dny

גם מנסיוני זה כך. התמונה הזו אומרת הכל. אין מה להסיק מסקנות לגבי הקפיצים כל זמן שהמתלים לא תקינים. לפותח השרשור - אני מציע לך לחדש את כל המתלים, גם מקדימה וגם מאחור. אם תושבת הגיעה למצב כזה, אז כל החלקים האחרים חשודים. כמו כן, אם תקנה ערכה של גומיות משופרות ותחליף הכל בפעם אחת, לא יהיה לך יקר כל כך. סביר שתראה שיפור מורגש. ולמען הסיר כל ספק: אם בתחילת השרשור חשדתי שדודי מספר סיפורים, ולכן שאלתי מה ששאלתי, כעת ברור לי לחלוטין שהוא בסדר גמור, ואפילו - מעל ומעבר. דני נ.ב. אינני מכיר איש מהמעורבים בסיפור.

לא יודע איך מדדת, ואולי ה"GREEN" הנ"ל איטיים, אבל לי יש דיסק 2T 5400 שמוציא מעל 130MB לשניה, קבוע. וכן, כל דיסק 1T פשוט (7200) משיג את כל ה "RAPTOR" היקרים בקלות, כפי שציינתי. נסה והיווכח. דני

בנפחים של 1T ומעלה כבר אין משמעות למהירות הסיבוב. גם דיסק איטי (לכאורה) של 5400 יוציא מעל 100MB לשניה בקלות, בגלל שבכל סיבוב הוא קורא כמות נתונים גדולה (אחרת לא היה מגיע לנפח כזה). ראה לדוגמה דיסקים "מהירים במיוחד" של 10000 סל"ד - כל דיסק 1T פשוט משיג אותם ב-10% הראשונים שלו*, שהם בד"כ שווים לכל נפח הדיסק ה"מהיר", שהוא בעצם סתם יקר, ושאר ה-90% - מתנה... דני *גם במהירות העברה וגם בתנועת הראש, כי הראש זז פחות מ-10% המרחק!

נכון מאד. ובהתאמה לא מקרית בכלל, רמת הלימודים צנחה פלאים. דני

בדיקה פשוטה - חבר את הרדיו לרכב אחר (ישירות למצבר עם רמקול אחד ישר לרדיו). יש רעש - התקלה ברדיו. אין רעש - התקלה ברכב. דני

גם במערכות של איזון אוטומטי מספיק לנסוע כמה דקות כדי לאזן את המערכת. בולמים רגילים - מספיק כמה מטרים. מה אם כן הסיבה הטכנית לצורך לחכות כמה ימים? דני

נכון מאד, וגם אין לו את הילוך היתר ההידראולי הגדול, הכבד והבעייתי. חסרונו - נדיר. דני

אני לא מבין מה אנשים רוצים פה. ברור שהמצלם גם הוא עבר על החוק. אבל זה לא הענין. נגיד שרואים מישהו מעשן בשבת ברחוב העיר. אז אפשר להתווכח אם זה בסדר או לא, ובכל זאת - זה לא ממש מענין אף אחד. אבל אם רואים את הרב הראשי מעשן בשבת ברחוב העיר - אז זה מענין מאד, כי רב כזה עושה את תורתו פלסטר, וכך גם המפכ"ל. זה הענין פה, לא האם 160 זה סביר לפי ההגיון של פלוני או אלמוני. דני

"שימוש סביר" זה מה שכולם עושים, לא מה שכתוב בחוברת שאף אחד (חוץ ממשוגעים כמוני) לא קורא. אני באופן אישי מתחזק את ברכב שלי ברמה הרבה יותר גבוהה מהממוצע בישראל, אבל הכלל נקבע לפי הרוב ולא לפי החריג. אני חוזר ואומר: רכב אמין הוא רכב שמחזיק מעמד אצל הנהג הממוצע שמטפל ברמה הממוצעת. אני חושב שה"דורש" הזה הוא קרוב משפחה של הדג ההוא ששמו הוא "אמור". אם אתה מדבר כאן על מרכיבים מתוחכמים שהיו באירופאיות ולא ביפאניות - אשמח לשמוע כמה דוגמאות מאותן שנים שעליהן אנו מדברים כאן, כלומר 80-90-00. ואם אתה מדבר על הנטיה של הצרפתים לעשות כל דבר בצורה מסובכת במיוחד ללא שום צורך - אכן, ולא לזכותם הדבר. לעומתם היפאנים אכן נוטים לפשט - ומאחר שהם מצליחים לעשות זאת ללא פגיעה באמינות, הדבר נזקף לזכותם ללא ספק. על אחת כמה וכמה: אם היפאנים מצליחים לבנות מכונית זולה ואמינה יותר ממכונית אירופאית יקרה - מה עדיף? דני

בודאי שחיובי - הרי הוא החזיר לך את הכסף, למרות שהבעיה בדואר ולא אצלו. המשוב באיביי הוא תמיד על המוכר ולא על המוצר, כי המוכר נשאר לפעם הבאה והמוצר לא. דני

נראה לי שהאפשרות הסבירה ביותר היא שכאשר הזמנת אותו, לא היית רשום (LOG IN), או היית רשום אבל לא בשמך. כלומר: ההזמנה נרשמה על שם אחר. דני

אז מה הבעיה? תישאר ככה וזהו. דני

בהכללה זה נכון: יש ווסת כלשהו (יש שיטות שונות, כולל ווסת שיושב על הציר האחורי ומתחשב בזווית הגלגול קדימה של הרכב בשעת בלימה חזקה) שתפקידו להעביר לחץ מתאים לבוכנות קדימה ואחורה, כך שתהיה בלימה חזקה ויעילה ככל האפשר מאחור אבל הקדמיים ינעלו קודם. אם אתה משנה את מערכת הבלימה אתה צריך לדאוג שהעקרון הנ"ל יתקיים במערכת החדשה שלך. איזה חלק עליך להרכיב בדיוק - זה תלוי במערכת. אינני מכיר את הרכב שלך, ולכן לא אוכל לתת יותר מאשר עצה כללית. דני

עד כאן הכל נכון (למעט שמקובל לקרוא ליחס העברה כזה "קצר" ולא "ארוך", אבל העקרון נכון). לא בהכרח, כי יש גם יחס העברה בדיפרנציאל, שהוא אחרי ההילוכים. אז יתכן מאד שההבדל יהיה כולו בדיפרנציאל, ולכן שתי המכוניות יעבירו הילוך באותה מהירות. אבל גם כאן העקרון נכון. יתנו לו תאוצה שווה בדיוק, מפני שאחרי יחסי ההעברה המתאימים יסתובבו הגלגלים באותה מהירות ובאותו הכוח - כלומר אותו הספק. שוב: אם שתי המכוניות נוסעות במהירות שווה, אז הגלגלים שלהן מסתובבים במהירות שווה. מאחר שהספק הוא מכפלת הסל"ד במומנט, הרי שאם לשתי המכוניות הספק שווה, הרי שבהכרח במהירות שווה יופעל על הגלגלים מומנט שווה. לעובדה שמנוע א' יש יותר סל"ד ופחות מומנט אין משמעות מפני שאם שתי המכוניות נוסעות במהירות שווה ובשני המקרים המנועים מוציאים הספק שווה במצב זה, הרי שבהכרח יש להן יחסי העברה כאלה שמבטלים בדיוק את ההבדלים בסל"ד ובמומנט. או במילים אחרות: הספק שווה תאוצה. לא סל"ד, לא מומנט - הספק. דני

אין בעיה. תשווה מנוע אמריקני עם הרבה מומנט ומעט כ"ס, ומנוע יפאני (S2000) עם הרבה כ"ס ומעט מומנט - מי יאיץ מהר יותר? בהחלט מכחיש - בתנאי שההספק שווה ובתנאי ששני הנהגים יודעים לבחור את ההילוך המתאים. רבים בטוחים ש"דיזל סוחב יותר טוב בעליה ממנוע רגיל" בגלל שהם נשארים בהילוך גבוה בשני המקרים. אם משתמשים בהילוך המתאים בשני המקרים, מנצח מי שיש לו יותר כ"ס. לא פעם הדגמתי עובדה זו לבעלי טורבו דיזל מופתעים. אני לא מסכים אתך. אם אתה משווה מוגדש ללא מוגדש, שני הנתונים מטעים את מי שלא מבין מה עושה המגדש. ואם אתה משווה מנועים דומים - נניח שני מנועים לא מוגדשים, בנפח דומה ויעוד דומה, כלומר שניהם רכבי ספורט או שניהם משפחתיים, אז גם כ"ס וגם מומנט יתנו הערכה טובה, פשוט מפני שיש קשר די הדוק ביניהם, ושאר המשתנים (כגון סל"ד) מספיק דומים. אבל נסה להשוות, כמו בדוגמה הראשונה, נתוני מומנט של רכב אמריקאי עם מנוע עתיר נפח ודל הספק עם מנוע של S2000 - ותראה שאין מה להשוות. מומנט בלבד לא יגיד לך כלום. דני

כמו שכבר הבנת לבד, את הפלוס יש לחבר ישירות למצבר (מומלץ נתיך). את המינוס יש לחבר לנקודה טובה וקרובה בשלדה. אם יש רעשים בקצב המנוע, יתכן שיש בעיה באלטרנטור - אולי המברשות שחוקות, או דיודה שרופה. אפשר לנסות לשים קבל על הלאטרנטור, אבל אני מציע לחפש את הבעיה קודם כל. יתכן גם שיש בעיה במכשיר (HU). נסה לחבר אותו לרכב אחר, שבמערכת שלו אין רעש - אפשר לחבר לצורך הנסיון ישר למצבר, עם המכשיר בתא המנוע, ורמקול אחד על המכשיר עם חוט קצר. אם יש רעש - כנראה שיש תקלה במכשיר (HU). אם לא - משהו ברכב שלך מרעיש. דני

אני לא מסכים אתך. אין שום משמעות לאמירה שבתנאי מעבדה, לנצ'יה (למשל) אמינה ביותר, מפני שאנחנו לא נוסעים בתנאי מעבדה. רובנו גם לוקחים את הרכב לטיפולים במוסך, ולאו דווקא במוסך שבו המכונאי התלמד אצל מתכנן הרכב בכבודו ובעצמו. לא פעם המכונאי מתלמד על הרכב שלנו. בתנאים האלה אנחנו רוצים אמינות. אתה רוצה לקרוא לזה "עמידות"? בבקשה; אבל זו אותה הגברת. וגם ממכונית שאינה רכב תחביב, אלא כלי - אם כלי עבודה לכל דבר, ואם כלי תחבורה - שתפקידו להסיע אותנו ממקום למקום תוך כדי טיפולים מעטים ככל האפשר. זו אמינות, ולא מעניין אותי מה אמר היצרן ואיזה שמן שם עוזר המכונאי שאינו מבחין בין ימינו לשמן סינטטי. מנסיוני, יש שתי גישות שונות להשגת אמינות: מרווח בטחון - כלומר, עבה יותר, כבד יותר, וכולי. גישה זו אופיינית לאמריקניות ולוולבו ה"אמיתיות", קרי ישנות. רמת הנדסה גבוהה. גישה זו אופיינית לגרמניות (לפעמים במציאות ולפעמים בדמיון), לוולבו הישנות, ולכל היפאניות. האמריקנים חשבו שעובי הפח וה"פלאח" יענה על הכל, וטעו בגדול. וולבו השקיעו במרווח בטחון, בין השאר כי פעם זו היתה הדרך היחידה להשיג בטיחות בתאונה; אבל הם גם השקיעו בהנדסה. השילוב הזה הפך את הוולבו הישנות לאמינות. עד שבאו היפאנים ואמרו - אם ה"זירו" טס, אז גם פחנוע יסע. אמרו ועשו: רמת הנדסה גבוהה, פח דקיק - והרכב נוסע. ונוסע. דני נ.ב. את הפיז'ו שלי אני מתחזק לבד, ולא כמו במוסך, ויש רשימת המתנה ליום שבו ארצה למכור אותה - כי היא תמיד נוסעת ואין שום תקלות. אבל השכנים אינם מקשרים את הדבר לשעות הרבות שאני משקיע בה לפני שתהיה תקלה. ורק אני יודע כמה פעמים החלפתי את אותו החלק, ה"חדש" לכאורה, כי אורך החיים שלו קצר. בוולבו של שנות השמונים פשוט אין דבר כזה: החלפת חלק, תישכח ממנו לעשר השנים הבאות.

להשתמש בווסת לחצי בלימה המתאים למערכת עם בלמי דיסק אחוריים. דני

לא. לא. אם זה היה נכון, אופנוע כבד היה רכב מאד איטי. בדיוק להיפך. זה הנתון היחיד שקובע את התאוצה - בתנאי שאתה מביא בחשבון את עקומת ההספק, כלומר ההספק בכל סל"ד, ולא רק את המספר שמספק היצרן ('XXX כ"ס') שהוא מתאר את הספק המנוע בנקודה אחת בלבד. אותו דבר נכון לגבי מומנט ('YYY קג"מ'). לא, מפני שיש תיבת הילוכים. לכן מנוע של אופנוע עם 120 כ"ס ומומנט חלש יאיץ כמו מנוע של מכונית עם 120 כ"ס ומומנט חזק: כי הם יפעלו בהילוך שונה, מה שיגרום למהירות סיבוב הגלגלים להיות זהה ולכן גם למומנט המופעל על הגלגלים להיות זהה. דוגמה: מנוע א' - מנוע של מכונית. הספק 120 כ"ס המושג בערך ב-6000 סל"ד. מומנט 16 קג"מ (בערך). מנוע ב' - מנוע של אפנוע. הספק 120 כ"ס המושג בערך ב-12000 סל"ד. מומנט 8 קג"מ (בערך). נניח ששני המנועים מותקנים במכוניות זהות, ולכל מנוע מחוברת תיבת הילוכים המתאימה לו. שני כלי הרכב נוסעים במהירות 70 קמ"ש ורוצים להאיץ במלוא הכוח. מה יקרה? מנוע א' יהיה בהילוך שני עם יחס העברה 2.5:1, יסתובב ב-6000 סל"ד, ויש לו 16 קג"מ. מנוע ב' יהיה בהילוך שלישי עם יחס העברה 5:1, יסתובב ב-12000 סל"ד, ויש לו 8 קג"מ. לכאורה מנוע א' יאיץ בקצב כפול כי יש לו מומנט כפול. אבל זו טעות, מפני ששני כלי הרכב נוסעים באותה מהירות (70 קמ"ש). ולכן יש בהכרח הבדל של 2:1 ביחסי ההעברה, ולכן יהיה לשני כלי הרכב את אותו המומנט בגלגלים. ולכן - תאוצה שווה. או במילים אחרות: למומנט בפני עצמו אין שום חשיבות, בדיוק כמו שלסל"ד בפני עצמו אין חשיבות. רק השילוב של שניהם חשוב - ולזה קוראים הספק ומודדים אותו בכ"ס (למשל). אפשר להשיג את אותו הספק עם סל"ד גבוה ומומנט נמוך, או להיפך. זה בסך הכל אומר שבתיבת ההילוכים יהיה יחס העברה אחר. אחרי התיבה לא יהיה הבדל בין שני המקרים, לא בסל"ד ולא במומנט. דני

אפשר. תיבת הילוכים M46 מתאימה. אם הרכב הישראלי אינו ידני, תצטרך חלקים נוספים: גלגל תנופה גל הינע (אורך שונה) תושבת הילוכים ידית הילוכים מיכלול דוושות (3 דוושות במקום שתיים) מצמד בוכנות הידראוליות (ראשית על הדוושה ומשנית בהילוכים) למצמד אם מדובר בתיבה M46, תצטרך גם ממסר להילוך יתר + חיווט. לא רלוונטי לתיבה M47. דני

נתוני למבדה מראים עודף דלק. סיבות אפשריות: מזרק מקולקל (פתוח) מד אוויר (MAF) מקולקל חיישן חום מנוע מקולקל ווסת לחץ מקולקל בדוק את אלו, ואח"כ נראה. האם אתה רוצה לעשות את העבודה בעצמך או ללכת למוסך? דני

הסר דאגה מלבך. המגדש פועל בכל זמן שהמנוע פועל, בכל מנוע מוגדש. דבר זה אינו גורם לבלאי מואץ. עיקר הבלאי במגדש נובע מבעיות שימון ולא ממאמץ. בעיות שימון למגדש יכולות להגרם על ידי: תכנון כושל של המערכת שימוש בשמן גרוע שימוש לקוי (דימום מנוע מיד לאחר שימוש מאומץ וממושך, או האצה חזקה מיד לאחר התנעה) דני

בכתבה הזאת כתוב להיפך: "יש לי אישור לייבא רפידות בלם. כשפג תוקף האישור אני צריך לקבל ממכון התקנים חידוש אישור על החלק הזה. אני מתקשר לתאם פגישה ועכשיו מתחיל סיפור שלם של טלפונים בין האגפים למי אני שייך ומי יטפל בי... אף אחד שם לא בודק למי אני שייך. העיקר זה לזרוק את עול הטיפול בי לפקיד אחר. אחרי שאני מצליח לדבר עם האיש הנכון, הוא אומר לי להביא הפנייה ממשרד התחבורה על חידוש רישיון... משרד התחבורה בת"א מקבל קהל 3 פעמים בשבוע למשך 4 וחצי שעות עם תנאים והגבלות כולל היתר לפקיד לקחת יום חופש ללא הודעה מראש אם הוא מוצא לנכון... יושבים שם אנשים ליד הדלת משעות הבוקר כדי 'לתפוס תור'. כשזה נפתח אתה עובר בדיקות כאילו נכנסת לראש הממשלה: סריקת תעודת זהות, סריקה גופנית, סריקת חפצים, תשאול וחקירה למטרת ביקורך במקום, ובסוף, כשאתה כבר מצליח להתקבל אצל הפקיד הנכון, הוא חותם לך על החידוש ברגע." דני

ואפשר להוסיף: נכון שבכל רכב או מטוס החום נפלט בסופו של דבר אל האוויר. ונכון שנוזל הקירור אינו אלא אמצעי להולכת חום. אבל יש לו כמה יתרונות שלא הוזכרו במפורש: מסת חום גדולה המאפשרת חום קבוע ואחיד בראש המנוע. אפשרות למיקום המקרן (רדיאטור בלע"ז) במיקום שונה ממיקום המנוע, ולכן חשיפה טובה יותר לזרימת אוויר. שמירה על חום קבוע ומדוייק בעזרת תרמוסטט. השיקול האחרון הוא אשר גרם לפורשה לזנוח את קירור האוויר, כי לא היתה אפשרות למלא אחר תקנות זיהום אוויר חדשות ומחמירות יותר ללא יצוב חום המנוע במידה שאינה אפשרית בקירור אוויר. דני

האם תוכל לפרט את הסיבות בבקשה? דני