falou

אני חושב שישראל, בהכוונת ביבי, התכוננה לתקיפה הזו שנים, כולל הפעולה נגד חיזבאללה. לאחר התקפת החמאס נוצרה ההזדמנות להוציא את התוכנית נגד חיזבאללה, בוצע. ירד פרוקסי משמעותי. נפלה סוריה. זה היה מקרי, אני מניח. נוצרה הזדמנות לפנות מסדרון לאיראן. מזל. תקפנו את בשגרירות איראן. לא חושב שזה צעד בשחמט שנועד להביא את ליל הטילים, אבל הוא בא. התקפת הטילים האיראנית עזרה לנו לתרגל את המצב הזה ואפשרה לנו להוריד את המכמ האיראני. שוב, לא חושב שזה תוכנן, אבל עוד חתיכת פאזל שנפלה במקום. טראמפ נבחר. היה צפוי יותר ממה שהמדיה משקפת, אבל גם מזל. עוד חתיכה גדולה למקום. מכאן, אני חושב שהיה תיאום מלא לגבי זה שישראל תתקוף, כמה זמן תתקוף ומה רוצים שיהיה אקורד הסיום. זה לא שאם האיראנים היו מתקפלים במו"מ היו בהכרח תוקפים, אבל מניח שידעו שהם לא. זה שהתקיפה הייתה מוצלחת, אפשר את ביצוע אקורד הסיום (B2) בתזמון שרצו. החלק הזה נראה לי מתוכנן. לגבי הציוץ של טראמפ לגבי משפט ביבי, אין לו שום השפעה, לא על המערכות בישראל ולא על כוונת הבוחרים. זה חלק מחוסר הרצון של טראמפ לקבל כללי משחק פוליטיים, מדינאים וחוקתיים בניהול המדינה ויחסים בינלאומיים. האם זה טוב/רע וכו', זה דיון שבעיני מרתק, אבל קצרה פה היריעה וההבנה שלי את עמוק הדברים. אני חושב שצריך להיות עיוור כדי לא לתת לביבי קרדיט על מה שתוכנן תחת שלטונו, קרי, ההתקפות על איראן וחיזבאללה. כמו כן, על התיאום מול טראמפ. זו הייתה משימת חייו, והיא בוצעה בהצלחה. עכשיו הייתי שמח אם היינו אומרים תודה ושלום וממשיכים עם מישהו אחר. אני לא חושב שהוא פסיכופט, אני חושב שהוא נרקסיסט על.

ציניות כלפי מי? פוליטיקאים חושבים על להבחר. זה הדבר שמעניין אותם, לכן לצפות מהם להגיד תמיד מה שהם חושבים, זה תרגיל שנועד לכישלון. הם תמיד מדברים מתוך הפוזיציה. זה המקצוע. סיפור חביב בעניין:

זה הדבר שאני הכי אוהב בדוגמטים, האובדן עשתונות המהיר ברגע שהדיון הופך לענייני. בגלל זה אני כ"כ אוהב לעקוב אחרי טאוב, משגב וכאלה. ההתחרפנות הטוטאלית משעשעת.

כ"כ הרבה שלבים יש לדיל כזה, כ"כ הרבה משתנים ודברים שצריכים לקרות כדי שאפשר יהיה להוציא את זה לפועל... לא ריאלי. אתה גם מניח ששניהם פסיכופטים מוחלטים, מחושבים לגמרי, שעובדים באופן חד מימדי, על מטרה אחת שמפעילה הכל. לא קונה. קודם כל, ככה לא פועלת המציאות. דבר שני, יש יותר מדי אנשים מעורבים שצריכים ליישר עם זה קו.

תחשוב שראיתי את זה בלייב, איך הוא יורד למקום חמישי, ואז עוקף, ועוקף, ועוקף... את המירוץ הזה ראיתי בעמידה. בזמני באנגליה ראיתי הרבה מירוצים בלייב, והכי טובים היו החובבניים, כמו סופר 7 קאפ וכו'. מלא אקשן.

במבחן התוצאה - מלך. זה שאתה לא אוהב את האופן בו הוא מגיע אליה, זה עניין אחר. אני מעדיף באסטיונר שזורם איתי ומז... (אה, לא, לא מילה יפה...) ומתנה אהבים עם הביריון השכונתי שבא להרביץ לי, מעובד סוציאלי, שעוסק בהכלה והסכמה. אני באמת מקנא באנשים שחושבים שהעולם עובד כמו משחק שח מפורט בו הכל מדוקדק עד הסוף. לי זה היה נותן תחושת רוגע, שהכל מנוהל. אני גם לא מבין איך זה מתיישב עם החשיבה שטראמפ הוא דביל שלפן, נטול שכל, שהכל אצלו אימפולסיבי. או זה או זה...

אני אעזור. 1. אם זה היה המקרה היה נכתב: תינוק, נכה וילדה, ברחוב 2. אם זה היה המקרה היה נכתב: תינוק נכה וילדה, ברחוב (הפסיק אצלך מיותר). 3. אם זה היה המקרה היה נכתב: תינוק, נכה, וילדה ברחוב לכן מה שקרה זה שהיא תקפה תינוק שהוא נכה ואז כרעה ללדת ברחוב. לא מבין מה לא ברור...

גם עם שני ילדים, מיניוואן כמו C4 פיקאסו כ"כ יותר פרקטי מג'יפון כמו 2008, שהשני הוא פשוט בדיחה עצובה. כן יפה. מה זה יפה. ממש יפה. אבל מבחינת איכות חיים... יוק. לצורה מתרגלים ובסוף נשארים עם רכב בינוני. צפוף מאחור, אין מקום לשלושה, אין מקום למטען, אין מקום בחלל הנוסעים, אין ראות טובה וגם לא מתנהג מי-יודע-כמה (בגלל הגובה). בסופו של דבר, זה 208 מתוחה ומוגבהת, וזה מורגש. אני זוכר רכבי השכרה כמו סניק או פורד גלאקסי (יותר גדולה) או אספאס, באירופה, עם ילדים... תענוג. כיף. נוח! הגלאקסי הייתה בכלל רכב שלמרות הגודל מתנהג ונוסע ממש טוב. גם האספאס (אבל זו לא חכמה, כי היה לי את הדגם הכי מיפואר...). אתה נוסע לעומת זאת ב... נגיד, טוסון מאותן שנים. דיכאון.

הפורום המשפטי אינו המקום להגיגים אישיים. או שאתה יודע ומבין או שאל תייעץ

קודם כל, השיח לא התחיל על מקובלות חברתית, אלא על למה עזבת את מקום העבודה הקודם. אבל עובדתית, באופן מוחלט, אתה טועה. עובדה ששיטת הגיוס הלא מתודית אבל הכי מוצלחת היא חבר-מביא-חבר. מסתבר ש-like minded people (אין לזה מקבילה טובה בעברית) מתחברים. כלומר, אם יצרת סביבה ארגונית טובה, סביר להניח שהחברים של העובדים המוצלחים שלך שייכים לאותו טיפוס, שיישתלב היטב. מעבר לזה, עובדים טובים הם עובדים טובים בכל מקום. מכאן ש... אומר שאתה חושב שהסביבה מעצבת את אישיות הפרט, כאילו הוא מתחדש מעצמו בכל סביבה חדשה. למרות שזה גם נכון, במידה, זה נכון רק במידה קטנה. בפועל אתה לוקח את עצמך לכל מקום, מחדש. כלומר, בן זוג אוהב ותומך במיוחד יהיה כזה בכל מערכת יחסים, ובן זוג חרא ממשיך להיות חרא לכל בת זוג שתבוא. אף אחד לא הופך להיות מבן זוג אדיש לבן זוג מתחשב, רק כי החליף בת זוג. והאמת, אם אפשר היה לראיין את בן הזוג הקודם... אולי יש פה סטארטאפ... זה לא אומר שאין מקרים של מהפך, אבל אם ניקח אולי אנלוגיה יותר טובה, שחקן של 20 נק' למשחק ב-30 דק', הוא שחקן של 20 נק' ב-30 דק' למשחק בכל קבוצה באותה רמה (כמובן באותו שלב של הקריירה). לעיתים רחוקות יש איזה שינוי רציני. ודרך אגב, גם ב-NBA למדו להעסיק שחקנים קבוצתיים עם אישיות נוחה, על פני סטארים עם אופי מחרב חדרי הלבשה (למרות שגם שם לא כולם לומדים, עובדה שווסטברוק עוד משחק...).

אני מעריך את זה שאתה מרגיע עם הצדקנות. זה באמת מוביל לדיון יותר ענייני. שזה בדיוק מה שאתה אומר, שהדינמיקה במקום העבודה הקודם, זה דבר לא חשוב. זה דווקא דבר חשוב מאוד. אני מכיר אדם מאוד מוכשר וחכם, שהצטיין במשרתו בלהסביר לכולם כמה הם מטומטמים. הוא גם היה מאוד רהוט, וידע להסביר את זה כל כך טוב, שהוא לא הותיר להם מקום ל-come back, וגם אם כן, הביא להם אחד כפול ומכופל בחזרה. היום יש לו קריירה אחרת, מאוד מוצלחת, כעצמאי. אבל עד אז הוא אכל הרבה זמן אבטלה, כי לאף מקום עבודה קודם לא היה דבר טוב להגיד עליו, על כל כישרונו. בתור עצמאי הוא דווקא למד יפה להרגיע מול לקוחות... אז כן, הדינמיקה בצוות הקודם חשובה, ואתה אמרת שהיא כל כך לא רלוונטית (עזוב "חשובה"), שצריך לאסור לשאול עליה ,או על מקום העבודה הקודם בכלל, בחוק. בו דריש, אפשר להגיד בדיון גם, עשיתי חושבים מחדש, אמרתי משהו לא מדוייק/נכון, אני חוזר בי. עכשיו עברנו לדמגוגיית האנלוגיה הלא קשורה, ומקונה ומוכר מרצון (עסקת חליפין תועלתית) לעולם היחסים הבינאישיים. מה הקשר? זה מאוד מקצועי, גם אם לא נעים אישית, ומנבא יותר טוב מכל דבר אחר שאתה יודע על העובד.

מתן ייעוץ מטעה הוא עבירה על חוקי הפורום. המנע מכך. ברמה העקרונית, מי שנוסע לאחור, האחריות והאשמה עליו. בשביל שיהיה "אשם תורם" צריכה להיות רשלנות מצד הרכב הנפגע. אם פות"ש היה נוהג בחוסר זהירות (מהר, למשל) אפשר היה לייחס לו אשם תורם. במצב שהיה, בו הוא האט והרכב הנוסע לאחור היה בכלל בעצירה, אין פה לא אשם ולא תורם ולא בטיח. הרכב שנסע לאחור היה בכלל בעמידה והתחיל בנסיעה רק לאחר שפות"ש התקרב אליו, והיה פוגע בו גם אם היה עוצר

אני חושב שלקרוא לבני אדם "פח אשפה" זה גועל נפש. זה יותר מגועל נפש, בעצם, זה לעשות דה-הומניזציה, שזה הדבר שמוביל למעשים הכי גרועים בהיסטוריה שאדם עושה לאדם אחר.

לא יודע מה אתה עושה, אבל אם זה רלוונטי לתפקיד, אז אני מוריד לו נקודות. כמו שאמרת, שוק חופשי, אז תוריד ניקוד על מה שתרצה. אני בטח אוריד למעסיק ניקוד אם הוא לא יהיה ישר איתי למה שני העובדים הקודמים לי לא שרדו שנה בתפקיד (מקרה שהיה באמת). הכל תלוי אילו פרטים, לא? אני רוצה לעבוד עם אנשים ישרים, כמעסיק וכמועסק. אני תמיד אעדיף לקחת אדם ישר שמספר על הכשלונות שלו כשהוא מסתכל לי בלבן של העיניים, מאשר מישהו שרוצה לכסות עליהם. שוב, גם כמעסיק וגם כמועסק. אני לא מכיר את החוקים בספרד, אבל מה הבעיה לפרק את העסקה מתי שרוצים? ברמה הבסיסית, ריאיון עבודה נועד לקבוע אם אני רוצה להעסיק את העובד. לבחירה שגויה יש מחיר בעלות וזמן, והוא לא מבוטל. מה שאתה אומר זה "תן צ'אנס, ואז תראה. מה יש להפסיד?". אז זהו, יש הרבה מה להפסיד, דרך אגב, גם למועסק, שנאלץ ללכת הביתה אחרי זמן קצר. רק שאצלו המחיר הוא גם נפשי. העובדה שאתה מתקדם בשלבי המיון מוכיחה שאתה כנראה מתאים, על פניו, לתפקידים להם אתה פונה. יש לי הרגשה, לא מבוססת (לפי איך שאתה כותב) שקיבלת מכה מסויימת לביטחון העצמי, וזה אולי משתקף בריאיון האישי (שדרך אגב, הוא אחד הכלים הכי חובבניים שאפשר להעלות על הדעת). אתה אומנם צעיר, אבל יש את https://www.jobhub-pro.com/ זה כמו מרכז אימון לחיפוש עבודה, שעוסק באנשים שהם הרבה פחות ברי העסקה ממך. מלמדים שם לא רק איך לחפש עבודה אלא גם מאמנים אותך לריאיונות, מלמדים אותך איך לשווק את עצמך במדיות השונות, ובעיקר, עוזרים לך לעבוד בלחפש עבודה, בסביבה של עשייה וחברה. שוב, אני לא יודע אם זה רלוונטי לגיל שלך, אבל זה מקום שיכול להרים אותך מבילבול לעשייה. זה או משהו דומה.

ובעסק דו כיוונית אינ לא יכול לשאול את נותן השירות על תפוקותיו הקודמות? אסור לשאול קבלן אילו דירות הוא כבר שיפץ, לראות דוגמאות ואולי גם לדבר עם הלקוחות עם הקודמים? אתה מתלונן על חובבנות, אבל מציע שיטה מאוד חובבנית לבחירת עובדים.

כי לא רוצים ששיקולי זמינות בשל הריון יהיו חלק מתהליך קבלת ההחלטות, כי לא רוצים לקפח נשים, כי זה אינטרס ציבורי שיהיו ילדים, כי זה אינטרס ציבורי שנשים תועסקנה. מצב ההעסקה הקודם שלך לא קשור לאינטרס ציבורי או קיפוח. זה מידע רלוונטי בעליל להעסקה שלך, זה לא מידע אישי, פרטי, שהוא כן או לא רלוונטי. זה בבירור מידע רלוונטי.

כל זמן שאתה לא צריך להקשיב לזה... סבבה😁

1999 אני סטודנט באנגליה, צופה במירוצי יום א' בשידור ישיר, הפעם בסבב מירוצי מכוניות הסלון הבריטי, BTCC מאט ניל, נהג של קבוצה פרטית (בניגוד לקבוצות הרשמיות של היצרנים) מוביל במירוץ, יורד עד מקום חמישי, בגלל טעות בפיטס, ועוקף חזרה את דרכו לניצחון. הניצחון הראשון אי פעם לנהג במימון פרטי, שבא עם פרס של רבע מיליון פאונד...

ה-SUV בארה"ב גדולים יותר בסדר גודל, כי ברב המקומות אין בעיית חנייה, וגם הדלק זול

כתבתי את זה כבר יותר מדי פעמים... זה לא שהפסיקו לעשות, זה שהשוק מעדיף לקנות ''ג'יפונים'', שזה סיגמנט מטומטם, של לקחת האצ' להגביה אותה ממש קצת ולתת לה להראות קצת כמו רכב שטח. ואז קונים כי זה' יפה', למרות שזה פחות פרקטי ופחות מתנהג ופחות בכל מובן מעשי.

אנע עארף...

זה שתביעות קטנות זו לא בהכרח הדרך הנכונה ללכת בה, בוודאי. עדיף איש מקצוע, אבל את הכסף סופרים במדרגות.

קודם שייגמר...

כמובן שאם ציבור הרוכשים לא היה מורכב מאהבלים ברובו, אז עדיין היו לנו מיניוואנים, שפותרים את הבעיה ומוסיפים עוד מקום אחסון, למכביר.

יש מושבי עור ויש מושבי עור. לא כולם באיכות זהה. פעם היו מושבי עור, במכוניות מהיותר זולות בהן הוצעו כאופציה, שהרגישו יותר כמו חיקוי סקיי בשחור ובאמת היו לא מי יודע מה טובים או נעימים בקיץ. אבל גם אז זה לא היה נורא. ברכב מודרני ויוקרתי, אני בטוח שהם נעימים מאוד...