אנלוגי

אני פרנואיד ידוע - ניירת רגישה אני שורף, ואפילו דואג לפורר את האפר לאחר מכן... או שבעצם זה בגלל שאני פירומן? כל הזמן אני מתבלבל בין השניים, כנראה אני דיסלקט . מגרסה ביתית נראה לי כמו אוברקיל, אפילו בשבילי. חוץ מזה אני די משוכנע שהיא לא דליקה. אם תחליט לרכוש כזאת, אני אציע לך ללכת ללמוד פיסול בעיסת נייר.

הנסיון שלי הוא על גטס אוטומטית 2005. זה לא שהיא הייתה חלשה, כמו שהגיר שלה הוא אחד הגרועים בהם נתקלתי. עצלן, פלגמט וטיפש. זה נותן לגיטימציה למנוע שמלכתחילה לא מתיימר להיות זריז לא לבצע את תפקידו העיקרי - הזזת הרכב קדימה בקצב התנועה. אני כמובן קצת מקצין, אבל התחושה שלי תמיד הייתה שאני צריך לסחוט אותו כדי לזכות בהתרדמות ראויה לשמה. זה בולט במיוחד ברמזורים ובעליות ארוכות. בד"כ אגב לא סחטתי אותו - פשוט השלמתי עם העובדה שאני ברכב עצלן ופלגמט. צריכת דלק משולבת ממוצעת אצלי הייתה סביב 1:12, בד"כ מעל, ובבינעירוני ארוך ורגוע ראיתי גם 1:14+. נכון, שום דבר מזהיר במיוחד (לסופר מיני), אבל וודאי לא הקטסטרופה עליה מקשקשים כל מיני ידעני אינטרנט. ושוב אזכיר - לפני מתיחת הפנים, ואוטומטית.

תתחדש! כל עוד תזכור שהגטס חלשה יחסית, ואין לצפות ממנה לביצועים מטורפים - היא תתגמל אותך בצריכת דלק שפויה, ואפילו טובה. נהיגה רגועה, חלקה וזורמת - ותחזור לדווח על התוצאות כאן, למורת רוחם של הרבה מלעיזים .

אני מקווה שאמרת את זה מעצבים נטו, כי אם לא - אתה כנראה סוג של בהמה. אם חו"ח תהיה עד לתאונה מכל סוג שהוא, או לאדם שנפצע בכל סיטואציה שהיא - קודם כל מגישים עזרה, אחר כך שופטים. זו אנושיות בסיסית שמנותקת לחלוטין מהצדק, החוק וכל פרמטר אחר.

מחשב נייד של אפל המחובר למסך של דל. לאחרונה נראה שהכבל עושה לי בעיות, לפחות אני מקווה שזה רק כבל. רוצה לקנות חדש - יש משהו שצריך לשים אליו לב? יש סיבה להשקיע בכבל איכותי? לא צריך ארוך מדי, או בכלל, חצי מטר יספיק. אני מנתק ומחבר כמה פעמים ביום, אז נראה לי שאני מעדיף משהו עם חיבורים איכותיים. איפה כדאי לקנות?

לא סתם היה דיבור - מדובר על אותו אדם... ממש תמוה מדוע חושבים שאתה ערס. מה שבטוח עכשיו באוטובוס יהיה לך חופש מהתדמית הזאת.

חוק שלוש השניות הוא חוק צבאי בעיקרו, ותופס בעיקר בשטח (לפחות אצלנו היה כך). במצבים שונים היו חוקים שונים, כגון חוק הסלמנדרה: אם לא עברה שם סלמנדרה - עדיין אכיל .

דימה - תודה רבה. פתרת לי את התעלומה. אכן אותה ידידה הייתה בחופשה בים המלח ובאילת לאחרונה. שמח שלא שרפתי יותר זמן ממה שכבר השקעתי (נסיעה הלוך וחזור). למען הסר ספק - זו לא לגמרי ידידה, ולא לשעבר, היא עובדת עבור אחד הלקוחות שלי, ואנחנו ביחסים טובים, ברמת העבודה. לא אקלקל את הקשר איתה בגלל זה, בכל זאת הבוס שלה משלם לי כסף טוב, וחוץ מזה היא מותק של בחורה. אלוהים יודע מה היא עושה בחרא הזה ואני מקווה שלפחות היא לא תפסיד את התחתונים. מה שכן - בהחלט יש לי חומר לעקיצות . ותמיהה קטנה על שיווק רשתי, אם כבר התפתח דיון: מה בדבר קבלות/חשבוניות? האם העסקים האלה חוקיים לחלוטין? למען הסר ספק - בעוד אני חושב שזו בסה"כ עוד דרך בזויה להוציא כסף מאנשים תמימים, הרי שאם הכל עובד נקי מבחינת החוק, יהיה לי קשה להאשים את היזמים ומשתפי הפעולה, אני רק מרחם על הקורבנות שלא מצליחים להבין לאן הם נכנסים. סה"כ אין הבדל בעיני בין מכירה של הבטחת שווא להכנסה עתידית ובין מכירה של מוצר מחורבן במחיר מופקע בחנות רגילה. אז בעל העסק הוא אולי בן יונה, אבל מי שמשלם עושה זאת על דעתו בלבד. הרי לא הכל ורוד, ואם בסוף היום לא נמכר מוצר אמיתי ומועיל לאדם שעשה בו שימוש - מישהו שילם ולא קיבל תמורה. אותו אחד, ויהא זה המשווק או הצרכן הסופי, אכל עקיצה. כל תירוץ בדמות "הוא לא השקיע מספיק זמן בעסק" כמוהו בעיני כאמירת "הוא לא מצא פראייר לגלגל אליו את ההפסד". זו דעתי הבלתי מלומדת בעליל, אך הנסמכת על עדויות ממקור ראשון.

יש לי הרבה WD ו-Lacie אחד, כולם מצויינים בעיני (ז"א, לא עושים בעיות). חייב להודות שאני לא מבין את חשיבות מרכיב האחריות, קנית כונן ב-300 ש"ח, זה מה שאכפת לך, שיחליפו אותו עוד שנתיים אם הוא מת? לי הרבה יותר חשוב החומר עליו. כן, אני מבין שתיאורטית חברה שנותנת אחריות יותר ארוכה וודאי מציעה מוצר אמין יותר, אבל למיטב הבנתי, מהרבה חפירות ברשת, זה לא ממש המצב. ליתר דיוק - לכל חברה יש מוצרים שמתקלקלים, וקשה עד בלתי אפשרי להצביע על אחת שאמינה יותר מאחרות. בשבילי, ורק בשבילי - WD הכי אמינים, כיוון שיש לי המון כוננים שלהם, חיצוניים ופנימיים, ואף פעם לא התקלקל אף אחד מהם (אחד התחיל לזייף אחרי יותר מחמש שנים של עבודה כדיסק מערכת במחשב נייח, אבל עד היום הוא עדיין עובד. קצת חורק, אבל עובד).

התקשרה ידידה שלי, בפעם השניה (גם לפני שבוע ביום ראשון). ביקשה שאגיע לחולון לראות משהו מדהים. שאלתי מה, אמרה קשה להסביר, אבל אתה באמת חייב לראות את זה. היום כשהתקשרה ניסיתי לחקור אותה, אמרה שאין לה סוללה, ו"פשוט תבוא, לא תתחרט, מילה שלי". אגרתי את מעט הכוחות שנשארו לי אחרי יום ארוך ומעצבן, בתקווה שלפחות אהנה מאיזה משהו מגניב, ושמתי פעמי לחולון. בכניסה לאולם "אשכול פיס" ברחוב יצחק רבין 6 ראיתי עשרות אנשים, רובם עם תגי שם. באה הידידה, אמרה "איזה כיף שבאת, בוא רק תירשם ונמשיך". החשדנות הטבעית שלי קפצה, והתחלתי ללחוץ עליה להסביר לי במה מדובר. אמרה שהיא לא יכולה, אני חייב לראות. בא עוד איזה בחורצ'יק חלקלק, סוג של בר סמכא, וניסה במילים אחרות לשכנע אותי לבוא לראות. כשדרשתי לדעת במה מדובר, האם זה שיווק רשתי או משהו דומה ענו בשלילה, אבל לא בפליאה... הודעתי שאני חוזר הביתה, אין לי סבלנות לכך. ניסתה לשכנע אותי להישאר. הסכמתי להיכנס, אבל תוך הודעה שייתכן ואחתוך באמצע. אמרה לי "אם זה המצב אז עדיף שלא תיכנס בכלל". חתכתי הביתה כמובן. למי שהיה באירועים דומים - האם זה נופל למתודות השיווק של הפירמידות למינהן? מישהו כאן היה שם ספציפית, אשכול פיס בחולון, יום ראשון? חייב להודות שאני קצת סקרן, אבל מתאר לעצמי שזה בדיוק מה שמשכנע אנשים רק להיכנס לשמוע, ומכאן הכל תלוי ברטוריקת מכירה מוצלחת. אני אפילו עם כוונה לנסות להתקשר לאשכול פיס ולברר מי שוכר את המקום בימי ראשון...

תגיד לחבר שלך שייגש לחנות הספרים הקרובה למקום מגוריו וירכוש גיליון של "הגה" חודש פברואר. השוואתי בדיוק בין השלוש האלה. שורה תחתונה שלהם? קרוז, אבל מן הסתם ישנם הבדלים שיכולים להיות רלוונטים לאחד ופחות לאחר.

מנטה בהחלט המלצה טובה. על לאקי, לפחות אור לשנה שעברה, לא הייתי ממליץ כלל.

לגבי פירוט שיחות - הוא אולי מוכיח את טענתך לגבי המכשיר הספציפי, אבל לא שולל המצאותו של מכשיר נוסף אצל אותו אדם. זה מקרה מעצבן ששמעתי עליו לא פעם, ואני לא חושב שיש סיכוי אמיתי לבטל הדו"ח, אם כי תמיד שווה לנסות. לגבי העץ - אני מקווה שכאזרחים מודאגים דאגתם לחייג 100, או לחייג לתחנת כיבוי ר"ג/גבעתיים, ולא הרמתם ידיים והמשכתם בדרככם.

אתמול מצאתי את עצמי נוהג עם חולצה בעלת קפוצ'ון (לא ממש ערס, זו חולצת הרביצת בית שלי), ובעקבות השרשור שמתי אותו על הראש לראות איך זה נראה. מסקנות - לא רואים מראות צד, לא רואים כלום הצידה, רואים רק ישר. מתאים רק למי שנוהג 160 קמ"ש ומעלה. בקיצור - אם אין חוק ברור נגד זה - ממש הגיע הזמן. למיטב ידיעתי יש חוק נגד נהיגה ללא חולצה וללא נעליים, שני דברים שממש לא מפריעים לנהיגה עצמה.

אני לא מדבר על הקטע הזה (שמעצבן בפני עצמו, אתה פותח טוקבק רק כדי לגלות שאין לו שום תוכן חוץ מהשוויץ המגעיל הזה), אני מדבר על מקרים כמו בהודעה #12 בשרשור הזה, שדווקא אין בו שגיאות אגב, אולי רק קצת עילגות ניסוחית (שום דבר אישי על הכותב, רק דוגמא).

לא, לא כתבתי מהאייפון (אין לי). מה זה הדיסקליימר הזה בכל מיני הודעות? אנשים קנו במיטב כספם את המילה האחרונה של המכשירים הסלולרים, למה אוטומטית זה הופך את כושר הביטוי הכתוב שלהם לכזה של ניאנדרטל שחורט על קיר המערה? ולמה זה עובד רק עם אייפון? לא רואים "כתבתי מהגלקסי אז..."? אני שואל ברצינות גמורה.

ביטוח כנגד כוח עליון!? - קוראים לזה "להיות חילוני". המהדרין קוראים לזה ריאלי.

תגידו מה שתגידו על הטוקבקיסטים, לפחות שם מצאתי את התשובה מה באמת קרה: http://www.youtube.com/watch?v=rzXOVbYUamc דרך יוטיוב ERROR: If you can see this, then YouTube is down or you don't have Flash installed.

הדגם GLI, לגבי מחשב דרך - כרגע אין, הוצאתי אותו ע"מ להרכיב רדיו דיסק אחר, שכולל גם חיבור ל-USB ודיבורית BT. לא קונה את המספרים? אני מזמין אותך להגיע לתחנת הדלק פעם הבאה שאני מתדלק ולראות בעצמך את מונה הקילומטרים שאני מאפס בכל פעם שאני מתדלק (תמיד פול טנק), ולעשות את החשבון מול מס' הליטרים. בכל הרכבים שהיו לי בעשר השנים האחרונות אני נוהג ככה, מודד כל תדלוק, יש לי סטיה קלה עם מספרים, אני אוהב חישובים. אז אחרי "קצת" יותר מ 2-3 תדלוקים, עם נתונים עקביים משוקללים לפי אופי הנסיעה (פחות או יותר כמות של נסועה עירונית על המיכל), אני סומך על עצמי קצת יותר מעל הקונה או לא קונה שלך. אולי ההורים שלך רגועים, אבל זה לא מספיק - נהיגה חסכונית היא פונקציה של הבנת תנאי הדרך ותכנון מקדים חכם. אני לא אומר שהוריך לא עושים זאת, לא מכיר אותם, אבל אני משקיע לא מעט תשומת לב לעניין, ברמה שקשה לי להאמין שהרבה אנשים עושים. למשל, אני מוכן לשים כסף שאני בולם הרבה פחות מהוריך, ושומר על מהירות קבועה הרבה יותר מהם. למה אני כ"כ בטוח? כי ראיתי מעט מאוד אנשים שנוהגים כמוני בקטע הזה, ונסעתי עם המון אנשים. אני קצת פאנאט בעניין. כשהייתי מתנייד בגטס אוטומטית (ימח שמה) הגעתי לצריכה ממוצעת של 1/12, ואפילו קרוב ל-1/14 בבינעירוני ארוך. גם אז לא האמינו לי, כי כמובן שגטס היא משחטת דלק. האמן לי ידידי היקר, אני לא טיפש ולא שקרן. החישובים שלי נעשים רק בשביל עצמי, לא כדי להרשים אף אחד. אלה המספרים שלי, ואני מוכן להוכיח זאת בכל יום נתון לכל אחד. אני לחלוטין מבין את הגישה שלך של נהיגה נמרצת, היא גם מתבקשת מסוג הרכב בו אתה נוהג. אני החלטתי שאת הריגושים שלי אקבל במקומות אחרים שהם לא כביש ציבורי, ועל הדרך אחסוך כמה שקלים בדלק, דו"חות, אמצעי הגנה ובלאי לרכב. כמו שכבר ציינתי, אם אגיע למסקנה שזה משגע אותי ומורט לי את העצבים אחזור לסורי בלי לבכות על ה-100 ש"ח בחודש (דלק). כרגע זה לא נראה ככה, אני מבסוט לאללה מהשלווה החדשה שמצאתי בכביש.

כשלמדתי נהיגה מורה הנהיגה שלי הנחה אותי לעצור במעבר החציה רק אם הולך הרגל הוריד רגל לכביש. אני עוצר תמיד שמישהו רוצה לחצות, ואכן יש יותר מדי הולכי רגל מפגרים שפשוט יורדים לכביש בלי חשבון. כהולך רגל אני תמיד אחכה לפתח בתנועה, ואשמור על קשר עין עם הנהג המתקרב לוודא שהוא רואה אותי. אם אני עוצר בנתיב הימני - מוציא יד שמאל מהחלון ומסמן לרכב משמאלי לעצור.

קודם כל שיהיה במזל! מה זה משנה מה אומר החוק? החלטת להביא עוד ילד לעולם, זו תוספת למשפחה שמתבטאת בהרבה מאוד מישורים. אחד מהם הוא דאגה לרכב מתאים. לא חשבת על כך לפני שהחלטת להביא עוד ילד לעולם? כמו שאני מאוד מקווה שתוכל כלכלית לספק לילדך אוכל וחינוך ראוי, אני מאוד מקווה שתוכל גם לספק לו תחבורה בטוחה ונכונה, ולא תסתפק בפרצה בחוק. אם חו"ח משהו יקרה, זה לא יהיה החוק שיפגע. זה כנראה גם לא תהיה אתה (הנהג החגור). קח אחריות!

אני האחרון שיטיף לנסוע במהירות חוקית רק כי זה החוק. אני בהחלט חושב שיש לא מקרים בהם 130 וגם 160 הם מהירות סבירה לתנאי הדרך, הרכב והנהג (אבל צריך ששלושתם יתאימו). אני גם לא חושב שהחיסכון בדלק כתוצאה משינוי אופי הנהיגה ישנה משמעותית את תמונת המצב העגומה שלי בבנק. אם הייתי רוצה באמת לחסוך - יש מקומות אחרים לקצץ. הסיבה שאני לא מקצץ בהם היא שאני גם רוצה לחיות קצת. אם אראה שאופי הנהיגה הזה גורם לי סבל אמצא את דרך הביניים (כמו שאמר כאן מישהו - טיול נהיגה שבועי נשמע פיתרון לא רע). כרגע אני בוחן את המצב הזה מכמה כיוונים, החשוב בעיני הוא לשמור על הרישיון. אמנם לא נתפסתי מעולם על מהירות גבוהה מ-105 (כביש של 80, שלוש פעמים), אבל סטטיסטית זה חייב לקרות מתישהו. אני סוגר את הדלת הזאת. לא בא לי לשלם מס מהירות למדינה. את הריגוש שלי אמצא בתחומי המהירות החוקית בכבישים בהם היא גבוהה יחסית לתנאי הדרך (וגם זה, במידה), או אחליף את רכבי ל 4X4 כלשהו וארד יותר לשטח (זה התכנון לטווח הקרוב. למעשה אני חושב על ג'ימיני, שממילא לא אוהב לשייט על יותר מ-100 קמ"ש, אז טוב להתרגל לזה מראש ). בנוסף אני דואג לבריאותי הנפשית. תמיד הייתי בן אדם נינוח ורגוע, המקום היחיד בו מצאתי את עצמי בקריזות ועצבים הוא על הכביש. אני רוצה לנטרל את זה וליישר קו עם אופיי הרגיל. ואם אחרי כל זה אני עוד חוסך כמה שקלים בחודש - תענוג!

הרכב הנדון - קורולה Runx 2005 אוטומטית. בזמן האחרון שמתי לב שהתרגלתי לנהוג מהר מדי. לא משהו קיצוני מאוד, אבל בצד המהיר יחסית של התנועה, משהו כמו 130+-, עם פיקים למעלה, כמובן בכבישים המאפשרים זאת (1 ,6, 431, 2 וכו') ובשעות בלי יותר מדי תנועה. בנוסף תמיד הייתי נמרץ יחסית כשזה נוגע להאצה, שוב - לא משהו קיצוני, אבל אני שונא להזדחל ביציאה מרמזור או בעקיפה. לחיצה בריאה על הגז אף פעם לא הפחידה אותי. תמיד שנאתי להתקע אחרי זחלנים, ומחפש תמיד לעקוף (גם אם זה מימין, כמובן בבטחה, אף פעם לא כמו מטורף). כבישים מפותלים? תענוג, חייבים להגביר מעט מהירות . בעקבות עליית מחירי הדלק ושלילה שקיבל חבר התחלתי להרהר בהרגלים אלה. בלי רישיון אני גמור, לא רק שזה יקשה עלי מאוד את עבודתי, גם ייצר לי שלל בעיות אחרות (אני גר מחוץ לעיר, ותחבורה ציבורית די רעה כאן). אין לי כסף מיותר לתרום לקופת המדינה על דו"חות, גם ככה בתור עצמאי קטן היא שוחטת לי את הצורה. אני נוסע 2000+ ק"מ בחודש, הוצאה לא מבוטלת על דלק. אז הורדתי רגל מהגז. הגדרתי לעצמי 110 גג ברוב הכבישים, ו-120 גג בכביש 6. עקיפות נעשות בנינוחות, משתדל שלא לעבור 3000 סל"ד (אצלי ברכב זה אומר 120 קמ"ש בשיוט). זינוקים מהמקום - החלטיים, אבל בגבולות ההגיון. אני מאכלס את הנתיב הימני הרבה יותר מפעם, ומוריד מהירות אם צריך (במקום לעקוף). מחכה להזדמנות לעקיפה נינוחה. תמיד נהגתי תוך מחשבה על יעילות, מינימום בלימה, מקסימום מבט קדימה. להגיע לתחילת העליה בתנופה טובה, לשמור הרבה מרחק בירידות. הכל מחושב ומתוכנן למינימום האצות פתאומיות ובלימות. זרימה. זה כמובן לא השתנה. בהתחלה היה לי ממש קשה למצוא את מקומי החדש על הכביש. גם מצאתי עצמי הרבה יותר משועמם ועייף. אח"כ התרגלתי, ואפילו למדתי להנות מזה. יש מוזיקה טובה (והרבה) על הדיסק און קי, תמיד אהבתי להקשיב לרדיו, ואני חבר טוב מאוד של עצמי (כן, אני מדבר לעצמי לא מעט. וגם שר. אני משתדל להיות לבד כשזה קורה, אם כי לא נדיר שאתקל במבטים מופתעים מדי פעם). למדתי גם לקחת עוד כמה דקות מרווח ביטחון, כי כל תזמוני הנסיעה שלי השתבשו בכמה דקות. אגב ההבדל בין נסיעה נמרצת ומהירה לבין רגוע וחוקי מתבטא בבערך 5 דקות על נסיעה של חצי שעה. לא קל לשנות תפיסות בנות לא מעט שנים, אבל תמיד טוב לבחון דברים באור חדש. אולי סוף סוף אני מתבגר? האקסית שלי תשמח לשמוע מזה . התוצאות: עד היום צריכת משולבת של בערך 12.5 ק"מ לליטר. זה תמהיל של נסיעות בינעירוניות קצרות (בעיקר כאלה של חצי שעה ומטה), פה ושם נסיעה ארוכה, ותנועה עירונית כמעט יומיומית, אם כי לעיתים מעט מאוד ממנה. היום תדלקתי את המיכל הראשון מאז שינוי התפיסה (וזה לא היה מוחלט, פה ושם התפתיתי להאצות, והייתה גם נסיעה אחת נמרצת מדי בעליות לירושלים עקב איחור. על המהירות שמרתי כמו יקה). נסיעה בפרופיל הרגיל - 1:13.8. שיפור בהחלט מבורך. אני מניח שאני יכול לעבור גם את 1:14, עם עוד טיפה סבלנות ואיפוק. חפרתי, אבל מקווה שיש מי שימצא בזה עניין, ואולי אפילו קצת השראה.

לא זז עד שכיסא-מראות-הגה-חגורה מכוונים בדיוק. מעיף מבט על הצמיגים, אם יש חשד נכנס למלא וכבר בודק את כולם. בודק שיש רשיון וביטוח. תחנות ברדיו? שומע מה שבא לי. מה זה הקשקוש הזה על להתחשב בבעל הרכב? כמה עבודה זה כבר לכוון מחדש? אם כבר, זה רק יתרון - בחינה מחודשת של הרגלים ישנים. מעבר לכך, זה שאני כנהג אשב כמו שצריך ואראה כמו שצריך - זו ההתחשבות האמיתית בבעל הרכב, ההקטנה למינימום של הסיכוי לתאונה.

וחזרה לנושא הכיכר - איתות שמאלה יתפרש אצל רוב הנהגים ככוונה לפנות שמאלה, שכמובן שכשאתה נמצא בתוך הכיכר לא אומרת כלום (אף אחד לא יודע מהיכן הגעת). לא רואה בזה טעם בכלל. כל עוד אתה נשאר בכיכר אתה נוסע ישר, אין צורך לאותת. מתכוון לצאת (לפנות ימינה)? מאותת ימינה. לא הגיוני?