אנלוגי

רוכב לא עושה 1001 עבירות לידך. הוא מקסימום חותך אותך בגסות וממשיך הלאה. אתה מתעצבן על כל הרוכבים וכשמגיע הרוכב הבא אתה הרבה פחות איכפתי. האם יש לא מעט רוכבים שמוציאים שם רע לכל קהילת הדו"ג? בהחלט. האם מגיע להם למות, או "סתם" לרכב בקרב נהגים לא מרוכזים ולא אכפתיים? ממש לא. "בסוף אני לא זה שיפגע והוא יהיה זה שאשם בתאונה" - כל כך עצוב שבכלל לא בא להתחיל להגיב על המשמעות הרחבה של הלך הרוח הזה וכמה שהוא שכיח אצל יותר מדי נהגים. תקווה שנהג המשאית הבא שתעקוף לא יחשוב כמוך. ועוד דבר לסיום, שאני בכלל לא בטוח שאני מסכים איתו, אבל זו טענה של חבר רוכב: רוכב מופרע יגמור מרוח על הכביש. זה ברור לכולנו. מרבית הסיכויים שהוא יעבור את גבולות יכולתו ויעשה תאונה עצמית. רוכב רגוע יגמור מרוח על הכביש. זה ברור לכולנו. סביר להניח שהוא יהיה מחובר לתנועה וינסה לרכוב לפי החוק, ונהג רכב מצוי יוריד אותו בגלל איזו שטות. אני כשלעצמי שייך לזן השני. אמנם לא נמרחתי מעודי (מלח מים), אבל בהחלט למדתי שבמקרים מסויימים עדיף לברוח משוכני הכביש. דרך השוליים, בין המכוניות, להיות מהיר מהתנועה - רק לא להישאר יותר מדי זמן באותו מקום. אם כבר אני אוויר בעיניכם (הנהגים), אני מעדיף להיות רוח.

חזל"ש דילמה, כנראה שאעביר את הלילה בעיר הגדולה (ת"א) ואז מן הסתם הדרך די ברורה.

הנסיעה תתבצע ביום שישי בבוקר, צריך להיות בקריית אליעזר בתשע. מתלבט באיזו דרך לבחור, כביש 6 עד יוקנעם ואז דרך יגור/נשר, כביש 6 וחיבור לכביש החוף בזכרון יעקב, או כביש החוף All the way. יש לי מנוי כביש 6, אין לי בעיה עם התשלום אם זה כדאי. הדילמה - מצב התנועה בעיקר באיזור חיפה, בדרך אני מעריך שלא תהיה בעיה יותר מדי (אולי קצת באיזור תל אביב, נלקח בחשבון). כמו כן דרכי הגישה בתוך חיפה, שאיני מכיר כלל (שוב, הדילמה היא לגבי מצב התנועה, עם הניווט אסתדר).

תמיד יוצא כאן הארס הנורא הזה כלפי רוכבי קטנועים, שאני מסכים שחלקם מנוולים. אבל מכאן ועד "לא אכפת לי להרוג אותו, בעיה שלו" יש מרחק עצום. יוסי כפרה, מה חשבת שייתן לך המרדף? איך חשבת לעצור אותו? ע"י תיקול? אולי קיווית שהוא יבין שרודפת אחריו טווינגו טורבו ואין לו שום סיכוי? לשם המשחק המחשבתי בוא נניח שהוא החליק בזמן המרדף. מה אתה חושב היה קורה כשתעמדו שניכם מול שופט? אז נכון, הוא ביצע עבירה והתנהג כמו זבל מצוי. אתה מהצד השני התנהגת כמו ערס מצוי. בוא אגלה לך סוד - ככה מתחילים רוב המקרים שנגמרים בבתי חולים או בכלא. היה לך המספר שלו, מכאן והלאה תן למשטרה לטפל בזה. אני ממש לא מאחל לך למצוא את הקטנוע באחד הימים ולשבור אותו, יש לי הרגשה שאחרי זה יגיע כאן השרשור הכי הזוי שלך, שבטח ייכתב מבית החולים/תא המעצר, חו"ח לא עלינו, מלח מים.

זה לא היה אגזוז. מזל טוב, אתה כבר לא בתול!

האם 420 ש"ח הם מכס, או שזה כלל התשלומים על המשלוח הכוללים גם מע"מ ואגרות מונפצות? מה שווי כל החבילה לפי ההצהרה עליה, ומה ערך המוצרים שהגיעו בפועל? כדי להבין האם נעשה לך עוול, כדאי שתפרט את כל המידע. ככה לא ניתן בשום צורה שהיא להתחיל לנתח את המצב. אגב, אני איתך בכעסך על קבלת החבילות שעוברות במכס, ובכלל על דואר ישראל. מנסיון העבר אני משתדל לא להזמין כלום מעל 50$, ולא שולח כלום בחברות שילוח. אם כבר כן - אני לוקח בחשבון שכל מה שאני רוכש יעלה לי בסופו של דבר לפחות 150% מהמחיר המקורי. ככה דופקים אותי, אבל לפחות זה לא בהפתעה בחושך.

התייעצות לגבי תאונה - הממ.... לא. לא מומלץ. אלא אם כן אתה בעלים של הדבר הזה: ואז כן, תאונה זה מאוד מומלץ לשיפור המראה של הרכב.

ולהרחבת הידע: כתבה ממוטו.

חברת Teva הינה חברה אמריקאית לכל דבר ועניין, שהוקמה ע"י אמריקאי שהתנדב בקיבוץ פעם ואימץ את השם. אין שום קשר לטבע נאות.

איך משתמשים במכונת כביסה בת 18? - מזל טוב, היא כבר לא קטינה. תרגיש חופשי לגעת במה שאתה רוצה ולממש את כל הפנטזיות שלך.

גדול ! ומרשים.

מנסיון רב שנים ומעקב מתמיד אחרי שוק הסנדלים (אני בקיץ הולך רק עם סנדלים, אלא אם אני ממש חייב נעליים ולא ליופי/יצוגיות, לעבודות ספציפיות) אני חייב לציין שאני מאוד מופתע לטובה משורש. הזוג הנוכחי שלי, River Crosser אם אני לא טועה (ללא סקוצ'ים), הם הסנדלים הכי מוצלחות שהיו לי. ועברתי את צ'אקו (כבד, מגושם, ומנסיון של אחרים מתפרק מהר. את שלי מכרתי), Teva (נוח נוח נוח - ומתפרק. לא החזיקו קיץ אחד אפילו), ליזרד (משהו היה מאוד מוזר בהן, כאילו אין שום הגבהה לעקב, אתה הולך על פלטה. לא היו ממש רעות אבל גם לא מרשימות, אבדו) ועוד כמה דגמים של שורש (נוחים, קלים, לעיתים מתפרקים). הנוכחי מחזיק זו שנה שניה, נראה כמו חדש, נוח בטירוף - בקיצור, אם זה לא מתפרק הקיץ אני יודע מה יהיה הזוג הבא שלי. המשפט באדום הוא אחת הבעיות הכלכליות החמורות שלי. כל הפסקה שמעליו משאירה אותי איכשהו מאוזן כלכלית .

אני לא מבין על מה הויכוח. קורולה אלביט זה מלך הכביש הבלתי מעורער. ומה אתם יודעים, בשבת גיליתי שהוא גם מלך השטח... מה שאני ראיתי שם פותח מחדש את דיון התשלומים בגין נזקים לרכבי הליסינג, או שמרוויחים ממש יפה באלביט. אגב, אודה ולא אבוש שמדי פעם אני רודף אחרי קורולה אלביט בכביש 1, אין לי מושג אם זו אותה אחת, אבל היא עושה לי ארנבת יופי יופי.

......

אני מבין שבחוגים מסויימים שעון נתפס כסמל סטטוס ואביזר משלים להופעה, ומי שמבלה את ימיו עם אנשים מהחוגים האלה יכול להתחבט בסוגיות כאלה. אני מהחוגים האחרים . אצלי שעון מראה את השעה, ותו לא. למעשה בשנים האחרונות זה הסלולרי שלי. אם ארכוש שעון, ואני מתכוון לעשות זאת מתישהו בקרוב, סתם כי בא לי, אני לא מסתכל על שום דבר שעולה מעל 4 ספרות. זה יהיה בערך בגובה 1/10, או פחות, מההכנסה החודשית שלי. אבל זה אני, וזה סדר העדיפויות שלי. מהצד השני אין לי בעיה כלל להסתובב בדגמ"ח קצר וסנדלים ובמשקפי שמש שעולים בארץ מעל 1500 ש"ח. כי משקפי שמש נתפסים אצלי כמוצר פונקציונלי בו יש קשר ישיר בין איכות המוצר לתמורה המתקבלת. כנ"ל לגבי נעליים (אני קונה רק נעליים איכותיות, בלי קשר למותג מפואר - פשוט נעליים טובות) ועוד כמה דברים. מי שיעשה רשימת מלאי של הרכוש שלי לא יוכל להבין איך אני מרשה לעצמי. ואני חי באמת בצניעות. כמו כולנו אני מניח - פעם בכמה זמן מפנק את עצמי במוצר שעושה לי טוב על הלב ושנותן לי, לדעתי, תמורה הולמת. לפותח השרשור - רק אתה וחבריך יכולים לענות לעצמכם על השאלה. אם זה נראה בעיניך מגוחך - מי יכול לסתור את זה בעצם? ועל אותו משקל ניתן לשאול כמה מקובל לשלם על דירה באחוזים מתוך המשכורת החודשית, או על אופניים, או על משקפיים, או מוצרי חשמל, רכב, וכו' וכו' וכו' עד אין סוף. ותשובה אין, לפחות לא אבסולוטית. סליחה על העילגות, אני מגדל מרתף וויסקי בקיבה הערב.

זאת מכונית אופנתית, שלרוב יסעו בה זוגות צעירים/רווקים מגניבים וצרפתים משוגעים. אני חושב לסיטרואן הייתה סיבה טובה מאוד לוותר על פתיחת החלונות, רק שהסיבה מנוסחת בצרפתית רהוטה. אני לא דובר את השפה. לא מאמין ולו לשניה אחת שזה בגלל מגבלה טכנולוגית.

הייתי במאות הופעות חיות. בחלק ניכר מהן אתה ממש יכול להרגיש שהאומן לא מניע לפני השיר השלישי/רביעי. ממש כמו מנוע ביום קר. אמנם אצל אמנים משופשפים התופעה פחותה בהרבה - ועדיין. זיוף זה כבר באמת רע, ואפילו קצת מביך לאמן ברמתו, אבל אם משם הערב המריא והייתה הופעה מצויינת - אני לא חושב שיש מקום להתלונן על זלזול. תאמין לי שהוא התפדח יותר ממך.

לא חושב שזה Deal Breaker רציני. גם אני לא זוכר מתי פעם אחרונה פתחו אצלי חלון אחורי באוטו, או מתי פתחתי אני אצל מישהו אחר.

דריש - אני מצדיע לך על העמידה בפרץ וההתנסחות העדינה והאינטליגנטית שלך. בתור אחד שנולד כאן וחי כאן כל חייו, אני חייב לומר שמעולם לא הרגשתי ממש שייך, לא כמו רוב האנשים. המנטליות שלי שונה מהכלל שאני רואה יומיום ברחוב, הגישה שלי לחיים ולעסקים שונה מהרבה כאלה שיוצא לי להתקל בהן. אני גם שונא מזג אויר חם . הרבה פעמים אני מרגיש מיעוט נרדף בארצי. הרבה מאוד פעמים אני מסגל לעצמי "דמות ישראלית" להציג בכל מיני סיטואציות ע"מ להתחבב על הצד השני, שירגיש שגם אני מהחבר'ה, מהמסטינג. אני אפילו מצטט משפטים מסרטים שמעולם לא ראיתי. נשמעתי אפילו אומר מס' פעמים "ברוך השם", רחמנא ליצלן . מי שמכיר אותי יודע כמה זה מזוייף מבחינתי. זה קורה בד"כ במו"מ עם נותני שירות או במפגשים אקראיים, אף פעם לא עם לקוחותי או חברי. דרכון אירופאי יש לי, מחשבות על הגירה יש מאז שהשתחררתי מהצבא לפני עשור. אז למה בעצם לא קמתי ועזבתי? כי תמיד יש את החששות, את הנוחות שבשפה (אם כי אני דובר אנגלית מצויין וקולט מהר), את המשפחה, החברים, אלה מהמסטינג וגם מה-BMX. את ההסטוריה הפרטית שלי, שכוללת את רכבת ההפתעות ואריק אינשטיין, דודה שרה ונעלי פלדיום. אני לא מפחד לומר שאני מפחד לעזוב ולהתחיל מאפס. היום התבססתי לי בעבודה שאני מאוד מבסוט ממנה (אם כי פחות מבסוט מהשכר) ולומד המון. הבעיה שאחרי שאמצה את המשרה הזו לא ממש יהיה לי לאן להתקדם כאן בתחום עיסוקי, בשוק הכ"כ קטן והמנותק שלנו. אצלי בראש עדיין פתוחה האופציה לגור בחו"ל. ולא כי אני שונא את המדינה, ממש לא - רק בגלל שזה אפשרי. מי בכלל החליט שהמקום בו נולדת הוא המקום היחיד בו אתה יכול להרגיש הכי בבית? אז לפני שתקומו עלי ותקראו לי לעוף מכאן כבר, נפולת של נמושה - אני מציע לכם להתבונן פנימה. האם באמת טוב לכם כאן או שכמוני, אתם קצת מפחדים מלגור במקום אחר? האם מחזיקה אתכם כאן איזו תחושת שייכות שדואגים כ"כ טוב לדחוף לנו לראש? האם אתם קצת מפחדים להיות דג קטן בביצה גדולה, ומעדיפים לנסות להיות כאן דג גדול בביצה קטנה? אין כאן נכון ולא נכון, יש הרגשה, יש יצר הרפתקנות, יש רצון להכיר את העולם הגדול, שלא מתחיל בחרמון ומסתיים באילת. (בסופו של דבר אני מעריך את הסיכוי שימצאו אותי גר בחו"ל לתקופה בלתי מוגבלת בבערך 15%, כי אולי, עמוק עמוק בפנים, אני כן מחובר כאן בעבותות קצת יותר חזקים משפה או חברים. אולי כי הגשמה עצמית במסגרת המקצועית היא לא הדבר הכי חשוב בעולם בסופו של יום. אולי "סתם" כדי שלילדי, שעוד לא נולדו, יהיו סבא וסבתא).

אישית אם אני מרגיש סכנה - עוצר אותו, יורד מהמונית ומשלם לו רק עבור החלק היחסי של הנסיעה, וגם זה רק בתנאי שהוא מתעקש. אם שילמתי מראש - דורש ממנו חזרה את הכסף, אם הוא לא מסכים לוקח פרטים ומתלונן. אתה שכרת את המונית, זכותך לדרוש מהנהג לנסוע לאט, לסגור/לפתוח חלונות, לכבות/להדליק מזגן, להחליף תחנה ברדיו - מה שבא לך. הנהג לא מסכים? רד. אחרת, על מה בדיוק אתה משלם?

בהחלט ניתן, ואפילו מומלץ.

המסכים המקצועיים המבריקים בד"כ באים עם מעין ארגז לצמצום השתקפויות, כגון זה: ברוב המקרים הם ישמשו אנשים שעובדים בחדר עם תאורה מבוקרת, כך שהשתקפויות אינן בעיה גדולה. מסך מבריק מאפשר חדות ודיוק גבוהים יותר, לטעמי מדובר בניואנסים שיעילים בעיקר למי שמתפרנס, ויפה מאוד, מתחום הגרפיקה. לכל השאר זה בעיקר יציק. אישית, לא אקנה שום מסך מבריק, לא לנייד ולא נייח, כך אני מתנהל היום וכך אמשיך.

CTS-V

נעילה רוחבית (אחורית/קדמית) מחלקת את הכוח 50-50 בין שני גלגלים על אותו סרן. נעילת דיפנרציאל מרכזי מחלקת את הכוח 50-50 בין שני הסרנים.

נוהג ברכב פרטי, האצ'בק יפנית כחולה. נותן כבוד לכל אחד בכביש, כל מי שמאותת מקבל ממני את מלוא המרווח להשתלבות, מי שלא מאותת מקבל במגבלות הזמן שהוא השאיר לי להגיב. לא משחק משחקי כוח, לא מחפש הרפתקאות בכביש, מנסה לדאוג לזרימת תנועה. תנועה שכוללת גם רכבי פין קטן, גם רכבי חברה חבוטים וגם משאיות. לצערי אני גם חושש שאולי אני קצת זן נכחד, למען האמת זן נדיר. הבעיה היא שאנשים בעלי צורת מחשבה כמו שלך, ובעלי רכבים עם "מקדם פחד" (איזה מושג זוועתי) דואגים ללבות ולתדלק את המצב הקיים ע"י לקיחה בכוח של זכות הקדימה. אני לא אומר שאתה אישית עושה זאת, עפ"י הודעתך אתה דווקא נוהג אחרת ואני מעריך את זה. אני מקווה שזה אכן המצב. לא מזמן יצא לי לנהוג כמה ימים בטנדר אמריקאי פולסייז בצבע שחור, אכן נתקלתי לא מעט באנשים שפשוט בורחים מהנתיב, כשאני נהגתי כחוק וכהרגלי - שומר מרחק, מאותת, מאפשר מעברי נתיב. לומר לך שזה עשה אותי מבסוט או שהתחילה לי זקפה? ממש לא, להיפך. יש לי פנטזיה מלוכלכת, יום אחד להיות בעליו של רכב בעל "מקדם פחד". אבל ממש לא כזה כמו שתיארת, זו תהיה וולוו סטיישן ישנה וחבוטה, עם כלוב פלדה מוסתר מתחת לפח וחגורת בטיחות בצורת H. איתה אנהג כחוק לחלוטין, וכל מי שינסה לכפות עלי את הגועל נפש שלו יצטרך לבדוק של מי הפח היותר חזק. אז אשמח לראות איך "מקדם הפחד" הופך למקדם הבכי על דפיקה יפה בכנף של ב.מ.וו, מרצדס, טוסונים ואחיהם בעלי קישוטי הכרום.