mcshmupi

באיזו תדירות אתה פותח את הגג ועד כמה זה משדרג את החוויה?

אבל אשמח אם תוכל להפנות או לכתוב על זה יום אחד, זה באמת מעניין מה תהליך בקרת האיכות, מה הביא חברות כמו טויוטה לרמה כל כך גבוהה ומה גורם לחברות כמו פורד להיות לפעמים ברמה מאוד גבוהה ולפעמים לפקשש בצורה משמעותית

אני מאוד אוהב את ארוץ היוטיב של מספר הסיפורים של עולם הרכב ויש לו פרק על הסיפור המוזר של ה flex

ניסיתי, מערכת נוראית (יש מצב שזאת לא היא, זה אני). הסינון והחיפוש לא עובדים טוב. למשל, סינון לפי "כינוי מסחרי" = IS300 לא עובד, גם אם הקשתי שם חלקי או שם מלא: LEXUS IS300 סינון לפי ייצרן לא מסנן שום שדה אחר בקיצור, כמו כל דבר אחר שהממשלה עושה

אתה יודע כמה גולף gti וסקודה VRS מכרו בשנים האחרונות? קופרה לאון VZ? יונדאי I30\I20\אלנטנרה N? פורד מוסטנג? מעניין אותי כמה מכוניות ספורט בכלל קונים אצלנו אגב, אתה יכול בבקשה להסביר איך אתה בודק את זה (אם זה לא מסובך להסביר)? נכון, אבל יש להם ג'טה אגב, יחס הגולף ספורטיביות לג'טה המשפחתית הוא בערך 1/5 (וזה כאשר בתוך מכירות הג'טה כלולות כנראה גם מכירות גרסת ה GLI הספורטיבית)

את המס' שלפתי מאפליקציית רכבי ישראל חיפשתי מודעה של אחת ביד2 חיפשתי את מס הרכב באפליקציה והיא מציגה גם כמה כאלה יש סה"כ אולי זה מידע חלקי כי הCUP היא דגם שונה? ואני לא חושב שהוכחתי שום דבר. נדמה לי שהמס' הנמוך של מכוניות ספורט שנמכרות בישראל קשור בצורה חזקה למיסוי המאוד גבוהה אצלנו יש כמובן עוד סיבות

המגאן RS הגיע אוטומטית, צרפתיה ונוקשה ומכרה 26 מכוניות. פיג'ו הביאו את הGT: בלי ה "I", עם אוטומט ובמחיר די אטרקטיבי ומכרו 46 מכוניות. מיסים רבותי, מיסים.

המחיר דווקא היה מאוד תחרותי אני חושב שהסיבה העיקרית היא המחיר היקר עבור קהל היעד. אנשים שמשפחתית ספורטיבית מעניינת אותם לרוב לא יכולים להרשות לעצמם אחת ברמת המחירים בישראל. לא ממש סטטיסטיקה אבל לפני 14 שנים הייתי בשווייץ והיה נדמה לי שכל גולף שלישית היא gti שווייץ היא מדינה עשירה עם מיסי רכב נמוכים אז ה gti זולה שם ואנשים רגילים יכולים להרשות לעצמם את התוספת

הכוונה לכמות הרגולציה זה ידועה שבישראל יש נטל ביורוקרטי גדול מה שמקשה על פתיחת עסקים ונותן יתרון לחברות גדולות שמצליחות לנווט בסבך. יש מדדים לזמן הממוצע לפתיחת עסק בOECD , או לזמן שלוקח לשחרר סחורה מהמכס לוועדות התכנון והבנייה אצלנו יש השפעה על מחירי הדיור בשל הזמן הרב שלוקח לקבל רשות מהמדינה לבנות אתה צודק שאני קצת מדבר בסיסמאות, וצריך נתונים ספציפיים למשל, עבור קבלן שמגייס הון לצורך בנייה ומחכה זמן נתון לאישור הריבית שהוא חייב להחזיר וזה מגולגל למחיר הסופי לרוכש הדירה לגבי לחץ, אני חושב שהדוגמא הכי פשוטה היא משרד החקלאות: תסגור אותו ותפתח לייבוא חופשי אי אפשר להפעיל לחץ פוליטי על משרד שלא קיים. אז הלכתי לשאול את צ'אט ובגדול הוא אמר שאתה צודק, רוב מדינות הOECD אכן מעניקות הטבות ספציפיות ולא מס חברות כללי נמוך (כמו באירלנד או סינגפור) בגדול, הדבר היחיד שאני מוכר זה מכונית פעם בכמה שנים ועד עכשיו זה תמיד היה בפחות ממה שקניתי אותה לגבי הקצאה יעילה, הכוונה שלי היתה למצב בו מדינה מסבסדת תעשיות כמו שהיה רווח בישראל בימי ההסתדרות העליזים, לפני הרפורמות שהתחילו בתוכנית הייצוב של שמעון פרס בשנות השמונים. אני חושב שקצת סטינו מהנושא, וצריך לפתוח דיון רחב כדי לבסס טענה על הרס יצירתי: כאשר הממשלה לא מסבסדת תעשיות מסויימות בממוצע סך היעילות במשק עולה, אנשים מוצאים עבודה שמייצרת יותר ערך בשכר גבוהה יותר, אבל בשורה התחתונה היום אנחנו מדינה עשירה יותר. באופן אישי, לא אני מסתמך על אחרים שבדקו ואמרו שזה אחד הגורמים ליוקר המחייה הגבוהה בישראל לא, אבל אני חושב שמה שעבר אותם לא צריך לעבור תהליך נוסף אצלנו

וזה המוטיבציה לממשלה קטנה: אם אין על מי להלפעיל לחץ פוליטי האפשרות היחידה היא להתחרות. התכוונתי יותר לתקן בנייה או תקנים למוצרי צריכה. רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" מבורכת בעיניי אני לא חושב שצריך מכון תקנים ישראלי שבודק את מה שכבר עומד בתקן אירופאי יש הקצאה יעילה של משאבים

אני חושב שצריך להפריד בין סביבה אטרקטיבית לעסקים לבין מה שמכונה "בחירת מנצחים". למיטב הבנתי סה"כ תעשיית ההייטק לא תקטן אם מחר הממשלה תבטל את ההטבות לאינטל גם אם בטווח הקצר הם יעיברו את המפעלים למדינה אחרת, וזה ממש לא מובן מאליו שהעובדים כרגע נמצאים במקום האופטימלי עבורם מבחינת יעילות ותפוקה. לתעשייה עדיף מס נמוך ואחיד: ישראל גם כך אטרקטיבית בזכות הון אנשים גבוהה וסביבת מס נוחה תוסיף לאטרקטיביות. לפוליטקאי שרוצה להצטלם לוחץ יד למנכ"ל אינטל וגוזר סרט בפתיחת מפעל עדיף כמובן להעניק הטבת מס ספציפית לחברה כגון אינטל.

וזה מיותר רוב תעשיית ההייטק מתקיימת ללא שום עזרה מהמדינה תחרות בריאה היא תחרות על המחיר, ללא קשר לכמה סניפים יש לשופרסל. אם רוב הסניפים של שופרסל והמחירים שלה יעלו נטח השוק שלה יקטן ושל המתחרים יגדל. ולכן שוק הרכב שלנו פחות טוב מרוב מדינות OECD ועיניי חובבי רכב רבים נשואות בקינאה לארצות אחרות מה הדוגמאות הכי מובהקות לזה לדעתך? אני לא נגד פיקוח, פיקוח קיים גם במדינות הכי ליברליות. זאת שאלה של כמות ואיכות. ישראל במקום רע בגלל כמות הביורוקרטיה והתחומים הכי "מפוקחים" הם גם הכי מפגרים חקלאות, מוניות: רשניונות, וחסימת אובר כמעט כל תחום שנשלט על ידי הוועדים הגדולים: הנמלים שלנו ברמת יעילות מאוד נמוכה, מה שמשפיע על מחירי הסחורות רמת החינוך שנשלטת על ידי שני ארגונים מיליטנטיים... אני ממש לא נגד שלטון, הגדרה ואכיפה של חוקים. אבל יש הבדל בין חוקי חוזים ורגולציה כגון בטיחות לבין איסור על אובר כי וועד עובדי המוניות התפקד לליכוד או חוסר יכולת של מנהל לפטר מורה, לא משנה כמה גרוע הוא או 100% מס על מכוניות כדי לעודד תחבורה ציבורית יש נתונים לגבי ישראל?

אף אחד למשל, בתחום שבו אני עוסק מעולם לא נכחתי בישיבה עם פקיד ממשלתי ולא קראתי מייל עם הכותרת "התוכנית העסקית ל2025, בניהול משרד התעשייה והמסחר" אלא אם אני מפספס משהו, רוב המשק שלנו עובד ככה. הממשלה לא אומרת לטבע אילו תרופות לפתח ולייצר, לאינטל ישראל אילו שבבים לפתח ולייצר לשופרסל איפה לפתוח סופרים חדשים וגם לדלק מוטורס אילו דגמים לייבא ובאיזה מחיר למכור אותם היא כן אומרת לחקלאים מה וכמה מותר להם לגדל, וחוסמת יבוא, ולכן יש לנו איכות לא משהו, מחסורים (דוגמאות בולטות: ביצים\חלב) ומחירים גבוהים.

ואתה צוחק כי?

זה לא רק אנחנו, הצרכנים, אף אחד לא יודע את כל זה, וזה לב הבעיה שלי עם המדיניות. תומאס סואל כותב בספרו: knowledge and decisions (לא זוכר אם הציטוט 100% מדויק), אבל זה לב העניין: do the people who make the decisions have sufficient knowledge? בפודקסט שמקושר כאן בדיון מתראיין פקיד במשרד לאנרגיה מקיימת והוא מציב יעד של 90% חשמליות בישראל לשנה 2030 זאת טרנספורמציה עצומה שמערבת את שוק הרכב, תעשיית האנרגיה ותשתיות החשמל,תשתיות עירוניות ויש לה השפעה על תקציב המדינה, העדפות של אנשים ואורח החיים שלהם יש סיבה שברית המועצות התפרקה. הממשלה לא אמורה לתכנן את הכלכלה, ובפרט את שוק הרכב

כל תחום טכנולוגי מאוד מורכב, ומי שמביט מבחוץ לרוב חסר המון מידע. תקח את הדוגמא של שבבים: בתהליך הפיתוח חברות רבות משתמשות ב IP כלומר, מודולים שניתן להשתמש בהם בצ'יפ שלך שאתה לא צריך לפתח בנפרד. למשל: ARM core, מעבדים כוללים הצבה של מס' מסויים של יחידות כאלה. בהקבלה לסוללות: גם שם כנראה יש מודולים של הסוללה עצמה\ בלוקים של קרור\ בקרים ועוד שניתן להשמש בהם מצד שני, גם מנוע בנזין מורכב מחלקים, וגם הם מגיעים מספקי משנה יכול להיות שטויוטה והונדה משתמשים באותה רצועה, שסתומים, מצתים, משאבות (וכמובן יכול להיות גם שלא) הנטייה שלי היא לנחש שאתה כנראה צודק וברכב חשמלי יש יותר מקום למודולריות אבל הנקודה הכי חשובה היא שאנחנו לרוב מאוד חסרים בפרטים ובמידע. והנה הפאונטה: מחיר מגלם את כל המידע הזה זוכה הנובל בכלכלה פרידריק האייק מסביר שמנגנון המחירים הוא מנגון לתקשר ידע במקרה שלנו, מכונית חשמלית היא יקרה יותר

אז הלכתי לשאול את גוגל ספציפית על טסלה, האם יש סוג מנוע אחד ומה שמשתנה הוא רק מס' המנועים? להלן התשובה: אז, יוטיוב הכיר לי חבר חדש. בסרטון שלו הוא מצטט: 1. מחקר של מקינזי שסוקר בעלי חשמליות לגבי מה ההחלפה שהם מתכננים? 46% ענו שהם מתכוונים לחזור לICE 2. נתונים של אדמונדס לפי עסקאות טרייד אין כמעט 40% חזרו ל ICE אולי המצב בישראל שונה ?