mcshmupi

אני מאשים את תעשיית השבבים שגרמה לנו לחשוב שכל טכנולוגיה חדשה תבצע קפיצות גדולות. זה ממש לא מובן מאליו שהסוללות יתנהגו כמו שבבים: הקיבולת תמשיך לגדול, המשקל ימשיך לקטון וכך גם המחיר. וזה לא מובן מאליו שרשת החשמל יודעת להטעין את אותם 300 ק"מ בכמה דקות במצב שבו כל המכוניות בכבישי ישראל הן חשמליות. היא קשורה כי אנחנו לקחנו דוגמה מהאירופאים. המטרה היא לעודד מעבר לרכב חשמלי על ידי סבסוד. אני לא חושב שיהיה מעבר גורף לחשמל ואת אלה שבוחרים ברכב חשמלי אני לא רוצה לסבסד. הוא גם יכול לרדת. למשל, טכנולוגיית הפראקינג הגדילה את היצע הנפט בעולם. אפשר גם לשאול מה יקרה אם מחיר המתכות הנדירות והיקרות הנדרשות לייצור סוללות יעלה.

הבחירה ב BYD משתלמת משום שמי שבוחר בה מקבל שני שוברי הנחה גדולים ממשלם המיסים: אחד במעמד הרכישה ( בדמות מס קנייה נמוך ) ואחד מתחדש בכל "תדלוק" (בהיעדר מס בלו שמהווה כמחצית ממחיר התדלוק בבנזין) האם הBYD תהייה עדיין יותר אוטו לו היינו משווים את המיסוי? אין לי שום דבר נגד רכב חשמלי אבל הייתי שמח לוותר על הסבסוד הצולב

אני לא מסכים. זה פחות משנה מה גודל התעשייה: נפט מול רוח וסולרי למשל. מה שיותר חשוב הוא מה המנדט למימון מחקר. האם לחוקר באירופה או ארצות הברית יש סיכוי דומה לקבל מימון מהממשל או הוא אלרמיסט או ספקן. תקשיב לראיון של רוגן עם וויליאם הארפר, הוא היה אחראי על המימון הזה מטעם ממשל בוש הספר של קונין נכנס די לעומק דוחות הIPCC: מה כתוב בהם, על מה הם מבוססים, מה הפערים בין הדוחות המפורטים לבין תקציר ההמלצות לקובעי מדיניות. אני מעדיף להסתמך על המידע הכי טוב שמצאתי מאשר לומר ש "לא ניתן לסמוך על אף אחד ושום דבר". טובות יותר ברוב הפרמטרים החשובים לרוב האנשים? מכל היצרניות הוותיקות מיפן, קוריאה, אירופה וארה"ב? יש לך בשלוף קישור למבחן דרכים שמסתכם ב"והסינית במבחן שלנו פשוט משאירה אבק לכל השאר"? זה נכון, אבל יש כאן יחס עלות \ תועלת. הרגולטור תמיד יכול לפרסם תקנות מחמירות יותר שיקטינו את כמות הזיהום. השאלה היא באיזו מידה ובאיזה מחיר. זאת סיטואציה מורכבת ולאדם הממוצע קשה לחבר את הנקודות. למשל אם פיג'ו עברו למנוע הפיורטק כדי להרוויח שיפור קטן בפליטות מזהמים כדי לעמוד בתקן, ובתמורה בנו מנוע לא אמין שגרם להמונים לפספס פגישות, לאבד ימי עבודה במוסכים, מלווים בהרבה תסכול ועצבים ולשלם חשבון תיקונים גבוהה, כנראה שזה לא היה שווה את זה.

נכון, וגם הספקנים קושרים בין השניים. הויכוח הוא על מידת ההשפעה סטיבן קונין למשל כותב בספרו על איכות המודלים שמנבאים שינויי אקלים. בשורה התחתונה, הם לא כל כך טובים בזה. ישנם גורמים רבים אחרים כגון פעילות השמש ותנועת עננים. יש ויכוח לגבי מנגנון הפידבק. ה"מדע" מאוד מורכב. גם כשאומרים מומחים צריך לדייק במומחים למה. מומחה לפעילות השמש? מומחה לגאולוגיה? מומחה לפיזיקה? יש כאן מגוון דיסציפלינות. אתה צודק שתשלום פר קליק זה לא שיטה טובה לבחור מידע מדעי. מה לדעתך מייצר יותר קליקים? "פחמן מעשה אדם גורם להתחממות שתוביל לאסון!" או "האמת שאנחנו לא ממש בטוחים, יש הרבה גורמים וזה מורכב" ריצ'רד לינזן מספר, בראיון לג'ו רוגן על מאמר מדעי שהוא הגיש לעלון האגודה המטאורולוגית האמריקאית שמטיל ספק בדוקטרינה הרווחת. העורך שפרסם את המאמר פוטר. הנקודה הקריטית כאן לדעתי היא איך מקבלים מימון: האם חוקר שתומך בנרטיב הקטסטרופה יקבל אותו והאם חוקר שמערער עליו יקבל אותו? לפחות לפי מה שאני מבין התשובות הן: כן ו לא כשזה יקרה, תרשום גם לי אחת. בינתיים אם אפשר להפסיק לתמרץ אותם על חשבון משלם המיסים אני אשמח. כוחות עצומים שולטים בכל נושא הרכב החשמלי והאנרגיה הירוקה. יש יותר מדי אינטרסים מעורבבים פה בפנים שאלתי את גוגל. ריכוז הC02 הוא 0.042% והוא נהייה מסוכן מעל ל 0.5% הויכוח הוא האם הרמה הנוכחית גבוהה מידי ספרים רבותי, ספרים

קונצנזוס מוחלט לגבי מה בדיוק? היה חסר לי זוג גרשיים אנסה שוב: הנה למשל רעיון עם פורפ' איאן פאלמר, גיאולוג שמתווכח עם "הקונצנזוס" אני אוהב את ההשוואה לגבי מתנגדי חיסונים. הנה תיאור קצר מוויקיפדיה של 4 "מתנגדי קונצנזוס", תמצאו לי בבקשה בעלי שיעור קומה דומה שמתנגדים לחיסונים. Richard Siegmund Lindzen (born February 8, 1940) is an American atmospheric physicist known for his work in the dynamics of the middle atmosphere, atmospheric tides, and ozone photochemistry. He is the author of more than 200 scientific papers. From 1972 to 1982, he served as the Gordon McKay Professor of Dynamic Meteorology at Harvard University. In 1983, he was appointed as the Alfred P. Sloan Professor of Meteorology at the Massachusetts Institute of Technology, where he would remain until his retirement in 2013.[2][1] Lindzen has disputed the scientific consensus on climate change and criticizes what he has called "climate alarmism" Steven Elliot Koonin (born December 12, 1951)[1] is an American theoretical physicist, environmental scientist, and former director of the Center for Urban Science and Progress at New York University. He is also a professor in the Department of Civil and Urban Engineering at NYU's Tandon School of Engineering.[2] From 2004 to 2009, Koonin was employed by BP as the oil and gas company’s Chief Scientist.[3] From 2009 to 2011, he was Under Secretary for Science, Department of Energy, in the Obama administration. William Happer (born July 27, 1939[1]) is an American physicist who has specialized in the study of atomic physics, optics and spectroscopy.[2] He is the Cyrus Fogg Brackett[3] Professor of Physics, emeritus, at Princeton University,[2] and a long-term member of the JASON advisory group,[1] where he pioneered the development of adaptive optics. From 1991 to 1993, Happer served as director of the Department of Energy's Office of Science as part of the George H.W. Bush administration. Judith A. Curry (born c. 1953) is an American climatologist and former chair of the School of Earth and Atmospheric Sciences at the Georgia Institute of Technology. Her research interests include hurricanes, remote sensing, atmospheric modeling, polar climates, air-sea interactions, climate models, and the use of unmanned aerial vehicles for atmospheric research. She was a member of the National Research Council's Climate Research Committee,[1] published over a hundred scientific papers, and co-edited several major works. אהבתי את העקיצה. לדעתך, מדען שתומך בדעת ה"קונצזוס" לא מתפרנס? לו אתה היית חוקר שקשור איכשהו לאקלים, באיזה מקרה לדעתך היה לך סיכוי טוב יותר לקבל תקציב למחקר שלך: כזה שתומך ב"קונצנזוס", או כזה שמטיל ספק? כשתסיים לענות על זה אשמח אם תוכל לעזור לי עם הבאים: הסיכויים של חוקר צעיר במדעי החברה להתקבל לדוקטור ב UCLA עם הצעת המחקר: "האמת שהגזענות בימינו הי די שולית, רוב הפערים בין קבוצות נובעים מתרבות, גיאוגרפיה, היסטוריה ולכידות המשפחה" הסוכיים של חוקרת צעירה להתקבל לדוקטורט בלימודי נשים בברקלי עם הצעת המחקר: "האמת שאין ממש פטריארכיה, רוב ההבדלים בהכנסה בין נשים לגברים נובעים מהבדל בבחירות קריירה, שעות עבודה ורציפות קריירה. גם אין הסללה של ממש, יש הבדל בתחומי עיניין." הסיכויים של דוקטורנט לאיזושהי פקולטה למדעי הרוח, לא משנה איזו, באוניברסיטה העברית או בבן גוריון אחרי שהצהיר בפומבי כי "לא מסכים עם ההגדרה של כיבוש, עם לא יכול להיות כובש בארצו. לנו היהודים יש זיכה רבה יותר לארץ מכל אחד אחר. רוב האחרים שקוראים לעצמם ילידים הם מהגרי עבודה בשתי המאות האחרונות, הארץ היתה שממה ברובה לפני התנועה הציונית. עדיף מעבק איתן על הארץ מאשר פשרות, נסיגות והסכמים שלא שווים את הדיו בהם נכתבו".

אז זהו, שאני לא חושב שיש קונצנזוס מדעי הנה למשל רעיון עם פורפ' איאן פאלמר, גיאולוג שמתווכח עם הקונצנזוס

@stx מנוע חשמלי אולי עדיף על מנוע בעירה פנימית אבל תא הדלק של מנוע בעירה פנימית עדיף על "תא הדלק" של המנוע החשמלי. התקדמות טכנולוגית יש כל הזמן בכל הטכונולוגיות זה עניין של הגדרה. אני מעדיף את זאת שבה גז מזהם הוא גז שמזיק לבריאות. C02 הוא מזון לצמחים ולנו הוא לא מזיק לבריאות.

מצד אחד, פיג'ו מציגה מנוע בנזין חדש וזאת למרות הצהרות בעבר של בכיריה כי כל הדגמים בשנת 2030 יהיו חשמליים מצד שני, הונדה מוותרת על תוכנית המעבר לחשמל (ותודה ל @razi_paziעל ההפנייה) הידיעה מצטרפת לשורה של ידיעות ברוח דומה לאחרונה והמסקנה המתבקשת מתוכה: לפחות נכון לעכשיו לא יהיה מעבר לחשמל. כמה נקודות בנושא: 1. כפי שלא היה מעבר להיברידי, מעבר לדיזל, מעבר לטורבו בנזין לא יהיה מעבר לחשמל. רכב חשמלי הוא עוד אפשרות במגוון הקיים, עם יתרונות וחסרונות. 2. ככלל, בעולם חופשי שינויים גדולים מתרחשים באופן טבעי על ידי ביקוש מהשטח, ולא על ידי רגולציה שנדחפת בעיקר על ידי האיחוד האירופי ומפלגה אחת (כרגע באופוזיציה) בארצות הברית. 3. יצרנית רכב זאת ספינה גדולה שמשנה כיוון לאט. קברניטי הונדה\ פורשה וכו' לא טיפשים. ההחלטות שהתקבלו היו הגיוניות בשעתן, לפי רגולציה הולכת ומחמירה ותמריצי ממשל לרכב חשמלי, למרות שגם מנכ"ל הונדה יכול לקרוא ספרים\ מאמרים מאת הכופרים בדת האלקים, ולהבין שבבסיס הרגולציה שדוחפת לחשמול המדע הרבה פחות מוצק ממה שנהוג בשיח הרווח לכנות "הקונצנזוס". המלצות אישיות שלי: ספרו של סטיבן קונין, פיזיקאי שהיה בכיר בממשל אובמה במשרד האנרגיה Unsettled: What Climate Science Tells Us, What It Doesn't, and Why It Matters ספרו של מייקל שלנברגר, עיתונאי ופעיל סביבתי מזה עשורים Apocalypse Never: Why Environmental Alarmism Hurts Us All 4. אני לא מסכים עם המנטרה הנפוצה בעיתונות הרכב הישראלית לגבי מכוניות חשמליות וזיהום: דוגמא, מתוך כתבה של רועי צוקרמן כתב icar\Ynet : "כל המכוניות שישווקו באירופה החל מ-2035, יהיו חייבות לפעול מבלי לזהם. פירוש הדבר שגם מכוניות היברידיות או חשמליות עם מאריך טווח לא יעמדו בדרישות התקינה, שכן הן עדיין פולטות פחמן דו-חמצני בזמן הנסיעה." א. גם מכוניות חשמליות מזהמות, הן פשוט עושות זאת במקום אחר ב. פחמן דו-חמצני הוא לא מזהם, לפחות לא במובן של גז שמזיק לבריאות שלנו. הרצאה מומלצת של חוקר בנושא של מכוניות חשמליות, זיהום ונקודות נפוצות נוספות

קליאו / פיג'ו ?

@amosbmw אני לא חושב שזאת באמת בעיה שאין כאן מדד אחיד. השאלה שלי היתה איך כל אחד מדרג את הרכבים שלו, בעיניו. ההשראה לשרשור באה מדאג דמיורו שדירג את הלמבורגיני קונטאש מעל הקררה GT והפורד GT , למרות שסביר שמישהו אחר שיחזיק אחת מהן ביחד עם הקונטאש ידרג הפוך.

תמונה של הקליאו תתקבל בברכה

ההיברידי המתון לא אמור דווקא לתרום לאמינות?

זה ברור. פשוט היום הרכב צריך להיות בן 30, הבאת אותן אחרי גיל 30? ואם כן, למה דווקא אופל?

אני מאוד אשמח לשרשור. תמיד שמעתי שגם אם אוכל להרשות לעצמי את הרכב יום אחד עלויות האחזקה והביטוח יהיו מטורפות. וגם: איך היא? Is she all that...?

@Buki מתי הבאת את האופלים? כרכבי אספנות? או שפעם היה חוק אחר? לגבי הפיאט והחיפושית, הצבע נהדר! ולגבי האודי: ריצ'רד המונד אמר פעם "The bmw comes standard with a bmw badge" סוג של טופס גם לגבי האודי

אולי משהו אמריקאי? C8 קורבט, או מוסטנג? הוא רשם גיוון... אגב, גם רוביקון הוא סוג של גיוון

המושב בשניהם נוח ואוחז. המושב ב308 נראה טוב יותר, הריפוד הרגיש יותר איכותי (הכל בפיג'ו הרגיש יותר איכותי). יצא לי לראות אנשים לא קטנים בעלים גם שלה 308 וגם של ה BRZ. אני לא חושב שמושב ספורט הוא בהכרח מושב צר (להבדיל ממושבי באקט). לדרג רכבים כשיש לך אחד ברשימה זה די קל, לא? על מה אתה נוהג?

בעקבות סרטון של דאג דמיורו, בו הוא מדרג את כל המכוניות המיוחדות* שהיו לו (מסתבר שזה טרנדי כרגע), חשבתי, למה לא לנסות גם? רוצים לנסות גם אתם? אצלי הסיפור די פשוט. במקום האחרון והמכובד: הפוקוס אקובוסט (מודל 2012). אהבתי את הדינמיות, מהמנוע ציפיתי ליותר, האמינות היתה לא משהו פעם ראשונה ואחרונה שאני קונה מכונית שחורה במקום השני: ה308 gti (מודל 2018) המנוע היה נהדר, הברקסים מדהימים, היא אוחזת, חדה, הדיפרנציאל הוא סוג של קסם. תא הנוסעים הטוב ביותר שהיה לי, תיבת ההילוכים וההגה היו לא רעים, לפחות עד שקניתי את זאת מהמקום הראשון במקום הראשון: BRZ (מודל 2020) המנוע חלש משמעותית מה 308 אבל אני מעדיף אטמוספרי שדורש למשוך אותו לסל"ד גבוהה כדי להרגיש 200 כ"ס ההגה, גיר ושלדה הכי טובים שאי פעם היו לי, והיא גם הכי יפה בעיניי * זה די מבאס לדעת שדאג מדלג על מכוניות כמו הקיה סטינגר והלנד רובר דיפנדר שהיו בסך הכל דיילי עבורו ולא מספיק מעניינות להיכנס לדרוג שלו. הקסם של 100% מס על מכוניות מעולם לא מפסיק לבאס. (ולא, אני לא חושב שעם מיסים כמו בארצות הברית הייתה לי קררה GT, אבל אולי איזו קיימן משומשת במצב סביר בהווה והיסטוריה קצת יותר עשירה...)

אתה לא קבל היעד של המיאטה והbrz? וכמכונית שנוהגים בה , איך היא יחסית ללקסוס?

אני חושב שאנחנו בשלב שצריך להקים עמותה שתעניק אות מיוחד לכל אזרח בישראל שרכש רכב שאינו לבן/כסוף/אפור/שחור. זאת ממש תרומה לסביבה ובעיקר משמח ילדים שפתאום רואים מכונית בצבע.

אני חושב אחרת. את הספורטיבית הראשונה שלי קניתי בגיל 40, וזה היה כיף אבל לא כמו שזה היה יכול להיות בגיל צעיר יותר. מניסיוני, עם הזמן הכל מרגיש פחות. לא כדאי לקנות לאון טורבו, לשים סטייג' 2 ולטפס על עץ. אבל זה זמן טוב ללמוד לנהוג אם יש לך מידה טובה של ריסון עצמי. צפיתי במספיק סרטונים של jay em ביוטיוב, שנוהג לרוב על מכוניות של צופים, מכיוון שבאנגליה אין 100% מס ושוק היד שניה שלהם נראה אחרת לגמרי יש לו הרבה חבר'ה צעירים שהרכב הראשון שלהם הוא הוט האצ'ים כגון ה gti . סליחה שגלשתי למשמעות החיים כשהשאלה המקורית היתה יותר "האם ה1.8 טורבו מנוע אמין". מקווה בשבילך שהתשובה היא כן. אגב, ללאון השלישית יש גרסת 3 דלתות יפה עם ה 1.4 ידנית. היא די זריזה, אני ממש אהבתי. לא סגור על מחירים

בפורסטר ברמה הגבוהה ביותר יש מושבים מאווררים... אגב, מישהו יודע מתי ההיברידית מגיע ?

לפחות בהסתמך על הביקורות ה250 רחוק מלהיות משאית. וירידת ערך היא בהחלט שיקול. נגיד את זה אחרת: אם שניהם מאבדים בשנה +/- אחוז דומה אז אין כאן דילמה. רק אם הלנד קרוזר הוא חד קרן , כמו מיאטה למשל יש פה בכלל מקום להתלבטות.

זוג בשנות ה60 המוקדמות. מצד אחד, השאלה מוזרה: הלנד קרוזר עולה כפול. מצד שני ללנד קרוזר שמירת ערך מיתולוגית והאגדה ומספרת שביום המכירה דורשים הרבה מעל המחירון. אז השאלה היא: האם יכול להיות שעלות הבעלות הכוללת הופכת את הלנד קרוזר לבחירה הגיונית? אני לא יודע אם יחזיקו בו 3 שנים או 15, שתי האפשרויות ייתכנו. וכן, הם ישתמשו ביכולת השטח לפעמים. אנחנו מטיילים (עם פורסטר) והם ישמחו להצטרף לילדים ולנכדים שלהם. ולבסוף, האם לנד קרוזר עדיף כרכב כביש נוח, שקט ונעים יותר מהפורסטר?