חן פרחי

נו באמת, אתה משווה מה שמציעות המכוניות של היום למה שהציעו לפני 25 שנה. אבל אז לאלפא היה יתרון מוחץ בגזרת המחיר, מה שאין לה היום, זה הכל. אגב, מערכות בטיחות מלוא החופן מציעה גם טויוטה קורולה. אין שום טענות לתמחור שלה - זה המחיר שהם קיבלו מהיצרן, הוסיפו עליו את שולי הרווח וחישבו את שניהם.

מושבים חשמליים, לדוגמא. ריפוד עור מלא בסופר. הב.מ.וו 520I היתה פשוט מכונית ריקה.

בדקתי שוב, והאלפא 164 3.0 שהיתה מאובזרת יותר מהג'וליה של היום, עלתה 14,000 ש"ח פחות מה 520I הבסיסית נטולת איבזור. בגלל זה היא הצליחה, יחד עם שותפתה לפלטפורמה, הלנצ'יה תמא. את הלקוחות לא מעניין עלויות הפיתוח, מעניין אותם התמחור הסופי ואיך הוא עומד מול המתחרות. והג'וליה מוצאת עצמה בעמדת נחיתות יחסית.

הסיכוי היחיד שיש לג'וליה להמכר איכשהוא יתקיים אם וכאשר; 1. הפרש המחיר בינה לבין סדרה 3 ושות יהיה מספיק גדול. 2. כשמחלקת הטרייד אין שלהם תסכים לקבל מכוניות בלתי מבוקשות בעליל כחלק מהעסקה. 3. אם הדור הבא של סדרה 3 לא יהיה טוב יותר או שונה מספיק מזו הנוכחית. סתם מסקרנות, הצצתי במחירון של שנת 93' - אלפא 164 עם מנוע 2.0 ידנית עלתה אז 84,000 ש"ח ואילו ב.מ.וו 520I עלתה 117,000 ש"ח. בהפרש כזה, היה הרבה הגיון לקנות אלפא, היום ההפרש אינו קיים עוד, בגלל המטבע המשותף.

285k ? מקסימום היא תהפוך עוד 30 שנה למכונית אספנות מבוקשת.

הוא שאמרתי, גם לאלפא יש ב.מ.וו סדרה 3.

אודי הציעה כבר בתחילת שנות ה 70' מזגנים מקוריים, בשל דרישה מהשוק האמריקאי, שהיה חשוב מאד עבור אודי. ה 100 וה 80 השתמשו במערכות מיזוג אמריקאיות שכללו מדחסי "נקניקיה" או york. משנת 84' הוצעה ה 80 עם אופציה למזגן מקורי, כשהפעם המדחס היה יפני למהדרין..

מפרסם עבור חבר. יד ראשונה, פרטית. 43k, ידנית. מערכת משודרגת. טופלה מיומה הראשון במורשה צ'מפיון. חדשה לגמרי. 0523108414, שמעון.

בוודאי שישנן קהילות שעדיין מצלמות בפילמים, אבל זה יותר גימיק, מאחר וקשה מאד למצוא מי שיפתח את התמונות. ברור שיש אספנים לכל דבר, אבל מצלמות פילמים אינו שימושיות, שלא כמו שעוני יד, לדוגמא. זו הסיבה העיקרית לערכן הנמוך, יחסית. אגב, הרוסים ייצרו מצלמות לא רעות בכלל לזמנן.

לא. והסיבה העיקרית היא שכמעט ואי אפשר לעשות בה שימוש בימינו, בניגוד לשעוני יד, לדוגמא.

בקשר לסטיישנים של מיצובישי - אחוז גבוה ממכוניות הסטיישן בעולם נמכרות בגרמניה (ובאירופה בכלל), ושם הביקוש למכוניות "מזרחיות" אינו גבוה, ולכן כנראה מיצובישי החליטו "למשוך" את גירסת הסטיישן של הדגם היוצא ולא להחליפה עם כל משפחת הדגמים.

שנת הדגם 80' היתה קצרה במיוחד, בשל המעבר למספרי רישוי בני 7 ספרות. בנוסף, שנת 80' היתה שנה כלכלית קשה יחסית, ולכן נמכרו מעט מכוניות, מאחר ושנת הדגם 79' נמשכה עמוק לתוך שנת 80'. בשנת 81' בוצעה הורדת מיסוי משמעותית על ידי שר האוצר יורם ארידור, למכוניות בעלות נפח מנוע של עד 1.3. ואז החלה החגיגה האמיתית, וזה ניכר בשנות הדגם 81-83'.

הצ'אמפ לא היתה מכונית גרועה, היא היתה סתם מיושנת ולא אטרקטיבית. כלמוטור חששו שמחירה הגבוה של הדור הבא של הלאנסר, זו שמוכרת לנו כסופר לאנסר, ירחיק את ציי הרכב, והחליטו ליבא את הצ'אמפ מתאילנד כגיבוי. כמכונית, היא היתה עדיפה לעין שיעור על הדייהו רייסר, אבל בניגוד אליה, לא היה לה שום כוח משיכה. והיא גם לא היתה מי יודע מה זולה.

האמת, היבואנים דחו את "רוע הגזרה" עד כמה שיכלו. לכל המכוניות שנמכרו בארץ בתחילת שנות ה 90' היו גרסאות מוזרקות, כמעט ללא יוצא מן הכלל, והיבואנים נמנעו ככל שיכלו מלייבא גירסאות אלו. בשנת הדגם 93' כמעט כל המכוניות, לפחות אלו בעלות נפח שקטן מ 1.6, היו עדיין עם מאייד. ב 94' כל המכוניות הפרטיות חוייבו בבמיר קטליטי, ורובן המכריע (למעט הסקודה פייבוריט והלאדה סמארה) עברו להזרקות דלק. מסחריות חוייבו בממיר קטליטי רק בשנת הדגם 95'. מישהו זוכר למה ?

לא ירדת לסוף דעתי. הצלחת הסיוויק גרמה ללקוחות להפסיק לפחד מהזרקת דלק, זה הכל. הסיוויק אכן היתה מכונית די זניחה, אבל הצלחתה בארץ, למרות מחירה הגבוה, גרמה ללקוחות להבין שגם משפחטומתית 1.6 יכולה לספק כושר תנועה הולם, מה שאפשר היה לקבל רק בב.מ.וו 316I וצפונה.

היום המודעות גדולה בהרבה, ולא מעט שיקולים "של פעם" פחות רלוונטיים היום. מי ששינתה הכל היתה ההונדה סיוויק שיובאה באמצע שנת 90'. הסיוויק מכרה הספק מנוע גבוה לתקופתה (116 כ"ס), ביצועים מצויינים ותדמית של אלופת העולם. הסיוויק קבעה רף מסויים שאליו שאפו מרבית היבואנים, שהחלו לשים דגש על הספקי המנוע והביצועים. הצלחת הסיוויק המוזרקת חיסלה סופית את הפחד הלא מובן ממערכות הזרקת דלק, שהוכיחו אמינות גבוהה לאין שיעור מזו של המאייד.

חבל שבשל דעות קדומות ותפיסה מיושנת, לא יובאו הגרסאות המוזרקות של המכונית שסיפקו 105 כ"ס או 125 כ"ס בדגמי ה GTI של הקולט. בנוסף, הדגמים המוזרקים כללו תיבה אוטומטית בת 4 מהירויות. אבל האמת שמה שעיניין את עמישראל באותה תקופה היה רק המחיר והאבזור.

הלאנסר הגיעה לארץ בסוף 88' בעיתוי מושלם; בשנת 87' המכוניות הנמכרות ביותר בארץ היו הסיטרואן BX, סובארו ליאונה ואוסטין מונטגו. לאחר שנוכחו הלקוחות לדעת שרמת האיכות של זוג האירופאיות נמוכה, צללו המכירות בסוף 88', ואז הגיעה הלאנסר. היפנית החדשה הציעה עיצוב מודרני ונאה, תא נוסעים נאה ומהודר שכלל את כל האיבזור החשמלי (לא מאד רחוק מהסטנדרטים של ימינו, אגב), איכות גימור גבוהה והחשוב מכל - לראשונה הוצעו 3 שנות אחריות מלאה, מה שתרם לאמון במותג החדש. כמכונית, הלאנסר היתה די בינונית; הביצועים היו בינוניים בשל המנוע החלש (75 כ"ס), נוחות הנסיעה כנ"ל ותא המטען היה קטן יחסית. למרות זאת, הפכה הלאנסר ללהיט, והדיחה את הסובארו מראשות טבלת המכירות. לקראת שנת הדגם 91' קיבלה הלאנסר ראש מנוע בעל 3 שסתומים לבוכנה, מה ששיפר את הביצועים והביא אותם לרמה מקובלת. בסוף 92' הוצגה היורשת שלה, זו שמוכרת לנו כסופר לאנסר, שהיתה אמורה להיות יקרה יותר. כלמוביל לא האמינו שהמכונית תצליח, ולכן יבאו כמות גדולה מהדגם היוצא. אולם עד מהרה הסתבר להם שקהל הלקוחות מוכן לשלם יותר עבור מנוע חדש ומוזרק ועיצוב מודרני, ולכן הציעו את הדגם היוצא במחירי מבצע, ורק בסוף 93' סיימו למכור את כל המלאי הגדול, כך שתקופה לא קצרה שווקו שתי המכוניות יחד.

.....

ברכות לצביקה היקר על האמבולנס ה "חדש". כמו בקודם, השחזור נהדר והירידה לפרטים מרשימה. אהבתי את הסירנה שמזכירה את האמבולנסים של פעם, ואבזור תא המטען. רק בדרכים טובות, והרבה בריאות לאבא, שמוכיח שלתחביב הזה אין גיל. שמחנו להשתתף בשמחתך.

יונדאי וקיה סה"כ נותנות לקהל הלקוחות שלהם את מה שהם רוצים. הקהל אוהב גרילים מסוגננים ? יקבל. אוהב את החגיגה הדיגיטאלית בתא הנוסעים ? יקבל. הערכתי מאד את ה I30 הראשונה, שהיתה המכונית הראשונה של יונדאי שהיתה ברמה אירופאית לחלוטין, ונהנתה מעיצוב נקי ונכון. הדור השני כבר היה סתמי לחלוטין.

וחסרון אחד קטן - בלם היד המכאני עשוי לשמש בעיתות חרום, כמו כשל כללי במערכת הבלימה (תסריט כמעט בלתי אפשרי ) כבלם לכל דבר, ולרוב יש לו מערכת נפרדת הכוללת תופי בלימה נפרדים.

מה שיקבע בסוף מה שתעשה בחיים וכמה שתרוויח מורכב מ 90% כשרון ו 10% השכלה. תואר ראשון יכול להעביר אותך שלב במיונים, לא הרבה מעבר לזה. וחוץ מזה, מי אמר שצריך הרבה כסף בחיים ?

השוק מוצף, אבל ממש, בקרוסאוברים, ולא נראה שממש מחכים לאלפא, מה עוד שזה פלח שוק זר לחלוטין עבור אלפא. ויותר משהו זר עבורה, הוא גם לא טבעי. אלפא היתה צריכה להתמקד בפיתוח קומפקטית ראוייה, כי עם כל הכבוד, זהו עדיין פלח השוק הגדול ביותר באירופה. ומבחינתי קומפקטית ראוייה, זה מה שהיתה האלפא סוד בשעתה. אבל אלפא בחרו ללכת על בטוח מבחינתם, ובוודאי למדו את לקח פורשה, שהקאיין הרים אותה על הרגליים.

עוד גולף.