הספר "דדו" מדהים, קראתי אותו כילד בן 7, וחזרתי עליו שוב במרוצת השנים (לצערי אבד לי ומי שמכיר למכירה אשמח ללינק)
יהודה, רון, והאחרים - ראשית - תודה על שירותכם. כולנו חייבים לכם ולחבריכם המון. על הגבורה ועל התעוזה ועל מסירות הנפש.
לגבי הנסיון להכריע מי האשם - האם דדו, זעירא, דיין או גולדה: בכל הכבוד, אינני סבור שיש מישהו כיום שיכול להכריע בשאלה הזאת, ואני לא חושב שיש לזה תשובה חד משמעית. לכל אחד היו החוזקות והחולשות שלו, התנאים האובייקטיביים היו פערים עצומים לטובת האוייב, ובכל זאת המלחמה הסתיימה בנצחון (עם כל הכאב על מחיר הדמים העצום)
לכן חלק מהביטויים שהשתמשת בהם לטעמי אינם במקומם