falou

כשאדם לובש שמלה, שיער ארוך ואיפור... זה קל. כשלמדתי בניינטיז באנגליה היה מרצה באונ׳ שהיה טרנסג׳נדר. יענו, לבוש כאישה. הוא אכן נראה כמו גבר שלבוש כמו אישה, אבל אחרי הקטע הראשוני, זה הפך רגיל (היא לא לימדה אותי, היא לימדה פסיכולוגיה). אני מוצא את הבעיה בניסיון לטשטש לחלוטין את משמעות המגדר ולהגדיר את הכל כנזיל ויותר מזה, להגדיר כל עניין אישי כזכות להגדרה עצמית. לאדם הפרטי אין זכות להגדרה עצמית. אתה לא מגדיר את עצמך בעצמך אלא באינטראקציה עם הסביבה.

הרבה אנשים מסתובבים עם הפרעות נפשיות, מה זה איכפת לך אם זה לא משליך עליך? כאילו, מה איכפת לי אם למישהי יש הפרעת אישיות גבולית, אם אני לא בזוגיות איתה, למשל? הפרעות אישיות יוצרות חבריות מאוד מעניינות דווקא.

אני צריך סיבה טובה לא לקרוא למישהו בכינוי שהוא רוצה. זה קל לקרוא לגבר שמתנהג ומתלבש כמו אישה בלשון נקבה. אבל אם מאן דהוא הוא ׳א-בינארי׳ ורוצה להתחיל עם כל מיני כינויי גוף חדשים... אז מצטער, יותר מדי עבודה.

דוגמא מצויינת איך המציאות מנצחת את הנרטיב המונחל...

אין קשר. ויש קשר חריגים פיסיולוגית ונפשית תמיד סבלו מקשיים נפשיים, זה בהגדרה. בטח אם נולדו לחברה שמרנית שמעודדת קונפורמיות. האנשים המוכשרים, או יותר נכון האומנים, הם סמנים תרבותיים. היא מייצגים את הקצה, את המאתגר, וזה נותן את המצפן. ולא במקרה, כי הפוסט מודרניזם הוא גם תפיסה שבבסיסה הנדסה מחדש של החברה, כמו בקומוניזם, וגם היא עוסקת באבחון היחסים החברתיים כיחסים של כוח ושליטה.

להעלב זו הפואנטה שנוספה לעניין, יחד עם הפוליטיזציה של הגדרה המגדרית. אנשים על התפר המגדרי תמיד היו, רק פעם היו להם... נו, ביצים...? נגיד, אה, לא היו בכיינים. מליטל ריצ'רד, דרך בואי, בוי ג'ורג' מרילין מנסון... לא חסר. לא ביקשו רשות ולא ביקשו התחשבות. הניסיון לשנות את השפה מקורה בתפיסה הפוסט מודרניסטית, שרואה בשפה כמגדירת המציאות (בניגוד לתפיסה של שפה כמתארת המציאות). בלי הלכנס לדיון מה נכון (גם וגם...) הניסיון לשנות את השפה נולד מהחשיבה שמגדר הוא עניין להתנייה חברתית בלבד, ואם נשנה את השפה, נשנה מהו מגדר. יש פה כוונת מכוון מאחורי זה

זה באמת הכל אמירות בעלמא, כי לא יודעים באילו מכשירים מדובר, לכן אי אפשר להשוות מפרטים, ולכן גם אי אפשר לקבוע אם המכשיר מסדרה S עולה ״קצת יותר״ או כפול. לא ברור מה זה ״ביאס״.טכנית, בשימוש יומיומי של צרכן כמו שמתואר פה, מכשיר ברמה של 1,500 ש״ח ומכשיר שעולה כפול, יהיו מהירים באותה המידה. אם תביא מכשירים לדוגמא אפשר יהיה לדעת. לגבי עדכונים, גם לא משמעותי למקרה הזה.

בלי לדעת באילו מכשירים מדובר, אין לזה שום משמעות אין שום סיבה ששום מכשיר ביניים היום יקרטע בשימוש יומיומי רגיל.

רכישה היא הוצאה, לא השקעה, אלא אם המכשיר משמש אותך לעבודה ויצירת כסף. אתה יכול לפרט מה היתרונות הנוכחיים של סדרה S, לפרופיל השימוש הנדון? נ.ב. כל ההתייחסות לסדרות ולא לדגמים ספיציפיים כללית מדי, כי יש שוני גדול בין דגמים שונים באותה סדרה. בד״כ כרטיסי הרחבת זכרון נמצאים דווקא בסדרות הנמוכות יותר. אולי כי זו דרישה של השוק הסיני, אולי כי היצרנים חושבים כי אנשים שמוציאים פחות יש פחות סיכוי שיוציאו כסף על גיבוי בענן.

רכב מאוד גניב.

נכון, אבל היה לי אחד כזה והיא לא רעה, לשימוש לא אינטנסיבי. הוא אמור להיות 20% בערך יותר טוב מה-SE, בהתחשב שלא מדובר במישהו עם הרבה screen on time (שם ה-OLED של ה-13 מיני צורך יותר). זה כמובן בהנחה שאפשר להשיג כזה בקופסא.

אבא שלי משתמש מאוד קליל, אבל אין בהכרח קורלציה בין עומס שימוש ובריאות סוללה. גם לא יודע במה החליפו לו... בגזרת האנדרואיד יש פיקסל 8a (6.1), אבל, כאמור, אני לא אעביר אותו לאנדרואיד. אפשרות אחרת היא לנסות להקריץ מאיפשהו אייפון 13 מיני...

אחד התחביבים שלי זה לראות אנשים סבירים ודי נבונים יורדים מהפסים, אם זה "ממכונת הרעל" ואם זה מקפלן, אם זה רפובליקני ואם זה דמוקרט. אני לא מתכוון לגסי הרוח העילגים שעולבים במשוחררי חמאס ומשפחות שכולות. אני מגבר על גדי טאוב, למשל, שהפך אובססיבי ואגרסיבי. כנראה שדחיית הממסד הפליפה אותו על דעתו. אראל סגל מצטרף לחבורה הזו, שמתחילה להאמין בתאוריות קונספירציה על מפלצות בירוקרטיה במחשכים שאורבות לדמוקרטיה, על אליטות אלימינטי שמסדרות עניינים מרחוק, ואף אחד מהם לא מסוגל להוציא מילה רעה על שמש העמים. עזבו רעה, בינונית. פחות ממשבחת, גם היה עובר. היום הקשבתי בבוקר לרונן ברגמן, לא אוויל משריש במיוחד, אבל כנראה שהזמן במאורת ה-NYT עושה את שלו, ולמרות שהוא מתנסח מצויין, הוא גם כבר ממש לגמרי שם. ההשתלחות שלו בעו"ד של המדליף האחרון, בחמת זעם צדקני (איך יוצא פרקליטות וכו'), הייתה מביכה. קבינימט, מדובר בעורך הדין של העצור, זה תפקידו להגן על עמדתו. זה מה שעורך דין עושה... זה לא פרשן שמחזיק דעה, זה אדם שכל תפקידו לייצג את מרשו בצורה הכי יעילה שיש, בלי קשר לדעותיו. על מה הקצף על שהציג עמדה מקצועית ורהוטה? אבל גם אצל ברגמן יש טובים ויש רעים, וברור לו שהוא בטובים. ישחקו הנערים לפנינו.

בדקתי עם אבא, הוא כבר החליף פעם אחת סוללה (ה-SE לא מצטיין בתחום מלכתחילה). זה באמת קצת מבאס לשלם מחיר של אייפון למישהו שממש לא צריך את היתרונות, אבל... כנראה זה מה יש.

הדחוס בוער יותר אבל מוציא פחות עשן לטעם להדלקה הזוגה התעקשה על מדליק חשמלי, אשכנזי למהדרין. לצערי ולצער הגבריות שאבדה, זה מדליק בשלושים שניות את הפחמים הכי קשים.

לאף אחד 15 גרם לא רק שלא יהיה קריטי, לא יהיה מורגש. בכלל. מה שציינת זה לא "קצת מעבר" זה "הרבה מאוד מעבר". כמה אנשים אתה מכיר, שאינם משתמשי טכנולוגיה כבדים, מוציאים וידאו עם כבל למסך חיצוני, משתמשים ב-DEX "בנסיעות" (כמה כבר נוסעים וצריכים דסקטופ...) וכו'? לגבי אבטחה, לא מכיר את הנושא, אבל לרב אין שום תודעה והם חשופים בעוד הרבה מקומות אחרים. באמת לא שיקולים שצריך בכלל להזכיר בהקשר של הדיון הזה. לגבי סוללות, איך אני יודע מה שמו במעבדה, אם איכותי או לא? המצלמה לא מעניינת אותו, הוא לא מצלם. אבל... כשהיא הייתה חדשה היא הייתה טובה, אז גם היום היא טובה. פשוט יש היום יותר טובות (בעיקר החיישנים גדלו).

עכשיו אני מתייעץ... האייפון SE 2022 של אבא, הסוללה (שמראש לא משהו) לא מספקת אותו יותר. השימוש בסיסי ביותר. להחליף לו מערכת הפעלה ולקנפג אנדרואיד מחדש וללמד אותו, לא בא לי, מה גם שהסינכרון עם האייפד הקשיש שלו זה יתרון גדול. להחליף לו סוללה, במכשיר בין 4 עוד מעט, לא יודע אם כדאי (וגם כך היא לא משהו). חשבתי לקנות אייפון 13 רגיל, אבל במחיר שלו כבר קונים 16e. זה עדיין קצת יותר מדי כסף לשימוש אבל לא חושב שיש אלטרנטיבה אחרת, אם לא יורדים מאייפון. רעיונות? יש איזה מקום עם מוחדשים במחיר כדאי, למשל? נ.ב. שתי טעויות אסטרטגיות עשיתי בחיים. (1) שלא העברתי אותם מאאוטלוק לג׳ימייל לפני שני עשורים (2) שלא העברתי אותם לאנדרואיד.

גם אין בעיה לחתוך, ב-3.

לעישון בטעם אני משתמש בשתי קוביות רטובות של מעשנה עטופות באלומיניום עם חורים. לגבי הפחמים, בגריל שלי צריך מעט, בגלל איך שהוא בנוי (Thorus). אני קונה פחמים ממי שקניתי את הגריל. לא עשיתי השוואות. בזמנו, כשהיתה לי פריג׳ה הייתי משתמש בגזעים של עצי תפוז או זית. הגחלים עצמם לא כ״כ שינו, כי הכמות הייתה יוצרת חום. https://www.kamado-juan.co.il/פחמים/

נכון. בחר גודל מסך שנוח לה ואל תשלם יותר מ-1500. רצוי להישאר בסמסונג, כי זה מה שהיא רגילה אני חותך את ה... אם אתה תרגיש ״הבדל ברספונסיביות״ בשימוש שלה. לגבי בהירות, נמדדת ב-nits ואפשר לדעת מהי בדיוק. גם המכשירים הזולים יותר של סמסונג יותר ממספיקים בקטגורה. בטח טוב בהרבה ממה שיש לה. נ.ב. לא חותך את שלי, של חבר פורום אחר, לבחירתך.

רק לציין, אופניים שנראים חרא עדיין יכולים לנסוע טוב. אם ההינע משומן, הכבלים חדשים והכל מכוון, הם לא ירגישו מחורבן, רק ייראו ככה.

אם כבר קורקינט חשמלי, כי האופניים של תל אופן כ״כ כבדים ומבאסים שזה מוציא את החשק מהעניין.

לא יודע איפה לקשור אבל כדי למצוא את האופניים: 1. כסא בלי שחרור מהיר 2. גלגלים בלי שחרור מהיר (מוברגים) שגם קשורים בשרשרת (בטח הקדמי) 3. שרשרת עם מנעול של אופנוע, להשאיר במקום בו משאירים את האופניים 4. אופניים שלא שווים את ההתעסקות עם כל זה

את השמאל הישראלי הרגו שניים: א. אהוד ברק, כשחבר לביבי במקום לעשות קואליציה של קדימה-העבודה-ליכוד ופילג את מפלגת העבודה. ב. המציאות. הדגל של השמאל היה אוסלו. כשהתברר שאף אחד לא חושב יותר ללכת אחרי הדגל הזה, השמאל לא המציא את עצמו מחדש, ועכשיו אנחנו בלי שמאל. בלי שמאל מדיני (כי מי האידיוט שיילך על זה?!), בלי שמאל כלכלי (כי... אותו הדבר) ובלי שמאל חברתי (כי למה לעסוק במה שבאמת רלוונטי לחיי היומיום של האזרח קשה היום? זה לא סקסי ומצביעי השמאל זה לא הציבור הזה). נ.ב. אה. יש גם קצת התחממות אקלים, שגם אם תקבל את כל התחזיות השחורות, הרלוונטיות שלו למדינה בגודל של ישראל היא...כלום.

הדיון לא היה האם השקעה של חברה עם ידע במדינה אחרת היא טובה או לא. מה שנכתב זה שהחברה מלמדת את המדינה איך לייצר את מה שהיא מייצרת, כשהיא מעבירה את כל הידע יחד עם המפעל שהיא פותחת, כחלק מתן וקח בין מדינתי, וזה לא נכון. חולצה ב-10$ לא תשרוד כמו חולצה ב-100$. הבעיה עם חולצה ב-10$ היא שעלות ייצור החולצה היא אפסית. אתה משלם על כל השאר (אחסון, שטח מכירה, שיווק, שילוח וכו׳). כלומר, אתה בקושי משלם על המוצר, אתה משלם רק על היכולת להתחדש.