אנלוגי

יא אלוהים, אשכרה יש כאלה אנשים. אני מחזיק מעצמי אחד הפציפסטים הכי לא אלימים שאני מכיר, ויש שם כמה תרנגולות שהיו חוטפות יופי של סטירה, או לפחות אלימות מילולית רעה מאין כמותה. אני מתבייש לכתוב מה הייתי אומר אומר להן אם הייתי שם. ברצינות, אני מתבייש בשבילן. וסליחה על האליטיזם, מתבייש גם בשביל מי שתומך בהן ע"י צפייה ברוע הזה (לא אתחסד, יצא לי לראות קצת בערוץ 2, ואפילו מצאתי בזה קצת עניין. לראייה, אני כאן בשרשור מתעדכן ).

קפןץ לסיטרואן להעיף מבט ב-DS3. אם עיצוב ויחודיות הם מה שמדברים אליך - אני חושב שלא תתאכזב.

אצלי נערמים בשירותים בעיקר מוטו, הגה ואוטו, ועוד כמה מזדמנים.

לגבי המרכז, אני לא ממש יודע. אני כן יודע שבעלי רכבי שטח רבים של טויוטה מרחיקים עד חדרה, למוסך S.O.S, להתייעץ עם גבי. הוא תותח רציני בתחום.

ברשותי מקבוק פרו מודל 2006. אני עובד בעיקר על תוכנות גרפיות כאלה ואחרות, ועיבוד תמונות. עובד הרבה יותר זריז וחלק מפיסי מקביל, ואף מכאלה חזקים יותר על הנייר. במחיר בו קניתי אותו (יד שניה) הייתי יכול לרכוש מקסימום נטבוק. תמורה מדהימה לכסף.

ג'יפ עלק. האצ'בק מוגבהת ומעוצבת זו הגדרה מדוייקת יותר. יפה בתמונות, נמאס מהר מאוד במציאות, והפנים שלו ממש מעליב. ועם כל זאת - חלופה מצויינת לליסינגטומטית מצוייה.

צודק! לומד מטעויות.

כחול כהה/אפור/לבן/אפור/כחול כהה. זאת ההסטוריה שלי. מה זה אומר על העתיד, או עלי? כלום, גם בעתיד אקנה יד שניה, ואתן יותר תשומת לב למצב הרכב מאשר לצבעו.

אני אשמע יותר צדיק מהאפיפיור כנראה, אבל ככה באמת אני נוהג: -תמיד בימין, למעט עקיפות. -לעקיפה לא אצא אם במראה אני רואה מאחורי רכב ש"סוגר" עלי. -גמרתי לעקוף, ואני לא "סוגר" מהר על הרכב שלפני בנתיב הימני - חוזר לימין. לפעמים "סוגר" מהר, אבל מאחורי רכבים אחרים - חוזר ימינה ומיד מאותת שמאלה. -במקרים הבודדים בהם מהבהבים לי מאחור (אני מקביל לרכב שמימיני ויש דגנרט מאחורי) - לא מתרגש, פשוט מפנה את הנתיב כמה שיותר מהר. בד"כ ע"י האצה קלה. עדיף שימשיך הלאה וישאר כמה שיותר רגוע. אחרי שעבר אותי - לא נוקם. -יש רכב תקוע בשמאלי והוא יכול לעבור ימינה - הבהוב קצרצר בודד עם האורות. לא זז - עוקף מימין. לא מתרגש, לא מתעצבן. אם הוא יכול לעבור ימינה - גם אני יכול. הרציונל הוא שהתנועה צריכה לזרום. אני שם את החוק בצד, ההגיון חשוב לי יותר. אני לוחם צדק למען זרימת תנועה, ולא מעניין אותי באיזו מהירות אני או אחרים נוהגים. יותר מעניין אותי כמה פעמים הם יצטרכו לבלום (כמובן שהמטרה כמה שפחות בלימות). מזמן גמרתי להתעצבן בכביש ולנסות לתקשר עם הנהג האחר באמצעות הבהובים/צפצופים/תנועות יד. זה חסר תועלת, בדיוק כמו לצפות מי.ל שיתנהג כמו בן אדם.

לפני הכניסה לכיכר מאותתים לכיוון הפניה המתוכננת. בתוך הכיכר מכבים איתות. לפני היציאה הרלוונטית מאותתים ימינה. עד כמה שאני יודע, זה החוק בכל העולם. לא יודע להגיד לך מה החוק היבש בארץ, אבל אני נוהג כך (האמת, אני לא תמיד מאותת לפני הכיכר. תמיד מאותת ימינה לפני היציאה).

במספרה בה אני מסתפר, כל המכונות הן Moser. הספר שלי לא רוצה לשמוע על אחרות, וטוען כי ברוב המספרות המקצועיות עובדים איתן. אני בסוף רכשתי לי איזה חרא סיני זול, והבאה תהיה Moser.

אנחנו רואים את אותה תמונה, ומסכימים לאורך כל הדרך, חוץ מהמסקנה הסופית. לגבי הנתיב המהיר - זו דוגמא לתחבורה ציבורית שפועלת היטב, רק שהציבור לא רץ להשתמש בה. לגבי כביש 6 - כמו בהרבה מדינות מערביות אחרות, כביש אגרה יעיל מאוד שסכום הנסיעה בו נמוך יחסית לעולם. מסכים איתך שבמדינה מתוקנת כבישי אגרה צריכים לבוא אחרי שיש תחלופות הולמות בדמות מערכת כבישים נורמלית ומערך תח"צ יעיל. תסכים איתי שאנחנו לא מדינה מתוקנת.

אני חושב שאתה מחרים את הנתיב בלי מחשבה לעומק. שמעת "אגרה" וזה הספיק לך. נסה לראות את התמונה הכוללת, נסה לחשוב על ההשלכות ארוכות הטווח על התנועה והחניה בתוך ת"א, ולא רק על הפקק בדרך אליה (שתמיד היה, ותמיד יהיה). לפעמים נכון וכדאי ללכת ראש בקיר, ולפעמים צריך להבין שהקיר קיים רק בראש.

אני אדם חושב, ואין לי בעיה לשנות את דעתי בהתאם לנסיבות. לפני שפתחו את כביש 6, השתתפתי בהפגנות נגד הבניה, שהתסבססו בעיקר על הפגיעה בטבע. אפילו החרמתי אותו בתחילה. סקירה קטנה של המציאות לאחר הפתיחה גרמה לי לבחון מחדש את מהלכי, ואז החלטתי שהוא כנראה כאן להישאר, ואני יכול או להמשיך לצעוק כמו ילד קטן בפינה, או לראות איך אני חי עם זה. ההמשך כבר ידוע (יש לי מנוי פסקל). גם לנתיב האגרה התנגדתי בתחילה. בנייתו הפכה את כביש 1 לסיוט של כמה שנים. גם הרעיון היה אבסורדי בעיני. ושוב, סקירה קטנה של המציאות כיום - ולקחתי את ההחלטות. זה ממש לא קשור להסתכלות אגואיסטית פרטנית (אם כי כולנו כאלה, נסה רגע להיות כנה ולחשוב מה עשית ישירות בשביל שיהיה טוב לאחרים. אני יודע טוב מאוד מה אני עושה ואיפה אני מתנדב), יותר כמו If you can't beat them, join them. ואני לא מנסה למכור לך "שקרים" כמו שאני מפחית את זיהום האויר, מקל על עומס התנועה או על בעיות החניה בת"א. כמו כולם אני לא שמח על הפקעת הנתיב הרגיל (אם כי בוא נזכור שמדובר על קטע של 100 מ' בערך, בכל שאר הדרך עדיין יש שלושה נתיבים), וחושב שהיה אפשר לעשות זאת בצורה חכמה הרבה יותר. אני לא חי באשליות שתוספת של נתיב רביעי פתוח לכולם בכביש 1 היה משנה במשהו את תמונת הפקקים. בוא נזכור שמטרתו של הנתיב היא לא לעודד תנועה מהירה לתוך העיר, אלא דווקא להפחית אותה. זו מהותה של האגרה, ושל מגרש החניה הגדול. אני לא מרבה להיכנס עם הרכב לת"א, ברגעים אלה ממש הוא יושב בחנית הנתיב המהיר. אז כשתמצא חניה בת"א, תגיד לי תודה. לי, ולשאר "הישראלים הטיפוסים" שהבינו שכמו בכל העולם המערבי, אין סיבה להיכנס עם הרכב לתוך הערים הגדולות אם לא חייבים. *אל תבין לא נכון, אני רחוק מלחשוב שמהלכי המדינה בנושא הכבישים הם נכונים. התפיסה מעוותת מהמקור, ואף אחד לא מנסה לעודד שימוש בתח"צ. הנתיב המהיר, בעיני, ולאופן שימושי הפרטי - חריג בנושא הזה.

וזה אמור להפריע לי ב...? לא שמעתי עליו מעולם. אברר, תודה. הסבר, באר, נמק ותאר (בבקשה).

כעסתי הבוקר. כעסתי, כי אם היה לי מושג שיש הפגנה הייתי מגיע. ואני דווקא בפייסבוק. ובפורום. ובוויאנט. בקיצור, אזרח מן השורה. עם כל הכבוד, אם אני לא ידעתי מההפגנה - אני לא מתפלא ש-90% מהאנשים לא ידעו בכלל שיש התארגנות כזאת. אני לא הטיפוס המארגן, אבל לגמרי הנגרר. אז מי מכם עם יומרות ארגוניות, יח"צניות - יתכבד ויפיץ את הדברים בצורה קצת יותר גלויה לציבור.

תמשיכו עם העיקרון של לעמוד בפקק. זה רק מפנה לי את נתיבי האגרה. אני גר מחוץ לת"א, פריפריה קלאסית. מושב בין ת"א לירושלים. על כביש 6, על כביש 1. כשאני נוסע צפונה כביש 6 הוא הדרך הכי קצרה. עלות הנסיעה מתקזזת מול המרחק הקצר יותר שאני עובר (ואפילו לא חישבנו צריכת דלק במהירות קבועה ללא רמזורים/מחלפים/פקקים, ולא חישבנו זמן). כשאני נוסע לת"א עלות הנתיב המהיר כיום מתקזזת מול צריכת הדלק בפקק. לא בדקתי פרטנית אבל אני משוכנע. היום בבוקר המאוחר עשיתי לי ניסוי קטן ששכנע אותי סופית. נסעתי לת"א בסביבות 11, לא מהנתיב המהיר אלא מכביש 1. לקח לי 35 דקות להגיע מאיזור נתב"ג לת"א. היה לוקח לי 6 דקות בנתיב המהיר. אני משוכנע ששרפתי יותר דלק בעמידה בפקק, גז ברקס, מאשר עלות הנסיעה בנתיב המהיר (נכון להבוקר, 6 ש"ח). מישהו חולק עלי? ואני בכלל לא מדבר על חצי השעה האבודה, שמבחינתי היום הייתה בחינם (לא היה לי זמן מוגדר בו הייתי צריך להגיע). רוצה לומר - מחר כשאתם בפקק גנות/קיבוץ גלויות, תעשו שלום יפה לרכב הבודד שיסע בנתיב המהיר, יגיע חצי שעה לפחות לפניכם והדלק יעלה לו פחות. העיקר שלא תרגישו פראיירים חס וחלילה. ולא לוותר על העקרונות! עדיף הפקק עם העדר, מאשר לשלם על שירות שמציע נוחות, וסביר שאפילו חיסכון כלכלי. כי ישראלי טוב לא משלם ישירות לנותן השירות, אלא נותן שי*יינו אותו בת*ת בעקיפין. ככה זה פחות כואב, כי אין כמו הרדמה מקומית. נהגת שודים, שלט מאיר עיניים לפני הכניסה לנתיב מודיע על סכום הנסיעה. הדברים אמורים לגבי כביש 1, לא יודע מה קורה לגבי גישה מנתיבים אחרים.

תפסיק בבקשה לקרוא לו דוד שמש. הוא דוד חשמלי. בתודה, הוועד לאנרגיה סולארית.

אני האחרון שיש לו כסף מיותר. לראיה, אני משאיר את הרכב בחניון ונוסע בהסעות שלהם. חוסך דלק, תשלום אגרה, חניה. זה מאריך לי טיפה את הדרך, מבחינת זמן, או בדיוק אותו דבר. צריך להיות בת"א ב-9 בבוקר, ורגיל לצאת שעה ורבע קודם. אבל מדי פעם כשאני צריך את הרכב איתי בת"א אני מעדיף לשלם את ששת השקלים (כרגע) ולחסוך איזו חצי שעה. זה אפילו לא מטעמי שיקולים קרים של חצי שעה עבודה שווה ככה וככה, רק בשביל שלווה. וקצת שמחה לאיד. אין כמו להתחיל את הבוקר עם קצת שמחה לאיד .

בטח. לצעוק. הכי טוב לצעוק. גם כשהבן זונה בכביש חותך אותך תצפור, תצמד אליו ותסנוור אותו טוב טוב במראה. וברמזור תזכיר לו מה אימא שלו עושה. בצעקות, הכי טוב צעקות.

נפקדות זה לחלשים, קב"ן בצורה בוגרת נשמע לי יותר הגיוני. הכי טוב זו כנות וישירות, בדיוק כמו שעשית. והערת אגב - למה אייפון הופך אנשים לעילגים? מה הקשר? אי אפשר לקרוא מה שכתבת לפני שאתה לוחץ "פרסם"? לא שיש לך טעויות משמעותיות בתגובה, פשוט אני רואה את זה הרבה.

ואת - היית חלק מהעדר או שהשכלת לשלם שישה שקלים בשביל שלווה?

התחלתי להגביל את עצמי במהירות, כהקדמת תרופה למכה. כרגע משתדל לא לעבור 110, מבטיח לעדכן שינוי צריכה. שלב הבא - אנסה מיכל שלם בהגבלה ל-90, אבל אתה משלם לי על פסיכולוג.

אושרי צודק. אתה יכול גם להיכנס דרך החניון, ולשלם עבור הנסיעה הבודדת במזומן.

לאחרונה, אחרי שהסוני אריקסון הוותיק שלי התחיל להראות סימני גסיסה ברורים, ונכנס למעבדה לפעם האחרונה מבחינתי (נשבר הז*ן כל חודשיים לשים בתיקון) - החלטתי שהגיע הזמן לפנק את עצמי קצת בסמרטפון חדש ומגניב. מעולם לא היה לי טלפון מתוחכם, אם כי אני מתרגל מהר לטכנולוגיה על אף כינויי בפורום. בהתחלה רציתי אייפון כמובן, כמשתמש במחשבי אפל, אבל יקר לי רצח אפילו כיד שניה. גם קצת גדול וכבד, אם מדברים על ה-3GS. אח"כ שמתי עין על המוטורולה DEFY, בעיקר עקב קשיחותו שמסתדרת לי נהדר עם העובדה שהעבודה שלי בעיקר בחוץ, ואני לא האדם הכי זהיר בעולם (אני אוהב שהציוד שלי יודע לעמוד במה שאני עומד, ולא צריך לדאוג לו יותר מדי). מה שכן, אני לא בטוח שבא לי להכנס להרפתקאה עם מכשיר שאינו מוכר ממש בארץ ובעולם. כמו כן חבר שעובד בתחום טוען שקניה של מוטורולה זה כמו חתונה עם שילוב של פולניה וטוניסאית. גם נוקיה E72 ובלקברי נכנסו למערכת השיקולים, אבל נראה לי שבא לי גם קצת להינות ממסכי המגע המגניבים האלה שיש לכולכם. לבסוף נתקלתי ב-HTC Wildfire, שמציע גוף קטן ודי עמיד לפי הביקורות, מחיר זול מאוד וכנראה שאת כל התכונות שאני צריך. אז מה הן? או: -בראש ובראשונה - תפקוד טוב כטלפון. איכות שמע. -בניה קשיחה ומוצקה. -לוח שנה יעיל, סנכרון עם גוגל קלנדר יתרון משמעותי. -GPS יהיה מצויין. -WI FI. -מצלמה סבירה. כפי ששמתם לב, אין לי דרישות מוגזמות בכלל. מה לא מעניין לי את הביצה: -איכות סרטונים. -אלף ואחת אפליקציות שהקשר בינהן לעבודה מקרי בהחלט. -משחקים. אז מישהו מכיר את ה-Wildfire? דווקא לשמוע מה לא טוב בו יכול להיות לי מעניין, למרות שגם מחמאות יתקבלו בברכה. ֿלחלופין ניתן להמליץ על חלופות טובות עד נניח 1500 ש"ח, וגם הם מגורדים במאמץ. גם יד שניה יכול לבוא בחשבון, אבל עדיפות לחדש. תודה, אנלוגי בהווה, ומולטימדיה דיגיטלית בעתיד.