lanosforce

אני שקלתי בזמנו להחליף את הסמל של הדודג' ניטרו לסמל של דודג' וייפר - כי כשההגה הפוך - זה דאפי דאק.

טוב לשמוע (לקורא) ממך, תמשיך לשמור על עצמך וגם עלינו. באמת תענוג לקרוא - יצא לי בשנים האחרונות לנהוג על רכבים בטווחים של 200-300 וגם בטווחים של 400-500 וטיפה צפונה ובאמת באמת, הדבר שאני כל כך מסכים איתו זה שגם לי, הרכבים שאני הכי מתחבר אליהם מבחינת תחושה הם אלה שנמצאים בין 250-300 כוחות סוס. פחות או יותר כל דבר שיורד מ6 שניות מעמידה לשלילה מרגיש לי פשוט הגזמה לרכב דיילי. וגרמת לי להביט על הצרפתיה שיש לי בחניה עם חיבה מסויימת אחרי שהבנתי את מידת הביטוח והתחזוקה - גם על זה חשוב לאמר תודה.

הפוקאל שהוצע כאן ממה שאני זוכר זה בעצם זד אוידו לווייתן בתחפושת (דור שני) - מגבר שאני מאוד אהבתי באופן אישי, מדבר על הזד אודיו. האודיו סיסטם שהוצע כאן גם אופציה חכמה היות ושני ערוצים בו עם ספק נפרד לחלוטין והם מיועדים לוופרים\מידבאסים או סאב וופר בגישור. אני מניח שאתה מחפש מגבר שישה ערוצים כי אתה רוצה פחות בלאגאן לעין בהתקנה? פחות חוטים פחות מקום?

משפחת הסורסים הדיגיטליים הבאה - נגני היי-אנד\רזולוציה גבוהה מדובר בפתרון נייד במקורו - לנסיעות ודרכים אבל גם פתרון שלא מעט משתמשים בו לתחום הביתי. האבות הקדומים של הפתרונות האלו הינם מוצרי הIPOD של אפל ומוצרי הווקמן של סוני. והאמת שגם בתחום הרכב זה כבר מאוד נפוץ לראות אותם בשימוש - הפעם הראשונה שאני זוכר שראיתי אחד כזה ברכב היה איפשהו ב2014-15. ניתן למצוא לא מעט מותגים כבר שמייצרים פתרונות כאלו הבולטים ביותר מבינם יהיו אסטל אנד קרן (AK), FIIO, SONY WLAKMAN, שאנלינג אני בעצמי רכשתי SONY NW-A105 משומש מחנות ביפן - סתם מסקרנות, להתנסות איתו, המסך שלו קטן מידי כמובן ולא נוח ומערכת ההפעלה שלו מיושנת ולא עומדת בקצב של הרצת אפליקציות סטרימינג. בהזרמת אודיו דרך USB לא שמתי לב למשהו יוצא מגדר הכלל בפן האיכות - כן הוא מעולה אבל השימוש בו היה קצר מידי. יצא לי לשמוע קצת ברכב שלי דרך AK - לא זוכר את הדגם המדוייק - בקרת ווליום מרשימה, איכות? לא שמתי לב למשהו שונה. לכמה חברים יש פיו M11 וM23 - מאוד מרוצים. היתרונות של הפתרונות האלו - ניתן להזרים דרכם בUSB ובחלקם אופטי ואפילו קואקס דיגיטל. רובם מבוססי אנדרואיד אז בעצם כמעט כל אפליקציות הסטרימינג נתמכות בהם וכמובן אם מנגנים קבצים לוקאליים (שמורים בתוך המכשיר) אז מקבלים את היכולות המלאות של המכשיר על גבי קובץ לא דחוס שגם לא משודר עם דחיסה כלשהיא. ומשפחה נוספת של סורסים - DSP משולב נגן ייעודי למשל - AUDISON BIT PLAY ומוצרי אודיסון. (ניתן לנגן בצורה כזו דרך UBS וגם דרך WIFI) BEWITH MIRROR 1 - המראה המרכזית לרכב (מוצר בן 20 לפחות לדעתי וכנראה החלוץ הראשון בתחום הזה) DSPים של זפקו מהסדרות האחרונות - מגיעים עם נגן משולב בתוך שלט הווליום. זה גם אומר מוצרי GOLDHORN שהם בעצם מבוססי זאפקו. AUNE שהם גם הראשונים לתמוך בDSD וכמובן DSP שמאפשרים חיבור USB ישיר אליהם מכל נגן נוסח רזולוט למשל ואם אני זוכר נכון גם לאודיוטק פישר וגם למוסוקני יש מודולים לחיבור USB - לא בטוח כאן ב100 אחוז.

תיקח בחשבון שאיכות בפן הטכנית היא לא תמיד תוצאה שתקלע לטעם האישי של המאזין. עיוותים ברמה מסויימת שיוצרים חום היא לפעמים תוצאה רצויה מבחינת יצרן. יחידת ראש מאוד מעניינת מסדרת הgsx של סוני למשל, מבחינה טכנית קיבלה סקירות גרועות ובצדק בפן הזה. איך זה נשמע? סיפור אחר כבר. וכן ברור שבתחרות של עד כמה חזק אתה יכול לנגן ועדיין להשאר נקי, זו תהיה בחירה שגויה.

משפחת הסורסים הדיגיטליים הבאה שאעבור עליה תהיה - יחידות ראש, HU בקיצור - ייעודיות לרכב באחד הרכבים שלי בעבר - התקנתי מערכת מבוססות אנדרואיד מבית JOYING עם יציאת SPDIF קואקסיאלית בלבד שאותה המרתי לאופטי בעזרת ממיר דיגיטלי שיכול לקבל בכניסה שלו SPDIF קואקס ולהוציא אופטי מהצד השני וגם ההפך. אין בעצם יותר מידי מה לאמר כאן - היחידות האלו רובן מבוססות אנדרואיד, היתרונות הן מן הסתם נוחות שימוש. גודל מסכים שיכול לנוע בין 7 ל 12 אינטש. סה"כ רובן משתמשים בצ'יפים טובים גם להגברה אנלוגית אם כי לא עומדים פנים מול פנים בפן הזה מול המערביות - יציאות המגברים ברובן 2 וולט במקרה הכי טוב בטח שלא 4 או 5 (יתכן ויש יוצאי דופן) אבל האופציה הדיגיטלית היא נהדרת. ניתן למצוא יחידות כאלו בעיקר מבית JOYING או TEYES אבל הנה סקירה לאחת אחרת ממותג בשם ATOTO איך היא לעומת נגני רזולוציה גבוהה? PC ביתי? - אין לי באמת דרך לאמר אני רק יכול לאמר שנהניתי מאוד מזו שהיתה לי בDS, נוח במיוחד, פרקטי, נראה כמו שצריך אם מתקינים נכון. אופציה נהדרת.

אפילו את הSERVICE - הם לא איפסו לי - עשיתי את זה בעצמי בחניה אתמול. אני לא מתקרב לשם יותר - מכין כרגע את הסכום לבצע את העבודה הזו והאמת גם שם בצד למיכל אוריאה כבר מראש. לחכות לתום האחריות - לא, ברגע שאהיה מוכן כלכלית הרכב פשוט יכנס למוסך. ולגבי המחשבה על טרייד - זה האמת לא קשור לרכב זה קשור אליי הרבה יותר אבל זה לא ממש לעכשיו, אני מאמין שאיפשהו במהלך חודש הבא הרכב הזה הולך להיות משודרג לשרשרת 8 מ"מ.

ונעבור לסורס הדיגיטלי הבא - תת משפחה בעיניי בעולם הסטרימרים Bluetooth HD streaming עם השנים BT הגיעו לתקן 4 וכבר היום בתקן 5 השיפורים העיקריים הם רוחב הפס שהפרוטוקול הנושא - הראשי מסוגל להעביר וביחד איתו השימוש בפרוטוקולים להעברת אודיו. MOSCONI GLADEN היו הראשונים להציג מוצר בתחום הרכב - למוצר הזה קראו AMAS על מה בעצם מדובר - על מקלט BT שמסוגל להעביר אודיו בפורמטים SBC, AAC, APTX ולהעביר אותם לטווח אופטי בקצבים 16/48 - איכות תואמת לCD אני רכשתי מחו"ל את הAMAS2 בזמנו שכבר תמך בAPTXHD (אבל הטלפון שלי תמך רק SBC) ואני חייב לאמר שהמוצר הזה השאיר אותי פעור פה. כן הדבר הפיצי הזה - שנכנס היטב היטב לתוך קופסאת גפרורים - מסוגל היה לקלוט מהטלפון שלי תשדורת ולייצא אותה בטווח אופטי לDSP שלי באיכות צליל שבאותן ימים פשוט השאירה את הצורך להעביר חיווט דרך כל הרכב כמיותר או בכלל להשקיע במאמץ בסורס טוב יותר - הסמארטפון שלי, שאני במילא חייב אותו ליום יום - בצימוד למקלט הזה והופס יש לי סורס דיגיטלי איכותי מאוד. היום יש לי באותו הרכב - דור מתקדם יותר של המקלט הזה - ה96K שגם כן תומך APTXHD ויש היום כבר גרסא תומכת LDAC. ברכב אחר שהיה לי - השתמשתי במקלט BT-HD של חברת BELKIN בשם SONGSTREAM סה"כ 50 דולר השקעה, ייצרתי לו ספק כוח מאולתר מספק כוח של LED לרכב עליו הלחמתי את הכבל של ספק הכוח המקורי ואני חייב לציין שמכל מקלטי הBTHD שהיו לי - הכי התרשמתי דווקא מהבלקין הזה אם כי - אין לי שום דרך אמיתית לאמת שהיה בו משהו טוב יותר - זה כנראה היה רכב גדול יותר שגם הגיב טוב יותר לרמקולים - לא יודע. אבל אחלה פתרון ביתי שניתן להמיר לרכב. היום אני משתמש בפתרון מבוסס BT HD מבית AUDISON - מדגם B-CON היתרונות שלו - תומך בLDAC תומך בקצבים של עד 24/192 (תמיכה עתידית בLDAC עם הרחבות של SONY לפרוטוקול במטריית התקנים שלהם של רזולוציה גבוהה אלחוטית) בפועל 24/96 תומך שרשור אופטי למקור דיגיטלי נוסף דרכו יכול בעזרת אפליקציית BCON GO להחליף לחלוטין את הDRC MP או הDRC RC (בקר הווליום של הDSP) ולשלוט תוך כדי על אפליקציית הנגן שרצה ברקע בטלפון. ההבדלים בין אז - להיום דאז - באמת אם הייתי משתמש בUAPP - היתה קפיצת מדרגה, מינורית ככל שתהיה - לטובת עבודה עם ממיר חוטי (USB לאופטי) אך ורק בגלל המקודד כפי שזה נראה - בשאר הדברים לא הצלחתי לשים לב לשום הבדל. כיום - טווח BT נושא עימו אחוזי עיוות גבוהים יותר באופן מובהק לעומת עבודה בדיגיטל קואקס או בדיגיטל אופטי או USB ישיר. קצבי ההעברה היום מהירים בהרבה - 24/96 כבר הופך להיות הסטנדרט וזה פשוט מאוד פילטר (סינון) חד יותר ונקי יותר. הממירים האופטיים היום והDSPים ומקורות השמע הפיזיים כאשר לא עובדים היום באלחוט - נקיים יותר באופן מובהק מאשר עבודה בטווח אלחוטי כמו BT וזה שמיע - זה שמיע בעיקר בתחום הבאס - הבאס פחות מדוייק ומרוח יותר בBT - כאן, זה לא מינורי זה הבדל ברור שאפשר לשים לב אליו. וזה גם שמיע באופן מינורי בפירוט ובצרימות בתדרים גבוהים יותר - באופן מינורי ביותר. אבל עדיין מדובר בפיתרון איכותי מאוד - למאזין הממוצע הוא יותר מ"עובר" הוא פשוט "ראוי". עוד סטרימר שאני רוצה לציין בסקירה הזו - יבוא מבית אודיוטק פישר HELIX BT HD היתרון שלו - הוא מתפקד גם כדיבורית אבל - לא תומך LDAC בגרסא הנוכחית.

ממירים דיגיטיליים הנושא שאתמקד עליו עכשיו הינו בעצם אביזר משלים - אותו מחברים אל מקור השמע שלכם ובעצם, שניהם יחדיו - יוצרים את מקור השמע כמכלול. מדובר במוצרים שהם לרוב קטני מידה - עד כדי גודל של קופסאת גפרורים ומצד אחד ניתן להתחבר אליהם בעזרת כבל USB - ומהצד השני להוציא מהם את אותו מידע מומר לטווח אופטי או דיגיטל קואקס. כמה דוגמאות למוצרים שכאלו - HIFIMEDIY הקוריאנים - כאן. לתקופה ארוכה מאוד השתמשתי בSABRE U2 שלהם כממיר USB לאופטי - גם דרך הטאבלט נקסוס ולאחר מכן גם דרך חלק מהטלפונים שלי. FIIO - כאן. פיו הינם חברה מובילה במוצרי אודיו החל מאזניות דרך סטרימרים ועד ממירים דיגיטלים או ממירים מדיגיטל לאנלוגי - רציתי להשתמש במוצר הזה ספציפית ברכב שלי אבל במקום קיבלתי מוצר אחר שלהם BTR-7 שהוא DAC תומך DSD - כל כך אהבתי בסוף את המוצר הקטן הזה שבחרתי לשמור אותו. דוגמא נוספת מבית SMSL בו אני משתמש ברכב הנוכחי - כאן. במידה וישנם רעשים כלשהם שנספחים משום מה דרך שקעי הUSB - ניתן להוסיף מבודד רעשים - לדוגמא מבית היי פיי מי - כאן. וישנן עוד המון חברות בשוק - למשל אחת שמתבלטת כיצרן היי אנד IFI-AUDIO ויש מוצרים מבית DOUK AUDIO שניתן למצוא במחירים מגוכחים בעלי אקספרס וכך הלאה. כמובן לאפל יש מוצרים משל עצמה וחברות מאשרות על ידה כמו למשל BELKIN בין ממיר כזה למשנהו למען האמת - לא יכול להעיד ששמעתי הבדלים באופן אישי, רובם כרובם מצויינים כבר מהפשוטים ביותר ובמידה ואתם מבססים את הפתרון שלכם על סמארטפון או טאבלט או PC ללא כרטיס קול - הממירים הללו יתנו תמורה מלאה.

אמשיך בסקירה למקור שמע הדיגיטלי שהגיע מיד אחרי הCARPC - משפחת האנדרואידים המוקדמים (טרום גרסאות 8.1) טאבלט מבוסס גוגל נקסוס 7 בצימוד לממיר דיגיטלי מUSB לאופטי (עם צ'יפ DAC של ESS) מי שרוצה להביט בשרור שכלל את כל הקמת הפרוייקט - כאן. אז למה בעצם טאבלט אנדרואיד? האמת - די ברור, הCARPC תפס לי 60 ליטרים של תא סגור לכל הציוד והכבילה מתא המטען - מארז שכלל לוח אם, ספק כוח, זיכרון, כונן קשיח, מאווררים ביחד עם המון כבילה, מסך מגע, מקלט רדיו, מקלט GPS ועוד - הכל עף החוצה ובעצם התחלף ב - לוחית... 7 אינטש. הטאבלט הזה בעיני עוד משתייך למשפחה ישנה מאוד של אנדרואידים כי הוא הריץ קיט-קט (גרסאות 4) של אנדרואיד וזה אומר שלא היה לו לא USB HOST ולא USB AUDIO מה זה אומר? שהטאבלט הזה עם מערכת ההפעלה המקורית שלו לא יכל היה להוציא אודיו דרך שקע USB וגם לא יכל היה לזהות בכלל את הממיר של HIFIMEDIY מדגם סייבר U2 ובשביל זה הייתי צריך להריץ CUSTOM ROM - שזו בעצם מערכת הפעלה לא מוכרת ובהפצה דרך פורומים ספציפיים של קהילות מפתחים. מה זה אומר? זה לא פרוייקט לכל אחד, מאוד לא נגיש לאנשים שאין להם אוריינטציה טכנית ולכן סורסים מהסוג הזה - בד"כ מוצאים קהל יעד מסויים. אבל זה כבר היה נגיש מספיק בכדי שאוכל להפרד לשלום מהמחשב. בפרוייקט הזה - הרגשתי פעם ראשונה בחיי, הבדל בין מקור דיגיטלי אחד לאחר - האמת היא לא בין מקור אחד לאחר אלא בין אפליקציה אחת לאחרת. התקנתי אפליקציה שנקראת UAPP - או במילים אחרות USB AUDIO PLAYER PRO למי שרוצה לקרוא ולהבין על מה מדובר - כאן (מה לאנדרואיד ולהיי אנד). בעצם ההבדל כאן הוא הודות לשני דברים - האחד הוא שהמידע מהקובץ בטלפון - מוזרם ישיר אל הממיר הדיגיטלי שמחובר בUSB לטאבלט (או לטלפון שלכם או לכל מכשיר אנדרואיד שיכול להריץ את האפליקציה הזו). והשני הוא המקודד - הCODEC שהחברה משתמשת בו - מגיע מעולם האולפנים, הקלטות מקצועיות. ואכן - כל MP3 כל FLAC או כל פורמט לוסלס אחר שניגנתי דרך האפליקציה הזו פשוט היה נשמע טוב יותר - על אותו הסורס, פשוט כי עבודת הפיענוח איכותית יותר. בפוסט הבא אתייחס קצת לנושא הממירים הדיגיטליים לפני שאמשיך הלאה.

זה אני מבין אבל אני רוצה לדעת מאיפה אלי למד למדל ועל איזה רקע

כרגע - אני באופן אישי אסטה קצת מהדיון ואעבור לסיקור של סורסים דיגיטליים שהיו לי בעבר עד שאגיע לנוכחיים וכמובן אמנה את המשפחה שמהם כל אחד מגיע. הסורס הדיגיטלי הראשון שלי היה CARPC - כלומר מחשב ביתי עם ספק כוח מותאם לרכב. למי שרוצה לראות את השרשורפלצת - כאן. אז למה בעצם מחשב PC - בתוך רכב? הרי זה מסורבל - יש צורך בהתאמת מארז ולוח אם קטני מימדים, לקסטם את מערכת ההפעלה שתעלה מהר ככל הניתן, לשים קיל סוויץ', לקסטם תוכנת FE (פרונט אנד) שתריץ נגן (WINAMP) להתקין קודק - CODEX ואז להוסיף נלווים - GPS - תוכנת ניווט (היו לי כמה) מקלט אנטנה GPS מתואם לUSB מקלט רדיו - היו לי כמה סוגים שונים שם מסך מגע מודם בקיצור - פרוייקט שלם שבמקרים רבים גם יכול לקחת חצי תא מטען ואף יותר. הפרוייקט הזה ליווה אותי שני רכבים - התחיל בקורולה ליסינג 2007 ועבר איתי לאחת ההתקנות המטורפות (משם נולדה בדיחת המעליות עם הדיבורית מהדשבורד והרמקולים בקיק פאנל) שידעתי אז למה CARPC? כי באותה תקופה זו בעצם היתה הדרך היחידה להוציא טווח אופטי לתוך הDSP. הטלפונים אז עוד לא תמכו לא בUSB HOST וגם לא בUSB AUDIO - זה הגיע בערך רק שנתיים אחרי ונהיה מידע נפוץ לשימוש. חלק השתמשו בCARPC גם בגלל שהתחילו כבר אז קבצים בקצבי דגימה גבוהים ומחשב הרי לא מוגבל ויכול תיאורטית (היום לגמרי מעשית וכבר מעבר) להגיע ל32/384 והאופציה השניה שלי היתה לקנות יחידות ראש או פרוססורים מאוד מאוד יקרים לאותה תקופה - אקליפס סאונד מוניטור, אלפיין F1 סטטוס, פיוניר ODR ועדיין להיות עם ממשק מאוד מוגבל בשביל להריץ ארמדה של קבצי MP3 או FLAC או WAV או OGG וכך הלאה. פרוייקט מחשב - לאדם שהוא במהותו טכנאי PC באותה תקופה ועוד תפקידים טכניים רבים - היתה אופציה זולה בהרבה והיה לי ברור שזה הכוון - רק שלא ידעתי את היקף הפרוייקט שאני נכנסתי אליו והשרשור הפך למפלצת. זה עבד - 6 שנים כמו שעון שווייצרי. האם שמעתי הבדלים כלשהם במעבר לCARPC באיכות השמע? היות ועברתי כאן מטווח אנלוגי לדיגיטלי - בוודאי, היו הבדלים עצומים בשקט של המערכת, בפירוט של המערכת. בניקיון של תדרי באס. האם שמעתי הבדלים בין MP3 בדחיסה של 320K למשל לקובץ FLAC או לדיסק שממנו הוא נדחס אליו? - לא. לא שמתי לב להבדלים כלשהם אף על פי שהיה ברור לי שהMP3 לא מנגן בתדרים מעל 17 קילו הרץ - עדיין לא הצלחתי לשים לב להבדלים כלשהם בסאונד שהייתי יכול להבחין בהם באופן עיוור. קבצים שהורדו מהרשת בMP3 ובוודאי קבצים שנדחסו מתחת לכ160 סיביות - בוודאי, הם נשמעו "מתים" לעומת השאר. הדברים שבאמת עשו את ההבדלים בשמע בין מקורות דיגיטליים הגיעו מיד אחרי הפרוייקט הזה - שם היה ההבדל הראשון שהיה ברור לי שיש משהו שונה בתהליך. משפחת הCARPC היום זה כבר נדיר לראות פרוייקטים של CARPC ברכבים - אבל האופנה הזו מתחילה לחזור וכנראה בענק. קודם כל - המחשבים היום נהיו מזעריים - אם אתם מכירים את מוצרי הNUC של אינטל - למשל וזה האמת כבר נחשב היום למחשב גדול יחסית בז'אנר הזה. אז ברור שלהתקין היום מחשב ברכב זה כבר נהיה הרבה יותר קל ופשוט - ניתן לשלוט על חלקם גם מאפליקציות מהטלפון (בהמשך אגיע גם לזה). היום בגלל שתעשיית המוזיקה כבר הגיעה לפרוטוקולים שעובדים בקצבים כמו 32/384, DSD עד 712 סיביות - יש כבר סיבה טובה לחזור לPC כי הטלפונים עדיין לא שם, לא הם לא הטאבלטים מבוססי אנדרואיד וגם לא חלק ניכר מאוד מהסטרימרים - אבל כל אלו יגיעו גם יגיעו בהמשך ומאוד בקרוב. יש גם גרסאות של PC מבוססי לינוקס כמו RASPBERRY PI - וגם אותם אמנה אבל אכניס את הפתרון הזה תחת משפחת הסטרימרים ובהמשך יובן מדוע.

זה לא כזה מידול פשוט מה שעשית שם אלי - מאיפה למדת להשתמש בתוכנות? מה הרקע? מה הסוד שלך סבא?

זה דיון פתוח - בעקרון זה פונקציה של DSP לקבל סטרים בUSB בחיבור ישיר. הDSP במקרה הזה הוא לא הסורס אבל ישנם כאלו שהם כן - זאפקו עם נגן מובנה או צימוד של BIT PLAY למוצרים אחרים של אודיסון שכן תומכים בזה. למשל לAUNE יש נגן משלהם ייעודי לחיבור עם DSP שלהם ולמיטב ידיעתי יש גם לגולדהורן אפשרות שכזו (הם בסופו של דבר חולקים בסיס משותף עם זאפקו).

ממש מדהים לראות את ההבדל התהומי בין AAC לבין LDAC למשל אפילו SBC ו הכי מצחיק הוא שאפל דווקא משתמשים בAAC ולא זזו משם עד היום. מאידך בטווח ישיר - חיבור USB או בטווח אלחוטי WIFI הם עומדים בקו אחד עם שאר התעשיה. עד היום אני לא מבין למה הם לא זזים מהמשבצת הזו - לא אומר שזה רע סה"כ הם תומכים באיכות של CD על גבי BT. אבל יש גם הבדלים אחרים - שלא אמורים להיות, לפי ההיגיון בין סורסים דיגיטליים ולזה אגיע בהמשך. הדבר הבא שאני מתכוון לעשות כאן זה להעלות סקירות של סורסים דיגיטליים שהיו לי בעבר ולאחר מכן הנוכחיים.

לזה כבר אני אדאג. לגבי רעש - בשימוש בדיגיטל קואקס - כן, יש השפעות של רעש גם כן מהטווח עצמו - בד"כ נמדד ביחידות של DBM באופטי - בעצם אין רעש - יש ריצוד בגלל המנסרות שמעבירות את האור בתוך הסיב - זה נקרא JITTER. לגבי THD - הנושא הזה גם משפיע בשידור אלחוטי וגם בו יש NOISE שנגרם מהשראות שכן מושפעות מהטווח הזה. אופטי בעקרון הכי נקי - אבל המגבלה שלו היא קצב הדגימה (וגם זה כבר עובר ועבר שינויים שעוד מעט נגיע אליהם) התעשיה כבר עוברת לקבצים שנדגמו דיגיטלית בקצבים של 24/96 ויש גם כאלו ב24/192 בודדים. וב384/24 נדירים עדיין אבל במקביל ישנם פרוטוקולים חדשים PCM - מריץ את הקצבים שצויינו מעלה אבל DSD - מתחיל ב256 וכבר מגיע ל712 - הבעיה היחידה איתו היא שהוא עובד אך ורק בשידור ישיר בין שתי קצוות ולכן המעבדים היום עדיין לא מסוגלים לפצל אותו לערוצים רבים (למעט כמה יחידי סגולה כמו AUNE ואולי אולי GOLDHORN - וגם זה כנראה איכשהו קשור לנושא ש"קלמנג'ר" ואנוכי דנו עליו בפרטי וזה צ'יפ ספציפי שהDAC שלו מתומן ערוצים). אתייחס לנושא מהתחום הביתי ותחום הבידור - WIFI BRIDGE או OPTIC BRIDGE בבתים גדולים, אודיטוריומים ואולמי כנסות עם מספר אזורים בעבר - כאשר רצו להעביר אודיו מחדר ציוד מרכזי לשאר האולמות (האיש סאונד יושב במקום אחד ומפקח על כל אזור בנפרד) היו צריכים להעביר מהסורס עד המגברים את האות מבלי שתספוג רעשים - והבעיה תמיד היתה שלהעביר כבלים אנלוגיים דרך קירות שרצות בהן תשתיות אחרות - הסביבה רועשת ולא ניתן לקבל שמע נקי מרעשים בצד השני. בכדי להתגבר על כך - בצד אחד הניחו ממיר מאנלוגי לדיגיטלי מה שנקרא ADC - והוא היה מעביר בטווח דיגיטלי - או אופטי או פשוט WIFI ובצד השני של המבנה היה מקלט שמבצע את הפעולה ההפוכה DAC מה שהרוויחו מכך זה שלא רק הרעשים של הטווח בין המבנים היה מנוקה - גם הרעש של הסורס בחדר הציוד - היה מנוקה... ובצד השני היו מקבלים שמע נקי באופן מובהק. הדבר הבא שאתייחס אליו הוא עולם הBLUETOOTH גרסאות הBT שקיימות היום 4 וגם 5 מסוגלות להעביר קצבי שידור גבוהים בהרבה מאשר בעבר ולכן הן מסוגלות לתמוך בקלות בשני הפרוטוקולים האלחוטיים הכי מוכרים בשוק - SBC ו AAC כאשר AAC בשימוש עד היום כפרוטוקול הכי גבוה להזרמת מידע אודיו אלחוטי - ע"י חברת APPLE (אייפון בקיצור) וSBC הוא ברירת המחדל של עולם האנדרואידים. אחריהם מגיעים APTX וAPTXHD ובסופו של דבר פרוטוקול חדש שפותח ע"י SONY אשר נקרא LDAC ואליו רוב התעשיה עוברת ומדוע. בעוד הקודמים לLDAC מסוגלים להעביר מקסימום 16/48 (שזה בעצם איכות של CD אפילו אחרי שעברה UP SAMPLE ) LDAC מסוגלים להגיע ל24/192.... אבל - איפה עקב האכילס של כל הפרוטוקולים האלו? THD - עיוות. הטווח האלחוטי רועש בהרבה מאלו הקויים ובוודאי יותר מהטווח האופטי - ולשם אגיע בהמשך לממצאים שלי כאשר אסקור את הסורסים הדיגיטליים הנוכחיים שלי. לבינתיים @kalmangar אני זוכר שהיתה לך פעם תמונה שמדגימה עיוותים בטווח BT - אשמח אם תוכל להעלות. ועכשיו נעבור לSPDIF שאלו הם ראשי תיבות של Sony proprietary digital interface זה לא בעצם השם לדיגיטל אופטי - לא זה השם של הפרוטוקול שפותח ע"י סוני והם שולטים בו וגם בתקנים מסביבו לכל התעשיה. המחבר האופטי כפי שאנחנו מכירים אותו ברוב המוצרים נקרא TOSLINK ויש גם את הסטנדרט למחבר הגרמני שנקרא MOST ומשם מוצרי הMOBRIDGE שחלקנו מכירים. וכאן כבר נכנסים לסינגל מוד ומולטימוד ולכבל יחיד מול דו גידי אבל אין כוונה להתעקב כאן. SPDIF בחיבור קואקס RCA מוגבל לקצבי עבודה 24/192 SPDIF בחיבור אופטי מוגבל ברוב המכשירים היום ל16/96 כאשר סוני לאחרונה הרחיבו את הפרוטוקול לתמוך עד 20/96 אבל! הם הוסיפו תמיכה להעביר LDAC מBT - לאופטי בקצבים של עד 24/192 -> יש כבר יצרנים שמסוגלים לתמוך בזה, יש לי מכשיר כזה ברכב שלי - הקבצים והטלפונים בכל מקרה לא יעבירו יותר מ16/96 ברוב המקרים בלווא הכי. אז מכאן יוצא ש - BT - סובל הכי הרבה מרעשים ועיוותים מהטווח עצמו אבל מסוגל להגיע לקצבים שהם אפילו מהירים מטווח אופטי סטנדרטי. אופטי - הכי נקי מכולם אבל מוגבל לקצבי דגימה פחותים מחיבור בקואקס. קואקס - מעביר קצבים מהירים, לא סובל מריצוד - אבל סובל מרעשים גם כן - פחות מעיוותים בניגוד לBT אלא אם כן התשתית והסביבה מאוד רועשות.

וובכן... מה אומר... אני שייך לאסכולה (שהיום היא כבר ישנה מאוד) של אלו שמאמינים באופן שלם כי טווח דיגיטלי איננו אות - אלא זרם של מידע - אפס ואחת. באסכולה הזו לא אמור להיות שום הבדל בין מקור דיגיטלי אחד לאחר כי בסופו של דבר מדובר במידע. (כל עוד המידע זהה - אותו קובץ מקור) וכן! ברור לי - שברגע שמתבצעת המרה לאנלוגי (DAC) - שם יהיו כבר הבדלים ברורים בין DAC אחד למשנהו כי מתן הסתם ברגע שמדובר באות, ההמרה שונה בין אחד לאחר, המתחים שונים, הרעשים שונים בין מכשיר למכשיר. אבל בטווח דיגיטלי - אין רעש, הוא נקי מהדברים האלה - כן יש ג'יטר - רק שהשעונים היום גם במוצרים הכי פשוטים כל כך טובים שזה מגוכח לגמרי. כן יש רעשים אם מדובר בדיגיטל קואקס וכאן בהחלט רצוי להקפיד על כבל עם התנגדות ועם סיכוך טובים. רק שהמידע הוא אותו מידע - ולכן ההנחה היא - שכל עוד לא שיניתם DAC, לא שיניתם שום דבר למעט המקור הדיגיטלי - לא אמורים להיות שינויים. אבל יש מקומות בהם - גם בטווח דיגיטלי יהיה הבדל בסופו של דבר כאשר תתרחש ההמרה - והדברים הללו הם שינוי בקצב הדגימה בקריאה של הקובץ - 44/16 הוא פילטר פחות חד מ96/24 למשל ובוודאי שפחות מ192/24 ואין מה לדבר על 384/48 שזה הקצב המירבי היום לפני שנכנסים לפרוטוקולים כמו DSD. ורק לאלפיין סטטוס יש היום יחידה שיכולה לעבוד בקצבים כאלה - שם יהיו הבדלים, מינוריים מאוד. עוד מקום שבו יהיו הבדלים - הם המקודדים - עולם הCODEC במעבר בין אפליקציות כמו למשל לנגן ישירות ממערכת הפעלה אנדרואידית ולעומת זאת לנגן דרך אפליקציה כמו UAPP USB AUDIO PLAYER PRO שגם עליה יש לי כאן שרשור מקיף. כאן בהחלט יש הבדלים שמיעים. בעבר רובנו הינו משתמשים או בWINAMP שהיינו מורדים לו מקודד מCODEX (וכמעט כולם אם בכלל כולם היו עובדים עם אותו מקודד) או FOOBAR ופחות או יותר היה אפשר לנגן ממחשב אחד או אחר - ובאמת, שמעולם לא שמתי לב לשום הבדל ניכר באופי הצליל או באיכותו. ואז אני מגיע להנחת היסוד האחרונה - שגם היא, נשברה עבורי אתמול סופית ואגיע לכך בהמשך השרשור אם המקודד, האפליקציה של הנגן, החיווט וגם הDAC - נשארים אותו הדבר - לא אמור להיות שום הבדל שמיע! כלום! אם נחליף מקור דיגיטלי אחד באחר - נכון? כל מי שמכיר אותי טוב - כבר יודע מה הוא מצפה לשמוע אותי כותב\אומר אז זהו - שלא! יש הבדלים, הם שמיעים ולא תמיד מינוריים! בהמשך השרשור אני מתכוון לסקור חלק מהסורסים הדיגיטליים שלי בעבר ואת אלו שאני משתמש בהם היום - ואיך הגעתי למסקנות שהגעתי אליהן - באופן מפורט, ברור ומוסבר היטב. בנוסף לכך אסקור לא רק טווח דיגיטלי אחד אלא את כולם! וכל אחד כאן מוזמן להוסיף - מה הסורס הדיגיטלי שלו, הרשמים שלו - ההמלצות שלו ומה לדעתו נשמע טוב יותר וטוב פחות אבל הכי מעניין יהיה אם תוכלו לצרף לזה גיבויים מדעיים שמסבירים מדוע זה קורה. ויש כאן כמה שאני יודע שעשו את שיעורי הבית שלהם היטב - אחד ספציפי מעצמה אירופאית שאשמח לראות ממנו כאן שיתוף.

קיבלו ממני לייק גם - לגבי מה להביא למכונאי... הייתי מביא לו בלי שום קשר לאלכוהול שזה מביאים לגבר גבר שהוא יצא - איזה מנוע "סטירלינג" לשים בתצוגה שלו - זה תמיד קטע מגניב ואני יותר מבטוח שהוא יעוף על זה וגם אתה. @oryo תביט - כאן.

מה שעובר לי בראש עכשיו זה...

אז אני מבין שהיה ביקוע אטום? לא נראה שיש מדריך של היינז לדבר הזה - אין סדנא כלשהיא שיודעת לפרק סופרצא'רג'ים ולקסטם אותם? לייצר הברזות לברגים חדשים בנוסף לאטם קסטום?

אולי טוב שאין עוד כמוהו

סיפור יפה ומרגש! באמת אבל!!! רק ש... אני לא מאמין לך! טויוטה - לא מתקלקל, לא רואה מוסך. תנסה אותי שוב ב1 באפריל 2025 בבקשה.

כן - ראיתי המלצות רבות על הרחובותי אכן. אני לא בטוח שבארץ בכלל יש משמעות רצינית למושג אחריות. זה פשוט מרגיז לפעמים לגלות את המציאות הזו גם כשהיא מביטה לך ישר בלבן של העיניים. וכן - מימשתי אחריות אני לא יכול לאמר בשום פנים ואופן שלא. פשוט בין הציפיות שלי למה שבעיני היא אמורה להיות למה שהיא באמת היתה - יש פער של אודיסיאה לחלל החיצון.

קבל קטע הכי מרגיז - עוד נשארו לי במחסן רפידות אחוריות חדשות לC5\508 עוד מהDS... והן כמעט ב98 אחוז וודאות - יתאימו לאיירקרוס. לא קניתי את הרכב בגלל האחריות - לא ממש לא, אני לא מאמין בזה מלחתכילה ולא הגעתי עם שום אמונה שאצליח לנצל משהו מהאחריות הזו לטיפול הזה והאמת - הטיפול עצמו דווקא קיבלתי במסגרת האחריות ועל זה אני אומר "תודה" - אבל זה ממש לא צריך להיות ככה. קניתי את הרכב בעסקת טרייד כי זה נוח לי - כי אין לי זמן להתעסק עם עסקאות פרטיות בכלל - לא עם איך שאני עובד לא אם מה שקורה לי בחיים האישיים בתקופה הזו - הנוחות הביאה אותי לשם והעדפתי להחליף את הרכב הנוכחי שלי בטרייד של היבואן שלו - פה, אני לא יודע למה הגעתי דווקא להחלטה הזו - אה כן, כי באמת רציתי איירקרוס או 3008 אנחנו באותה סירה.

האחריות הזו פגה בעוד כחודש - הגלגלת נבדקה ונמצאה תקינה.