falou

ההכללה שלך, "אירופאים", שטחית מאוד. מאוד. מה בין בית הדין בהאג לממשלת צרפת? ברור שהכל אינטרסים, אבל מה אם האינטרס שלו לא להיות יותר ג'יהאדיסט? 80% מהעולם אינו מערבי ואינו מחזיק בערכים מערביים, וזה אינטרס מערבי להחזיק רמה של שת"פ גם עם אילו שאינם חולקים את הערכים של המערב. במילים אחרות, עסקים לא עושים רק עם חברים.

תגיד, מה יהיה איתך?! אין לא זוכר ואין לא יודע. יש גפט

לא בטוח בכלל. זה כסף שהוא יכול לחסוך בניהול הזמן שלהם ובאפס עלות.

לא חוסך, מקטין התחייבויות. אני משער שהוא התכוון שבזה שהוא מכריח את העובדים לקחת את ימי החופשה שלהם הוא מקטין את ההתחייבות הכספית שלו אליהם במקרה של פיטורים בעקבות צמצום/סגירה. במקרה כזה הוא יהיה חייב לשלם להם בכסף את שווי הימי החופשה שלא ניצלו.

בגדול, כן. המעסיק יכול לקבוע ימי חופשה. האם הוא יכול לקבוע לכל עובד באופן אינדיווידואלי באיזה יום ולהכריח יום בשבוע... לא יודע. האם אפשר להודיע זאת שרירותית מעכשיו למחר, גם לא יודע. זה אכן נראה לי לא סביר להכריח אנשים להוציא את ימי החופשה שלהם באופן לא מרוכז. אפשר לגמרי לראות זאת כשינוי/הרעה בתנאי ההעסקה. הרי גם אם יש ימי חופשה שהצטברו, מעסיק יכול להחליט שבתקופות עומס מסויימות, אין חופשות, ולדרוש מהעובדים לארגן את החופשות שלהם סביב העומס בעבודה. ככה שהטקטיקה שלו למנוע הצטברות של ימי חופש לא ברורה לי. אפשר לפתור הכל גם בהדברות. אחיך יכול ללכת לבוס ולהגיע אותו להסכמות אחרות,שיבטיחו את הנוכחות שלו בזמנים עמוסים. בכמה עובדים מדובר?

מה הבורות ומה הטמטום?

אז למה בארה"ב מותר לעקוף מימין?

במדינה דמוקרטית המשטרה לא מוציאה אזרחים להורג ללא משפט. ואין על זה דיון בכלל. אבל ככה זה שמצביעים לפיתמר, זה קצת נשכח, כל הקטע הזה שלא לא להיות מדינת משטרה. בוודאי שלא כל אזרחי המדינה הערבים אינם מעורבים בטרור, אבל רובם לא. המלחמה האחרונה הוכיחה את זה.

בו... רבין רצה לסגת מהגולן. אני לא זוכר מה היתה עמדתו לגבי לבנון, אבל אני מקבל את זה שתפיסה בטחונית רציונאלית היא לא עניין של ימין ושמאל, היא עניין של כל חזית לגופה.

לירות אולי לא, לפגוע זה כבר סיפור אחר. "גמישות מחשבתית"? בחשיבה המערבית יש נטייה לחשוב שלכל בעיה יש פתרון אומפטימום בו מקבלים הכל. אני יכול להיות גם נשוי וגם לחוות ריגושי זוגיות על בסיס קבוע, כאילו הייתי בן 16 מאוהב. זה לא עובד ככה. המציאות לא עובדת ככה. בסוף נשארים לא מרוצים עם מערכת יחסים מדורדרת, ומוצאים עצמם לא מרוצים ואז גרושים ואז קרחים מכאן ומכאן. זה מה שקורה שלא מחליטים. כמו שאבא שלי לימד אותי: בוחרים בין אופציות שיש, לא בין אופציות שאין. אני מקווה שהניסיון להשיג עסקה חלקית היא מתוך אסטרטגיה שנבחרה ולא מתוך השתהות של חוסר יכולת להחליט, אבל נראה לי, על בסיס התנהגות ביבי מאז ומעולם, שזה החלק השני של המשפט שנכון. דרך אגב, גם אם ההחלטה היא ללכת על חיסול החמאס כיעד העליון, האופן בו מפלגות השלטון לא מחבקות את משפחות החטופים הוא ערלות לב, גם אם החיבוק הוא תוך כדי קבלת הנאצות והאש מהם, כי זו זכותם לירוק אותה וזו חובת היושבים בקואליציה לספוג אותה בענווה. אחרי הכל, זה הכל עליהם. אולי גם כי הם ראו מה העזתים עשו והם לא רוצים להיות חלק מ-זה. אני לא יודע אם אתה מכיר ערבים ישראלים, אבל האופן בו הם מדברים ואיך שהם מתייחסים לבני משפחתם (לעיתים ליטרלי) מהשטחים הוא כציבור נחות תרבותית, על אחת כמה וכמה אלו מעזה. הביצוע הוא הכל. בהתחשב במה שהתרחש אחרי הנסיגה, קשה לאמר שהיא הייתה "הגיונית". בטענה הימנית, שהתמודדות רציפה מונעת התעצמות של האוייב, יש, במינימום, נכונות מסויימת. אני לא הייתי שותף לתפיסה אבל קשה להתווכח עם מציאות ותוצאות. היה פחד רציני מהתפשטות של האסלאם הרדיקלי לרפובליקות אסיאתיות של ברה"מ. סיבה, כן. אולי. עיקרית, ממש לא. בזמן ההוא האיסלאם הפונדמנטליסטי לא נראה כאיום מעשי. גודל השטח, המאפיינים האתניים של אפגניסטן, מיידיות האיום... באמת לא דומה. לנו, בניגוד לרוסים, יש יכולת להשתלט על השטח. הגודל, הקירבה, רמת הסכסוך (לאפגנים אין אינטרס להשמיד את רוסיה או לכבוש בה שטחים) - לא דומה. קונטקסט שונה במהותו. בסופו של דבר, לרוסים לא היה באמת אינטרס קיומי באפגניסטן, לנו יש בעזה.

מאיפה המספרים הללו?

ממש לא דומה. קודם כל, אפגניסטאן, מסיבות גיאוגרפיות, לא היוותה איום על ברה"מ. אולי היום, אם היו שם טילים, זה היה יכול להיות רלוונטי. דבר שני, מדובר בשטח ענק לעומת עזה. הפלישה לאפגניסטן מבחינת הרוסים הייתה יותר עניין של שימור איזור השפעה פר-סה מאשר צורך אסטרטגי/הגנתי. ברור שחיסלנו. בשטח בו שלטנו לא היו ארגונים עויינים שפעלו מתוכו נגד שטח המדינה. כמו שכתבתי, הכל שאלה של הגדרה של מה זה "יחוסל". אם תכבוש את עזה חמאס יחוסל כשליט בעזה וכארגון צבאי פארא-צבאי ויחזור להיות ארגון טרור.

ככוח שולט?! כן. למה לא? בזמן ששלטנו בדרום לבנון... שלטנו בדרום לבנון. חיזבאללה לא היה בדרום לבנון כשאנחנו שלטנו שם. לשליטה יש מחיר, אבל שלטנו. הסובייטים והאמריקאים לא נלחמו על האדמה שלהם. עזה היא לישראל לא מה שויאטנם לאמריקאים.

השאלה היא איך אתה מגדיר "לחסל את החמאס" ואיך אתה מגדיר "אלטרנטיבה". למשל, כיבוש השטח, שאין סיבה לחשוב שאינו אפשרי, הוא חיסול של החמאס ככוח שולט באזור, והאלטרנטיבה: ממשל צבאי.

בסופו של דבר זו הברירה: או שאתה הולך על לחסל את החמאס או שאתה מחזיר חטופים. אולי אפשר להחזיר עוד כמה חטופים בעסקת ביניים, כמו שכבר עשו פעמיים, אבל חמאס כבר הבין שזו הטקטיקה ולא משתף עם זה יותר פעולה. במה לבחור? איך אמר לאונרד כהן: There is no decent place to stand in a massacre

כשיהיו סקרים לניתוח נדע כמה זה השפיע, אבל בכל מקרה הם חתכו את האף כדי להרגיז את הפרצוף.

עם כל הכבוד, אתה לא יודע לא את זה ולא את זה. בטח בהתחשב בזה שתקיפה של מתקנים כאלו מובילה לתקיפה מקבילה ומה אז? נכון. לא השמדת את כל היכולות שלהם בכל דבר. רק פגעת בדלק. אבל כתבתי מה הושג, לא מה לא הושג. שאלו מה היו ההישגים מאז ביטול הישג הגרעין, לא מה אפשר היה לעשות תיאורטית. תיאורטית לחלוטין, דרך אגב, כי האם האמריקאים היו נותנים לך מטרייה במקרה כזה? איך זה קשור לביטול הסכם הגרעין? חמאס קודם תקף, אח"כ ניצלנו את ההזדמנות לפגוע גם בחיזבאללה. האם צריך ואפשר היה לעשות את זה קודם? לא יודע. האם תחת הסכם גרעין הייתה לנו את היכולת לעשות את זה? גם את זה אני לא יודע. ההתקפה של חמאס הייתה במנותק מההסכם עם איראן. אתה אומר את זה ובמקביל הטענה שאיראן תמיד יכולה "לפרוץ במחשכים". אז איך בדיוק הסכם גרעין עוזר, מלבד לשפר את כלכלתה? הטענה שהסכם הגרעין קנה לנו זמן להארגן לתקיפ היא מעניינת, אבל שוב, מי יודע? אם אתה מתעלם מהמקל שבהעדר ההסכם, סנקציות כלכליות. עם כלכלה משופרת הזמן לא עובד רק לרעתה. להפך, עובד יותר לטובתה מאשר לטובתנו.

זה קשור לציטוט מעליו. כמו שאני אומר לזוגה "כולם אומרים" לא אומר לי כלום. תכלס, אין לי את הכלים לבדוק מי צודק, אבל אם נטען שהאיראנים יכולים תמיד "לפתח מהחשכים", אז זה נכון אם יש או אין הסכם. אני לא רואה איזו סיבה בעולם יש לאיראן לא להחזיק בנשק גרעיני, בטח שלא בשושו, אז אני מניח שהם יחזיקו, לא חשוב מה נעשה, אלא אם נשמיד את היכולת או המשטר.

שירלי, את בטח מתבדחת. 1. הם ניסו לבצע מתקפה רבתי נגדנו, ונכשלו. 2. מאגר הדלק המוצק שלהם נפגע קשה. 3. הפרוקסיז שלהם חטפו מכה אנושה (חותים, חיזבאללה, חמאס), טבעת האש התפוררה 4. החיסולים של הנייה ובכירים איראנים הותירו אותם נרדפים 5. ההגנה האווירית שלהם פרוצה 6. ארה"ב מציגה איום מעשי ונוכח בתקיפה אני באמת לא יודע איפה אתה חי... מלחמת סחר זו מלחמה. אם לנהל קמפיין הפצצה אינטסיבי על החותים ולקרב מפציצים לאיראן זה אולי לא צעד דרסטי, אבל היי... לעומת ביידן, זה לפחות צעד. הסכם הגרעין הקודם לא היה שווה כלום. הוא לא נתן שום יכולות להגביל פריצה לפצצה, הוא רק ביטל סנקציות תמורת "פוס-משחק" תיאורטי, שאין לך יכולת לפקח עליו. את האוי אוי אוי הנה הם משתקים אותנו שמענו גם על החיזבאללה. אני לא יודע מה את קונה, אני יודע מה קורה בפועל. זה נכון עם או בלי הסכם גרעין. תזכיר לי מי בדיוק המליץ לתקוף את חיזבאללה במכת מנע בזמן הסכם הגרעין עם איראן, כי אני לא שמעתי על זה...

גיבור אמור להיות מישהו יוצא דופן, וכמות הגוויות הפוליטיות והמקצועיות שביבי השאיר אותן להתבוסס בשינאתן אליו היא גדולה מדי מכדי שכו-לם יהיו גיבורים... אין ספק שהעדות הכי ברורה לכך שהאיש אינו יודע דבר מלבד עצמו ואפסו זו כמות השותפים, עובדים, מספרי 2, בעלי ברית וסתם צמיתים שהשאיר מאחור לאחר שדפק וזרק, והם היום יריביו המרים ביותר. האיש מסתכסך סדרתי. ודרך אגב, מה שאמרת על גלנט נכון גם לאהוד ברק, עוד אחד שביבי עשה עליו סיבוב. צודק. אבל אחרי ערימה של פונקציונרים שהלכו הביתה אחרי שהיו הסמרטוט למחבת הטפלון שהוא ביבי, אולי נחמד שאחד מהם גורם לו לשלם מחיר? האמת שנחמד, אבל לא שווה את המחיר שכולנו משלמים על הריב המביש הזה. כן, אני יודע שאנשים חושבים שבר מגן על השבכ מפני השתלטות הביביזם, אבל אני בספק. אני לא חושב שביבי כזה אסטרטג, כזה מתוכנן ובכלל מסוגל להיות דיקטטור. דיקטטור בדרך צריך סביבה קרובה, מקורבת, אמינה, נאמנה ובעיקר, בעלת יכולות מנהליות ואחריות. לביבי אין אפילו את שרה

מי שטוען שמצבנו מול איראן לא השתפר מימי ביידן או שהעימות עם החותים לא מתנהל בעצימות אחרת ובהצלחה גוברת, מטריל. כנראה בעיקר את עצמו. לא צריך להתנתק מהמציאות, גם אם חושבים שביבי לא ראש ממשלה ראוי ו/או שטראמפ גם.

שו? אשמח למקורות

זו שאלה טובה. אני חושב (שוב, לא בדקתי לעומק) שאנחנו מתנהלים מול אבו מאזן כמו שהמשטרה מתנהלת לפעמים מול פשע מאורגן. לוקחים כנופיה אחת, נותנים לה לשלוט בשטח ולחסל כנופיות יריבות, תמורת זה שהם יישארו בשטח שלהם ולא ייפעלו מחוץ לשכונות והאוכלוסיות שהוגדרו להם כמטרה. בתמורה, הם מקבלים עזרה מהמשטרה בשמירה על כוחם. אני מאמין שבלעדינו הרשות הייתה נופלת. כלומר, יש פה הסתכלות פרגמטית, אולי אפילו צינית, ולא אידיאולוגית שמביאה את מה שהוא כן הפרות של אוסלו, ניהול אוטונומיה פלסטינית תחת חסות ישראלית. זה חוסך לנו ה--מון משאבים וכאב ראש. עכשיו, אני יודע שמהצד השני יש את הפנטזיה שהרשות לא תהיה קיימת, הפלסטינים יחיו בכאוס ואנחנו פשוט נעלים אותם מכאן ונחייה בשטח. זו פנטזיה פשטנית בלי אחיזה במציאות. את הסינים הבריאות העולמית לא מעניינת. תראה את ההתנהלות שלהם בקורונה. את האזרחים של עצמם הם מנהלים כמו שדיקטטורה והשאירו את כל העולם לסבול מהפאשלה שלהם. אני גם לא רואה איך מוסדות מחקר יעברו מארה"ב לסין דווקא.

ניסה לעשות factory reset ולהתקין מחדש?

לא בדיוק ולא כלום, אני לא אמרתי שכל התיאוריות שלו הולכות לפח. אני אמרתי שהוא, כפרשן של המציאות של ימינו, מדבר מתוך הפוזיציה. זה שמישהו מדבר מתוך הפוזיציה לא אומר שלא צריך להקשיב לו, זה רק שם את הדברים שלו בהקשר. הביקורת שלו היא גם נכונה. הסדר העולמי המערבי מבוסס של שיתופי פעולה ולדעת מתי לשלוף את הארנק ומתי לשלוף את הרובה, זה בכלל לא דבר קל לדעת. קח למשל את סעודיה, מונרכיה עם ערכים של ימי הביניים. איזה קו צריך לנהל מולה? הם גם הושגו בהרבה פשרות ושיתופי פעולה שהחליפו מסורות ארוכות שנים של עויינות. שים לב מה הייתה אירופה פעם. איך יפן הקיסרית שינתה דמותה. האמריקאים לא ידעו רק לכבוש, הם גם ידעו לפייס. _________ אם נוסיף עוד נדבך לדיון, הטענה של בנון ודומיו היא שהסדר העולמי המערבי יצר אליטה על מדינתית שמנהלת את עולם הסחר מבלי להתחשב באינטרסים של אזרחי המדינות השונות, כי הם חיים בעולם ללא גבולות. הם יכולים לנהל עסקים בכל מקום וגם לגור בכל מקום הטענה של בנון שבמקרה של ארה"ב, שומרת הסדר, זה דופק את מעמד העובדים, כי המדינה מוכרת את האינטרסים של אזרחיה עבור סדר עולמי גלובאלי, ממנו נהנה מיעוט מיוחס. זו גם טענה מעניינת, גם אם גם חד מימדית... __________ אני חושב שיש בעיה של להוריד את התינוק עם המים, בכל הקשור לפגיעה במוסדות של שיתוף פעולה בריאותי, כמו גם במחקר באונ'. יש אינטרסים גלובליים. אבל הוא גם צודק שמימון לימודי ריקודי עם לסביים בבוגוטה, זה לא אחד מהם... התחושה שלי (תחושה, כי לא למדתי את הנושא) היא שטראמפ נוקט מדיניות ברוטאלית של מו"מ, כי הוא רוצה להסיט את השיח משיח של שיתוף פעולה תמידי לשיח של שימור אינטרסים מדינתיים. האם הוא מגזים?! ימים יגידו.