mcshmupi

אני מאוד אוהב את ארוץ היוטיב של מספר הסיפורים של עולם הרכב ויש לו פרק על הסיפור המוזר של ה flex

ניסיתי, מערכת נוראית (יש מצב שזאת לא היא, זה אני). הסינון והחיפוש לא עובדים טוב. למשל, סינון לפי "כינוי מסחרי" = IS300 לא עובד, גם אם הקשתי שם חלקי או שם מלא: LEXUS IS300 סינון לפי ייצרן לא מסנן שום שדה אחר בקיצור, כמו כל דבר אחר שהממשלה עושה

אתה יודע כמה גולף gti וסקודה VRS מכרו בשנים האחרונות? קופרה לאון VZ? יונדאי I30\I20\אלנטנרה N? פורד מוסטנג? מעניין אותי כמה מכוניות ספורט בכלל קונים אצלנו אגב, אתה יכול בבקשה להסביר איך אתה בודק את זה (אם זה לא מסובך להסביר)? נכון, אבל יש להם ג'טה אגב, יחס הגולף ספורטיביות לג'טה המשפחתית הוא בערך 1/5 (וזה כאשר בתוך מכירות הג'טה כלולות כנראה גם מכירות גרסת ה GLI הספורטיבית)

את המס' שלפתי מאפליקציית רכבי ישראל חיפשתי מודעה של אחת ביד2 חיפשתי את מס הרכב באפליקציה והיא מציגה גם כמה כאלה יש סה"כ אולי זה מידע חלקי כי הCUP היא דגם שונה? ואני לא חושב שהוכחתי שום דבר. נדמה לי שהמס' הנמוך של מכוניות ספורט שנמכרות בישראל קשור בצורה חזקה למיסוי המאוד גבוהה אצלנו יש כמובן עוד סיבות

המגאן RS הגיע אוטומטית, צרפתיה ונוקשה ומכרה 26 מכוניות. פיג'ו הביאו את הGT: בלי ה "I", עם אוטומט ובמחיר די אטרקטיבי ומכרו 46 מכוניות. מיסים רבותי, מיסים.

המחיר דווקא היה מאוד תחרותי אני חושב שהסיבה העיקרית היא המחיר היקר עבור קהל היעד. אנשים שמשפחתית ספורטיבית מעניינת אותם לרוב לא יכולים להרשות לעצמם אחת ברמת המחירים בישראל. לא ממש סטטיסטיקה אבל לפני 14 שנים הייתי בשווייץ והיה נדמה לי שכל גולף שלישית היא gti שווייץ היא מדינה עשירה עם מיסי רכב נמוכים אז ה gti זולה שם ואנשים רגילים יכולים להרשות לעצמם את התוספת

הכוונה לכמות הרגולציה זה ידועה שבישראל יש נטל ביורוקרטי גדול מה שמקשה על פתיחת עסקים ונותן יתרון לחברות גדולות שמצליחות לנווט בסבך. יש מדדים לזמן הממוצע לפתיחת עסק בOECD , או לזמן שלוקח לשחרר סחורה מהמכס לוועדות התכנון והבנייה אצלנו יש השפעה על מחירי הדיור בשל הזמן הרב שלוקח לקבל רשות מהמדינה לבנות אתה צודק שאני קצת מדבר בסיסמאות, וצריך נתונים ספציפיים למשל, עבור קבלן שמגייס הון לצורך בנייה ומחכה זמן נתון לאישור הריבית שהוא חייב להחזיר וזה מגולגל למחיר הסופי לרוכש הדירה לגבי לחץ, אני חושב שהדוגמא הכי פשוטה היא משרד החקלאות: תסגור אותו ותפתח לייבוא חופשי אי אפשר להפעיל לחץ פוליטי על משרד שלא קיים. אז הלכתי לשאול את צ'אט ובגדול הוא אמר שאתה צודק, רוב מדינות הOECD אכן מעניקות הטבות ספציפיות ולא מס חברות כללי נמוך (כמו באירלנד או סינגפור) בגדול, הדבר היחיד שאני מוכר זה מכונית פעם בכמה שנים ועד עכשיו זה תמיד היה בפחות ממה שקניתי אותה לגבי הקצאה יעילה, הכוונה שלי היתה למצב בו מדינה מסבסדת תעשיות כמו שהיה רווח בישראל בימי ההסתדרות העליזים, לפני הרפורמות שהתחילו בתוכנית הייצוב של שמעון פרס בשנות השמונים. אני חושב שקצת סטינו מהנושא, וצריך לפתוח דיון רחב כדי לבסס טענה על הרס יצירתי: כאשר הממשלה לא מסבסדת תעשיות מסויימות בממוצע סך היעילות במשק עולה, אנשים מוצאים עבודה שמייצרת יותר ערך בשכר גבוהה יותר, אבל בשורה התחתונה היום אנחנו מדינה עשירה יותר. באופן אישי, לא אני מסתמך על אחרים שבדקו ואמרו שזה אחד הגורמים ליוקר המחייה הגבוהה בישראל לא, אבל אני חושב שמה שעבר אותם לא צריך לעבור תהליך נוסף אצלנו

וזה המוטיבציה לממשלה קטנה: אם אין על מי להלפעיל לחץ פוליטי האפשרות היחידה היא להתחרות. התכוונתי יותר לתקן בנייה או תקנים למוצרי צריכה. רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" מבורכת בעיניי אני לא חושב שצריך מכון תקנים ישראלי שבודק את מה שכבר עומד בתקן אירופאי יש הקצאה יעילה של משאבים

אני חושב שצריך להפריד בין סביבה אטרקטיבית לעסקים לבין מה שמכונה "בחירת מנצחים". למיטב הבנתי סה"כ תעשיית ההייטק לא תקטן אם מחר הממשלה תבטל את ההטבות לאינטל גם אם בטווח הקצר הם יעיברו את המפעלים למדינה אחרת, וזה ממש לא מובן מאליו שהעובדים כרגע נמצאים במקום האופטימלי עבורם מבחינת יעילות ותפוקה. לתעשייה עדיף מס נמוך ואחיד: ישראל גם כך אטרקטיבית בזכות הון אנשים גבוהה וסביבת מס נוחה תוסיף לאטרקטיביות. לפוליטקאי שרוצה להצטלם לוחץ יד למנכ"ל אינטל וגוזר סרט בפתיחת מפעל עדיף כמובן להעניק הטבת מס ספציפית לחברה כגון אינטל.

וזה מיותר רוב תעשיית ההייטק מתקיימת ללא שום עזרה מהמדינה תחרות בריאה היא תחרות על המחיר, ללא קשר לכמה סניפים יש לשופרסל. אם רוב הסניפים של שופרסל והמחירים שלה יעלו נטח השוק שלה יקטן ושל המתחרים יגדל. ולכן שוק הרכב שלנו פחות טוב מרוב מדינות OECD ועיניי חובבי רכב רבים נשואות בקינאה לארצות אחרות מה הדוגמאות הכי מובהקות לזה לדעתך? אני לא נגד פיקוח, פיקוח קיים גם במדינות הכי ליברליות. זאת שאלה של כמות ואיכות. ישראל במקום רע בגלל כמות הביורוקרטיה והתחומים הכי "מפוקחים" הם גם הכי מפגרים חקלאות, מוניות: רשניונות, וחסימת אובר כמעט כל תחום שנשלט על ידי הוועדים הגדולים: הנמלים שלנו ברמת יעילות מאוד נמוכה, מה שמשפיע על מחירי הסחורות רמת החינוך שנשלטת על ידי שני ארגונים מיליטנטיים... אני ממש לא נגד שלטון, הגדרה ואכיפה של חוקים. אבל יש הבדל בין חוקי חוזים ורגולציה כגון בטיחות לבין איסור על אובר כי וועד עובדי המוניות התפקד לליכוד או חוסר יכולת של מנהל לפטר מורה, לא משנה כמה גרוע הוא או 100% מס על מכוניות כדי לעודד תחבורה ציבורית יש נתונים לגבי ישראל?

אף אחד למשל, בתחום שבו אני עוסק מעולם לא נכחתי בישיבה עם פקיד ממשלתי ולא קראתי מייל עם הכותרת "התוכנית העסקית ל2025, בניהול משרד התעשייה והמסחר" אלא אם אני מפספס משהו, רוב המשק שלנו עובד ככה. הממשלה לא אומרת לטבע אילו תרופות לפתח ולייצר, לאינטל ישראל אילו שבבים לפתח ולייצר לשופרסל איפה לפתוח סופרים חדשים וגם לדלק מוטורס אילו דגמים לייבא ובאיזה מחיר למכור אותם היא כן אומרת לחקלאים מה וכמה מותר להם לגדל, וחוסמת יבוא, ולכן יש לנו איכות לא משהו, מחסורים (דוגמאות בולטות: ביצים\חלב) ומחירים גבוהים.

ואתה צוחק כי?

זה לא רק אנחנו, הצרכנים, אף אחד לא יודע את כל זה, וזה לב הבעיה שלי עם המדיניות. תומאס סואל כותב בספרו: knowledge and decisions (לא זוכר אם הציטוט 100% מדויק), אבל זה לב העניין: do the people who make the decisions have sufficient knowledge? בפודקסט שמקושר כאן בדיון מתראיין פקיד במשרד לאנרגיה מקיימת והוא מציב יעד של 90% חשמליות בישראל לשנה 2030 זאת טרנספורמציה עצומה שמערבת את שוק הרכב, תעשיית האנרגיה ותשתיות החשמל,תשתיות עירוניות ויש לה השפעה על תקציב המדינה, העדפות של אנשים ואורח החיים שלהם יש סיבה שברית המועצות התפרקה. הממשלה לא אמורה לתכנן את הכלכלה, ובפרט את שוק הרכב

כל תחום טכנולוגי מאוד מורכב, ומי שמביט מבחוץ לרוב חסר המון מידע. תקח את הדוגמא של שבבים: בתהליך הפיתוח חברות רבות משתמשות ב IP כלומר, מודולים שניתן להשתמש בהם בצ'יפ שלך שאתה לא צריך לפתח בנפרד. למשל: ARM core, מעבדים כוללים הצבה של מס' מסויים של יחידות כאלה. בהקבלה לסוללות: גם שם כנראה יש מודולים של הסוללה עצמה\ בלוקים של קרור\ בקרים ועוד שניתן להשמש בהם מצד שני, גם מנוע בנזין מורכב מחלקים, וגם הם מגיעים מספקי משנה יכול להיות שטויוטה והונדה משתמשים באותה רצועה, שסתומים, מצתים, משאבות (וכמובן יכול להיות גם שלא) הנטייה שלי היא לנחש שאתה כנראה צודק וברכב חשמלי יש יותר מקום למודולריות אבל הנקודה הכי חשובה היא שאנחנו לרוב מאוד חסרים בפרטים ובמידע. והנה הפאונטה: מחיר מגלם את כל המידע הזה זוכה הנובל בכלכלה פרידריק האייק מסביר שמנגנון המחירים הוא מנגון לתקשר ידע במקרה שלנו, מכונית חשמלית היא יקרה יותר

אז הלכתי לשאול את גוגל ספציפית על טסלה, האם יש סוג מנוע אחד ומה שמשתנה הוא רק מס' המנועים? להלן התשובה: אז, יוטיוב הכיר לי חבר חדש. בסרטון שלו הוא מצטט: 1. מחקר של מקינזי שסוקר בעלי חשמליות לגבי מה ההחלפה שהם מתכננים? 46% ענו שהם מתכוונים לחזור לICE 2. נתונים של אדמונדס לפי עסקאות טרייד אין כמעט 40% חזרו ל ICE אולי המצב בישראל שונה ?

נקודה חשובה נוספת: במחשבים ניידים לא לוקחים בחשבון ערך במכירה כיד שניה במכונית זה רכיב משמעותי לרוב הלקוחות

הרכיב הכי יקר במכונית בנזין הוא המנוע הרכיב הכי יקר במכונית חשמלית הוא "תא הדלק" - הסוללה ונכון להיום סה"כ הרכב החשמלי יקר יותר לייצור, לפחות עד כמה שאני יודע. נקודה מעניינת. אתה לא חושב שזה דומה לשיתופי פעולה בין היצרנים הוותיקים? למשל בשימוש נפוץ תיבת ההילוכים ZF 8HP או מנוע ה1.2 שמשמש את רוב החברות בסטלנטיס הנצילות התרמודינמית שלו היא 40.5% מאוד גבוהה למנוע בנזין

עוד שתי נקודות מעניינות שעולות מהסרטון הבא, מפי פטריק בויל, מנהל קרן גידור שערוץ היוטיוב שלו עוסק בפיננסים: 1. אמינות: נאמר מס' פעמים בשרשור שחשמליות הן אמינות יותר. הוא מצטט את Consumer Reports ואומר שטסלה נמצאת במקום שני מהסוף בדרוג האמינות וזאת אחת הסיבות שבגללן אוויס ארה"ב נפטרה מצי הטסלות שלהם 2. בניגוד למכוניות בנזין בהן ככל שרכב גדול יותר שולי הרווח בו גדולים יותר בחשמליות זה לא מתקיים: חשמליות גדולות יותר יקרות לייצור. למשל טנדר הלייטנינג של פורד גרם להפסדים והדור הבא יהיה עם מנוע בנזין כגנרטור ולא חשמלי טהור. הסרטון כולו מאוד מעניין לדעתי, הוא אומר הרבה דברים שלא הכרתי

יש שלושה סוגי רעש. לשניים מהם אני לא רואה יתרון מובנה לרכב חשמלי. אתה צודק, ביצועים שהיו פעם שייכים לרכבי קצה הרבה יותר נגישים היום, במכוניות חשמליות וזה יתרון מובהק לרכב חשמלי. אם מהירות בקו ישר היתה בראש סדר העדיפויות שלי המודל 3 פרפורמנס היתה אצלי בראש הרשימה. תמחור הוא אינדבידואלי. למה אתה יודע לתמחר תאוצה אבל לא יודע לתמחר זמן טעינה? ולמה אתה חושב שרכב חשמלי אמין יותר? זה מאוד רלוונטי, כי כתבתי: 1. אני לא חושב שרכב חשמלי יחליף רכבי בנזין 2. אין לדעתי יתרון כל כך גדול ברכב חשמלי ששווה לקבוע יעדים ממשלתיים עבורו ולסבסד אותו. בתוגבה ענו לי שהטכנולוגיה תשתפר, ויש המאמינים שבקרוב ובאופן מאוד משמעותי. זה לא מה שאני טוען. יש עדיין מקומות בעולם השלישי שמחממים את הבית על ידי מדורה בתוכו. אם תחבר אותם לרשת החשמל ולחימום חשמלי עבורם זאת בהחלט תהיה מהפכה. מה שאני טוען שרכב חשמלי הוא לא הרבה יותר טוב. הוא טוב יותר בדברים מסויימים ופחות טוב באחרים. נכון, אבל יש לך שולי רווח שצריכים להיות גדולים מאפס. עם עלות ייצור BYD ATTO3 גדולה יותר ממאזדה CX5 שולי הרווח שלך מתחילים ממספר גבוהה יותר, כלומר מאזדה יכולה למכור פחות מכוניות ועדיין להרוויח יותר. דווקא במעבדים המגמה היא התמחות, לא גנריות. למשל אפל פיתחו לפני כ6 שנים מעבד משלהם והפסיקו להסתמך על אינטל. מרכזי הפיתוח של אמאזון גוגל ואנבידיה מפתחים מעבדים יעודיים למטרות שלהם, ויש להם סדרות שונות למטרות שונות. בחזרה למכוניות, הסיבה שיש מנועים שונים לטויוטה היא התאמה לדרישות הרכב. יאריס זקוקה למנוע קטן, קל, זול וחסכוני סקויה זקוקה למנוע גדול, חזק ולכן גם יקר יותר. האם זה שונה במכונית חשמלית? אם התשובה היא נתקין 4 מנועים זהים בחשמלית גדולה ו1 בחשמלית קטנה זה בהחלט חסכון בפיתוח המנוע. האם זה נכון גם בסוללות ומערכות הקרור שלהם? הכל מודולרי ורק הכמות משתנה? וגם אם כן, יכול להיות שהעלות הפיתוח האבסולוטית עדיין תהיה גבוהה יותר. בנוסף, עלות פיתוח היא רק מרכיב אחד. למיטב הבנתי, סוללה היא אינהרנטית רכיב יקר לייצור ולכן סביר שעלויות הפיתוח באחוזים הן חלק פחות גדול ברכב חשמלי. אני ממש לא מזלזל בסינים. אני חושב שבהינתן שהם מובילים בפיתוח וייצור סוללות כשגם יצרנים אחרים מתבססים על הסינים בעניין הזה אומר שהם מומחים לחלק הכי יקר ומסובך ברכב החשמלי ולכן זה הגיוני שהשיפור שלהם כל כך מהיר. משתף שוב את הסקירה של המנוע החדש שהציגו ג'יפ, בהתבסס על טכנולוגיה של מזארטי (ובמקור מפורמולה 1) גם כאן מדובר בהתקדמות טכנולוגית משמעותית

אתה צודק. אם זה באמת חוסך את הצורך להתקין נקודת טעינה בבית לרכב זה דרמטי להמון נהגים. זה גם אומר שתשתית החשמל צריכה לספק את החשמל הנדרש באותו הזמן לרוב המכוניות, כשהן זוחלות בפפק לעבודה\ זוחלות בדרך הביתה, וזה בהנחה שניתן לספק כל כך הרבה זרם בו זמנית לכל המכוניות במחיר סביר.