lanosforce

ערכתי בדיוק את ההודעה הקודמת שלי - תשים לב למה שהוספתי שם. לא הייתי ממהר לשפוט שזה מגבר לא תקין - אפשר לבדוק אותו על ספק 12V חזק לראות אם הוא מוציא סאונד נקי מכל ערוץ - רמקול פרוביזורי כלשהו - חוט לרמקול. כבל 3.5 PL לRCA וטלפון או נגן עם יציאת אזניות. הבעיה כאן היא שכאשר תבדוק את הרכב יתכן ולא תמצא אף SHORT TO GROUND בזמן שאחרי שהוא יצא לדרך ויעלה על הבאמפ הראשון פתאום זה יקרה. אם לא מוצאים במצב כזה שום דבר לא תקין עדיף פשוט להחליף חיווט אם יש ספק לקצרים ובעיות מגע. ממה שהוא מתאר זו לא התקנה חדשה - הרכב במהלך החיים שלו עובר שטיפות, חורפים עם ימים גשומים, מעגלי חום קור וגם לא מעט וויברציות מהמנוע והכביש. כל חיווט שעובר דרך מעברים וזוויות ברכב - כדאי לנסות להזיז עם היד תוך כדי בדיקה שכזו - וכל חיבור לקרוס או לרמקול כדאי גם לבדוק ויזואלית ופיזית לקורוזיה - לראות אם החיווט מחומצן, מתפורר, יבש וכך גם המיגון שלו וכך הלאה. הייתי מתחיל בלוודא שהמגבר תקין - שולל את זה ואם אכן תקין, מטפל בתשתית. דעתי בלבד וכמובן דורש בדיקה ייסודית.

הייתי מתחיל דווקא בלהחליף את כל החיווט. בנוסף לזה אם מיקמו את הקרוסים בתוך דיפוני הדלתות - תבדוק שאין עליהם קורוזיה, להחליף את כל נעלי הכבל באזור הרמקולים בתוך הדלת גם כדאי מאוד כי בהרבה מקרים הקצוות האלה פשוט נאכלים מקורוזיה אחרי כמה שנים.

זה מגבר, לא רץ מרתון - אפשר קצת פירוט למה הכוונה התעייף? נכנס לפרוטקט? מפסיק לפעול לסירוגין? יש רעשים? בכל מקרה לרוב המגברים לא יהיו כוונים מתקדמים במיוחד - אולי לחלקם תהיה לך אפשרות לברור בין HPF לLPF וגם FULL ולא רק HPF או LPF. לחלקם אפילו יהיה כפתור היפוך קוטביות ב180 מעלות ולבודדים שבינם לאחד מזוגות הערוצים בקרוס אובר יהיה כפתור X10 שמאפשר להשתמש בהם לטובת חיתוך מידריינג'ים או טוויטרים בצורה אקטיבית דרך המגבר. אבל לא מעבר - אתה רוצה יותר מזה אתה צריך כבר מוצר מעולם הDSP או ללכת OLD SCHOOL לכוון של קרוס אלקטרוני או אקולייזר אנלוגי או שניהם.

סשן כוונים "שני" - או סשנים של כוונים עדינים אז נכנסים עכשיו בעצם לשלב השני של כוון המערכת - והביטוי סשן שני - קצת מטעה כאן בפועל מדובר בשלב שני של כוון המערכת וזה "סשן" שיכול לחזור על עצמו מספר פעמים אפילו 10 פעם אם צריך - לפני שמגיעים לשלב השלישי שהוא שלב הליטושים (ככה אני קורא לזה כן? זה הכל מושגים אישיים שלי). אז איזה פעולות מתבצעות בשלב הזה? 1. תיקונים קטנים של בעיות ברורות. 2. התנסויות בשינויים קטנים מתוך סקרנות\חקר\ניסוי ותהיה\ניסוי וטעיה. 3. תיקונים על בסיס טרקים שמאתרים בהם תדרים בעייתיים (צלילים בעייתיים) ואז שיקוף שלהם מול RTA. אז איך מבצעים את זה? קודם כל - מעתיקים את הפריסט הנוכחי לאחר בכדי שיהיה אפשר לעבור בין השינויים - ורצוי לא לעשות יותר משינוי או שניים בכל פעם אלא אם כן ממש סגורים על זה שהשינוי הוא אך ורק לטובה. בעיות ברורות בעיות ברורות הן כמובן - דברים שקופצים לאוזן באופן מיידי ודי ברור מאיפה הם נגרמים או דברים שממש קל לאתר מאוד מהר. מספיק שלוקחים טרק שיש בו איזה תדר שמתפוצץ באוזן ומתחילים להעביר רמקול אחרי רמקול לMUTE עד שמוצאים את הרמקול שבו הבעיה מתרחשת - אם עוצמה כוללת גדולה מידי מנחיתים, אם תדר מסויים אפשר לחתוך שונה עד שהתופעה נעלמת או פשוט לקחת קריאת RTA בזמן שהתופעה קוראת ולראות איפה תדר השיא שגורם לבעיה ולהנחית אותו באיקולציה. למשל בעיה ברורה - סאב חזק מידי ומרוח - וכשנוגעים בשלט באס - אפילו על ההנחתה הכי קרובה לMUTE - הסאב עדיין חזק מידי - ברור שהגיין בערוץ הגברה שלו מוגזם וכדאי לסגור עד שהרגישות של שלט הבאס תהיה טובה ונכונה. למשל דברים שאני עושה בתיקונים ברורים - זה כמעט תמיד 1. ליצור בור תדרים באזור 250 הרץ - יכול להיות בעזרת חיתוך (מיד שנכנס חד מ300 ומידבאס שנחתך חד ב200) או בעזרת איקולציה כמו למשל NOTCH פילטר ב250... למה? כי הכניסה של תחום המיד באזור התדר של 250 משפיע בצורה קריטית (לא בהכרח 250 אבל כמעט תמיד זה יהיה בין 200-300) על איך שכל תחום הווקאל ישמע - קולות זמרים וכאן אני חוזר לרגע לטרקים של נורה גו'נס שהיא הרפרנס שלי - היצירה של הנפילה מאזור 80-90 הרץ בהדרגה דרך 160 הרץ ל250 ואז הטיפוס בחזרה עד לאזור 600 הרץ - מאוד מאוד מאוד מכריעים כאן - איך כל הווקאל ישמע בשאר תחום התדר. 2. איזון של התדרים באזור בין 4-6 קילוהרץ - זה אזור שבו שמשות ברכב - מחזירות בצורה איומה את התדרים האלה - בייחוד 5K - נקודת חיתוך נכונה בסלופ חד למשל אם שם אני חותך בין הטוויטר למיד. או איקולציה למשל - יש באזור הזה כמעט תמיד בעיות קשות של REFLECTIONS. תדר נוסף שיכול להיות מאוד בעייתי זה האזור בין 1.2 ל1.5 קילוהרץ - בעיקר בעיקר כאשר יש מידריינג' שיושב בזווית ישירה וקרובה מאוד לשמשה כמו למשל פינת הדשבורד. 3. שינוי בהירות כללית ע"י משחק הנחתה\הגברה של הטוויטרים. התנסות כאן אין מה להרחיב יותר מידי - תחקרו! תשחקו עם ההגדרות (בטווח הבטוח) - תעשו לכם פריסט בשביל לעשות ניסיונות - האם נקודות חיתוך חופפות זה רע? האם בור תדרים זה רע? לווא דווקא... האם לחתוך תדרים מחוץ לפאזה בעזרת EQ זה בהכרח רע? האם להוסיף לא מעט (4-6 דיבי) לתדר כמו למשל תדר 60 הרץ זה בהכרח רע? (ככה אני יוצר את הפאנטש בקיק דראם כשיש לי בעיית הספק למידבאסים ו\או סאב). תיקונים של תדרים בעייתיים ואיזונים עדינים את השלב הזה אני מבצע או על פינק נוייז או על טרקים שאני מוצא בהם תדרים קשים - כואבים, צורמים. הנה דוגמא לאחד שכזה - זה טרק אדיר! שפשוט לוקח את המערכת לכל "קצה" אפשרי הקלטה ממש טכנית וקשה מאוד של כלים קלאסיים שפחות או יותר יחשפו כל בעיה אפשרית ברכב. הנקישות של התופים שם - אם כואבים לאוזן למשל. גיטרת הבאס אם יותר מידי מרוחה או ההפך לא באה בכלל לידי ביטוי. ויש שם בערך ב1:08 קליד פסנתר פשוט איום ונורא שבהמון המון מערכות - פשוט יקרא לכם את עור התוף מהמקום... אז איך אני מטפל בזה? אני מנגן את זה במערכת בזמן שאני מודד עם מיקרופון ותוכנת מדידה כמו REW5 למשל או SMAART או TRUE RTA במצב שמראה לי PEAK - תדרי שיא - מה קורה בשניה הזו - ואז רואים בבירור תדר באזור המיד הנמוך יחסית (קליד פסנתר) והופס - יודעים איפה לתת נגיעה (וגם בכמה) באקולייזר ובד"כ הבעיה באה אל פתרונה במלואה. ועכשיו אני חוזר לתמונה הבאה: בקצרה (כן בטח) - בירוק - RTA מיידי לאחר כוונים גסים יש בור תדרים הזוי בין 1 ל- 1.5 קילו יש נפילה מטאורית של הטוויטרים - הם פשוט לא באים לידי ביטוי. תיקון עדין ראשון - צהוב הרמתי "גיין" לטוויטרים מהמגבר שלהם - הם כבר באים לידי ביטוי אבל עדיין לא מספיק. תיקון עדין שני - סגול כאן כבר פתחתי לטוויטרים באופן ניכר את הגיין והעליתי נקודת חיתוך ל1500 לטובת המידבאסים וכמו שאתם רואים הבור תדרים בין 1 ל1.5 נסגר לחלוטין. דברים שקרו אח"כ ולא תיעדתי אז עשיתי מאז עוד איזה שתי רפטיציות של סשן כוונים עדינים - קודם כל הנקודת חיתוך ב1500 - נכון זה מכסה את הבור - אבל זה נשמע פשוט זוועת עולם. אז נלחמתי שם עם הנקודת חיתוך עד שהגעתי ל750 הרץ ושם באמת יש גם כיסוי מספק של הבור וגם השמע נקי כמו מים. ובנוסף לכך נתתי הנחתה של 4 דיבי בתדר 550 על Q שמשפיע בין 500-600 בשביל להוריד את הפיק של המידים כ3 דיבי מתחת לפיק של המידבאסים באזור ה90 הרץ. פתחתי את הסאב לפי שמיעה לעוצמה רצויה. מה המצב הנוכחי? ומה הלאה? אני רוצה להתנסות בשינוי סלופ ב750 או 650 בין המידבאסים למידריינג'ים ל18 דיבי לנסות לסגור קצת יותר את הבור ואולי עדיין בלי שיהיה שם בהיר מידי. ואחרי שאני נסגר על האזור הזה - אני כבר אהיה מוכן לשלב השלישי והאחרון של כוון המערכת והוא שלב הליטושים - על בסיס ריבוי מדידות ממוצעים לכל רמקול והשוואת היענות הכוח. כאשר אגיע לשלב הזה - יעלה לכאן המון חומר של מדידות שמתבססות על היזון חוזר ואנליזה עמוקה מאוד של המערכת.

טוב אז לסיום הסשן הראשון ברכב - כוונים גסים אני מעלה לכאן שלוש קריאות RTA אחת על השניה - האחת מהן היא זו הראשונה שנלקחה בצבע ירוק טורקיז. ואז אני כבר ישרתי נכנסתי ל"סשן כוונים עדינים" שעליו כבר אדבר בפוסט הבא ואחזור לאותה התמונה לכן כרגע לא אתייחס יותר ולא אסביר יותר מידי אלא פשוט אחזור על התמונה. אז שימו לב - אנחנו מתייחסים אך ורק לקו בירוק טורקיז המדידה נלקחה על רעש וורוד בעוצמה ממוצעת של 83 דיבי. מעבר לזה החלון בתמונה לאחר עימוד בין 70 ל100 דיבי ובין 20 הרץ ל20 קילוהרץ מציג את גרף עוצמת השמע בקפיצות מדרגה של 2 דיבי וההחלקה כאן היא בשישית אוקטבה. קודם כל מה שאתם רואים כאן זה שהסאב והמידבאסים על אותה העוצמה - למען האמת המידבאסים כאן אפילו קצת יותר חזקים מהסאב (זה מדהים כי בפועל אני יכול לכבות את הסאב ופשוט להנות בלעדיו), יש נפילה מכוונת מראש בין 200-300 וב1.2 קילו יש ביטול מוחלט והביטול הזה מגיע מהפודים! כן - זו המגרעה הכי גדולה שלהם. בהמשך תראו איך אני מתגבר על זה. רגע לפני הביטול רואים פיק אדיר בין המידבאסים למידריינג'ים באזור 500-600 שגם הוא טופל ואגיע לזה בסשן הבא. ואז יש נפילה מטאורית של הטוויטרים שגם כן טופלה וגם זה יוסבר בסשן הבא. אמנם שני הסשנים האלה בוצעו במכה אחת בעניין של פחות משעה - אבל לצורך ה"מדריך" אני אפריד אותם כשניים נפרדים בהסברים שלי. אני לא השתמשתי בDB METER בכדי לאזן את ההספקים אלא בRTA שאתם רואים מעלה. כמובן - האזניים הן אלו שנתנו את האישור הסופי. בסיום הסשן הראשון מה שהושג זה - רמקולים בקטביות נכונה. טיימינג שיוצר במה ברורה מאוד. איזון הספקים לכוון העדין והחם מידי היות והטוויטרים לא פתוחים כראוי והמידריינג'ים עם בור תדרים גדול בינם לבין המידבאסים. אבל ניתן לשמוע ובכל זאת כבר להנות ממשהו סביר.

דניאל, קודם כל - יפה לראות מתקין שנכנס לעומק של לימודי סאונד וכוון של מערכות ספרתיות (DSP במילים אחרות). הסט הזה של RS מגיע מבית היוצר של רוברטו - נראה מאוד דומה לסדרה 5 של רוברטו כשמדובר במותג מיקרו פרסיז'ן. מדובר במידבאסים מאוד אגרסיביים ומדוייקים לאורך כל הסדרות ובטוויטרים מפורטים וחמים - אשמח בהזדמנות להתרשם מרכב שהותקן וכוון עם חבילת סאונד שכזו. ואל תתבייש להציג מחירים - אתה ספונסר. עוד מוצר מהבית של רוברטו (עריכה - רוברטו אחר בדיעבד) עד כמה שזכור לי הם סינפוני המקוריים עצמם - מה שהיום מוכר כקווארטוריגו והשם סינפוני שבפועל הועבר לבעלים חדשים - נשען על הקו של המותג המקורי בחלקו. הייתי שמח מאוד! לראות תמונת קרביים של האינטגרטור מבית סינפוני - הם שמרו בצורה מכובדת ביותר על ליין העיצוב של המותג והם גם לוקחים את המותג לכוונים הרבה הרבה יותר מודרניים. הבעיה העיקרית באינטגרטורים (איתם יש לי נסיון עצום) היא שברובם מדובר בספק כוח אחד בודד לכלל הערוצים המוגברים - במקרה של הסינפוני הזה יש שישה ערוצים עם הספק X וזוג ערוצים עם הספק X+Y ומה שיהיה ממש טוב לראות - זה אם במקרה לזוג הערוצים האלה יש ספק כוח עצמאי - זה כבר משנה חוקי משחק באינטגרטורים. יש עוד אינטגרטורים נהדרים בשוק עם ריבוי ערוצים חזקים - לא אמנה אותם כאן כי זה לא הנושא ולא העניין - אבל טרם ראיתי אחד עם שני ספקי כוח כמוצר שכבר נמכר בשוק. הסאב, המונו והבידוד - מוצרים מוכחים וגם וותיקים בשוק. עבודה יפה - כן יירבו. תגובה מהבעלים של הרכב במידה ומעוניין תתקבל באהדה.

יפה מאוד דניאל. למגבר משולב DSP ניתן פשוט לקרוא במילה אחת "אינטגרטור". הדברים שמצאו חן בעיני באדזסט (קלריון יפן לשעבר) - שלט הווליום, אלחוטי - התקנה מאוד קלה רק צריך לספק מקור מתח (מטען USB כלשהוא ממה שהבנתי) כלשהוא בסביבת השלט. מקלט BT מובנה. הסינפוני (קווארטוריגו לשעבר? שהיו סינפוני לשעבר?) החדשים האלה מעניינים לא פחות מהאינטגרטור. על סאב DLS נורדיקה אין מה לאמר - אני מכיר אותו גם בדגם של אקסלזוס - באמת אחד הסאבוופרים שהצליחו ממש לתפוס את תשומת הלב שלי בשנים האחרונות - נקרא לזה תקופת הקורונה. מחירים? היכן ניתן לרכוש?

החלק השני של הסשן הראשון ברכב - סשן כוונים גסים שיטת הפירמידה שיטת הפירמידה היא טכניקה אישית שלי ליצור תזמון נכון לכל הרמקולים - כזה שמגדיר מרכז, ימין, שמאל, גובה, רוחב, עומק ברורים. השיטה מבוססת על שלל טכניקות אחרות מעשרות מאמרים שקראתי במהלך השנים, חברים שהדגימו את הדרך שלהם להכנס לתחום וכך הלאה. למה פירמידה - כי התיאום בין הרמקולים מתבצע בסדר מסויים ובבניה מסויימת מהנמוך אל הגבוה. אז איך מתחילים? - לשלב הזה לא חייבים שום כלי חוץ מהאזניים. 1. מכבים את הסאב - הוא יגיע בסוף. 2. מידבאסים - אני בוחר ווליום סביר ומאותו רגע עושה הכל באותו ווליום בדיוק. רק המידבאסים מעבירים סאונד (חוץ מהם בDSP כל שאר הערוצים על מיוט). אני מעלה את נקודת החיתוך העליונה שלהם לרגע עד 5 קילוהרץ. למה? בכדי שינגנו תדרים קריטיים בהם ניתן להבחין היטב בקול אנושי. אני מנגן בREPEAT טרק של PHASE IN PHASE OUT - לי יש אחד כזה אשר ניתן לי ע"י חבר יקר - רונן נאור שמו - בטרק הזה כאשר הקריין בפאזה הפוכה - שומעים POP מהסאב (שיכנס בסוף התהליך). ובעצם אני מחפש מצב שבו בPHASE IN הקריין נמצא במרכז הרכב - גבוה ככל האפשר, חזק ככל האפשר. בPHASE OUT הוא פשוט מתפזר לצדדים. אני לוקח את מידבאס שמאל - אם הוא נשמע לי שמאלה מידי - אני מוסיף השהיה - מגדיל את הTC לערוץ הזה ומרחיק את צד שמאל עד שהוא נשמע לי היטב היטב במרכז הרכב. אם הוא נשמע לי ימינה מידי - אני מקטין את מידת ההשהיה לערוץ שמאל. ברגע שהוא נשמע לי ממוקם במרכז כאשר הוא ב-פאזה - אני מתחיל להתמקד בעד כמה הוא נשמע לי בורח לצדדים כשהוא מחוץ-לפאזה וכאן גם אני מנסה להפוך קטביות פעם למידבאס השמאלי ופעם למידבאס הימני - עד שאני מקבל את ההדגשה של הבריחה שלו לצדדים כאשר הוא בפאזה הפוכה בטרק - הכי ברור. וככה אני יודע שהמידבאסים מוגדרים מבחינת זמנים ופאזות. דוגמא לטרק שכזה: שלב שני - מידריינג'ים מחזירים עכשיו למידבאסים את נקודת החיתוך המקורית שלהם, מעבירים אותם לMUTE. ומפעילים רק את זוג המדיריינג'ים למידריינג'ים אין צורך לשנות נקודות חיתוך הם במילא מנגנים את התחום הקריטי. חוזרים על אותו התהליך בדיוק למידריינג'ים - לפי שמיעה מהתזמון ההתחלתי שקבענו להם משחקים עם השמאלי ליצירת מרכז וחוזר חלילה עם הקטביות. שלב שלישי - טוויטרים עכשיו מחזירים את המידריינג'ים לMUTE ופותחים את הטוויטרים בטוויטרים זה יהיה קצת יותר קשה כי הם מנגנים תדרים שבהם לעוצמה יש את עיקר ההשפעה על המיקום - אז אם הטווירים למשל חתוכים גבוה מ5K ויש אפשרות לתת להם לרגע לנגן נמוך יותר - ולכן גם ההדגשה שהשיטה מתבצעת בווליום סביר! סביר נמוך אפילו. אז זה יקל על היכולת למרכז אותם. וחוזרים על התהליך - בסוף התהליך כמובן להחזיר לטוויטרים את נקודת החיתוך המקורית שלהם. אז מה יש לנו עד עכשיו - יש לנו מצב בו כל זוג רמקולים מאותו סוג - ממורכז - אבל הם עדיין לא נבדקו כאשר הם עובדים יחד. עד עכשיו בנינו את הקומות של הפירמידה - עכשיו מרכיבים את הפירמידה עצמה! מפעילים את המידבאסים עכשיו + המידריינג'ים מוודאים שבפאזה ישרה הזמר במרכז וגבוה ובפאזה הפוכה הוא בורח לאחד הצדדים או שניהם - במידה וזה לא קורה - זה אומר שמשהו בתזמון בין! הזוגות או בקטביות בין הזוגות יוצר בעיה כלשהיא או חוסר איזון מסויים. אפשר בשלב הזה כל פעם להפוך קטביות לאחד הרמקולים ולראות אם מסתדר או לנסות אפילו לשנות את הסלופ לאחד הרמקולים בקפיצה של 6 - רק תוודאו שאתם חתוכים בטוח מספיק אם אתם מנסים את זה. אם יש כלים כמו - פייז שיפטר ואולפס פילטר - אפשר ליישם אותם בין כל זוג רמקולים באותו הצד. בד"כ לא יהיה שום צורך בכך - אם כי קרה לי בעבר שרמקול אחורי בודד הוציא לי את כל המערכת מפאזה - בסט קידמי בד"כ זה יהיה פחות מורגש. ועכשיו - מוסיפים לחגיגה הזו את הטוויטרים חוזרים על הבדיקות. מה נשאר בכדי להשלים את הפירמידה? - להוסיף את הסאב. עכשיו מוסיפים את הסאב לחגיגה ומחפשים מתי הוא נשמע לנו יותר לכוון מרכז השמשה ומעל הדשבורד. אם הסאב נשמע מהרצפה - הוא בקטביות הפוכה או סלופ הפוך ב12 דיבי למידבאסים. עכשיו - הסיום של הפירמידה - תזמון הסט הקידמי כלפי הסאב. כן - הסאב וופר הוא אלמנט מאוד איטי - הוא ממוקם מאחורי האזניים שלנו והוא צריך קודם כל - לייצר לחץ בתיבה לעבור את כל המכשולים של מבנה הרכב בניגוד לסט קידמי שבו בד"כ הפיגור בזמנים בין האלמנט הכי קרוב להכי רחוק יהיה באזור שנמוך מ2 מילישניות - סאב וופר יאחר במספר מילישניות גדול מזה - ברכב נוסעים ממוצע זה בד"כ ינוע בין 3-6 מילישניות ולכן מה עושים? מוסיפים לכל רמקול בסט הקידמי כל פעם מילי שניה שלמה של עיקוב - 2 מילישניות, 3 מילישניות, 4 , 5 ,6 אפילו 7 וגם 8 ובכל קפיצה כזאת מאזינים לדבר הבא: אני בד"כ אעשה את זה עם הטרק של הפואמה לתופים סיניים שהעליתי מקודם - מחפשים שמכת הבאס תהיה חזקה מאוד! במרכז הרכב - לא בהכרח מרכז השמשה אלא מרכז הרכב - או בינכם לבין השמשה ושהבאס יהיה מורגש כאילו ומגיע מכל חזית הרכב ולא רק מרכז השמשה - כשאתם מטים את הראש לאחור אתם צריכים לקבל תחושה כאילו ואין סאב בתא המטען. והסט הקידמי עובד חופשי, ללא הפרעה וללא ששום דבר "מבטל" אותו. ברגע שהגעתם לתוצאה הזו סיימתם סשן כוונים גסים בפועל! עכשיו נשאר דבר אחד אחרון שאני עושה בד"כ בסוף הסשן (לפעמים גם בתחילת הסשן במקום להשתמש בDB METER) קריאת RTA - לנושא הזה אקדיש פוסט נפרד שבו כבר תקבלו את קריאת הRTA בתחילת ובסיום הסשן הגס הראשון שעשיתי ברכב.

מאושרת מאושרת מאושרת! טוב נו מאושר. אופטימוס עבר הבוקר מסלול כדוגמן ואני פיזזתי לי למשרד המכון בשביל לקבל טסט לעוד שנה. אפילו אמרו לי שאופטימוס היה ילד טוב ולכן קיבל מדבקה צהובה במתנה. החיישן חמצן יגיע ביום רביעי ולבינתיים יאוחסן.

בבניינים חדשים בדרך כלל גם יש חדרי מכונות\משאבות וכניסה ראשית של חח"י למבנה הציבורי\משותף. לא מבין למה לא להתחבר לנקודה הזו ולסלול תשתית ישירות לחניון עם מונה פרטי לדייר - אז ישלם על שני חוזים אבל לא יעשה התקנה שמכערת חזית בנין בצורה שכזו.

הדבר היחידי שממש מבאס אותי אם באיזשהו יקום מקביל אוכל להרשות לעצמי מפלץ כזה - זה שאני יודע שאני אקרא לו מיץ תפוזים (או ג'יי) או בארט (סימפסון). זה כל כך מוריד לי.

אתה לא רוצה להחליף את החלק הזה בחלק שעשוי למשל מפליז? מתכת כלשהיא? כלשהו BRASS PIPE FITTING...

תגדיר בבקשה "תקציב נמוך".

אז עכשיו כבר נכנסים לתוך הסשן כוונים הראשון שנעשה ברכב. אני כנראה אכתוב את הסשן הזה בחלקים בגלל חוסר זמן. הכנסתי נקודות חיתוך ושמתי טיימינג לפי חישוב יבש של הפרשי מרחקים. יופי - מה עכשיו? דבר ראשון מכוונים גיין במגברים שיש להם כניסות RCA -איך מכוונים גיין? אפשר את השיטה עם המולטימטר. אפשר עם מכשיר כמו SMD DD1. יש לי גם DD1 ויש לי גם מולטימטר והאמת - אני פשוט משתמש בשיטה "שלי" - לפי שמיעה... אז איך? אני באופן אישי אוהב שהמערכת בפוטנציאל המקסימלי שלה תהיה על אזור ה100-110 דציבל. בשביל לעשות את זה אני לוקח טרק של רעש וורוד ואני מביא את המידבאסים לווליום של 83 דציבל לערך - כאשר הווליום בהנחתה של מינוס 20. למה? - כי אז נשאר לי עוד פוטנציאל של 20 דציבל הגברה ובמקסימום על רעש וורוד המידבאסים שלי יהיו קצת מעל 100 דציבל ללא הנחתה - הסאב אצלי בד"כ יהיה 9-12 דיבי יותר חזק מהמידבאסים ולכן הווליום הכולל של המערכת יפגע במטרה של 110 דיבי מקסימליים. שוב אני מדגיש - זאת הדרך שלי! השיטה שלי לכוון מערכת. - אף אחד לא מחויב או צריך לראות בזה "תורה" אבל זה גם נותן לכם להבין איך קובעים למערכת שיא פוטנציאל. ואם התשתית חלשה מידי או המגברים חלשים מידי אתם תבינו מה מגבלות המערכת שלכם מאוד מהר. תהיו זהירים בשלב הזה - אם אתם שומעים עיוות או חרחור - מיד, תציבו לעצמכם גבול למערכת וככה תהיו בטוחים. מה גם שאני לא אוהב לשמוע בעוצמות שמפיקות 120 דציבל - אחרי חצי שעה עלול להווצר נזק שמיעתי - אני באופן אישי סובל כבר מ2013 מטינטון. ממשיך עם הגיין - בגדול לפי שמיעה - אם אני שומע היסס מהרמקולים או אם אני קולט למשל - לדוגמא - בסאב וופר שהכפתור ששולט על (שלט באס נו..) העוצמה שלו - לא רגיש בכלל ואפילו כמעט בהנחתה מלאה הסאב פשוט חזק ובלתי נשלט - סימן שהגיין מוגזם. - השמע צריך להיות נקי מכל רעשים ורגיש לנגיעות בהנחתה\ווליום. סיימתי גיין - מה הלאה? עכשיו אני עושה איזון הספקים ראשוני - איך עושים את זה? כאן זאת הפעם הראשונה שמשתמשים במכשיר מדידה - אפשר להוריד לטלפון אפליקציה כמו SPL METER או DB METER או להשתמש במחשב בתוכנות כמו SMAART או REW שיש להן מדידת SPL DB ביחד עם מיקרופון. כאן אני נכנס לסוג של TARGET - עקומת בית - אישית שלי. אז את המידבאסים במינוס 20 הנחתה אני מטרגט לאזור ה83 דציבל והפיק שלהם יהיה בין 60-80 דיבי ומשם הם יתחילו בנפילה הדרגתית עד ל250 הרץ שאת היצירה שלה אסביר בסשן הבא - לא בסשן הגס. את המידריינג'ים אני בד"כ אכניס איפשהו בין 400-800 הרץ בנקודת חיתוך מול המידבאסים והפיק שלהם יגיע באזור שבין 600 ל800 הרץ אבל הפיק של המידריינג'ים יהיה בסביבות 3-4 דציבל מתחת לפיק של המידבאסים אז אם כיוונתי במינוס 20 את המידבאסים ל83 דיבי - את המידריינג'ים אני אכוון ל79-80 דיבי. ואת הטוויטרים - 3 דיבי נוספים - מתחת למידריינג'ים כלומר אכוון אותם במינוס 20 הנחתה ל76 דיבי. את הסאב - אני אביא ל92-93 דיבי. יש לי בשלב הזה "סוג של" - טיימינג בסיסי, איזון בסיסי. מה הלאה? עכשיו אני ניגש לבדיקת קטביות של כל רמקול ורמקול - איך עושים את זה? אני משתמש במכשיר קטן, זול אבל יעיל ביותר - זה המכשיר שאני משתמש בו וזה בעקבות הסרטון הזה גם אני בודק לכל רמקול ורמקול ממרחק של 10 ס"מ בערך מהרמקול - עם הטרק בדיקה של המכשיר זה - את הקטביות ובמידה והיא הפוכה - אני משתמש בDSP בכדי לשנות את זה. בFIR באופן פרטני למערכת הזו - נראה שלקטביות במידריינג'ים לפחות - אין ממש השפעה. אבל בכל מערכת "קונבנציונאלית" אחרת - זה עושה את העבודה ובחלק הבא של הסשן הגס תבינו איך ולמה. אז לסיכום החלק הראשון של סשן כוונים גסים אני בנקודות חיתוך רצויות. טיימינג בסיסי ומאוד גס. איזון הספקים ראשוני. קטביות נכונה לכל רמקול. מה יקרה בחלק השני של אותו הסשן? כניסה לתיאום פאזות וטיימינג סופיים.

מדריך כוונים - בשיטות האישיות שלי - מתחיל עכשיו אז מאיפה מתחילים? דף נייר ומשהו לכתוב איתו - ומטר רץ. הדבר הראשון שאני עושה כשאני מכוון רכב זה למדוד את המרחק של כל רמקול - ממרכז משענת הראש של הנהג. את הסאב אני מודד את עובי המשענת - עובי המושב האחורי ואת עומק התיבה - מחבר הכל ומקבל מושג יחסי בכמה הסאב רחוק. אם כי - בהמשך תבינו למה היום אני כבר לא ממש טורח למדוד את המרחק של הסאב. ככה אני יודע איך לחשב השהיית זמנים התחלתית (עוד לפני שבכלל הDSP נכנס לרכב - אני מגדיר את הנתונים בשלב המודל הטכני שדובר עליו כאן בדף הראשון של הפרויקט). ככה אני יודע מי הרמקול הכי רחוק ממני בסט הקידמי ומי הכי קרוב כאשר את הפרשי המרחקים שלהם מהראש - אני מתקן כלפי הרמקול הכי רחוק. הרמקול הכי רחוק הוא כמעט תמיד מידבאס ימין. - זו נקודת האפס שלי. והרמקול הכי קרוב הם כמעט תמיד או טוויטר - או מידריינג' שמאל. - הם יקבלו את ההסטה הכי רחוקה בזמן כלפי מידבאס ימין מן הסתם. נניח מצב נתון - סט שני חלקים מידבאס ימין - 150 ס"מ טוויטר ימין - 130 ס"מ טוויטר שמאל - 60 ס"מ מידבאס שמאל - 90 ס"מ איך החישוב מתבצע? כל 10 ס"מ הם פחות או יותר 0.3 מילישניות אם ההפרש בין מידבאס ימין לשמאל הוא 60 ס"מ - אני צריך לעקב את מידבאס שמאל ב6*0.3 או במילים אחרות ב1.8 מילישניות. אם ההפרש בין מידבאס ימין לטוויטר ימין הוא 20 ס"מ - אני מעקב את טוויטר ימין בזמן בכ0.6 מילישניות וכך הלאה - את טוויטר שמאל אני צריך לעקב בכ90 ס"מ - אני אעקב את טוויטר שמאל ב2.7 מילישניות את הנתונים האלו אני מכניס לכל רמקול בפרוססור ובשלב זה שוכח מהם כי מה שיקרה ברכב יהיה אחר לגמרי ויהיה צריך לעשות לדברים האלה תיקונים גסים ואח"כ להביא בחשבון את הסאבוופר. אבל זה אחד משני דברים שאני עושה באופן מיידי כאשר אני מכין DSP להתקנה - אני מכוון בו כמה דברים עוד לפני ההפעלה הראשונה ברכב. מה הדבר השני שאני מבצע? - נקודות חיתוך אי אפשר הרי לתת לטוויטרים ולמידריינג'ים פול ריינג' וזה גם מאוד לא רצוי למידבאסים או לסאב (דרך נהדרת לטגן סליל של סאב) אז איך אני בוחר נקודות חיתוך? בגדול - יש לי שלוש דרכים עיקריות הראשונה - המלצת יצרן. השניה - תדר הFS ותדר הROLL OFF והשלישית - לפי שמיעה. כמובן בשלב הזה מדובר רק על שתי הדרכים הראשונות. אם יש המלצת יצרן - נהדר - לרוב הן גם נכונות והרכיב עובד איתן יפה - אלא אם כן אני רוצה להחמיר ולשמור ולהגן עליו עוד יותר או אם הרכביב למשל מיועד לסט שני חלקים אבל אני הולך להשתמש בו לסט שלושה חלקים מן הסתם אני אסטה מהמומלץ. אבל אני כמעט תמיד אביט בגרף היענות הכוח של הרכיב בכדי להבין איפה מגיע הרול אוף שלו בON ובOFF אקסיס. ואני תמיד אברר מה תדר הFS של הרכיב. תדר הFS אומר - באיזה תדר הרכיב ינגן הכי חזק תדר מסוים על הספק הכי נמוך ובעצם יהדהד חופשי בתדר הזה ללא שליטה או התנגדות. בטוויטרים ובמידריינג'ים צריך להתרחק! מהתדר הזה. בטוויטר אני אחסום חד! (סלופ 24) בפי 3 מתדר הFS במידריינג' פי 1.5 עד פי 2 ולמידבאס - אני אחתוך צמוד (טיפה מעל) הFS ולסאב אפשר לחתוך על ואפילו טיפה מתחת (בתיבה סילד הסאב נשלט ע"י לחצי האוויר בתיבה אז זה פחות מדאיג - בפורטד רצוי לחתוך קצת מעל). לדוגמא - המידבאסים שלי - מוראל הייבריד אוביישן עם FS של 45 הרץ. אני רוצה להיות בתדר הFS שלהם בהנחתה של לפחות 12 דיבי! אז אם הייתי חותך אותם בסלופ 12 - הייתי חותך אותם ב90 הרץ בכדי לפגוע בתדר 45 הרץ בהנחתה של 12 דיבי. אם בסלופ 6 הייתי חותך אותם ב120 הרץ... אבל אני רוצה שהם ינגנו כמה שיותר חזק את תדר 60 הרץ אז בכדי להגיע לשם - אני חותך על! תדר 60 ובסלופ 24 - זה אומר שב30 הרץ הם מונחתים ב24 דיבי - וב45... נכון - 12 דיבי. ואז מהצד העליון של הרכיב אני מחפש את תדר הרול אוף ברוב המידבאסים למשל התדר הזה מגיע בין 700-800 הרץ - יש כאלה שזה מגיע הרבה יותר גבוה והם יותר מתאימים לסט שני חלקים למשל. תדר הרול אוף משתנה בהתאם לזווית ההאנזה (און ואוף אקסיס) מהרכיב ולכן חשוב לראות גרף היענות כוח ולהבין איפה הרול אוף מגיע באון אקסיס, איפה ב15 או 30 או 45 מעלות ואיפה ב90 מעלות. מה זה אומר בעצם? עד תדר הרול אוף של אלמנט - בד"כ האלמנט גם יקרין בצורה רחבה את העלומה שלו (הכל מוסבר במדריך המלא לאודיופיל המתחיל) - אני מאוד אוהב לנצל את ההקרנה הרחבה של אלמנט ברכב מצד אחד מצד שני אני מאוד אוהב שרמקול אחד ינגן כמה שיותר תדרים בשביל למנוע גרופ דיליי גדול ועוד תופעות תזמון. אז נניח שאני מכניס את המידריינג'ים שלי מ700 (שזה מה שקורה בפועל) - המידבאסים מנגנים רחב ואלו תדרים אי כווניים עדיין בכל מקרה. עכשיו אני מתחיל את המידריינג' שלי הרבה הרבה מעל הFS שלו - הוא בטוח לשימוש - אבל אני יכול מצידי לסחוב אותו עד 14 קילוהרץ כי הוא גם און אקסיס יחסית (15 מעלות סטיה) וגם ינגן כמה שיותר אוקטבות - בפועל אני מכניס את הטוויטר ב5K הרץ בגלל המלצות היצרן ובגלל שהטוויטר מנגן משם יותר טוב מהמיד בכל מקרה. בסופו של דבר אני בחרתי לעבוד עם סלופים תלולים לכל הרמקולים שלי - יש לזה אפקט של "קירור" הסאונד ויש לזה גם אפקט של סינון רעשים כי כל רמקול מנגן תחום תדר מאוד מוגדר ולא פולש ממנו החוצה הרבה. נקודות החיתוך שבחרתי הן - סאב 20-60 מידבאס 60-700 מידריינג' 700-5000 טוויטר 5000-20000 כן אני חוסם את הטוויטר מלמעלה גם - זה "מנקה" ממנו תדרים שהוא כבר עלול לעוות בהם וגם ככה הם בתחום לא שמיע - אז מעדיף לחסוך מהטוויטר ומהמגבר לפעול שם. בפוסט הבא אני כבר נכנס לסשן כוון גס - ראשון בתוך הרכב.

שלום שחר, כשאתה מציין שכבות 2-3-4 למה אתה מתכוון? תוספת שכבות בוטיל כמו הקילמט? זה יהיה לחטוא למטרה לשמה החומר הזה מיועד אם זו הכוונה. בד"כ יהיו שלושה סוגי חומרים כאשר מבצעים בידוד לרכב - מפחיתי רזוננס - שזה בעיקר בוטיל ובד"כ יש לזה גב אלומיניום שמטופל בחומר כזה או אחר לפיזור אנרגיה (יש היום גם כאלו עם גב בד וגב נייר וכל אחד מהם משמש למטרות שונות) סופגי גלים - שזה בעיקר ספוגי CCF שנועדו לספוג את גלי הקול בתדרים הגבוהים ומאידך לעמעם ולפזר קצת את שאר גלי הקול. חסמי רעש - שזה בעיקר משפחת צפופי המאסה - בעיקר ויניל. לגבי הקילמט - החומר בד"כ מאוד דק - סה"כ מדובר בבוטיל איכותי עם גב אלומיניום, אבל מאוד דק ומאוד קל משקל ואתה תצטרך להניח שתי שכבות בכדי לקבל יעילות של שכבה אחת של מותגים ידועים בעוביים בין 80 ל120 מיל יש לי נסיון עם הקילמט - להדבקה למשטחים גדולים הוא מאוד נוח אבל שוב - בשביל לקבל את אותה יעילות של מותג מוכח בתחום - אתה תזדקק לשתי שכבות אז איפה החסכון כאן ואיפה הנוחות? בעיני עדיף להתאמץ כאן על רכישת מותג מיצרנים כגון STP DYNAMAT STINGER וכך הלאה יש לך כאן ספונסרים - אחד מהם משווק בלעדי בארץ לכלל מוצרי STP - caraudio.co.il בקיצור ESIMPEX והצטרף אלינו היום גם SoundClub Garage שאותם תכיר בקרוב בהצלחה.

טוף המוכר קצת "התלבלב" כנראה ושלח לי את החיישן הלא נכון... לשמחתי הסובארו נוסעת יציב וחלק. מטפל בזה מול המוכר נראה איך זה יסגר.

אתה צריך לדבר עם אנשים שמתעסקים בעיקר בתחום הSPL או לסירוגין אנשים שמתעסקים ברכבי שטח שנועדו לתחום של מחנאות. תריץ חיפוש על ישראל ג'וניור הוא נוגע בשני המקרים.

בהנחה שהמצבר נבדק בצורה נכונה וגם האלטרנטור מטעין תקין. אם אתה בכל מקרה מעוניין פשוט להוסיף עוד מצבר - תיקח בחשבון ממסר פריקה\טעינה בין שני המצברים, שדרוג שלושת הגדולים (תריץ חיפוש). אפשר גם לבדוק על חיווט הכוח הראשי לכוון המגברים כמה זרם נצרך בזמן שאתה מנגן באס חזק קבוע ומה המתח מוצא של האלטרנטור - להבין כמה אתה באמת צורך, יכול להיות שיספיק לך מצבר אחד שמבצע את שתי הפעולות - משום מה, נראה לי שאתה ממש רוצה שני מצברים גם אם זה אובר קיל. בהצלחה.

אוקיי נשמע שיש לך סאב שכנראה לא יהיה מסוגל להציג בפני המצבר את הדרישה המלאה למה שהוא כביכול מסוגל לספק - מה גם שככל שאתה יורד בהתנגדות גם היעילות של המגבר יורדת. אבל ממה שאתה מתאר - או שהמצבר שלך כבר לא מחזיק טעינה או שהאלטרנטור שלך לא מספק אותה - סביר להניח שאתה צריך להתחיל בלהחליף מצבר ולעשות בדיקה של טעינה בעומס למצבר ולאלטרנטור. מה שאתה צריך להבין זה שהקבל הוא לא מקור מתח - הוא עוד צרכן. והוא נותן פתרון אגירה למקרים של מחסור ריגעי שאותו הוא יפרוק מאוד מהר כאשר מדובר בצריכה מתמשכת. אם עד עכשיו נסעת ולא היו לך בעיות - במקום להוסיף מצבר הייתי שוקל במקומך להחליף למצבר שהוא גם מצבר התנעה וגם מצבר פריקה - ולוודא שהקבל נטען והוא תקין עדיין.

אחרי שחבר נתן לי סיבוב על ה3 שלו (טסלה, לא מאזדה) - אני כל כך מבין את המשפט הזה. באמת שהחלומות שלי היו לכוון של מנועי V6 עם 300+ סוסים או פור-באנגר 2 ליטר עם 250 פלוס מינוס אחרי שראיתי את האופק מתקרב אליי מהר מידי בטסלה כזו - ובשקט מטריד... זה סוג של what's the point? אבל יש משהו במנועי בעירה פנימית שפשוט מעביר יותר "כיף" - הרעידה הזאת של מנוע V8 בגראנד שירוקי של חבר אחר - קשה להסביר את זה. הרעש אגזוז הזה שיוצא אפילו מרכב כמו 500 אבארט' וכמובן הדוגמא שציינת - הרודסטרים - התענוג לנהוג בהם למרות שהם לא הכי חזקים ובסופו של דבר דברים כמו - מותג בחניה, שפת עיצוב וכך הלאה. דבר אחד בטוח - הם נותנים פרספקטיבה אחרת!

עמוס שלום, אתה מעוניין בכלל בלשפר את הסאונד מעבר לשמע מאוד בסיסי? בעקרון רמקולים 4 אינטש טובים ירדו לאזור ה150 הרץ - אין שם כמעט תדרים נמוכים (באס) ואז תחום הווקאל והתחום העליון צורחים יחסית בקלות - למעט לשמוע בעוצמות שמע נמוכות יחסית - שלא ממש מתגברות על רעש המנוע ברכב הזה - אתה לא תפיק הרבה תועלת. הייתי שוקל להוסיף מגבר 2 ערוצים לסט הקידמי שיחתוך אותם באזור ה200-150 הרץ וסאב אקטיבי 8 אינטש או יותר שנכנס מתחת למושב הנוסע (אם יש ברכב הזה מספיק מקום) כמינימום בכדי להנות - כמובן, זו דעתי האישית בלבד.

השאלות שצריכות להיות יותר רלוונטיות זה - מה הנצילות של הסאב שלך שמסוגל לספוג עד 750 RMS יציב בתדר שאף אחד מאתנו לא יודע מה הוא? איזו תיבה? פורטד? סילד? נפח? מה מוצא זרם האטלרנטור שיש לך ברכב? איזה מצבר ראשי יש לך ברכב? מה עובי החיווט כוח הראשי שהתקנת? האם יש בעיות של נפילות מתח? - הבהובים וכיבוי מכשירים או מכשירים שמשתגעים לך? איזה מגברים התקנת לטובת הרמקולים שציינת? איזו מוזיקה אתה בד"כ שומע? האם אתה עושה או מתכוון להשתתף בתחרויות DB DRAG? תתחיל משם.

קניתי של GERBMAN כי לא היה את הדנסו באמאזון והמשלוחים של איביי אני לא מתכוון לחכות עם זה יותר מידי. המחיר של הג'רבמן היה 80 דולר לפני מיסים והוא תואם למק"ט - הDENSO עולים כמה עשרות דולרים יותר. כשהזולים עולים באזור ה25-30 דולר ובהם ברור לי שאני לא רוצה לגעת. הDENSO הזה החזיק מעל 60 אלף קילומטרים ובערך 4 שנים לג'רבמן יש שנתיים אחריות אז אני מקווה שלפחות את זה יחזיק. את הדנסו אנקה ואשמור למקרה חירום במחסן בכל מקרה. אני עדיין חושד שהוא פשוט הזדהם באותו יום.

לי זה קרה עם הDS - מול הסוכנות של - DS יווו הקארמה - נסעתי לראות 500 חדשה. סתם מסקרנות לא באמת רציתי לקנות.