dny

באנגליה המצב דומה: הרבה פורד (כמובן), וגם אופל (משווק תחת המותג "ווקסהול", יעני אנגלי...), וכן צרפתיות - פיז'ו ורנו. הרבה BMW, לא מעט מרצדס וולבו. יפאניות גם כן הרבה, אבל לא כמו בישראל. מעט סאאב. איטלקיות כמעט ואין. כמעט כל המכוניות ידניות. רכב השכרה הוא ידני כמובן מאליו. לדעתי, הסיבה שבאירופה המכוניות ידניות היא שבאירופה הכבישים מעוקלים. בארה"ב בנו כבישים ישרים וצמתי T, ולכן כל הענין של התנהגות של הרכב נהפך להיות נסיעה רכה ותו לא. מאחר שכך, הילוכים ידניים הם מטרד ללא יתרונות. באירופה, שבה הכל מפותל ולא מעט גם הררי, להילוכים ידניים יתרון משמעותי - כי רבים יודעים ורוצים לנצל אותם. וגם באנגליה מכוניות יפאניות נחשבות אמינות. דני

אבל בישראל אין כמעט דבר כזה "מטופלים כמו שצריך". אז כל מה שנשאר זה מכוניות שמטפלות לא לפי ההוראות, וההגדרות בהתאם. וחוץ מזה, כמו שאמרו אחרים, גם בארצות אחרות מכוניות יפאניות נשארות על הכביש יותר שנים. ושוב השאלה: למה? ולמה פחנוע יפאני ישן שווה כפול מפחנוע אירופאי ישן? דני

הבעיה עם הגישה הזו היא שבכל כיוון שתסתכל, תראה מישהו או משהו שאתה לא אוהב. חיש קל תמצא את עצמך פוגע/מגביל את כולם - וכך אכן קורה במדינות רודניות. דני

נכון, אבל הרבה פחות. ולא רק פחות מיסים, אלא הרבה פחות ביורוקרטיה. הם לא צריכים כל מיני אישורים כדי ליבא אום של בורג. הקפיטליזם נמצא שם ולא פה, ולכן המחירים כפי שהם. דני

כמובן שמצבר חדש עובד. זה לא אומר כלום. אבל אם הבעיה במצבר, למה לשפץ את האלטרנטור? למה לא להחליף את הגלגל האחורי? יתכן מאד ואף סביר. הרבה יותר סביר משני מצברים פגומים. אם אין לך מניות בחברת המצברים, אני מציע לך למצוא חשמלאי רכב שיודע את מלאכתו, שימצא ויפתור לך את הבעיה האמיתית, שכנראה אינה המצבר ואינה בהכרח האלטרנטור. "כדאי מתישהו לשפץ את האלטרנטור" לרכב שהחליף שני מצברים זו לא המלצה של חשמלאי שיודע מה הוא עושה. דני

חד משמעית - כן. רוב האנשים נוהגים ומתחזקים את רכביהם בצורה גרועה. אפשר להתווכח מפה ועד הודעה חדשה למה זה, כמה זה, איך זה, וכולי - אבל העובדה הזו לא תשתנה. גם לא תשתנה העובדה שיש מכוניות שמסתדרות עם זה, ויש כאלו שלא. קוראים להבדל הזה "אמינות". זה לא אומר שאי אפשר לתחזק כל רכב כך שיסע; זה לא אומר שאתה, או אני, מתחזקים כך את רכבנו; אבל אין טעם להתעלם מהעובדות. לא, הוא יכול להחליף את רכבו ברכב אמין יותר, ואז לא יהיה לו צורך להתלונן. רבים עושים כך. דוגמה: למכר שלי היתה אלפא 33. הוא מאד אהב את הנסיעה ברכב, אבל בסופו של דבר נמאס לו מהמוסכים. החליף את הרכב בסובארו DL שנת 1988 (זה היה די מזמן). ללא ספק רכב משעמם, גם במושגים של ישראל של אותם ימים. למרות שהתגעגע לנסיעה של האלפא, הוא היה מרוצה מאין כמותו: ממלאים דלק ונוסעים. אפשר לחשוב שיש כאן כנופיה מאורגנת של בעלי רכב יפאני, ששומרים בקנאות ובתיאום מוחלט על טובתם המשותפת. אולי הגזמת קצת? לפחנועים יפאניים משנת 90 ומטה אין מחיר מחירון כלל, ובכל זאת הם נעים על כבישי הארץ. כנראה שיש לכך סיבה אחרת. בדיוק. כאשר הגיעו היפאניות הראשונות - סובארו - לארץ, הרוב חשבו שהן מכוניות גרועות. היו בדיחות על האוזניים של החמור שקנה סובארו. תוך מספר שנים, שונתה הדיעה בצורה משמעותית. למה זה קרה, אם אין יתרון אמיתי של אמינות? איך זה קרה, אם יש מנגנונים פסיכולוגיים וכולי וכולי? דני

סופח פחות לחות מהאוויר. דני

נכון. אבל לדעתי, יש כאן גם ענין נוסף: יש מין אווירה ציבורית כזו שאומרת שרוכבים הם "פויה" ואפשר, ואולי גם רצוי, לפגוע בהם. גם לגבי נהגים בכלל יש אווירה כזו, אם כי במידה פחותה. כנ"ל לגבי מעשנים. דני

"הזעה" זו מין מילה ישראלית כזאת שפירושה "נזילה, אבל לא כל כך גדולה". אטם תקין אינו דולף וגם לא "מזיע". אני מסכים שברכב ישן, זה לא תמיד שווה להשקיע. כמעט בכל מוסך יש מכונת שטיפה בקיטור. דני

לא בהכרח. יתכן שהמצבר חלש אך לא ריק לחלוטין. האם האורות פועלים כרגיל, או חלש? איך אתה יודע שזה היה בגלל המצבר? נראה לי סביר יותר שיש לך בעיה בטעינה. אם הבעיה בטעינה - סביר שתתקע בדרך. אין משמעות להבדל בין המצברים. שים לב לקוטביות (פלוס ומינוס). דני

לזה קוראים במילה אחת "אמינות". מ.ש.ל. דני

נראה לי שאתה לא צודק, משתי סיבות: א. לפי הדוגמה שלך (סיפור הפיל), דווקא למי שיש לו שם רע יש סיבה לשבח את הרכב באופן מוגזם, ולא להיפך. ב. מנסיוני עם כמה וכמה מכוניות אמינות (סובארו, וולבו, BMW) וכמה וכמה לא אמינות (פיז'ו, אוטוביאנקי, רנו, פיאט), ההבדל ברמת ההנדסה והחומרים הוא גדול. דוגמה פשוטה: השווה את רמת החשמל (צמות וכולי) של פיז'ו לוולבו. פשוט אין מה להשוות: פיז'ו ברמה של חשמלאי רכב סוג ב', מחברים גרועים, חוטים חשופים, צינור שרשורי חתוך, וכדומה; לעומת זאת בוולבו מחברים ברמה גבוהה, וכל הצמה אטומה למים. האמינות בהתאם. סה"כ אני מסכים עם AlexTevosian: כמה פיז'ו משנות השמונים עדיין נוסעות? וכמה פיאט משנות התשעים? דני

כדי שתוכל לשלם יותר מס, כמובן! כידוע, "מס ההכנסה - שלך ובשבילך". וגם "מלווה מרצון ומלווה בששון", ועוד ססמאות כרצונך. העקרון לא משתנה. דני

יבואנית טויוטה מציגה - פריוס נטענת מהרשת הביתית. הכתבה הופיעה במספר מקומות. קוראת למשרד התשתיות לאפשר טעינה חופשית. טוענת (לא התאפקתי) שהעלות תהיה נמוכה יותר באופן משמעותי. בקיצור - הם מאשרים הרבה ממה שנאמר כאן. דני

הכי טוב - לבקש מחבר שיסע באוטו קצת (רבע שעה) פעם בחודש. אם לא: מיכל דלק מלא אך לא גדוש (קפיצה ראשונה של ידית המילוי). נסיעה של כמה דקות בלי אורות לפני שמעמידים את הרכב. חניה מקורה, ו/או כיסוי בד. דני

קודם כל - תתחדש, הרכב נראה יפה ושמור. לא נורא. הוא יכול לנסוע עוד הרבה. כמו שאמר נקמיצ'י - פקק המילוי של השמן דולף. החלף אותו (ליתר דיוק האטם שלו הוא הדולף, אבל קשה להשיג את האטם בנפרד). ההבדל הוא בנפח (ובהספק) בלבד. לדעתי אין טעם להחליף. הזרקה אלקטרונית. ראה מד אוויר על צינור היניקה וחנוכיה ומזרקים על הסעפת. דני נ.ב. אם אתה רוצה להשקיע במנוע, אתה יכול לחשוב על משהו כזה: http://www.youtube.com/watch?v=W9iTcFy3G5Q&hd=1 דרך יוטיוב ERROR: If you can see this, then YouTube is down or you don't have Flash installed. אבל זה יעלה לך קצת יותר מכמה אלפי ש"ח...

בדוק: 1. לחצי אוויר בכל הגלגלים. 2. פגמים בצמיגים - בליטה, שחיקה לא אחידה. 3. (מוסך) תקלה / שבר / עיוות במתלים הקדמיים. 4. (מוסך) כיוון פרונט. דני

1. צלם הכל. הרבה. אח"כ צלם עוד קצת. זה לא עולה כסף. 2. אני חושב שבמקרה זה כדאי לך לפנות לשמאי מטעמך שיתן לך דו"ח מפורט על הפגמים, עלות תיקונם, ואולי גם ירידת ערך של הרכב. זה יעלה לך כסף אבל לדעתי במקרה זה זה מוצדק. אחרי שיש לך את הנ"ל, אתה יכול לפנות לחברה ולבקש יפה ובנימוס תיקון ופיצוי. המשך הפעולה לפי תגובתם. אבל אתה מכין את הקלפים שלך (צילומים + דו"ח שמאי) ומחביא בכיס, למקרה הצורך. דני

ההגיון פה לא מובן לי: למה מרכיב ההכחשה אינו פועל באופן שווה על כל סוגי הרכב? דני

נכון מאד. לא הערכתי את זה עד שהחלפתי לרכב אחר. מעניין מאד. לא ידעתי את זה. אני תמיד הייתי מזנק בעליה עם שתי רגליים על שתי הדוושות, כך הזינוק קל ופשוט וללא דירדור. כאן ללא ספק אחת מנקודות התורפה של הרובוטי הזה, שמתקשה לבחור בין ראשון לשני (לפעמים להיפך - מוריד לראשון ללא צורך). זה לדעתי אחד החסרונות העיקריים של התיבה הזו. אני הייתי מוריד הילוכים עם "גז ביניים" כמו במשאית... עוזר אבל לא פותר לחלוטין את הבעיה. אפשר בהחלט, והרכב נשאר בהילוך ראשון במקרה זה, כמו ידני. דני

המטען הראשון (רינג) זול ופשוט. כפי הנראה (התיאור לא כל כך ברור) מדובר בשנאי רגיל. אם זה כך, הרי שהוא יטעין במהירות סבירה (לטענתם...) אבל תיתכן בעיה של טעינת יתר. המטען השני טוב יותר, ומכיל מעגל כפול - טוען שני מצברים במקביל. יש לו מעגל בקרה ואינו מטעין טעינת יתר. חסרונותיו שניים: מחירו יקר יותר וטעינתו איטית. מטען טוב, זול ומהיר בארה"ק לא מצאתי. אם יש מי שמכיר דבר כזה - אשמח לשמוע. דני

והשיכלול האחרון - מפסק מיוחד שמאפשר קריצה של פנס אחד בלבד! דני

מנסיון של למעלה מ-10000 ק"מ ברכב המדובר, אני מסכים עם רוב המגיבים: פותח השרשור נלחם ברכב במקום לנהוג בו, והתוצאה בהתאם. אם מבינים מה היא התיבה הרובוטית, ולא מנסים לאנוס אותה להיות אוטומאטית, היא עובדת היטב - אפילו בקורולה, לא כל שכן בבראבו שבה התיבה מעבירה הילוכים היטב. אני גם לא נתקלתי בבעיה של חוסר קירור של המזגן. אולי מערכת בקרת האקלים הממוחשבת (מה לעשות) הופעלה שלא כראוי? אינני טוען שמדובר ברכב ללא פגמים*, אבל כל מיני תיאורים בסגנון "האוטו חרא" ו"הגיר הארור הזה" אינם מוצדקים כלל, לענ"ד. דני *נפח כל תאי האחסון ביחד - מספיק למשקפיים בערך...

יש לי הרגשה שזה לא יעזור, אבל ההסבר פשוט: כבל DBS עשוי של מבודד דיאלקטרי. ולכן הוא נשמע יותר טוב. ועכשיו, שאלה: גם במדידות אלקטרוניות (סקופ וכדומה) וגם במכשירים רפואיים עובדים עם מתחים וזרמים הרבה יותר קטנים, ותדירויות הרבה יותר גבוהות, ממה שיש באודיו. אבל הם לא משתמשים בכל השיטות האלה - לא חוטים מכסף ולא ברגים מזהב, ולא DBS ולא שרוול בידוד גדול יותר מהמוליך - שום כלום. והמכשירים שלהם עובדים יפה ומדויק. איך זה יכול להיות? דני

מצויין. עכשיו תכפיל בשניים כי יש שני מוליכים, ותקבל את המספרים שהזכרתי קודם. נכון מאד. ועכשיו רק עוד פרט אחד קטן חסר: פה בדיוק הנקודה שבה אינך מבין את חוק אוהם, מפני שהזרם הוא קבוע בכל חלקי המעגל, ואם המתח נתון (כמו במקרה שלנו שהמגבר או הקדם-מגבר הוא מקור מתח), אז הזרם נקבע על ידי סכום כל ההתנגדויות במעגל. ולכן היחס הוא לא ~6% אלא כפי שאמרתי - 0.15% במקרה של חוט רמקול, והרבה פחות מזה במקרה של כבל אות. זו בדיוק הטעות שלך. להגיד ששינוי כזה משפיע ב-~6% זה הגיוני בדיוק כמו להגיד שאם החלפתי את כיסא הנהג ברכב בכסא ששוקל חצי - 5KG במקום 10KG - אז הרכב יאיץ פי שתיים יותר מהר, כי המשקל הוא חצי. אלא שמשקל הכסא אינו חשוב - מה שחשוב זה משקל כלל הרכב. והוא ממש לא ירד לחצי בדוגמה הזו, אלא בערך ב-0.4% זניחים לחלוטין. ועוד פרט אחד לא כל כך קטן: אם בודקים מקורות שונים להתנגדות של נחושת וכסף, מקבלים מספרים קצת שונים. למה? כי תלוי באיזו טמפרטורה מודדים. שינוי של 10 מעלות ישנה את ההתנגדות ב-4%. אז מה זה חשוב? חשוב מאד. כי חוץ מהחוט של הרמקול, שאין לו כמעט שום השפעה, והוא גם לא מתחמם, יש גם את החוט הדק שבתוך הסליל של הרמקול. החוט הזה דווקא כן חשוב, כי יש לו התנגדות משמעותית - בערך 3.5 אוהם במקרה של רמקול רכב ממוצע, והוא גם מתחמם באופן משמעותי אם משמיעים בעצמה בינונית או יותר. לכן יש שינוי של עשרות אחוזים בגלל עצמת המוזיקה, כלומר רמקול שמנגן חזק נשמע אחרת מאשר אותו הרמקול בעצמה חלשה יותר (ולא רק מסיבה זו של שינוי ההנגדות של הסליל, אלא גם בגלל שהטבעת החיצונית של הרמקול, זו שמחברת את החרוט (CONE) למסגרת, משנה את תכונותיה בצורה משמעותית בהתאם למרחק שזז החרוט). אז מה המשמעות של שינוי של 0.15% בגלל החוט? שום דבר. זניח לחלוטין. דני