניתן להעביר בעלות. ליתר בטחון - ניתן לבקש מהמוכר לבצע עוד שלב בתהליך, ואז הוא אמור לבחור רק אם הוא מוכר לסוחר, או לאדם פרטי. הוא בוחר ב"אדם פרטי" - ואז לוחץ על עידכון, כך שאמור להתקבל העמוד הבא שבו יש לרשום את ת"ז של הקונה ולבצע פנייה אליו. כאמור, בכל מקרה שהוטל עיקול ברגע האחרון על הרכב, הפנייה לקונה לא יכולה להתבצע - ואז אנו יודעים שיש לטפל בעיקול לפני שמשלמים עבור הרכב. -

אני אומר לכל מוכר את הסיבה שבגללה אני מבקש לראות את רישיון הרכב, זה הצעד הראשון בכל בדיקה - ואם הוא מתנגד אז לרוב זה אינדיקטור טוב להפסיק את התהליך... בגדול - התהליך מנוסח כך שהבודק שאינו בעל הרכב מצהיר שהוא עושה זאת בסמכות וברשותו של הבעלים.

עוד דוגמה מיני רבות למה השיטה של בדיקה במכון כסת"ח כלשהוא פשוט לא עובדת ... וברכב ישן זה פשוט בולט יותר ויקר יותר, יחסית. אנצל את הבמה הזו להמחיש. קודם כל אסביר למה אינני נוהג לקחת את הרכבים שאני בודק עבור לקוחותי למכון - אלא למוסך שמתמחה בסוג הרכב שאותו בודקים: בכל רכב משומש בגיל הזה (וגם הרבה פחות משומש) יופיעו "משפטי כס"תח" קבועים שנועדו בראש ובראשונה להוריד אחריות מהמכון: "יש לבדוק תצרוכת שמן בנסיעה" או "רעש גלגלות ושסתומים /מיסבים/ מדיח כלים של השכנה מלמעלה" - הכל נועד לאפשר למכון לשים X יפה על המנוע ולהוריד מעצמו אחריות. מה אמור הקונה לעשות - לנסוע לאילת וחזרה כדי למדוד תצרוכת שמן?... האם הרעש הוא רגיל למנוע או לא?... לך תדע... רשימת המכלולים והנתונים שמראש לא מכוסים הולכת וגדלה עם השנים: טורבו, גיר בכללי, או לכל הפחות גיר רובוטי, מצמדים, מוח-גיר, וכפי שניתן פה - בכלל רכב עם מכל 100K ק"מ... ועוד לא דיברנו על היעדר בדיקת מחשב לאיתור תקלות או אחריות על "אלקטרוניקה"... טוב, אז מה הועילו חכמים בתקנתם? למה לשלם מאות שקלים ולקבל יותר סימני שאלה מאשר תשובות ? גם כשכבר יש איבחון בנוסח "נזילת שמן / מים בחיבורים" או "סימני קורוזיה במקום XXX" זה אף פעם לא מלווה בהסבר לגבי חומרת הנזילות, מה שמותיר את הקונה במצב של ניחוש/השערות/תפילות לגבי עלות יישור-קו. בגדול - דו"ח בדיקה כגון הנ"ל בעיקר טוב ליצירת אנטגוניזם בין המוכר לקונה, כי כל צד יכול ורוצה לתת פרשנות שונה לאותם הממצאים - ובסופו של דבר אנו עדים לויכוח הבלתי נגמר בין "עזוב - זה כלום, אתה מסדר הכל ב-200 ש"ח" מצד המוכר, לבין "מה קורה לך אחי?...זה לפחות 3,000 ש"ח לסדר את כל מה שיש פה" מצד הקונה. תוסיפו לכך את העובדה ששוק המשומשות הזולות (עד 50K ואף יותר) נמצא ממש ברתיחה - עודף ביקוש מטורף שיוצר גם עליית מחירים בעשרות אחוזים מעל מחירון וגם תופעה מכוערת שתמיד קיימת (אבל עכשיו הרבה יותר) שאפילו מכוניות במצב מכני ירוד מוצעות למכירה ב-10K ויותר מעל מחירון פשוט בגלל שיש 20 קופצים על כל רכב בזול... והריו ששאל עליה פות"ש היא קלאסית - תן לי לנחש שזו מכונית יד3 כמו כלום, שהיתה ליסינג בעברה (ולכן תשכחו מהיסטוריית טיפולים ותאונות לפחות ב-3 השנים הראשונות שלה), ששווה במחירות סביב 20K אבל דורשים עליה סביב 30K. ניחשתי בסדר??.. במצב כזה - שבו בדיקה גם עולה המון וגם לא באמת מספקת תשובות לשתי השאלות החשובות ביותר (האם לקנות? ואם כן - באיזה מחיר?), יש חשיבות גדולה לתיעוד של טיפולים, לדו"ח סליקה מלא של חברות הביטוח ובעיקר להבנה ממי אתם קונים. ולכל שאלה כזו - קשה מאד לקבל תשובות בעיקר ברכב ישן, שאילו היה מוצע למכירה סביב 15K ש"ח היינו יכולים לקחת צ'אנס בכיף ולסדר ליקויים בעוד כמה אלפים בודדים. במצב של VFM עלוב כמו שיש היום בשוק - אני מוצא עצמי בכל יום עם הרבה פניות שאין לי זמן לענות על כולן - וכולן מסתכתמות בגדול במה שכתבתי כאן - זהירות ממי קונים, התעקשות על תיעוד מקסימלי, בדיקה ע"י מכונאי שאתם מכירים ויכולים לסמוך עליו כדי לדעת באמת כמה יעלה הרכב כשהוא תקין ומיושר-קו, ובסוף גם לדעת פשוט להסתובב וללכת כשמקבלים סיפורים במקום עובדות. שיהיה בהצלחה.

הבעיה מן הסתם באיכות העור, ראינו זאת במהלך השנים גם לפני טסלה - בסובארו ומאזדה, אפילו בטויוטה - היו דגמים שהתקלפו מהר יותר מאחרים - ובהחלט מכיר מקרים אצל כולם שההגאים הוחלפו אחרי תום אחריות כרצון טוב. מה שחשוב לזכור - הגורם המזיק ביותר הוא השמש. קרינת UV גורמת לבלאי ונזק בכל חלקי הפנים, ולכן - השקעה במגן שמש לשמשה הקדמית היא הדבר הנכון, אישית אני לא מוותר על הטקס הנ"ל כבר עשרות שנים ומעולם לא נתקלתי בבעיית קילוף. השקעה של כמה שניות לפני היציאה מהרכב - וגם אתם תנשמו יותר קל כשתחזרו אליו ביום חם, לא רק ההגה.

ולהשלים את התמונה, לכל מי שמוכר ורוצה לשמור על שקיפות מינימלית מול הקונה מבלי להסתכן: 1. להוציא לעשמכם דו"ח סליקה - www.infocar.co.il - מופיע שם מספר הרישוי של הרכב בלבד, ללא פרטים אישיים. 2. לבקשת הקונה ניתן לשלוח את רישיון הרכב אבל למחוק שם, כתובת ומספר ת"ז 3.לפתוח היטב אוזניים ועיניים - אם הקונה מתנהג בצורה חשודה בכל הנוגע להעברת הכסף (העברת זה"ב בלבד!) - לא להיכנס לעיסקה.

מה שהכתבה, והשיא המטורף לכשעצמו, מלמדים אותנו זה בעיקר על ההבדל הגדול בין נהיגה יומיומית בתנאים קשים בהרבה - ובין הפוטנציאל העצום שיש בדיזל מודרני . מה ניתן לקחת מזה? רק שנהיגה מתונה שצופה פני עתיד היא חסכונית בהרבה מנהיגה עצבנית בפקקים והכאוס בכבישינו... מה שכותבים פה החברים, על מספרים בסגנון של 18 ק"מ, הוא הרבה יותר מייצג וריאליסטי, וכולנו יודעים שדיזל מצטיין בעיקר בנהיגה בינעירונית פתוחה, ושהתנגדות האויר (שגדלה אקספוננטית עם המהירות) היא הגורם הכי משפיע על התצרוכת מעבר למהירות של +/- 70 קמ"ש. בסה"כ כתבה נחמדה על הפוטנציאל, שעושה טוב בבטן למהנדסי סקודה/VW, אבל לא באמת משהו חדש שניתן לקחת למכולת.

איזה מזל שליבואנים יש אותך בשביל להגן עליהם בכזו אבירות, אני כבר רץ לקנות עוד כמה אריזות טישו לניגוב הדמעות אחרי התיאור קורע הלב של החיים הקשים של יבואני הרכב... כמו הרבה דברים אחרים בחיים - זה עניין של פרופורציות. אף אחד לא חושב שיבואן רכב הוא מלכ"ר. עסק צריך להרוויח כסף. תומר הדר לא כותב מתוך שנאה, כמשתמע מדבריך, אלא מתאר מצב קלוקל ומתסכל שבו היבואנים חוגגים על גב הלקוחות מאז ומעולם, מתמחרים את הרכבים בצורה גרידית וצינית (כמובן בתוספת מיסוי הזוי באדיבות ממשלות ישראל לדורותיהן - מיסוי שממש לא מסביר את כל תמונת מחירי הרכב המטורפים בארץ), ופשוט מרשים לעצמם גם לטרפד תחרות, לגבות מחירים מטורפים על חלפים (אולי תסביר לי איך סמל"ת הגיעו לתמחר מכסה מנוע של הונגצ'י -לצורך תיקון תאונה - בסכום של מעל 50,000 ש"ח - כן, חמישים אלף - וזה רק תופין אחרון שלמדתי עליו השבוע במקרה), ולשלוט ביד רמה בשוק שבוי ללא כל התערבות יעילה של המדינה.... דמעות התנין על העלויות הגבוהות של היבואנים לא יכולות להסתיר את העובדה, ששוק הרכב בישראל הוא (כנראה) ייחודי בעולם שנשלט בכזו יד רמה ע"י יבואנים בלעדיים, ובמקום להגן עליהם אז תומר הדר חושף עובדות ומספרים שמסבירים המון. צריך להסתכל על הנושא מכמה זוויות וביחד להגיע למסקנה שהמצב, אם כבר, עוד הרבה יותר גרוע: ידוע שהיבואנים בארץ מצליחים להוציא מהיצרנים מחירים נמוכים במיוחד (גם אם הכמויות לא תמיד מצדיקות זאת) בתואנה שגם כך המיסים בישראל הם מהגבוהים בעולם, אז צריך לרחם על הצרכן הישראלי... ואז, למרות המחיר האטרקטיבי שגורר מיסוי נמוך יותר, היבואן גוזר קופון שעולה לעיתים על 100% רווח גולמי ממחיר הרכב בשער הנמל, לפני מיסים. זה נקרא אצלך רווח סביר?? האם גם נועם ריין החביב מאתר ICAR שונא את היבואנים כאשר הוא כותב, ביולי השנה, על מחירי רכבים בשער הנמל: ומה על מאזדה 2, סיאט ארונה, סוזוקי סוויפט וקיה סטוניק, סופר-מיני פופולריות ורכבי פנאי קטנים שמשמשים לא פעם משפחות צעירות או קטנות? מחירן הממוצע לצרכן עמד ב-2024 על החל מ-122 אלף שקלים. כמה שילמו עבורן היבואנים הרלוונטיים (דלק, צ'מפיון, מכשירי תנועה וטלקאר בהתאמה) ליצרנים? בממוצע, 49 אלף שקלים בלבד. כאן עומד הפער בין המחיר לצרכן והמחיר ליצרן על 249 אחוז. (זה מתוך הכתבה הזו) מחירי החלפים הם , הרבה פעמים, ללא מכס כלל, כשמדובר בחלפים בטיחותיים בעיקר. זה עדיין לא מונע מהם להיות פשוט מטורפים בהשוואה לחלפי OEM שנמכרים בשוק ע"י יבואנים פרטיים פחות גרידיים, כאלו שפועלים בשוק תחרותי יותר ולכן חייבים לתמחר את המוצר באופן שיקח בחשבון תחרות ולא בלעדיות אפשר להמשיך עוד ועוד - אבל הדבר האחרון שצריך כאן הוא בכי-נהי על כמה מסכנים וקשים חיי היבואנים בישראל. בכל הכבוד, אתה מפספס את הפואנטה. גם רכב הוא מוצר צריכה בסיסי, בוודאי כשמדובר במדינה עם מערכת תחב"צ נחשלת כשלנו. איביזה חדשה היתה צריכה - ויכולה - לעלות פחות מ-100K לצרכן הישראלי, אנחנו לא צריכים להיאנק תחת העול של יבואנים גרידיים רק בגלל שרכב זה דבר יקר מטבעו, זכותנו המלאה לשלם מחיר שפוי על רכב חדש - וגם אתה מן הסתם היית שמח לחסוך כמה עשרות אלפי שקלים על רכב חדש, וכמובן לשלם הרבה פחות על משומש כנגזרת מכך.

הייתי נזהר מאד מעיסקה כזו מול חברת ליסינג, עם נסועה של מעל 100K ק"מ. בעוד שמנוע ה-1.6 בנזין 180 כ"ס נחשב לאמין ביותר בסדרת מנועי הטורבו של PSA, השילוב של רמת תחזוקה נמוכה (בפוטנציה) יחד עם מערכות אלקטרוניקה מתקדמות ושלל חיישנים, עלול להפוך את הבעלות למתסכלת במיוחד - רכב נהדר, נוח ובטיחותי שעלול להפתיע ו"לנשוך" בכיס כבר באזור 130-140K ק"מ. על קניה מליסינג- הרחבתי כאן. לעומת זאת, ה-5008 לא נהנה משמירת מחיר טובה (הרבה פחות מאשר ה-3008, שהוא תאום מכני), ולכן אולי תצליחו למצוא רכב מיד פרטית עם נסועה נמוכה בהרבה והיטוריית טיפולים מוכחת - ואז במחיר של 10% פחות ממחירון זו אכן אלטרנטיבה מעניינת.

נראה לי שעם נסועה של 40,000 ק"מ בשנה - הבחירה בהחלט צריכה ללכת לכיוון EV על מלא - עם כמה סייגים. 1. שמירת ערך של רוב הסיניות החשמליות פשוט מזעזעת לעומת היברידיות (או מנועי ICE בכללי). 2. לכן צריך לקנות יד-שנייה חשמלית כמעט-חדשה, ולחסוך כמה עשרות אלפים טובים, תוך שמירה על אחריות שתהיה עדיין יחסית ארוכה. 3. יש מבצעים למכביר לרכב חדש (או 0 ק"מ) בתקופה הזו, כולל בחשמליות, רובם מאד מתסכלים כי בסה"כ תקבל עד 10% הנחה - וזה ממש לא מספיק על מנת לפצות נגד ירידת הערך הצפוייה, בטח אחרי עליות המחיר ההיסטריות בשנתיים האחרונות. 4. יוצאת דופן לטובה במחיר "דמפינג" - לובינסקי מציעה כעת את ה- MG5 (חשמלית במבנה סטיישן פרקטי) במתכונת יד2 0 ק"מ במחיר מצחיק - סביב 109,000 ש"ח. טיפה מעל מחירה של קיה פיקנטו חדשה.... ברור שמחיר ההיצף הזה נועד לגמור אחת ולתמיד את המלאי של דגם שממש לא הצליח פה, אבל אם הטווח המוצהר (380 ק"מ) לא מרתיע, ואם אתה מתכוון להחזיק ברכב למשך 5-4 שנים לפחות, והרכב נמכר עם אותה האחריות (5 או 8 שנים על הרכב/הסוללה, או 150K ק"מ - אז זו לפחות אופציה מעניינת לרכב חדש במחיר מגוחך יחסית. 5. קנייה של כל EV אחרת צריכה להיעשות בשום שכל, אישית אני נוטה להמליץ על EV מבית טוב (כמו BYD, ג'ילי/ZEEKR) ולא על שלל "רכבי עלי אקספרס" שנראים נהדר בברושור אבל ממש לא מקיימים בפועל (נוחות גבולית, היפר-היסטריה של מערכות הבטיחות, ועוד), וכמובן צפויים להתרסקות מחירים אם קונים אותן כיד חדשות.