התנאי לאזהרה - הוא ותק נהיגה של 7 שנים, ועבר של 5 שנים נקי מדוחות. על חלק מעבירות מהירות לא ממירים לאזהרה בכלל. בלי קשר , כיום המדיניות היא שלא להמיר לאזהרות דוחות שאינם דוחות מנהלתיים (כגון עבירת רשיונות שאינן כרוכות בהזמנה לבית המשפט)
לפות"ש - בגלל שנטל ההוכחה הוא עלייך, תנסה לחשוב איך אתה מוכיח שהכביש היה עמוס ברגע הלכידה עם הדבורה, שלא היית לבד אפילו ל3 שניות (זמן מספיק לנעילה של המכשיר). אם יש דברים בגו שרכבת מפריעה ל"דבורה", תנסה למצוא פס"ד/מסמכים רשמיים המאששים זאת. תנסה להוציא את לו"ז הרכבת האמיתי של אותו היום . כמו כן - אולי אפילו מסמך עם המסלול של מסילת הרכבת ביחס לנקודה בה נתפסת (הק"מ שרשום בדו"ח).
פות"ש, אם אתה משוכנע ב200% בצדקתך, תנסה לעלות הכל על הכתב, מבחינת השתלשלות הארועים. תבדוק את תזמון הרמזורים. תרשום איפה עמד השוטר עם הקטנוע בעת שחצית הצומת וכד'. אם יגיע הדו"ח, תוכל לבקש להשפט .
הרכב היה במצב נסיעה?
הדרך היחידה שלך "לנתק" את עצמך מהרכב הזה הוא לבצע הורדה מהכביש במשרד הרישוי.
לגבי החוב למשרד הרישוי עבור 3 שנים, כדאי לשאול את הפקידים במעמד ההורדה, תוך ציון העובדה שהרכב נמכר לברזל.
באופן עקרוני, כאשר מוכרים רכב לברזל (קרי גרוטאת ברזל), יש להוריד את הרכב מהכביש במשרד הרישוי, לקבל אישור על כך (טופס אדום/כתום), כמו גם להוריד את לוחיות הזיהוי של הרכב ולגנוז אותן.
קודם כל -השוטרים לא אמורים לעמוד על אי תנועה - זה מהווה סיכון עבורם ועבור משתמשי הדרך. דבר שני - לו השוטרים היו עומדים בצומת , הנהגים היו מזהים אותם מבעוד מועד ולא מבצעים העבירות.
לא קישרתי שום דבר. יתרה מכך - ביקשתי מפות"ש לצרף תמונות של התאונה, כי לא היה ברור מה בדיוק קרה. בלי קשר- מרבית הפסיקות בנושא של אשם בת.ד., מתייחסות למיקומי הפגיעה ברכבים, בבחינת האם הרכב היה מיושר בתוך נתיב או לא.
אם תצרף שרטוט של מקומות הפגיעה ברכבים או עדיף תמונות, זה יתן יותר מידע על מנת לספק לך מענה. על פניו נראה שהאשמה או רוב האשמה בתאונה היא של הנהגת. אם פגעת בדלת האחורית (ימנית?) של רכבה זה אומר שהיא התפרצה לך לנתיב מבלי לתת זכות קדימה.
זה לא בני ברק, זה ר"ג, צמוד לקניון איילון (שחלק מהעסקים, כמו קולנוע, פתוח בשבת) ופארק הירקון. בלי קשר , לא מובן מה עניין של יום בשבוע לצורך מהות העבירה. אם היה מדובר על סעיפים 2429/7137 , אז היה רלוונטי. במקרה של עבירת מהירות, ממש לא