lanosforce

מתחילים להכנס לנושא הכוונים - וכן גם נושא הכוונים יהיה מלווה לא רק בפרקטיקה אלא גם בתיאוריות שקשורות לשלבי התכנון ולשיקולים שמובילים לפרקטיקה. אז מאיפה מתחילים? בסוג של מבוא לכוונים הייתי אומר. בעיני יש שני דברים שהם קריטיים לכוונים - הראשון והקריטי מבין כולם זה נושא הרפרנס. נקודת ייחוס - רפרנס בעיני אי אפשר באמת לכוון מערכת - אם אין לכם כלשהם עוגנים ברורים להאחז בהם. איזשהו זיכרון שמיעתי וידע שמיעתי לאיך התוצאה שאתם רוצים להגיע אליה אמורה להשמע. לי בזמנים האלו יש שלושה טרקים עיקריים שמהווים רפרנס - לווקאל - נורה ג'ונס האלבום הזה - אני יודע בדיוק איך אני אוהב שהיא נשמעת, אני יודע בדיוק איך אני אוהב שהגיטרות שם נשמעות ואיפה אני יודע כשיש יותר מידי הדהוד - איזה תדרים להתפקס עליהם וכך הלאה. הרפרנס שלי לתחום הבאס - פואמה לתופים סיניים אני משתמש בטרק הזה בכדי לאזן מידבאסים וסאב בעיקר. אני מחליט מהטרק הזה בדיוק את כמות ההדהוד ועוצמת המכה שאני רוצה לקבל מהם. והרפרנס שלי לאיזון בין מידים לטוויטרים - אני מחפש בטרק הזה את החיות של הטוויטרים דווקא - את הבהירות שלהם - את כמות האוויר שאני רוצה לשמוע מהם. ולעומת זאת למיריינג'ים גם את כוח הנקישה שיש בהתחלת הטרק אני מאזן לפי הטרקים הלאה. כמובן - אני ארחיב אח"כ איך אני מתבסס על RTA במקביל לטרקים האלה בשביל להבין בדיוק איך אני מאוזן. בלי רפרנס - בעיני - פשוט אין טעם, אתם לא באמת יודעים מה אתם עושים אם אין לכם נקודת ייחוס לכוון. והאספקט הנוסף של רפרנס - חברים! אין לי חברים! אוקיי אחרי שהבהרנו את זה... באמת שהדבר שהכי תורם זה לקבל פיד-בק - לשמוע מערכות אחרות, דיעות אחרות בשביל להבין איפה אתם ממוקמים ביחס למה שאתם חושבים וביחס למה שציפיתם. אבל עוד לפני רפרנס - יש דבר אחד שבלעדיו, בעיני פשוט אין שום טעם או היגיון לכוון מערכת. הלך רוח! או מה שנקרא STATE OF MIND אני לא ניגש לכוונים - אם אני לא בהלך רוח - רגוע ושקט. אם הראש לא נקי ממחשבות אם הראש כואב או אם אני לא מרגיש טוב פיזית אם משהו מציק לי כמו חום, לחות, עייפות אני פשוט אוותר באותו יום (ערב בד"כ) על לכוון את המערכת. אפילו דברים כמו לכוון באור יום - בעיני זה מפריע, אני מעדיף תמיד לכוון בשעות הערב - כאשר החום והאור לא משפיעים לי על העיניים ועל טונוס שרירי הפנים. אני מוצא לי מקום שקט לכוון בו את המערכת, נכנס לרכב כששום דבר אחר לא מעסיק לי את הראש מלבד כוון המערכת וכשאני רגוע וצלול לחלוטין. ובכדי לא להכנס לעייפות שמיעתית - אני בד"כ מגביל את הסשן למספר פעולות בודדות של כוונים ולא חורג משעה וחצי נטו של כוונים - כי אחרי זה כבר, כל הזיכרון השמיעתי נהיה סלט אחד גדול. התהליך במבט כולל - בגדול אני לא חושב שאפשר באמת לכוון מערכת בטייק 1 - זה תהליך! זה מסע - שאין ברירה לעבור אותו בכדי להגיע לתוצאה טובה. יש דברים שאם עושים בהם יותר משינוי אחד בכל פעם פשוט הולכים לאיבוד. בד"כ כיוון מערכת אצלי לא יהיה פחות מאשר שלושה או ארבעה סשנים נפרדים. הסשן הראשון - בחירת נקודות חיתוך ראשוניות. כיוון גיינים ראשוני איזון הספקים (הנחתות) ואם צריך נגיעה נוספת בגיינים. בדיקת קטביות בסיסית ביצוע טיימינג ראשוני איקולציה בסיסית בתדרים שברור לי איפה כמעט תמיד יש בהם בעיות. לקיחת RTA הסשן השני - תיקונים גסים מהסשן הראשון בעקבות הRTA ושמיעה של כמה ימים - החלטה על נקודות חיתוך שונות וסלופים שונים אם רואה בכך צורך תקיון גיינים סופי אם צריך בכלל איזון הספקים סופי בעקבות שמע וRTA טיימינג סופי מציאת שירים עם נקודות בעייתיות ולקיחת דגימת RTA על כל אחד מהם בשביל לבצע תיקוני איקולציה גסים. לקיחת RTA בסשן השלישי - תיקוני איקולציה עדינים כשעדיין מדובר באיקולציה אחודה לכל זוג ערוצים. לקיחת RTA בשלב הזה אני מבצע את הRTA ביחד עם לקיחת סוויפים - מדידה עם היזון חוזר - וכאן אני כבר רואה דברים כמו - פאזה הדהודים גרופ דיליי ספקטוגרם ומפל וכאן מתבצעים תיקונים עדינים וסופיים של תזמון ואיקולציה. כאן אם אין צורך לחזור על הסשן השלישי - מתקדם לסשן האחרון - הסשן הרביעי - מדידה של 3 דגימות מכל רמקול ורמקול וביצוע ממוצע. השוואת ממוצעי הRTA ותיקונים עדינים לכל רמקול בנפרד של האיקולציה. מכאן - אתחיל להרחיב על התהליך לגבי כל שלב ושלב איך בדיוק ובאיזה אופן מתבצע.

רק רוצה לעדכן - בשביל הידע - המק"ט לחיישן חמצן עליון לסובארו הזו הוא 22641AA480 והחיישן המקורי הוא של DENSO. הDENSO מאוד יקר - בחברה גובים עליו סביבות ה1500 שקלים ובחנויות חלפים באזור האלף שקלים פלוס מינוס. מחו"ל אחרי מיסים ומשלוח ניתן להשיגו באזור ה700 שקלים. אני הזמנתי חיישן שתואם למק"ט הזה אשר אינו של דנסו אבל יש כלפיו ביקורות חיוביות - דרך אמאזון. אני לא זורק את החיישן המקורי וכאשר אפרק אותו אפרק בעדינות למקרה ויהיה צורך להחזיר. (עדיין שומר את המקורי שהוחלף לפניו). האחד שהזמנתי עלה כולל מיסים ומשלוח כ390 שקלים - ניתנת עליו אחריות למשך שנתיים וזה פחות או יותר מה שאני צריך.

נעדכן קצת על מהללי אופטימוס בדרכים. יום שבת האחרון לקחתי בבוקר את הסובארו לעשות לה החלפת שמן, פילטר שמן ופילטר אוויר תא מנוע - באחד המוסכים שאני מכיר (כן... שם) לא היה לי כוח להתחיל להעלות את הרכב על רמפות, לפרק מגן ולהתלכלך אז כבר לקחתי למוסך ושילמתי 200 שקלים על העבודה. סה"כ עשו עבודה יפה מאוד! וגם על הדרך כבר בדקנו את הגלגלים הקידמיים 3-9 ו 6-12 - ראינו שכל הגומיות והרצועות שלמות שבולמים לא נוזלים וכך הלאה כי הרכב עתיד לעבור טסט החודש טפו טפו טפווווו. ואז כנראה עשיתי טעות - ביקשתי מהמוסכניק לנקות לי את המנוע מאבק - והוא פשוט פיצץ שם בחומר שימון שבד"כ מנקים איתו פלסטיקים - המנוע נוצץ! מבריק. אבל אחה"צ עשינו נסיעה לראשון אל גיסי ובחזור - רעידות איומות, הרכב כמעט נכבה ומדליק לי חג מולד של נורות - כן... חיישן חמצן עליון קרוז מהבהב, בקרת אחיזה ובלם חניה. מגיעים הביתה - מחבר סורק - אכן תקלת גוף חימום בחיישן 1 בנק 1 - קלאסי - עברו כמעט 70KKM מאז הקודם וזה אכן כנראה הזמן שלו להתחיל למות. אבל אני חושב שמה שבאמת קרה זה שהיו כל כך הרבה אדים מכמויות חומר הניקוי שהבחור השפריץ שם שהמנוע פשוט נשם את זה וחיישן החמצן הזדהם. אבל האמנם? עד אתמול בערב - ברוורס הרכב היה נכבה לפעמים וגם בניוטרל - אז, גיר זה לא - כי זה קורה גם בניוטרל. ואני שואל את עצמי מה אם בסה"כ אחרי שאיפסתי את התקלה - הלך לימוד המצערת? אתמול בערב - מגיע לאימון בחדר כושר - מנתק צרכנים - מכבה אורות דרך, אורות קבינה, מנתק מערכת סטריאו, מכבה מזגן - ומנתק לרכב מצבר ועולה לאימון זריז של חצי שעה. יורד אל הרכב ועושה נוהל ECU IDLE RELARN כמו שהדגמתי כאן בעבר. והבעיה הסתדרה לחלוטין! הרכב נוסע חלק לייק אה בובה! אבל ברור לי שהחיישן הזה כנראה כבר על הסף - הוזמן חדש, יגיע שבוע הבא - נרכיב, נעשה לימוד מצערת שוב - ניסע לטסט. אה - וכבר על הדרך הרכבתי את צינוריות הגומי המקוריות לPCV. ובדקתי שאין רעשים של וואקום או כל בעיה כזו - המנוע שקט רצח ועומד יציב על 650 סל"ד.

רגע לפני שאני מתחיל להכנס להסברים מכף רגל ועד ראש על איך אני בד"כ מכוון ברכבים שלי את המערכות ובמה זה שונה הפעם. אחזור לעוד פוסט אחד בשביל לדבר קצת על קלאס D וקלאס AB ועל למה בהרבה מקרים כאשר אנשים בטוחים שהם עושים השוואה נכונה של תפוחים מול תפוחים - יתכן והם ממש לא והם מפספסים מספר דברים מאוד בסיסיים שעלולים לשלול לגמרי הנחה כזו או אחרת - או לסירוגין, להצדיק. מצב נתון - שני חברים נפגשים להם היכן שהוא בערב נעים ונוח - כשהם רגועים לחלוטין ועם ראש צלול ומחליטים לעשות ניסוי. לוקחים רכב עם מערכת מכוונת - בודקים את הגיין של המגבר הנוכחי שהוא קלאס AB ורואים בהנחתה מסויימת מהHU על טרק שמנגן אות סינוס ב40 הרץ - מה מתח המוצא של המגבר. ליד המגבר הזה הם מניחים מגבר קלאס D בהספק זהה! (או לפחות במרחק כל כמה וואטים בודדים לפה או לשם) - ומכוונים את הגיין שלו, על אותו הטרק מאותו הHU (מעבירים את הכבלים ממגבר למגבר) - ומשווים את מתח המוצא של המגבר לזה של הקודם. אותו הרכב. אותו הHU. אותו הטרק סינוס שעליו כיוונו את הגיין. אותם הרמקולים. אותו האקלים. והם מריצים עכשיו טרק מוזיקה - אחד או כמה ורושמים את ההבדלים שהם מרגישים בסאונד. הכל הרי אותו הדבר נכון? - טעות... ההבדל חייב להיות החלפת המגבר נכון? -> אמת. הם בטוח עשו השוואה של תפוחים מול תפוחים נכון? - טעות שוב... אבל למה בעצם? איך זה יכול להיות? כי הספק זה רק נתון אחד - לשני המגברים יש ספקי כוח שונים, טכנולוגיית מיתוג שונה, יעילות שונה (וכאן עיקר ההבדל), דאמפינג שונה שאולי אף במגבר אחד נמדד ב40 הרץ אבל בשני ב1 קילוהרץ, עמידה שונה בהצהרות -בגלל היעילות הגבוהה של מגברי קלאס D יכול להיות שהקלאס D הוא אנדרייטרד רציני בעוד הAB הוא אוברייטד. הSNR שונה, הTHD שונה וכך הלאה. זה ממש לא השוואה של תפוחים לתפוחים - כבר כאן ניתן להבין את זה. אם רוצים לעשות איזושהיא השוואה שהיא מתקרבת למצב של "תפוחים לתפוחים" מה שהיה צריך לעשות זה ליצור שני פריסטים שונים בDSP של אותה מערכת בה גם קריאת הRTA תהיה מושווית לאחר מדידה של כל רמקול בנפרד - בין הפריסטים - אולי אז - כאשר היענות הכוח ברכב קרובה ככל הניתן. וזה עדיין לא יהיה תפוחים מול תפוחים באמת. ואז מגיעה טענה - מהחיים האמיתיים - ממש לאחרונה למען האמת - שבמעבר של בעלים של רכב ממגבר קלאס AB לקלאס D - כל החיות של התופים נעלמה - הטענה היתה שאין הדף, אין אוויר בסאונד של התופים. ואני מאמין לבחור! ואני גם מרגיש משהו דומה לזה בעצמי במעבר בין מגבר קלאס D אחד למשנהו על אותו הרכב - הרכב שלי. השאלה היא באמת למה? והנה כמה נתונים מעניינים שחייבים לקחת בחשבון. יעילות! מגברי קלאס D יכולים להיות בעלי יעילות של 75 אחוז עד כמעט מאה אחוזים היום. ובפועל כמעט כל מגברי קלאס D היום עם יעילות באזור ה90 אחוז. בעוד מגברי קלאס AB במקרה הטוב ביותר יגיעו לאחוזי יעילות של 50-60 אחוז. כבר מיריית הפתיחה - מגבר קלאס D יהיה פי 2 יעיל יותר ממגבר קלאס AB. דאמפינג מגברי קלאס D כמעט תמיד משמשים בעיקר לאפליקציות של באס ולכן הדאמפינג שלהם כמעט תמיד יהיה מדיד בתדר 100 או 40 הרץ בעוד במגברי קלאס AB אם לא בודקים את הנתון הזה עלולים להיות לא מודעים לכך שהנתון אצלם נמדד ב1 קילוהרץ - בייחוד מגברי קלאס A שהייעוד העיקרי שלהם הוא להגברת מידים וטוויטרים. מכאן כבר ניתן להבין שהריסון של מגברי קלאס D - יהיה הרבה יותר "שתלטן" הדוק ומדוייק באופי שלו. ובכלל אם מדברים על מגברי קלאס A לרגע ובייחוד בייחוד מגברי שפופרות שם ההרמוניות השניות נמצאות בגבול שמיע - יהיה הבדל שמיע בסאונד בפן של אקסטנשן ו"אוויר" וגם תחושה של חום. רק שבדוגמא הזו ספציפית - הטענה היתה כלפי "הדף" כלומר אוויר של מכת תוף (120 הרץ לרוב) ואז מגיעה שאלת השאלות הבאה - על איזה קטע מוזיקלי נעמד ההבדל הזה? למשל - הדוגמא הבאה: איזה סאונד! איזה אמן מדהים הא? - רק שהתופים שם... אין שם בדיוק תופים נכון? איזה אוויר בדיוק יהיה בתוף שהוא תוצאה של סינטיסייזר (לופר)? ואז נשאלת השאלה - האם זה טוב שיש הדף? כי לא אמור להיות בהכרח כשמדובר בסאמפל... מעניין לא? והנה עוד דוגמא - בהרבה אולפני הקלטות (יש קרוב משפחה שהוא בעלים של אולפן הקלטות במשפחה) - לווא דווקא רוצים שתוף קלאסי יהיה מלא אוויר - להפך, רוצים להשיג תוצאה של מכת שוט יבשה - והדבר האחרון שירצו להקליט מהתוף - זה את ההדהוד של החדר במצב כזה - תאמינו או לא - בהרבה מצבים - שמים מיקרופון - בתוך התוף! בדיוק בגלל זה. אז - האם זה טוב ששומעים הדף מהתוף או רע? - באיזה מגבר הייתם משתמשים כאן? אולי דווקא בקלאס D? הממממ... והנה דוגמא להקלטה שבה התופים הוקלטו כוונה תחילה - בכדי שהתוף יהדהד - גם במגברי קלאס D באזניות עם DAC הכי מסכן (שחייב להיות קלאס D בשביל היעילות) אתם תשמעו כאן הדף ברור מהתוף! אבל כן - יתכן וזה ישמע הרבה יותר ברור ומודגש דווקא במגבר קלאס AB - פחות יעיל, פחות שולט ומרסן - אבל יותר חי, חם ונושם לתחושה. אז בסופו של דבר זה גם עניין של תוצאה מכוונת בהרבה מקרים או פשוט הנחת בסיס שגויה של משהו קטן שיכול להיות אפילו המקור שממנו נשמעת הקלטה של תוף. בגדול - כן, אני גם מרגיש שתחום הבאס אצלי ברכב האישי למשל - הדוק מידי, נוקשה מידי - מהיר מאוד ופאנטשי - ויש סגנונות מוזיקה שזה פחות מתאים בהן - עובדה. וכן לפעמים - משהו שהוא "פחות טוב" בביצועים שלו - נשמע "יותר טוב" לאוזן אנושית (ולווא דווקא באמת פחות טוב - פשוט שונה). תיקחו מכאן את מה שנשמע לכם הגיוני ונכון - את מה שמדבר אליכם ותעשו את מה שנתפס בעיניכם כנכון! בלבד - ואל תחשבנו לאף אחד אחר ולדעתו - תכבדו זה כן - תעשו כרצונכם בלבד.

ולעשות בידוד לדלתות הקידמיות - שיפור מיידי ומובטח.

הנוהל הזה הוא בעיקר בבסיסים של חיל אוויר - למקרה של הפצצה שלהם - שתוכל להכנס לרכב וישר לנסוע במקום להתחיל לקחת רוורס.

הדברים האלה תלויים גם ברמת הגימור של הרכבים ואיזה מערכת הוטמעה בהם. לקחת סיגנל מקור ולעשות לו דה-אקולציה זה דבר אחד. אבל כשלרכב יש מערכת שמפצלת כבר מיחידת הראש את התדרים אל או "מ" המגבר המקורי ברכב את הערוצים - עלול להווצר מצב שלוקחים "אות" מאחד זוגות הרמקולים אבל לא מקבלים אות שלמה - אלא אות לאחר חיתוך. ואז צריך למצוא את שאר זוגות הרמקולים - ו"לאחות" את האות שלהם לסיגנל אחד מלא - ואת זה לא כל מכשיר יודע לעשות - הרבה מותגים כן יודעים לעשות את זה השאלה רק באיזו דרך ועד כמה הם מפשטים את התהליך.

טוב - אז בואו נדבר קצת על פחד! אה... ז"א FIR כן בואו נדבר קצת על פילטרים מסוג FIR - ובאמת - HAVE NO FIR קודם כל תביטו בבקשה כאן: וגם כאן: קודם כל בשביל להסביר קצת את הנושא של FIR - ואני ממש לא מתיימר להבין את המטמתיקה מאחורי הפילטרים האלה - צריך בשביל זה תארים גבוהים מאוד לדעתי במטמתיקה ובפיזיקה. אבל את הרעיון - זה ברור. מה שחשוב להבין הוא שישנם שני סוגי פילטרים - IIR זה הסוג הראשון והמוכר כמעט לכולנו. וFIR כשאני אומר פילטרים - אני מתייחס בעיקר לקרוס אוברים ולאקולייזר ולהשפעה שלהם על המגניטודה של האות ועל הפאזה שלה. מה שמצחיק זה שפילטרים מסוג IIR - המשמעות היא infinite impulse response IIR אבל עד כמה שהפילטר הזה הוא "אין סופי" - הביצוע שלו הוא חד פעמי! ומה שהפילטר הזה עושה הוא פעולה חשמלית\אנלוגית - ולכן גם יכול להתבצע בקרוס אובר פסיבי למשל. פילטר קונבנציונלי מסוג IIR מבצע חיתוך לתדרים בנקודה מסוימת, קובע לה מתלול לחיתוך (סלופ) שמסיט את הפאזה בX מעלות (תזמון מהתחלת ניגון הרמקול) אבל הוא לא לוקח בחשבון שכל תדר ותדר בגלל אורך הגל שלו - יושפע הודות לכך בצורה אחרת וקבוצות של תדרים (גרופ דיליי) יגיעו בהפרשים שונים (או לא יגיעו כתוצאה מסביבת החדר) בזמנים שונים. וזה יוצר שלל תופעות כאשר את הפאזה המינימלית אנחנו יכולים "לתקן" בעזרת טיימינג למידה מסוימת. אקולייזר בIIR - כאשר מנחיתים או מגבירים אזור תדרים כלשהו בעזרת אקולייזר - יש לזה השפעה גם על הפאזה ולכן גם על תזמון התדרים באותו אזור שגם יושפע - וככל שמוסיפים עיבוד על עיבוד על עיבוד של האות - ככה היכולת שלנו לתקן תופעות של תזמון וסטיית פאזה - מצטמצות. FIR פילטרים מסוג זה המשמעות שלהם היא FINITE IMPULSE RESPONSE - והנה שוב האירוניה שבדבר - הפילטר הזה נקרא פילטר היענות תדר מוגבל זמן - כלומר הוא סופי במקום אין סופי. אבל! החישוב שלו מתבצע אין ספור פעמים הודות לכך שיש לו מחזורי חישוב. פילטר מסוג FIR הוא פילטר מטמתי שמתאים את עצמו מחדש כל מחזור זמן מסויים בהתאם למתח אות הכניסה, בהתאם לתחום החיתוך, בהתאם (תלוי באיזה יישום) להשפעות של איקולציה - הפילטר לוקח את כל המשתנים באותו פרק זמן - מיישר להם את הפאזה ומוציא את האות החוצה כאשר הפאזה שלה לינארית ככל האפשר - אבל זה על חשבון - זמן! פילטר מסוג זה יעקב את כל האות ותחום התדר שלה בזמן בכדי להיות מסוגל לבצע את התיקונים. ומכאן גם ניתן להבין שFIR הוא בראש ובראשונה מוצר של השהיית זמנים. לא ניתן ליישם פילטר שכזה בקרוס פסיבי או בכל מעגל חשמלי\מגנטי אנלוגי הודות לכך. היתרון העצום הנוסף של פילטר שכזה הוא שניתן ליישם אותו על רמקול בודד מוגבר - וניתן ליישם אותו בDSP על כלל ערוציו והFIR יבוצע בהתאמה לכל הרמקולים שמנגנים. התוצאה - התוצר של FIR התאמה מיטבית של תזמון בין רמקולים והתאמה מיטבית של תזמון קבוצות התדרים באותו ערוץ הגברה בודד. בסופו של דבר מקבלים TIME CORRECTION שהוא לא רק בין הרמקולים לראש - אלא לכל רמקול ורמקול - תזמון של קבוצות כל התדרים לראש. ואת זה - אי אפשר לעשות עם IIR. אבל שאלת השאלות - האם זה עובד? ואז שאלה מהותית נוספת - האם זה חובה? בקצרה התשובה היא כן - זה עובד! לא, אפשר לחיות בלי זה - אבל אחרי שמתרגלים ושמים לב לניואנסינים קטנים - אתם ממש לא תרצו לחזור אחורה. אז איך ובמה זה מתבטא? מבחינת כוונים - תכלס, מהרגע שהפעלתי את המערכת החדשה חוץ מלקבוע נקודות חיתוך וסלופים - בשניה שיישמתי טיימינג - בום! פחות או יותר ניתן לאמר שהמערכת כבר היתה מכוונת. כמובן יישמתי איקולציה על תדרים בעייתיים ובהמשך אבצע גם איקולציה פרודה לכל ערוץ וערוץ. מבחינת שמע - וכאן גם יש המון דברים שברור לי שזה משדרוג ההגברה ולא מעצם המעבר לFIR. אבל הFIR לדעתי מתבטא בזה שבהמון המון שירים שאני מכיר היטב - יש הבדלים מהותיים דווקא בתחום המיד ובתחום הגבוה - איך כל מיני חלקים של השירים נשמעים. בקטע שבפירוש אני יכול לאמר - אף פעם לא שמעתי את זה עד כדי כך ברור או אף פעם לא שמעתי את זה עד כדי כך מפורט. כל מיני נקישות קטנות של כלי הקשה, כלי מיתר גבוהים - מקבלים הדגשה שבאף אחד מהכוונים שלי עד היום לא הצלחתי לגרום להם לבלוט בצורה כל כך ברורה. מבחינת ההגברה - למערכת הזאת יש טווח דינאמי עצום - פשוט המון "בשר" - כל מכה של באס - סופר מדויקת וחזקה, כמעט שאין שום רטט ורעידות מהסאב וופר פשוט על גבול הכלום - לטובה ולרעה וכן יש כאן גם קשר ישיר לקלאס D וליעילות הגבוהה שלו וליכולת השליטה חסרת הפשרות של המגברים האלה (וזה לא בהכרח דבר טוב - בזה אגע רגע לפני שאגיע לכוונים). וגם דברים קטנים מאוד ששמתי אליהם לב ואני לא בטוח שהם בהכרח קשורים לFIR אלא אולי יותר - באג? למשל המידריינג'ים - שמתי לב שגם עם מכשיר חיצוני שקורא קטביות (מכשיר ב10 דולר שעד היום לא אכזב אף פעם) - אני לא ממש מצליח לקבל קריאה יציבה על המידריינג'ים ובחיי - בדקתי את זה מספר פעמים, אם דרך הDSP במוד FIR אני הופך להם קטביות - אין השפעה על הצליל, לא כאשר אני הופך לשניהם ולא כאשר אני הופך לאחד מהם. וזה יכול להיות אחד משניים - או שהFIR באופן אוטומטי מטפל להם בסטית הפאזה לעומת הפיכת הקטביות (וזה לא רק לרמקול עצמו הרי זה מתבצע כלפי שאר הערוצים) או שבגלל הגבלת עיצוב של התוכנה - היצרן פשוט לא השמיט את הכפתור והוא לא באמת עושה שום פעולה... בסופו של דבר (סיכום) כן זה עובד, וזה תורם לא רק לחסכון בשעות כוונים רבות ועבודה סזיפית - זה גם עושה דברים שבIIR פשוט אי אפשר לעשות כי אין לIIR כוח עיבוד כזה. וזה תורם מאוד ובעיקר - לפירוט ולתזמון הסופי של הרמקולים וכל רמקול ורמקול בפני עצמו. זה תענוג! באמת שזה תענוג של דבר - אבל בהחלט בהחלט בהחלט אפשר בלי זה - ההבדלים הם מינוריים! ל98 אחוז מהאנשים - זה לא ישנה. אבל ל2 אחוז האלה - שהם גם עיקר הקוראים כאן - זה עולם ומלואו. בעיני זה אחד משני היהלומים בכתר - השני זה DIRAC LIVE ואשמח מאוד לנסות אותו בהמשך אבל אני חושב שאני צריך כמה חודשים טובים של מנוחה מהוצאות. אין לי אפשרות להביא מדידות של אותו רמקול בIIR ואותו רמקול בFIR - מסיבה פשוטה - זה דורש לאתחל את הפרוססור לחלוטין מחדש בכדי לעבור ממוד אחד לאחר והאמת היא שבגרסאות קודמות של הDSP הזה - בשביל לעבור ממוד IIR לFIR וחוזר חלילה צריך לצרוב קושחה - מה שנקרא FW למכשיר ובעצם להתקין אותו מאפס. בגרסא 3 - זו שאני רכשתי - האתחול מתבצע מהתוכנה בלבד. מה הלאה? אני ארצה בכל זאת לתת כאן פוסט לגבי קלאסים והשוואות של תפוחים לתפוחים ומיד אחרי זה מתחיל כאן סשן של כוונים שיהיה מלווה במדריך שלי לאיך אני מכוון מערכת.

תכלס הייתי צריך להגיש תביעה - פיגור שיכלי שלי בלבד.

תוספת קטנה לגבי הוירטואוזו - משהו ששכחתי לרשום מקודם. אחד הדברים המוזרים במעבד הזה הוא שאין לו כניסת SPDIF COAX אלא שתי כניסות אופטיות! עכשיו זה מוצר שהמיתוג שלו הוא גם רזולוציה גבוהה וגם היי-אנד - למה להסיר כניסה כזו? הרי זה מבטל את היכולת דה-פקטו לנגן בקצבים של 24\192 ומוריד את הקצב ל16\96 במקום. אממה - כשאני בחנתי את הנתונים גם של הוירטואוזו וגם של הB-CON החדש שלהם (מוצר מקביל לAMAS96K של מוסקוני) - להפתעתי רשום במפורש! שהאופטי שלהם תומך 24\192 - איך זה יכול להיות? הרי SPDIF דרך TOSLINK - לא תומך יותר מ16\96 אז לאחר חקירה קצרה מתברר שקודם כל סוני השאירו כאופציה להעלות את הסיביות מ16 ל20 אבל תדר הדגימה נשאר מקסימום מוגבל ל96 קילוהרץ. מפה לשם אני מבין שכנראה יש משהו בשרוול וכנראה אודיסון יודעים משהו על סוני - שאני לא מצליח למצוא לו אף פרסום. מה ההיגיון שיצרן פשוט יסיר כניסה שתומכת בקצבי שידור גבוהים יותר - שכבר קיימים בהם קבצים? ויגביל את עצמו? ההיגיון הפשוט אומר לי שכנראה סוני הולכים מתישהו בעתיד הקרוב לעדכן את הפרוטוקול שלהם או אולי אפילו להוציא גרסא חדשה - SPDIF2 ? ביקשתי להעביר את השאלה הזו לאודיסון - אני בספק אם ומתי אקבל תשובה. במידה וכן - אעדכן.

תכנון מערכת - פוסט אחרון לנושא התכנוני - בחירת הDSP וסקירת שוק קטנה טוב, הDSP מבחינתי זה המוח של המערכת. זה הMOJO זה הרכיב שאחראי על הבאת הפוטנציאל של כל מה שנכתב עד כה - לידי ביטוי. ולכן לבחירת הDSP בעיני יש חשיבות מכרעת. אז איך בוחרים DSP? מה הם הדברים שהובילו אותי דווקא לAUDISON ודווקא לBIT VIRTUOSO מן הסתם הדבר הראשון זה הרצון לעבוד בתצורת FULLDA מול מגבר הVOCE ובעתיד אולי אוסיף גם מגבר ארבעה ערוצים במקום שני הברזילאים. אין מה לעשות זו חתונה קטולית ואני ידעתי על כך היטב עוד ביום שבחרתי לקנות את המגבר בכדי לעבוד בתצורה הזו בזמנו מול BIT ONE ואני חייב לאמר שהתאהבתי בזה מהרגע הראשון. אז כבר זה היה סוג של NO BRAINER שהמעבד שלי יהיה מסדרת BIT. אבל עדיין - אני לא מחוייב דווקא לBIT VIRTOUSO - אז מה הסיבה השניה שהכריעה את זה? טוב זה ברור - דיברתי על זה כל כך הרבה וזו גולת הכותרת השניה של הפרויקט - פילטרים FIR. יש מבחר עצום של DSP היום שהיו מאוד מעניינים לבחירה ויתנו את אותן תוצאות - לא נכנס כאן לוויכוח מי טוב יותר מי טוב פחות - אני לא מאמין בזה מלחתכילה וגם לא מעוניין להכנס לדיעות על מוצרים בשוק שכולו רווי אינטרסים. שמעתי כמעט בכל דרך אפשרית משפטים שמציגים את אודיסון כמוצר נחות ומהללים מוצרים אחרים. ומאותם אנשים שנשאו את המשפטים הללו גם שמעתי מלא ביטויים מהללים כלפי DSP X שהם בעצמם מזוהים עם המותג והגורמים העסקיים שעומדים מאחורי המכירות שלו. והכי מצחיק זה לשמוע את אותו דבר על אודיסון מאנשים שעומדים מאחורי DSP Y והם בעצמם קוטלים את DSP X ואילו אנשים שממליצים על DSP X גם שוללים את DSP Y. לפני שאני ממשיך הלאה -שוב הדיסקליימר - המאמר המוסגר - שמדובר כאן בדיעותיי האישיות בלבד! טוף, בעיני יש כמה שחקנים ענקיים בתחום שהם סוג של GAME CHANGERS הראשונים שבין כולם יהיו SONY וPHILIPS - כן כן - מה הם קשורים?? נכון? אז קודם כל פיליפס - אחראים פחות או יותר לכל מדיה ששינתה תרבות צריכה בתחום המולטימדיה - טייפים של ריל טו ריל, הקלטת המודרנית, התקליטור, ויניל וכך הלאה . וSONY - סוני מובילים היום את אגודת האודיו ביפן והפרוטוקולים שמוגדרים היום כסטנדרט - הם של סוני - אני מדבר על SPDIF ועל כל מה שנגזר ממנו כתוצאה מכך לגבי קצבי דגימה. לפיליפס כמובן אין מה להציע בתחום הDSP אבל לסוני יש - רק שהם בפן הזה "לא שם", ההחיאה שלהם של הXES מעניינת, חביבה אבל לא היה בזה משהו שיגרום לי להגיד - טוב אני חייב לנסות SONY. ואז מגיעים שני השחקנים באמת - בעיני - הכי גדולים בתחום של אודיו לרכב PIONEER וALPINE ופעם גם היה את קלריון אפרופו - סדרת הZ שלהם תמיד עניינה אותי ומאוד רציתי לנסות - טכנולוגיה פורצת דרך! בה לרמקולים אין סלילים אמיתיים אלא הרמקולים עצמם הם דיגיטליים. והיום נשאר מהם ADZEST וגם הם למיטב ידיעתי כבר לא באמת מוצר של השוק היפני. יש להם מוצרי אינטגרציה מאוד מעניינים! אבל זה לא הכוון. לגבי פיוניר - התברר לי דרך חבר שעובד עמוק עמוק בתעשיה שבסדרת הODR הראשונה שהם הוציא - דווקא היה שימוש בFIR, ע"י שימוש בשלושה צ'יפים שונים. אבל מדובר בפתרון מיושן, לא נוח וגם לא מתאים לי לתשתית בין כה ובין כה. ואז ALPINE - לדעתי אלפיין מאז הF1 סטטוס - טרפו כאן את כל הקלפים עם סט מדהים מבוסס סקאן ספיק ופרוססור מסדרת 900 שגם תמך בקולנוע ביתי. בסדרת הF1 סטטוס החדשה - הם שוב משנים את כללי המשחק והפעם זה בא לידי ביטוי בניגון קבצי רזולוציה גבוהה בקצב של 384/32 קילוהרץ לעומת ביט - והם עושים את זה ע"י שימוש בשני ממירים שעובדים עם כבלי A2B - זה, משנה חוקי משחק. זה הקצב המירבי לניגון אודיו כיום למיטב ידיעתי. נכון הם עוד לגמרי מקדימים את זמנם אבל הם קובעים רף עליון ברור - אפילו אם זו אמירה נטו של YES WE CAN. אם הייתי יכול להרשות לעצמי - בלי לחשוב פעמיים - היה לי רכב עם F1 סטאטוס החדש והסט החדש שמגיע איתו. עכשיו יש בשוק עוד הרבה פריצות דרך טכנולוגיות וכך הלאה - למשל רוקפורד - להם ולאודיו קונטרול ביחד יש מלא פטנטים שרשומים על שמם בתחום ההגברה וגם עיבוד אות. אבל מבחינת DSP לשניהם אין משהו שמדבר אליי. אודיוטק פישר - מוצרים שהם בפועל נערת גומי עם הUSABILITY הכי טוב בשוק BY FAR גם מאצ' וגם הליקס נותנים פתרונות מדהימים של אינטגרציה והגברה איכותית ביחד עם DSP מאוד מאוד גמישים ומודולריים. שלא לדבר על הפרוססור שלהם ממותג העל - BRAX - שניתן להחליף בו כרטיסים לפי הזמנה ולשים עד שישה מודולים של כניסות יציאות דיגיטליות (פול DA בדרך שלהם) ולחבר את זה למגברים עם כניסה דיגיטלית מבית היוצר וכך הלאה - גם כאן, המחיר בלם אותי. מוסקוני - בעיני זו חברה צעירה שנותנת את הערך הכי גבוה היום לכסף בפתרונות שלה עם אס אחד מאוד חזק בשרוול וזה הTRIGGER - הם מסוגלים לנגן עד חמישה מקורות שמע שונים - מאותו SOURCE! תומכים בפרוטוקולים מתקדמים לביצוע MULTICHANNEL וגם מאפשרים לכל ערוץ פילטר אחד של אול-פאס עם מחשבון פאזה אוטומטי - זה נקרא PHAC. אבל הם לא נותנים לי פתרון FULLDA וגם לא FIR ולכן לא בחרתי בהם. רזולוט אודיו - רזולוט אודיו עתידים לצאת לשוק עם DSP שיתמוך 16 ערוצים וFIR כשזה יקרה - בעיני הם כבר יהיו חזק מאוד בתחרות - הבעיה היחידה מבחינתי איתם זה שאין אפשרות לעבוד עם קרוס אובר ואיקולייזר אחודים וצריך לכוון לכל ערוץ בנפרד - לי זה מאוד לא נוח (לי אישית! בלבד!) ולכן גם עם FIR אוותר למרות שהם משתמשים בצ'יפים ובחומרות הכי חזקות שראיתי עד כה לצרכי אודיו - כולל בקר ווליום פשוט פנטסטי ובסופו של דבר - ללא FULLDA. ירד מהבחירה שלי. והמותג האחרון שארצה להתייחס אליו במובן של פריצות דרך, פטנטים וגם טכנולוגיות DSP - JL AUDIO הVXI שלהם - וואו! מרשים! בייחוד מה שהם מאפשרים לעשות היום עם הHUB וגם בעזרת מוצר הMAX שלהם למדידות וכוונים - באמת וואו! ליין שלם של מגברי אינטגרציה אבל עם ספקי כוח חזקים החל מערוץ בודד ועד שמונה ערוצים וHUB של עד 6 כבלי רשת שמאפשר להגיע עד למערכת ששולטת מתוכנה אחת! ב48 ערוצי DSP וערוצי הגברה שמתלווים אליהם כולל מדידות מלאות וכוונים. פשוט וואו! - אבל זה היה מצריך ממני מאמץ כלכלי עצום והחלפת כל ההגברה - וגם אז הייתי נשאר בלי "היהלום שבכתר" - שמבחינתי זה היה כל הטעם לפרויקט הזה - כן כן - FIR. ואז בסופו של דבר הבחירה שלי היתה BIT VIRTUOSO מה הם הדברים הטובים במוצר? מעבד 450 מגה הרץ מבית ANALOG DEVICES שיכול להריץ 13 ערוצים בIIR או 9 ערוצים בFIR צ'יפים OPA של טקסס אינסטרומנטס (קדם מגבר) עם אחוזי עיוות אפסיים. DACים של סירוס לוג'יק יכולת ביצוע RTA וגם TARGET ישירות מהביט ע"י שימוש במיקרופון דרך התוכנה ואם בעתיד המוצר גם יתמך ע"י תכנת הBIT DRIVE כבר יהיו יכולות מדידות וכוונים מלאות ביד המשתמש. תמיכה ב13 ערוצים של FULLDA ע"י רשת נתונים כפולה. מותג ומוצר שאני כבר רגיל לדרך שלו ומרגיש לי "טבעי". מה הם הדברים הרעים במוצר? כרגיל - באגים של כיבוי והדלקה - שלט הDRC MP יצא לי כבר שלוש פעמים מסנכרון - פעם אחת ישר על ההדלקה של המערכת כאשר יצאתי מהסדנא של יוסי - כל הבאלאנס עף לי שמאלה. בפעם השניה הצבע שהגדרתי לו אבד (אדום) ומאז לא יכול להחזיר חזרה כולל פעם אחת הזויה בה הבאלאנס הראה לי שהוא 142 ימינה - מתוך 14 אפשריים??? מפה לשם מתברר שצריך לעשות לDRC הזה עדכון קושחה מ2.04 לגרסא 2.4 שם הבעיות האלה טופלו - וזה בתכנון. כמובן - כפי שציינתי חתונה קטולית! ואם רכיב אחד התקלקל אז הטופולוגיה של הFULLDA הלכה לעזעזל ביחד איתו. המחיר - הוא לא זול! גם לא ממש יקר ביחס למכשירים אחרים באותן רמות ויכולות אבל רחוק מלהיות זול. מה הלאה? כניסה לFIR יותר לעומק. חווד ראשונית שלי על המערכת לאחר שבועיים של בעלות. ואח"כ כבר נתחיל להכנס לנושא הכוונים ולדברים שעוד לא הגעתי אליהם בעצמי וכאן אני כבר מתיישר עם מה שאני כותב ומה שהספקתי לעשות. הכוונים גם יכתבו כאן בתצורה של מדריך אישי שלי בהן אני אחשוף את השיטות הנוכחיות שלי - לתהליך כוון של מערכת - אז, הולך להיות מאוד מאוד מעניין.

אני מבקש שזה יפסק כאן ועכשיו - ההשתלחויות זה בזה. לא איכפת לי "מי התחיל". אני לא רוצה למחוק הודעות ולהתריע - אנחנו אנשים בוגרים. נא להשאיר מטענים אישיים בצד בבקשה. ואני לא אכנס כאן לוויכוח על הבדלים בין קלאסים ובין השוואות של תפוחים לתפוחים ומדוע הן בד"כ לא באמת תפוחים-מול-תפוחים. אם אנחנו רוצים לפתוח דיון על תורת כאוס - שרשור נפרד בבקשה. אני מקווה בהמשך היום הזה לכתוב קצת על תשתית ועל בחירת הDSP - יתכן וההודעה הזו תמוזג. המשך תכנון מערכת - תשתית ובחירת DSP נתחיל בתשתית במובן חיווט הכוח כאן לצערי עשיתי טעות קצת לא נעימה שהתוצאה שלה היתה כנראה חיפזון ועייפות - אני מאוד אוהב את המותג קנו-קונספטז, מזמין אותם שנים מחו"ל ובאמת מדובר בחברה שנותנת חתיכת BANG FOR THE BUCK רק שבטעות לא שמתי לשב שקיט ההתקנה שלהם מסדרת הKCA - הוא CCA ולא OFC. מדובר בחיווט 4 גייג' בעובי אמיתי של 3 גייג' - אבל במקום שזה יהיה הOFC הזמנתי את הCCA ולכן במקום שהחיווט הראשי שלי יוכל לשאת 150 אמפר (שמשאירים אותי שקט נפשית לחלוטין למערכת SQ לצרכי מוזיקה) הוא יכול לשאת עד 100 אמפר והפיוז מגביל אותו ל80 אמפר. עכשיו - השאלה הנשאלת היא האם אני מוטרד מזה? התשובה היא לא! אני לא מתכוון להשאר עם הרכב יותר משנתיים - נתחיל בזה. בעברי היתה לי מערכת שלמה עם ארבעה מגברים בכלל לא צנועים במיוחד של קיקר - על חיווט ראשי 8 גייג' - פיוז ראשי 60 אמפר - מעולם לא נשרף הפיוז ולא היתה שום תופעה של התחממות. גם בעוצמות הכי חזקות בהן אני שומע - אני לא מאמין בכלל שאגיע למצב שישרף לי פיוז ראשי וכבר בחנתי לאן אני יכול לקחת את המערכת הזו. אבל מעצבן - באמת מעצבן שלא שמתי לב לאותיות הקטנות. נעבור לתשתית במובן של טופולוגיה - מדוע בחרתי בFULLDA הסיבות לFULLDA הן מאוד פשוטות וברורות *סביבה שקטה לחלוטין מרעשים. *אין צורך לכוון גיין (לא לגמרי נכון, אסביר). *הגיין מתבצע בתוך הקדם מגבר בשלב של ההמרה לאנלוגי ולא בפרוססור ואח"כ גם במגבר. *אין סיגנל עד המגברים - אלא זרם מידע. *שבעה כבלי RCA מצטמצמים לשני חוטים - שלא מעבירים אות ולא רגישים לספיחת רעשים. האם זה גימיק? לא, זה ממש לא גימיק. אני יודע ואף מכיר את הטענה בפי רבים שהטווח הזה הוא דבר ולא מאשר גימיק אך צר לי - ישנן בעיות ותופעות שהטופולגיה הזו לא מתגברת עליהן אלא פשוט "מעלימה" מעצם המהות שלה. ואני אתן כאן דוגמאות מהחיים האמיתיים. רעשי כניסה ויציאה משידור אלחוטי הייתי מעורב בפרויקט מערכת שבה הסמאטרפון של הבעלים הוא בעצם יחידת הראש -> מתחבר בBT למקלט\משדר של מוסקוני מדגם AMAS2 ומשם אופטי לביט-1 מהביט-1 היציאות למגברים (ומדובר במגבר איכותי מבית אודיו טק פישר במקרה הזה) היו כבלי RCA. המערכת שקטה לחלוטין מרעשים - אך בכל פעם שהטלפון יוצא או נכנס לסנכרון מול הAMAS - ישנו רעש של חבטת מתח DC - לפעמים גם לא הכי נעימה, אמנם לא משהו שצריך להדאיג בשום צורה. בFULLDA - אין תופעות כאלו. בעיות מגעים וכבילה חבר מתקשר אליי וטוען שיש רעשים מצד מסויים של הרכב, לאחר בדיקות שכללו פירוק פאנל ברכב - הכל הצטמצם לשקע אחד של כבל RCA רק שהרעשים האלו כנראה ליוו את הבעלים תקופה וגרמו לו להכנס לפרוייקט רציני מאוד של ביטול כל אותם רעשים - לא אכנס יותר לעומק. בסופו של דבר בFULL DA הבעיה הזו מעולם לא היתה נוצרת כלל. ובסופו של דבר בעיות גיין כיוון גיין לעיתים נתפס כ"זבנג וגמרנו" - לוקחים רב מודד, מנגנים אות סינוס ב1 קילו או ב40 הרץ - פותחים את יציאת המגבר למתח שמחושב לפי נוסחא - והחיים כביכול יפים וגם וורודים. ואז מדליקים את המערכת ושומעים היסס - למה? כי בגיין המתמטי הזה, רצפת הרעש שנוצרת בחיים האמיתיים ברכב - עוברת את סף הSNR של המגבר והופכת למשהו שניתן לשמוע. אז כבר כאן - מתחילים להנמיך את הגיין עד שאין רעש. עכשיו - זוכרים שאמרתי שבFULL DA מראש - אין רעש? למה? כי לא נכנסת למגבר בכלל אות! אלא רצף מידע וכשאין רצף מידע יש "שקט דיגיטלי". ואז - חושבים שהכל טוב ויפה אבל הסאב נשמע קצת יותר מידי, מרוח, לא מדוייק - מנסים להנמיך אותו דרך השלט של הבאס - וגם על המינימום הוא עדיין לא נהיה שקט או מרוסן מספיק - זה עוד סימן לגיין שפתוח יתר על המידה. או שיש קליפינג ועיוותים שמיעים וגם אז צריך להוריד עוד מהגיין. והתהליך הזה בעצמו - לוקח לפחות מספר סשנים של כוונים ואז אם גיליתם שאתם עדיין לא על הגיין הנכון - שוב צריך להתחיל את כל שאר הכוונים מהתחלה, כי כל הדינמיקה השתנתה וזה מאריך את זמן הכוונים והופך את התהליך למעיק ומייגע בעיני. את כל הדברים האלה - זרקתי דרך החלון ברגע שפשוט סללתי תשתית - שלא סובלת מכל אותן תופעות. בFULLDA - יש למגבר לכל ערוץ את כפתורי הגיין שלו, אבל הם מבצעים פעולה של הנחתה וסה"כ אם הרכיבים נצילים מספיק - הסבירות שתגעו בהם מלכתחילה - נמוכה מאוד. סה"כ רק שני מגברים אצלי - המונובלוקים - אינם על FULLDA. אעצור כעת - המשך הדיון יהיה בחירת הDSP עצמו - וכן די ברור שבכדי לעבוד בFULLDA - אני מחותן כאן קטולית עם סדרת BIT.

אני חושב שהמידע שניתן כאן הוא נכון ומועיל, אני לא מביט על התגובה כשלילית. בבקשה, בואו נשמור על טון חיובי. אם מכאן השרשור יסטה מהנושא אבקש שיערך. אז דווקא, כל עוד התגובות תורמות לדיון ומוסיפות ידע. המגמה טובה. לגבי יתר הגברה, כאן אני לא שולל את דעתך עמרי. 150 וואט היו מספיקים וגם 250 זה כבר אובר קיל. במקרה הזה, לא היתה אופציה "צנועה" יותר לבחירת הגברה מבית אותו יצרן, בתצורת מונו אז פשוט הלכתי על זה. התוצאה מעוררת פליאה והביצועים של המידבאסים היא מעבר לרף שהכרתי. ארחיב על זה עוד בהמשך.

תוספות המידע שניתנו כאן ע"י מר כהן - נכונות מאוד אם כי השאלה היא כאן - מה מידת ההשקעה וההקרבה שבעלים של רכב יהיה מעוניין להשקיע. על מה אחד יהיה מוכן להתפשר, על מה לא. וגם שאלה שבאה מהתחום הפסיכו-אקוסטי שקשורה ישירות לעולם של "זיכרון שמע" כן - סינון רעשים הוא נושא חשוב מאוד בהגברה - הוא קיים באודיו וגם בווידאו ולמען האמת גם קיים בהרבה מכשירים חשמליים באשר הם בייחד מכשירי תקשורת ספרתיות ואנלוגיות. רדיו - כל תחום הRF תקשורת נתונים כאשר מתייחסים למגבר קלאס A - גם בהרבה מקרים מבלי ממש לדעת מתכוונים למגברים אשר זכו לכינוי "מגבר חוט" והכוונה היא שהמגבר הוא דבר ולא מאשר - ספק כוח, שקע כניסה - מגבר - שקע יציאה. ללא סינון רעשים כלל. ואז גם בד"כ מתייחסים למגברי שפופורות ונעשה כאן סלט שלם. במערכות ביתיות איפה שניתן למצוא מגברי חוט - סינון הרעשים יעשה מ"סביב" למגבר - רשת החשמל תהיה בעלת פאזה מבודדת מרעשים ועם מגעים איכותיים ככל הניתן. הכבלים בין אם חשמל או כבלי אודיו - או כבלי אות ביניים (RCA למשל) - יהיו ממוגנים במיגון כפול ואף משולש ואף יותר מכך כולל סיכוך "כלוב פאראדיי" ואת הכבלים לרוב לא יניחו ישירות על הרצפה אלא על חומר מבודד כגון קלקר או עץ מטופל (מדובר כאן על אלפים על גבי אלפים על גבי אלפים של הוצאת כספים) המגברים המודרנים - מה שידוע לנו היום כרסיברים ואפילו סאונד-בר וכך הלאה - פשוט יסננו את כל הרעשים האלה במוצר החשמלי עצמו ישירות ולכן תשתית חשמל רועשת של הבית, כבילה וכך הלאה - פשוט לא משנים יותר... ויוצאים מזה ב"זול" ועם תוצאה מעולה. ובאמת - יוצאים מזה בזול. ובאמת - יוצאים מזה עם תוצאה מעולה. (לגבי נתוני THD, SNR, דאמפינג, CT - שזה זליגה בין ערוצים - הטכנולוגיה היום כל כך טובה שהנתונים האלה אפילו בקלאס D נמצאים בגבולות הבלתי שמיע ויש היום כל כך הרבה קלאסים שהם בין AB לD, עולם שלם של בחירות ואפשרויות - לכל משתמש ולכל כיס. ) אבל אני לא רוצה לפתוח תיבת פנדורה אומר שיש המון פנים לאמת וכל אחד הולך בדרכו המתאימה לו. ל98 אחוז מהאנשים! אולי אפילו 99 אחוז. אבל! לאחוז אחד הזה שנותר - הם אלו שילכו את המרחק המלא וישקיעו את כל מה שיש להם אפילו בכדי לשפר את התוצאה ולו בקמצוץ אחד קטן. אז פרופורציות. אני לא בא מהגישה של אותו אחוז אחד בודד. אני בא מהגישה של הקצה העליון - של אותם 98-99 אחוזים. אני לא אבחר במגברי קלאס A או קלאס AB בכדי לפגוע כמה שפחות ב"טוהר" של האות המקורית - וזה מסיבה אחת ראשית בראש ובראשונה - הסיגנל שמנוגן ברכב הוא מלחתכילה לא "טהור" אלא מדגם דיגיטלי של משהו שהוקלט איפשהו. והטכנולוגיות היום כל כך מדהימות - שההבדלים הקטנטנים האלה בקלאסים של המגברים בעיני בטלים בשישים - ושוב, בכדי חס ושלום לא לפגוע או לשלול דיעתו של אף אדם - מבהיר שזו דעתי ועמדתי בלבד כן? הפערים היום הם כל כך - כל כך קטנים שבסופו של דבר טיבה של מערכת במידה והותקנה כראוי וסביבת הרכב שקטה מספיק - נעמד על עד כמה טוב היא כוונה. כן - יש את הניואנסינים הממש קטנים של אקסטנשן ואיך הדברים נשמעים - בסופו של דבר גם בזה היום הטכנולוגיות באות ונותנות יד בעזרת מקודדים ובעזרת רי-מאסטרינג של הקלטות ובעזרת אלגוריטמים שפשוט מחזירים לסאונד את ה"חיות" שבו - יש עולם שלם של וויכוחים על הבדלים בין נגנים ובין מדיות ובין פלטפרומות למשל - דיזל או ספוטיפי או טידל, לעומת לנגן מקובוז או UAPP. ואז מגיע הנושא של פסיכו-אקוסטיקה זיכרון שמיעתי וזה דבר שקורה המון - וחוזר על עצמו רבות בתחום אודיו. באודיו לרכב זה ממש מובהק ואני רואה את זה קורה כל הזמן. בא פלוני אלמוני - מכוון את המערכת ברכב שלו ומבסוט עד השמיים. מגיע למפגש מלא ברכבים עם פלונים אלמונים כמותו - ושומע פתאום אצל אדם אחד משהו שהוא אוהב יותר או פחות וכך הלאה. ואז מקבל חווד על המערכת שלו לפה ולשם ואם משהו נתפס כנכון - המערכת שלו נשמעת לו אחרת לגמרי. הוא פתאום שם את תשומת הלב שלו לפרטים שלא שמע ואז מתחיל לכוון או לשדרג. וכאן אני מדבר על רפרנס - אני עדיין לא מדבר על נושא של זיכרון שמיעתי. עכשיו מצב אחר לגמרי - פלוני אלמוני - כיוון את המערכת שלו, "תיקן" את הטעויות או הבעיות או לפחות שינה את הכיוון בכדי לקבל איזון שונה, גוון שונה - הוא מרוצה! מגיע למפגש הכל יופי טופי - אפילו אומרים לו "וואו כמה טוב המערכת שלך נשמעת". ואז הוא מנסה להחליף נגן דיגיטלי אחד באחר או מחליף מגבר אחד באחר - מגיע למפגש שוב ואף אחד לא אומר לו משהו שונה. כאן כבר יש מודעות רק של בעל המערכת להבדלים שנעשו ואם הוא לא אמר אותם לאף אחד אחר שלא שמע את המערכת שלו אפילו - בשעה האחרונה. אף אחד לא ישים לב להבדלים בד"כ. ועכשיו דוגמה עוד יותר חריפה - בעל המערכת מחליט לנסות לבחון הבדלים בין שני נגנים שהם מקור דיגיטלי לחלוטין. הוא בטוח שיש הבדל - אולי אפילו, יש הבדל מינורי - הזעיר שבזעירים - על אותו השיר, בזמן שהוא עובר בין אותם שני נגנים - הוא אולי עוד יצליח להבחין. חמש דקות לאחר מכן - אם יכנס לרכב ופשוט יסע - יתכן ופתאום ישים לב שהתבלבל וחיבר את הנגן שלא היה מחובר קודם לכן. וזה דברים שקוראים באמת וכבר נחשפתי אליהם הרבה יותר מפעם אחת בודדת. זיכרון שמיעתי עובד למספר דקות. ואם רוצים לקחת את זה למקום עוד יותר גרוע - זה תלוי עייפות, זה תלוי אקלים, סטרס וגם עייפות שמיעתית שהיא עולם בפני עצמו. וגם לדברים האלה חשוב שתהיה מודעות. אני עוד אדבר על הנושא הזה כאשר אגיע לכוונים בפרויקט הזה ואסביר מה הגישה שלי לכווני מערכת בהתאם לזה. וכן - אני לא נכנס אפילו לנושא של קלאסים בין A לAB לD ולפרקטיקה שלהם לרכבים מודרניים, לאקלים שהולך ומתחמם וכך הלאה ולמקום ולמשקל שהם לוקחים - זה לדעתי שיקול שהוא ברור לכל מתכנן מערכת. מה הלאה? השבוע אני מתכוון לגעת בנושא בחירת התשתית והDSP ולאחר מכן לתת סקירה עמוקה על נושא הFIR.

תכנון מערכת - הגברה האמת היא שזו גולת הכותרת של כל הפרויקט הזה, לא הFIR אלא המעבר מהגברה מבוססת אינטגרטור ומונו פצפון - שני מגברונים בעלי ספקי כוח מאוד קטנים וסה"כ שני ספקי כוח. אחד שאחראי על 8 ערוצים וצריך להלחם על הספקת כוח לשישה רמקולים לבדו. והשני שעד כמה שהוא בהחלט עשה את העבודה - סיפק 320 וואט מקסימום ב2 אוהם - לסאב וופר שהוא לא פחות ממפלצת. המצב הנוכחי - ספק כוח אחד לטוויטרים ולמידריינג'ים כאשר שלב קדם המגבר לערוצי הטוויטרים הוא קלאס A - המגבר עצמו 75*2 בקלאס AB. וערוצי המידריינג'ים הם 140 וואט בקלאס AB ספק כוח אחד (באותו מגבר חמישה ערוצים) לסאב וופר והוא מסוגל לספק עד 1 קילו-וואט ב2 אוהם או 600 וואט ב4 אוהם. קלאס D. וזוג מונובלוקים תוצרת ברזיל - כאשר כל אחד מהם מסוגל לספק ב4 אוהם 650 וואט - ללא הגבלת תחום תדר. וכן זה אמיתי תיכף תראו למה. נתחיל במגבר הראשן - Audison Voce 5.1 + BIT IN זה מגבר שמלווה אותי כבר שנים ארוכות - הוא מלחתכילה נבחר בזמנו בכדי לבצע מעבר לטופולגיית FULLDA אשר ארחיב עליה בפרק הבא של תכנון מערכת. ואכן הוא מחובר כרגע לוירטואוזו בצורה כזו בדיוק - כבל 1 עם תקעי RJ11 כמו של טלפון קווי, כבל שני עם תקע RJ45 על כבל רשת CAT6 מדובר במגבר חמישה ערוצים מסדרה גבוהה של אודיסון - סדרת הVOCE. מעליה סדרת הTHESIS ומעל סדרת התסיס נמצא מגבר העל שלהם - הVENTI. המגבר הזה נקי מאוד גם במצב של כניסות אנלוגיות ובטח ובטח כאשר מדברים על שימוש בכרטיס BIT IN בתצורת FULL DA. הסאב - אולטימו SC 122 - מוגבר עליו כאשר הגיין פשוט סגור ואני עדיין צריך להנחית היטב דרך הDSP. נשלט בצורה יוצאת מן הכלל. סאב בתיבה פורטד ממש לא קטנה - מדוייק כאילו והיה מותקן בתיבת סילד. הטוויטרים - 8 אוהם - דווקא להם נאלצתי לפתוח "גיין" - בFULLDA כפתור הגיין הוא מנחת (ווליום) ולא ממש מתפקד כמו גיין - שם הייתי צריך לבטל הנחתה. והמידריינג'ים גם כן על מעט מאוד ביטול הנחתה ונראה שהמגבר הזה מסוגל לשרוף להם את הסלילים בלי להתאמץ יותר מידי - בנקודת החיתוך הקודמת שהם היו עליה על 85 וואט שיצאו מספק כוח קטן וזה כנראה בקושי הזיז להם בתדרים הנמוכים - הפעם נאלצתי להכפיל את נקודת החיתוך שלהם מ400 ל800 הרץ - המידבאסים נותנים שם כיסוי פשוט פנטסטי וככה בעצם נמנעתי מהחלפת מידריינג'ים לגדולי קוטר - וזה לטובת נקודת חיתוך גבוהה יותר בהמשך מול טוויטרים מסוג AMT. יש סיקור ישן שלי על הVOCE ועשיתי איתו "ראש בראש" מול לוויתן דור ראשון של זד אודיו. אבל המעניין מבחינתי מגיע עכשיו - דווקא הגברה שבכלל נועדה לתחום הSPL - אני רוצה לתת כאן סקירה נוספת למגברים ברזילאים אבל הפעם משהו טיפה יותר UP MARKET TARAMPS MD1200.1 גרסאת - 2 אוהם קניתי שניים כאלו - מצאתי סייל באמאזון ובעלות של 160 דולרים ליחידה - לא יכלתי לסרב לסקרנות. אז כבר גורם ראשון לרכישה שלהם הוא שהמחיר שלהם מאוד מאוד זול - בניגוד לתמורה שהיא פשוט ענקית. כן 160 דולר למגבר זה לא בהכרח "זול" להרבה אנשים מצד שני בואו תראו מה אתם מקבלים כאן. היתרונות * מגבר מונו בלוק שהוא FULL RANGE ובאתר של היצרן נאמר במפורש שסדרת הMD נועדו להגביר את כל התחום כולל טוויטרי קומפרשן. * הספק מוצהר של 1200 וואט ב2 אוהם - בפועל תיכף תראו כאן במבחן שעשו להם על מכשיר DYNO של SMD דאמור אנג'ינירינג (אחד המהנדסים שיצאו מרוקפורד ומריץ היום חברה שמייצרת מוצרים סופר מעניינים וטכנולוגיות הגברה יוצאות דופן כמו current averaging amps) * הספק מוצהר של 650 וואט ב4 אוהם - בפועל במבחן קליפינג במתח של 13.5 וולט הם הוציאו למעלה מ800 באחד המבחנים. * גודל פיזי קטן מאוד ביחס להספקים. * קלאס D *מאוורר קירור חכם - מבוקר טמפרטורה והספק. *ספק כוח על רמקול אחד - הפרדה מוחלטת לערוץ בודד לסאונד. *שליטה מירבית בתחום הבאס *טופולגיית FULL BRIDGE למגבר יש נתונים שפשוט מתאימים לעבודה עם סאב וופרים, וופרים ומידבאסים. מה שעשיתי זה - הצבתי על כל מידבאס 6.5 אינטש שיש לי ברכב (סה"כ שניים) - מגבר מונו ייעודי לו. מבחני DYNO למגברים האלו, לא ידוע לי על תקן מוצהר. מאידך יש להם מבחני דיינו שמראים תוצאות אמת שלהם ולמה המגברים האלה באמת מסוגלים אם מציבים להם דרישה מקסימלית, לעיניכם הרואות: טאראמפס תיעדו מבחן דיינו של SMD AD-1 - במבחן שהוא CERTIFIED ב40 הרץ על מתח שנע בין 13.5 ל12.6 התוצאה היתה לגרסאת ה2 אוהם - 1630 וואט במקום ה1200 המוצהרים למי שמעוניין גם לראות סקירה דומה של וויליסטון אודיו על הגרסא הקצת יותר חזקה: עכשיו ניגש לעוד קצת מידע על המגברים האלו - רגע לפני שאני מדבר על ההתרשמות האישית שלי מהם. את הדברים הטובים מניתי כבר למעלה. הרע והחסרונות קודם כל - מדובר במגברים ללא פיוז. רצוי מאוד להגביל אותם עם פיוז חיצוני - אני הגבלתי אותם עם פיוזים של 80 אמפר והאמת - כל הכבל מתח הראשי שלי - מוגבל בפיוז ל80 אמפר. על זה ארחיב בהמשך. המגברים האלו מסוגלים למשוך עם מגבל זרם - קצת יותר מ300 אמפר! במקרה שלי הם מגבירים כל אחד מידבאס בודד, לצרכי מוזיקה יומיומית בלבד - הסיכוי שהם אי פעם יתקרבו לצריכה באזור הזה היא יותר מאפסית. לאחר מכן - המאווררים שלהם - הם רועשים, במקרה שלי הם מתחת לרצפה צפה מאווררת - לא שומעים אותם כלל מתוך הרכב אבל להתקנות בתוך סלון הרכב או על גב המושבים כאשר הם חשופים - זו נקודה שעלולה לפסול אותם על הסף. תקן - לא יודע לי על תקן ברור למעט תקן של פס ייצור. רכיבים - אמנם לא מדובר כאן על הסטטסום אלא על מגברים שכבר יש להם טרמינלים הרבה הרבה יותר עמידים ועם מחברים טובים יותר - עדיין מדובר ברכיבים אלקטרוניים פשוטים. התוצאה במובן של הסאונד במילה אחת - וואו. קשה מאוד להסביר לאנשים שנמצאים בתחום הזה שנים - שאפשר גם בלי סאב, עם מידבאסים 6.5 אינטש. הם גורמים למידבאסים לתת חבטה בתדרים הנמוכים בעוצמה שהיא חדשה לי - לא הכרתי ביצועים כאלה מהמוראל הייבריד בעבר (למעט הסטטסום - רק שזה עוד יותר נקי במקרה הזה וזה כנראה קשור לאקוסטיקה של הרכב, למיקום הגבוה שלהם בדלת) הם טונאליים, נקיים, מדוייקים כתער וזה מתחיל באזור 50 הרץ ונמשך עד קצת מעבר ל800. פשוט אין מילים. החלופה - יכלתי לרכוש מגברים כמו אודיסון SR4.500 ולגשר ולהיות בלב שקט יותר - ואולי גם אעשה משהו כזה בעתיד. ויש היום מלא מלא מגברים מאוד מעניינים וממש קטנטנים אחד המעניינים בהם שמשך את תשומת ליבי הוא ה2*170 החדש מבית MATCH של אודיוטק פישר. מוסקוני פיקו 4 בגישורים או לסירוגין לקנות עוד מגבר VOCE QUATTRO עם BIT IN והאמת שזו האופציה שהכי מעניינת אותי לעתיד. סיכום הגברה בעיני המעבר להגברה מבוססת 4 ספקי כוח חזקים עם פוטנציאל של קרוב ל4 קילו-וואט הספק, זה ההבדל המהותי בפרויקט הזה לקודמו. זו גולת הכותרת ולא שום דבר אחר. אם כי בפוסט הבא אני כבר אכנס לנושא בחירת הDSP והתשתית ואתחיל כבר לגעת קצת בFIR שעד כמה שזה דבר פנטסטי - ההגברה היא הפואנטה האמיתית כאן - חושב שבלי זה - לא הייתי מרוויח באמת דבר מעבר לכמה שעות של כוונים שנחסכו ממני. ושוב - וזה יחזור כאן בכל פוסט - מדובר כאן בדיעותיי האישיות בלבד! קחו מכאן רק מה שמדבר אליכם ומתאים לכם.

תכנון מערכת - בחירת רמקולים בחלק הזה אדון במה הוביל אותי לבחור ברמקולים שמותקנים כרגע ברכב ובזוג טוויטרים שארצה להתקין בעתיד הקרוב. נתחיל בסאב וופר - מוראל אולטימו SC 122 בתיבה פורט סלוט לפי המלצות יצרן. את הסאב הזה רכשתי פשוט כי חבר הציע אותו למכירה וראיתי הזדמנות לתת צ'אנס לסאב וופר שפעם שללתי על הסף. הסיבה היא שבעבר אהבתי סאב וופרים שמספקים באס עמוק, רך - מלטף ניתן לאמר אבל לא "פאנטשי" או דייקן במיוחד. אהבתי את הטונאליות בסאונד ואת הרכות - המכות היבשות שסאב וופרים חזקים היו מייצרים בזמנו היה לא נעים לי. איכשהו עם השנים הטעם הנרכש שלי השתנה לגמרי ומסטאפים חמים ומאוד LAID BACK עברתי כמעט לקיצון השני. גם פחדתי מאוד מההספק שנדרש בכדי להגביר סאב כזה. ואז התגלה לי שהסאב שאני מביט עליו הוא עם סליל יחיד 2 אוהם, זה הSC כלומר נתון ספיגה של 600 וואט והוא דווקא יחסית נציל וגם - בתיבה פורטד שאמורה להקל משמעותית על היכולת של הסאב לזוז כי התיבה בקושי מתנגדת לרמקול בניגוד לתיבה סילד. ומהרגע הראשון שהפעלתי אותו - התאהבות מוחלטת! וזה עוד על המערכת הקודמת ברכב הזה על מגבר מונו קטנטן שמספק בלחץ 300 וואט ב2 אוהם - והסאב וופר הזה פשוט עף עליו כמו כלום. הסאב הזה מהיר בצורה בלתי רגילה ומדוייק בצורה בלתי רגילה וחזק בצורה בלתי רגילה. אם מדברים על האולטימו באותה נשימה אפשר לדבר על סאבוופרים כמו JL W6 או IDMAX. וכרגע כשהוא על ערוץ הגברה שמספק לו קילו-וואט - על גיין סגור הוא פשוט מדהים! החסרון הכי גדול בו - זה גודל התיבה כאמור - כל השאר יתרונות. נעבור למידבאסים - מוראל הייבריד אוביישן 6.5 אינטש זה המידבאסים שיש לי גם בסובארו ואת הזוג שיש בDS קניתי מאותו חבר שמכר את האולטימו ובעד סכום ממש סימלי - אחד מהם נדרש לתיקון של הצבת ספוג בליבת הסליל מחדש (תועד כאן בפרוייקט הקודם). בגדול מדובר במידבאסים שהם גם וופרים אפילו על גבול הסאב וופרים - בקצרה מה שאני יכול לאמר עליהם זה שהם לא מקבלים את הקרדיט הראוי שמגיע להם וזה כנראה נגרם כתוצאה מכך שרוב האנשים פשוט לא מספקים להם מספיק כוח. יש להם סליל ענק. עומק התקנה שמאפשר להתקין אותם די בקלות כמעט בכל רכב. ועל ההגברה הנוכחית - גם בסובארו למען האמת - נשארתי פעור פה מהתוצאה שהם מספקים. קשה להסביר את זה שאפשר להנות - ולהנות מאוד - אפילו אם הסאב וופר לא פועל ברכב. הם עובדים נהדר בנפח דלת והם טונאליים מאוד ויורדים נמוך לאזור ה50-60 הרץ (הFS שלהם ב45 הרץ) ללא קושי. דווקא מידבאסים עם תדר FS יותר גבוה לאזור ה50-60 הרץ כנראה יהיו הבחירה הבאה שלי - הסיבה לזה היא שעד לאחרונה - תדר הFS הוא תדר שמאוד נזהרתי ממנו, כאשר בפועל זה תדר שצריך לדעת פשוט איך לרתום אותו. זה התדר בו הרמקול מהדהד חופשי ללא ריסון מצד אחד - מצד שני זה גם התדר בו הרמקול זז בקלות הכי רבה על ההספק הכי נמוך - וזה גם תדר הבאס שאני בד"כ מכוון אליו את הפיק של תחום התדרים הנמוכים. נעבור למידריינג'ים - מוראל CCWR254 כן זה מיד-טוויטר בעקרון או מיד רחב פס בקוטר 2.5 אינטש ועוד בפודים - שחונקים אותם בין קילו הרץ לבין 1.5 קילו הרץ - אז למה בעצם? גם כאן - זה התחיל מסקרנות מצד אחד ומצד שני זה התחיל מזה שהמידריינג'ים שעד היום הכי אהבתי את הסאונד שלהם היו - CDT ES02 אמרתי לעצמי מיד 2.5 אינטש של מוראל - אמנם סדרת כניסה אבל אני חייב לנסות. וקרה לי איתם משהו דומה למה שקרא לי עם האולטימו - התאהבתי בהם מהרגע הראשון. אז נכון הם לא יורדים חזק ונמוך במיוחד - אבל עבודת חיתוך נכונה עם המידבאסים שגם ככה יכולים להקרין רחב עד לאזור 2 קילוהרץ נותנת לי פתרון הולם לתחום התחתון. והמידריינג'ים האלה מנגנים יפה - עד אזור ה14 קילוהרץ - והם מנגנים רחב לפחות עד תדרים 5-6 קילוהרץ מה שאח"כ גם ישרת אותי עם טוויטרים קטנים שנקודת החיתוך שלהם גבוהה וזו הסיבה להעדפה לקוטר קטן למידריינג'ים. יש להם ווקאל גבוה, חזק ונקי,ברור ומפורט היטב - הם נשמעים לי טבעיים ולא מוגזמים - אין בהם צבע עודף כמו שאני מרגיש בהרבה מידריינג'ים אחרים בייחוד בקטרים גדולים. פשוט אוהב את הסאונד שלהם. נעבור לטוויטרים - HYBRID AUDIO TECHNOLOGIES - LEGATIA L1V1 כן זה אותם טוויטרים שמלווים אותי כבר בערך עשור - זוג נוסף, לא זה שהיה לי בפרוייקטים קודמים בסובארו ואף בקורולה 96! כן - מאז הם מלווים אותי. מדובר על טוויטרים בעלי קוטר קטן מאוד - 17 מילימטר. נכנסים מנקודת חיתוך גבוהה מאוד של 5 קילו הרץ. אבל אפשר להתקין אותם בערך בכל מקום שעולה על דעתכם. הם מפורטים עד כדי כאב והטון הגבוה שלהם הוא אחד הנקיים שיצא לי לשמוע. אין להם תחליף בעיני כאשר מדברים על טוויטרי דום. באופן כללי אני אוהב טוויטרים בהירים שרק נועדו לתת השלמה לסאונד - יותר לכוון של סופר טוויטר מאשר טוויטר. מבחינת סאונד פוקאלים עם אינברטד דום, כמעט כל טוויטר בריליום או רינג רדיאטור טוב - יהוו להם תחליף. אבל הגודל הפיזי - קלות ההתקנה, הקוטר הקטן. קשה למצוא חבילה כזו של פרטים שעונים לי על כל הדרישות. ובסופו של דבר - למה אני רוצה להחליף אותם בטוויטרים שעולים 30 דולר לפריט? Dayton Audio - Mini-AMT-8 הסיבה לזה היא טכנולוגית - טוויטר AMT air motion tweeter הוא רכיב אלקטרו-מכאני שמהירות העבודה שלו היא מהירה יותר באופן אקספוננציאלי לעומת כל טוויטר דום שתציבו מולם - הם נשמעים פשוט "שקופים" למוזיקה, חסרי מאמץ באופן מעורר התפעלות. וזה קצה עליון שמהרגע הראשון שניסיתי אותו עם הAMTPOD4 של דייטון בסובארו - פשוט נדהמתי ממנו. למה הם כל כך זולים? כי הם מה שנקרא COOKIE CUTTER - הם מיוצרים במאס פרודקשן. הם קטנטנים ונכנסים רק מ6K הרץ ובפועל נכנסים להיענות הכוח שלהם רק ב8K - אבל זה בסדר כי המידריינג'ים שלי מתוכנננים להפגש איתם שם בלי בעיה. כרגע - לאחר המעבר להגברה הנוכחית הL1 נשמעים כל כך טוב שאני באמת שוקל אם לבצע את המעבר כרגע או לדחות בכמה חודשים. כמובן אלו הם השיקולים והבחירות האישיות שלי לבחירת הרכיבים. אין כאן נכון או לא נכון אלא הבחירות שהיו רצויות עבורי והתוצאה שאני מחפש להשיג.

פשוט מגניב! קודם כל לגבי אטמי נייר ובכלל אטמים - תחזיק בבית שפופרת של ויקטור ריינז - לכל מקרה שלא יהיה. לא תמיד קל לאתר אטמים מקוריים של רכבים ולפעמים גם הם מגיעים פגומים. תעשה אטם נוזלי (שיכול להיות בהרבה מקרים טוב באותה מידה) אם אין ברירה אחרת. אני מחזיק ברכב טייפ (לפיף) סיליקון לתיקוני חירום - הדבר הזה נצמד לעצמו ועמיד לטמפרטורות הרבה יותר גבוהות ממה שיש בתא מנוע. אפשר לקנות בכל טמבוריה.

החלק הבא של תכנון מערכת - חלוקת הספקים, טווח דינאמי והדרום כאמור הנכתב כאן הוא דעתי האישית בלבד! אז למה זה כל כך חשוב? מה רוב האנשים עושים? מה הטעויות הכי גדולות כלפי המושגים האלה? קודם כל - צריך להבין את המושגים "טווח דינאמי" וגם "הדרום" חצי מהאנשים בערך שתשאלו מה זה טווח דינאמי - הם בעצם ידברו אתכם על הדרום - HEADROOM - שזה בפועל עתודות הכוח שיש לספק כוח של מגבר. כן זה קשור לטווח דינאמי אבל זה לא מה שמגדיר טווח דינאמי. החצי השני של האנשים שישאלו מה זה טווח דינאמי - יתנו תשובה נכונה חלקית - והם יתייחסו לטווח הדינאמי של האות - אבל לא יתייחסו להדרום של המגבר. כשבפועל טווח דינאמי נגזר משלושה פקטורים - ההקלטה. המרחק מהרמקולים. ההדרום של המגבר. ההקלטה הטווח הדינאמי מתחיל בהקלטה של הקובץ - המון אמנים מקליטים את השירים שלהם מראש ובכוונה תחילה בכדי שינוגנו ברדיו או במקומות ציבוריים או בכדי שישמעו טוב במערכות הכי בסיסיות. בשביל זה מה שעושים באולפני ההקלטות - מפעילים "קומפרשן" או במילים אחרות דחיסה על האות כך שכל תחום התדרים - הבאס, המידריינג' ובייחוד הווקאל וגם הגבוהים יהיו פחות או יותר באותה עוצמה. כאשר בהקלטות איכותיות יותר - המעבר בעוצמת האות בין התדרים יכול להיות עם הפרשים גדולים. טווח דינאמי בפן הזה נמדד בdb ולהקלטות עם טווח דינאמי גרוע - יהיה פער ממוצע של 3-4 דיבי בעוד שהקלטה עם טווח דינאמי עצום יהיה אפשר להגיע אף לפערים של 15 דיבי. יש אתר עם מאגר מידע (של הרמן קרדון או של קראון אם אני זוכר נכון) שרושם להרבה מאוד שירים באיזה טווח דינאמי האות שלהם הוקלטה. שירים שהוקלטו בטווח דינאמי נמוך - קל יותר לשדר אותם למרחקים גדולים יותר, הם ישמעו טוב יותר במערכות בעלות הספק חלש יותר פשוט מהעובדה שהכל מוגבר באותו יחס פחות או יותר. לעומת זאת שירים שהוקלטו בטווח דינאמי גדול יותר - המעבר החד בין תדרים ועוצמות, היכולת לפרוס אותם בצורה שווה למרחק - מצריכה להדרום גדול יותר במגבר וליותר הספק בכדי להקרין אותם בצורה מאוזנת למרחק גדול יותר. המרחק מהרמקולים טווח דינאמי - לאחר שיודעים באיזה טווח הוקלט השיר - נכנסים לחישוב שלו עוד שלושה פקטורים - המרחק מהרמקול והנצילות שלו ההספק של המגבר וכאן יש להדרום של המגבר חשיבות גם כן. יש מחשבון לנושא הזה - ברכב לשמחתנו אנחנו בדר"כ יושבים במרחקים שהם בין חצי מטר למטר וחצי מהרמקולים. מה שתגלו זה - לטוויטרים - בד"כ 20-30 וואט זה יהיה כל מה שצריך בכדי לשמוע טרקים עם טווח דינאמי של 15 דיבי בצורה ברורה וחזקה. למידריינג'ים - בין 50-80 וואט ברוב המקרים יספיקו. למידבאסים - 150-200 וואט ברוב המקרים יספיקו. לסאבוופרים - כאן כבר מנעד הנצילויות וסוגי התיבות הוא אדיר - 200-600 וואט יספיקו מה הטעויות הכי נפוצות? רוב האנשים יקחו מגבר רב ערוצי ויתנו לכל סוגי הרמקולים - את אותו ההספק בד"כ מה שרואים בקהילה זה מגבר 4*50 או 4*75 או 4*100 במקרה הטוב - הבעיה היא שאת אותו ה100 וואט שנותנים לטוויטרים גם המידבאסים מקבלים. התוצאה של זה היא טוויטרים שצורחים בזמן שמידבאסים בקושי באים לידי ביטוי - בייחוד בייחוד אם מדובר על סט פסיבי שם המסלול של ההתנגדות הכי נמוכה ילך קודם לקרוס ואז לטוויטרים. ורואים את זה גם בסטים של שלושה חלקים - מגבר שישה ערוצים שכולם עם אותו הספק תהיה דוגמה מובהקת לכך. אם המגבר חזק מספיק - אז זה כבר המקרה הטוב יותר במובן של טווח דינאמי מאידך - לטוויטרים הסירוס הוא כה גדול בכדי שהם יהיו מאוזנים עם המידבאסים - וכאן נוצרות בעיות דינאמיות אחרות כבר. לכן מראש עדיף לבצע חלוקת הספקים נכונה - עוד בשלב תכנון המערכת טרם בחירת ההגברה. מכאן גם נגזר שאני בוחר את ההגברה שלי - בהתאם לרמקולים שבחרתי להשתמש בהם. מכאן גם נגזר שאני קודם כל בוחר רמקולים כאשר אני מתכנן מערכת. ורק אז הגברה. או לסירוגין אם יש לי הגברה נתונה - אתאים אליה רמקולים בידיעת המגבלות. אז מה אני עשיתי? חלוקת ההספקים במערכת הנוכחית טוויטרים - יושבים על ערוץ הגברה קלאס AB שמספק 75 וואט ב4 אוהם - עם קדם מגבר קלאס A. (נתון - זה מה שהיה לי זמין). הטוויטרים שלי במקרה זה הם בעלי התנגדות 8 אוהם - עדיין יש להם מספיק טווח דינאמי על מגבר עם ספק כוח ייעודי לטוויטרים ולמידריינג'ים. מידריינג'ים - יושבים על ערוץ הגברה קלאס AB שמספק להם 140 וואט ב4 אוהם - מידריינג'ים 2.5 אינטש נצילים מאוד עם טווח תדר רחב. כאן כבר רואים שבחרתי לתת למידריינג'ים - פי 2 הספק מאשר לטוויטרים. מידבאסים (וופרים) - כל אחד מהם יושב על מונובלוק FULLRANGE שמסוגל לתת להם עד 800 וואט ב4 אוהם - כן כן - זו לא טעות אתם קוראים נכון ובהמשך יסופק על זה כל המידע אז בבקשה סבלנות. קלאס D. כן - זו הגזמה פרעית במקרה הזה - 250-300 וואט היו יותר ממספיק, פשוט זו היתה האפשרות הכי "עדינה" שיכלתי לבחור להם לסוג הזה של הגברה, שוב, אדון על כך בהמשך לפרטי פרטים. סאב וופר - יושב על ערוץ הגברה קלאס D עם ספק כוח ייעודי לו - ומקבל 1 קילו וואט! ב2 אוהם - הסאב הוא סליל יחיד 2 אוהם - 12 אינטש מאוד נציל בתיבה פורטד. כן, התכנון הזה הוא סוג של "בניתי מפלצת" במובן של מערכת SQ - בפועל כמה מערכת SQ באמת צורכת, בידיעה שמוזיקה מתנגנת - בערך כלום - אסיים בסרטון הבא: ולכן גם הסתפקתי בקיט התקנה טוב של קנוקונספטס בעובי 4 גייג' (150 אמפר יכולת העברה) לכל המערכת - עם מפצל ל4 שעל כל הסתעפות יש פיוז ונורת ביקורת.

זאת הפואנטה לדעתי - פותח השרשור נתן את ההתרשמות שלו מהאטראז'. לא רואה סיבה להפוך "איש שמח" ל"איש עצוב". זאת הנקודה שאני מנסה להעביר. לא כל דבר צריך להיות קיצוני כל כך - WHY SO SERIOUS?

כשאתה לוקח רכב שהוא קיצון מובהק למשהו - אני לא מוצא את הטעם להתייחס לזה באופן שזה מה שפוסל את הרכב, הרי לא לזה הוא נועד. כשאתה לוקח רכבי סופר מיני - יש לרבים מהם גם גרסאות ביצועים שבהחלט יש מקום רב ולמען האמת זה המשקל המירבי לבחינת טיב המוצר בגללם.

למה רכב נמדד באיך הוא לוקח סיבובים? או עד כמה הוא נוח? בשרשור שמדבר על רכב שלא שייך בכלל לאף קטגוריה של יוקרה או ביצועים? הרכב הזה לא נועד לתקוף פניות. הוא לא תוכנן להיות שקט או נוח או זריז. הוא תוכנן להיות אמצעי תחבורה בסיסי - אמין זול לרכישה זול לאחזקה חסכוני עד כמה שאפשר פרקטי הוא עושה את כל הדברים האלה בצורה טובה מאוד ואפילו, אבזרו אותו לא רע בכלל. הוא לא - נוח שקט זריז שובר שיאי נורבורגרינג או דייטונה או כל מסלול אחר. צריך להשוות את הרכב הזה לרכבים שהם פחות או יותר באותה קטגוריה ואין הרבה כאלו בארץ - אולי הניסן סנטרה והניסן מיקרה אולי בקרוב להונדה CITY אולי הייתי משווה אותה לסוזוקי באלנו או ספלאש וגם אז לא בטוח שזו השוואה של תפוחים לתפוחים.

כפי שאמרתי - יש למה לצפות - אגיע לFIR בהמשך ואכנס ממש לעומק. לגבי APL - לא מתפלא - יקרים מידי וקטנים מידי. לגבי רזולוט - אני בטוח שעוד יפתיעו - התעשיה זזה לשם. DIRAC וFIR אמורים לעבוד ביחד בשביל לתת לך פתרון מודרני כולל לשליטה בפאזה והיענות כוח גם מאות הכניסה ואז גם מההיזון החוזר מהחדר עצמו - DIRCA מטפל ב"חדר" כאשר הFIR מטפל בכניסה והיציאה מהDSP עצמו... זה שתי טכנולוגיות שעובדות במיקומים שונים של היענות הכוח.

תנסה באמת את פנסי אדם.

בחלק הזה של הפרויקט - אני מתכוון לגעת עמוקות בנושא של "תכנון מערכת" אתייחס לפרק הזה בפרויקט כאל מדריך אבל בפועל מדובר בשיקולים שלי כלפי הרכב הספציפי - במקביל אבקש לקחת את הנכתב בערבון מוגבל, לא כ"כתיבת תורה" כמו שפעם ייחסו לי (כן זה אכן קרה) ושכל אחד יקח לו מכאן את מה שמתאים לו, את מה שמדבר אליו כפרקטיקה או תיאוריה נכונה. כמובן כאן - מי שרוצה להוסיף מידע משלו מוזמן - יחד עם זאת אבקש שנכבד זה את זה, לא נבטל דיעה איש רעהו. תכנון מערכת - בחירת מיקומים בDS - לדעתי המתכנן של הרכב ומהנדס הסאונד שלהם, עשו את העבודה הכי טובה שאפשר לעשות - שימו לב לדלת של הDS ולמקומות שאני מסמן בעיגולים: הגרסא שלי היא ה"לא מאובזרת" - בפועל היא מגיעה עם סט שני חלקים לא רע בכלל! ויש קיט לשדרוג של פוקאל ספציפית לPSA אותו שקלתי בזמנו לרכוש (רק שלא עשו שילוח לארץ אחרת הייתם רואים אותי עם פוקאל) ויש את הגרסא המאובזרת בה הרכב מגיע עם 14 רמקולים של DENON! - במידה והייתי רוכש את הגרסא המאובזרת - אתם לא הייתם רואים לא את פרויקט SCARGO ולא את הפרויקט הנוכחי ואני כנראה כבר הייתי פורש מהתחום. אבל שימו לב למיקומים - המידבאס - בגובה הברך אפילו טיפה מעל. הטוויטר המקורי - בגובה ידית הדלת מופנה ישירות למרכז הרכב. הטוויטר בגרסא המבאוזרת - במשולש חיפוי של מראת הצד. המיקומים האלה הם תכלס המיקומים הכי טובים שאפשר לשים בהם רמקולים ברכב הזה מבחינת יצרן - למה? כי הם ממוקמים כולם בגובה תקין - במרחקים של פחות או יותר בגבול של 30 ס"מ זה מזה הם ממוקמים במקומות הכי רחבים ברכב. הם ממוקמים במקומות הכי רחוקים ממשטחי החזר ושמשות ברכב. אלו הם המיקומים גם שתתקבל בהם דינאמיקה (טווח דינאמי) הכי טובה. אז למה בכל זאת התקנתי את המידים ואת הטוויטרים - כבר בפרויקט SCARGO - בפודים במשולשים? משיקולים שלא קשורים לסאונד - הפודים יכולים לעבור איתי מרכב לרכב. הפודים כן נמצאים בנקודות הכי רחבות ברכב וגם בנקודות הכי רחוקות ממני. העלות של להשחיל חוטים לתוך הדלת והעלות של בניה למידריינג'ים בכדי יהיו איפה שהטוויטר המקורי נמצא - לא באו בחשבון בתקציב שרציתי להשקיע וגם לא בפרוייקט האחרון. אז נכון הטווח הדינאמי קצת נפגע מזה - בייחוד בהתקנה הקודמת בה הרמקולים הוגברו על בסיס מגבר שהוא פתרון אינטגרציה. במעבר להתקנה הנוכחית - אין שום בעיה של דינאמיות, אבל כן סביבת החזרים קצת בעייתית. למה פודים? התשובה האמיתית - כי זה זול וזה נוח. הטוב בפודים - אפשר למקם אותם כמעט בכל מקום ברכב. הם זולים יחסית וזו השקעה חד פעמית שאח"כ עוברת איתי לרכב הבא. אפשר לשנות את כווני הזווית שלהם תוך כדי חיפוש זווית מיטבית להיענות הכוח של הרמקולים וזה היתרון העצום בעיני של פודים. הם מבטלים הרבה מהגלים העומדים בתוכם ומשדרים בעיקר גל קידמי. הרע בפודים - יש להם ביטולים מאסיביים בתחום התחתון של האלמנט והם מכריחים נקודת חיתוך גבוהה יותר מהמתוכנן. - התגברתי על זה ע"י בחירת נקודת חיתוך מיטבית בינם לבין המידבאסים אבל על זה אדבר כאשר אגע בנושא הכוונים בפן של תכנון המערכת. במידה ולא ממקמים אותם נכון או שלא ניתן - הם פולשים לשדה הראייה. במקרה שלי מדובר בזוג פודים קטנים בכל צד שממוקמים במקומות שלא מפריעים כלל לשדה הראיה. הם יוצרים סביבת החזרים גדולה יותר הודות לכך שהם בולטים מהמשטח עליו הם מותקנים - מנסיון - זה מאוד זניח. מיקום הסאב את הסאב בחרתי למקם בתא מטען. מדובר בסאב 12 אינטש בתיבת סלוט פורט גדולה מאוד. בפרויקט SCARGO התחלתי את הדרך עם סאב 8 אינטש אקטיבי שהיה מתחת למושב הנוסע - הסיבה לזה היתה שידעתי היטב שהמידבאסים לא יבואו לידי ביטוי בתדרים הנמוכים כי בזמנו התקנתי את האודיסון פרימה 8.9 ביט ומדובר במגברון צנום הספק - סה"כ 35 וואט לערוץ ו130 בגישור כאשר כל הערוצים על אותו ספק כוח קטנטן. רציתי את הסאב וופר באותו קו עם המידבאסים וכאן התחושה היתה שיש לי פשוט מאוד מידבאסים גדולים בחזית הרכב אך אין לי ממש סאב. בנוסף לכך - שיניתי את שיטת התזמון שלי והיום אני מסוגל להביא את הסאב קדימה בצורה כזו שלא ניתן להבדיל בינו לבין המידבאסים כלל. בפועל אין לי צורך בסאב קידמי - ולכן כבר בפרויקט SCARGO היה מעבר לסאב 8 אינטש בתיבה פורטד בתא מטען ואז מעבר לאינטגרטור חזק יותר ובסוף מעבר גם לסאב אולטימו. בפרויקט הנוכחי - המידבאסים מקבלים הספק אדיר! אשר לזה אגיע ואדון בהמשך והאמת היא - שאני יכול אפילו להנות בלי סאב וופר בכלל כרגע. התזמון נשאר כפי שהיה - הסאב וופר רק משלים את המידבאסים ואין שום סיבה לסאב קידמי. השיקול המקורי לשים סאב מתחת למושב הנוסע גם היה - תא מטען ריק, מרווח ריסוק מירבי למקרה של תאונה וילדים ברכב - בפועל ראיתי שהרכב הזה משרת רק אותי בעיקר ותא המטען לעולם לא ריק אז לא ראיתי מה הטעם בכך והפסקתי להתעקש. ולכן גם מיקום מערכת ההגברה - עבר לתא המטען. בהמשך פרק תכנון המערכת - אדבר ואסקור את הרכיבים ומדוע כל אחד נבחר. טרור הכבלים מעולם לא היה בDS - בוא נעשה כאן סדר - הDS גם ההתקנה הראשונה היתה של יוסי וגם הנוכחית. אנחנו מדברים כאן על הסובארו וזה סיפור אחר. בסובארו - ההתקנה התחילה תאמין או לא אצל יוסי, כאשר הרכב היה עוד בבעלות של אבא שלי. כשהרכב עבר אליי בוצעה בו התקנה של יוני סטריאו וגם זו היתה התקנה רהוטה. הבאלאגן של החוטים שראית בסובארו זה היה תוצאה של "בליץ" התקנה חפוזה - בין לילה בה עברתי לפתרון הגברה וDSP בגודל של עשירית מהמערכת ואף חור בפלטה לא היה ממוקם נכון - היום כבר מסודר שם הרבה יותר והמצב שלה קביל לפחות. היו לי הרבה התקנות "פיגוע" כי היו לי מספר רכבים שהחזקתי יותר מידי זמן והפכו לסוג של "מעבדת הייטק שבאמת עובדים בה". לFIR אגיע בהמשך - כן זה באמת עובד ועושה עבודה מדהימה - האם זה MUST? אגיע לזה בהמשך. חוץ מהם יש את APL אודיו שנותנים פרוססור עם FIR אבל המחיר בשמיים וגם רזולוט היו אמורים לצאת עם זה לשוק ממה שזכור לי. יש שתי טכנולוגיות מאוד חזקות במובן הפאזות והאיקולציה - האחת היא DIRAC LIVE והשניה FIR. אגע בכל זה לעומק בהמשך. הרכב לא כולו מוראל - הטוויטרים הם HAT LEGATIA L1V1 הAMT כרגע לא מותקנים ואולי גם לא יותקנו - זה בהמשך הדרך. לגבי הFIR אגיע לזה.

לא מדובר על ליטוש פנסים - מדובר על פיזור עלומה בגלל שהנורה לא יושבת טוב בתוך תושבת העדשה - זה סרט רע.